התחושה המרכזית למקרא 'זיכרונותיו של גנן אנגלי' בימינו, היא של התענגות על דבר מה אסור, אלא שכאיסורים רבים המושתים עלינו, הספר הזה הוא בדיוק מה שדרוש לנו כעת: עידון, פשטות, השלמה, היעדר חשיבות עצמית, העובדה שכמעט שום דבר לא קורה בו, בטח לא ברמה האפית והיומרה שלו לטעון שגם השתלשלויות עניינים שמסתדרות די בסדר בסך הכל ראויות להיקרא סיפור. ומה הסיפור? ברט פינגאר, המכונה גם פרח-תרח, יושב בזקנתו ליד חלון הבקתה שלו ונזכר בסיפור הפיכתו מנער אסופי צולע לגנן ראשי באחוזה של גבירתו האהובה. ואל נא תפטרו את התואר גנן ראשי כעניין של מה בכך, שכן "גנן ראשי נושא את העולם על כתפיו, כמו ענק באגדה". אמנם תמצאו כאן אזכורים רבים לשמות צמחים, אך לא רבים במידה שהופכת את הספר פתוח הלב הזה לחגיגה לעיניים ירוקות בלבד. אם כי כן, אולי, תמצאו עצמכם גוללים בתום הקריאה תמונות של חבלבל.
'זיכרונותיו של גנן אנגלי' של רג'ינלד ארקל, הסופר, המשורר, המחזאי הפורה וחובב הגינון, יצא ב-.1950 עלילתו מתחילה בשנות ה-80 של המאה ה-- 19 שלהי התקופה הוויקטוריאנית - והוא משקף, בין השורות, רבים מהתהליכים החברתיים והתרבותיים של התקופה: את מצב הנשים (שיכלו להחזיק רכוש אך עדיין לא לבחור), את ראשית עידן התערוכות המסחריות, את התגברות התיעוש. אך הוא מותיר בחוץ את ענייני האימפריה הסוערים ועתירי העוולות: "אילו נרשמו כאן תולדות אנגליה ולא תולדותיו של גן, היו דברים רבים לכתוב על הימים ההם; אבל בכפר הוסיף הנחל לזרום מעדנות".
פינגאר הנאמן לעבודתו ולגבירתו מייצג עמדה ריאקציונרית, כשהוא מבקר את תרבות העבודה של ימיו הנוכחיים, אמצע המאה ה-,20 לעומת הימים היפים ההם: "אנשים מרוויחים יותר, וזה הוגן בהחלט, אבל ככל שהם מרוויחים יותר נדמה שאכפת להם פחות". בזכות עבודתו הקשה מצליח פינגאר להתקדם מעמדית - עד גבול מסוים, כמובן - והוא מציין: "מעולם לא הרגיש שהוא רק שכיר שעובד תמורת כסף, הוא הרגיש שהמקום שלו - והוא באמת היה שלו, במובן מסוים". אנחנו יכולים לפטור משפט כזה כמפגן של בורות ונרצעותנצחית של המעמד העובד, אנחנו יכולים לזעוק (ובצדק): "הו לא! זה משמר את יחסי הכוח!" כרבים מה"רומנים של אחוזות" בסגנונו, או שאנחנו יכולים לנסות לקבל את ההיגד כפשוטו ולהיסחף עם גיבורת הספר הזה כפי שהיא מגולמת בטבע המבוית וביחסים בין הדמויות המלאות ומעוררות האמפתיה שיוצר ארקל.
מה שעוד דרוש לנו בספר הזה בדיוק הוא תפיסת הזמן שלו. בין שבצדק ובין שביוהרת פתיתי שלג, אנחנו חווים את הזמן שלנו כהיסטרי. היסטרי מבהיל או היסטרי מענג (האם יש הבדל?), חדפעמי: כל דקה היא הדקה האחרונה שלנו, המיוחדת שלנו. אנחנו, אם יורשה לנו, הזמן עצמו, תנועתו. והנה, אצל הגנן הראשי: "החיים היו שלווים, נטולי דמיון ודי מרוצים מעצמם... זה היה עידן הדברים המבוססים, שבו אדם לא התבייש לומר שמה שהיה טוב דיו לאביו טוב דיו גם לו", תיאור הולם לתקופה האדוארדית, שנתפסה, לאחר סיומה, כמעין מסיבת גן מופזת ומתמשכת.
כל מי שעוסק בגינון, גם אם מדובר בחוות עציצים צנועה במרפסת הדרום-מערבית בקומה שלישית, יודע על עונות ועל מחזוריות דברים שאחרים אינם יודעים. יודע, למשל, שהחצב, "מסימני הסתיו", כפי שהדגישה כל מורה משחר ימי מערכת החינוך, פורח בכלל לקראת סוף הקיץ. אין הדבר בא להפריך את קיומם של תהליכים ארוכים וממודלים היטב, אלא להטיל ספק בתחושותינו האישיות כסמנים ברורים לתהליכים אלו. כך בא הגנן הראשי ומספר כי, "באותה שנה נמשך הקיץ עד החורף ללא הפוגות. גשם לא ירד, מדשאות נסדקו מרוב יובש, ואפשר היה לטאטא את פלג המים המחוזי במטאטא. מעולם, ככל שזכר אדם חי, לא היה קיץ כזה".
'זיכרונותיו של גנן אנגלי' מציע אפקט של נוסטלגיה כפולה: הנוסטלגיה של ברט פינגאר לימיו הטובים כגנן ולאנגליה של טרום מלחמת העולם הראשונה, והנוסטלגיה שלנו לימים שבהם נכתבו ספרים כאלה. מנת הסוכר שיש בכוס תה ספרותית זו מנוטרלת על ידי "הומור אנגלי דק", ועל ידי מי המנוחות של הרומן והיעדרן המופגן של תהפוכות - במעשה או ברגש. אם להידרש לדימוי זול וזמין: 'זיכרונותיו של גנן אנגלי' הוא כמו זר פרחים צנוע. זה קיטש, אבל מפעם לפעם נחמד מאוד לקבל אחד. אפילו נחוץ.
שרון קנטור
פורסם במדור הספרות של "7 לילות"
שרון קנטור ידיעות אחרונות 20/08/2021 לקריאת הסקירה המלאה >פרק 1
זה היה אחד מאותם בקרים נעימים של סתיו, שבהם ערפילי השחר נעשים לגשם קל והכול נוטף מים. החורף עדיין לא הורגש ממש; זאת הייתה רק הפוגה קלה בין העונות, המעניקה לאדם את הטוב שבשתיהן. לא חם מדי, כפי שהיה; לא קר מדי, כפי שעתיד להיות...
העונה הזאת בשנה, והשעה הזאת ביום, היו חביבות על הזקֵן יותר מכול. כעת התקשה לזוז ממקומו, אבל הציעו לו מיטה ליד חלון הבקתה ושם היה יושב לו, ער למחצה וישן למחצה, חולם על דא ועל הא.
מהמקום שבו ישב, שעוּן על כריות, יכול היה לראות את גני האחוזה. הם לא מה שהיו פעם — אפילו לא דומים למה שהיו... אבל למען ההגינות צריך להודות שעדיין חסרות שם ידיים עובדות, וצריך להביא בחשבון את הקיץ היבש. ובכל זאת, הבחורים הצעירים האלה היו צריכים להשתדל יותר... כשהוא היה בחור צעיר היה עליו לנוע בקצב כפול משלהם. הוא לא קם והלך הביתה ברגע שהיכה השעון. שעות רבות בילה בהשקיה אחרי ששקעה השמש ולא קפחה עוד על הערוגות... אבל לא בימינו. לשם כך צריך לשלם שעות נוספות, ולמי יש כסף לזה? לכן הגן לא משתווה לגן של תקופתו.
הכול שונה כל כך מכפי שהיה בימיו. אנשים מרוויחים יותר, וזה הוגן בהחלט, אבל ככל שהם מרוויחים יותר נדמה שאכפת להם פחות. כדי להצליח לעשות גן יפה, צריך להיות גאה בו. גינון הוא משרה מלאה, כמו פרות וכבשים. פרות יש לחלוב ויהי מה; ומי היה מעלה בדעתו להישאר במיטה עד מאוחר כשהכבשים ממליטות? בגן צריך לעבוד עם העונות. יש תקופות נינוחות, שבהן אתה יכול לשבת לך ולעשן מקטרת מאחורי סככת הכלים, אבל כשהעשב מתחיל לצמוח והעשבים השוטים משתלטים, מקיץ הקץ על כל השטויות האלה... שעות רבות בילה בהשקיה... אבל הבחורים הצעירים האלה...
זאת הצרה בימינו. נדמה שלאיש כבר לא אכפת. כשהוא היה נער, יכולת לראות את עובדי החווה והמשפחות שלהם מסתובבים בבגדי יום ראשון כאילו המקום שייך להם. שוִויצרים. הם התגאו בעבודה שעשו כל השבוע. לעגו לתלמים העקומים של הֵרי הצעיר. הם אספו מעט חיטת אביב כדי לראות מה מצבה. רועה הפרות התרברב בעדר באוזני אשתו. רועה הכבשים וידא ששום כבשה לא נפלה על הגב... ואז, אם החוואי היה מגיע, כולם היו מפטפטים להם בידידות וכל אחד היה לומד מזה משהו... אלה היו ימים טובים... ימים טובים.
אותו דבר הגן. כשהוא היה האחראי שם ממול, מעולם לא חש שהוא רק שכיר שעובד תמורת כסף. הוא הרגיש שהמקום שלו — והוא באמת היה שלו, במובן מסוים. הוא למד את זה מג'ון אדיס הזקן, הגנן הראשי הראשון שלו. איש שקט מאוד היה ג'ון הזקן — שקט מאוד ומביע רחשי כבוד, עד גבול מסוים; אבל כשהיה ויכוח עם הגברת הצעירה, לא היה שום ספק מי מנהל את העניינים. "טוב ויפה, אדיס," היא הייתה אומרת, "אם אתה חושב שכך צריך לעשות, אין לי התנגדות." וכשמישהו רצה לקטוף פרחים בשביל הבית, היה צריך לבקש את רשותו של ג'ון הזקן... אבל היום לא... כל אחד יכול לקטוף כל דבר, כי לאיש לא אכפת...
הזקן שהביט מחלונו הקטן ראה שערפילי השחר נעלמו, כאילו הורם מסך מַלמלה וחשף בבהירות את פרטי־הפרטים של במת תיאטרון. הכפור הראשון עדיין לא השחיר את הדליות; מרגניות ופטוניות של חג המלאך מיכאל עדיין מקשטות בנתזי צבע את החוׂמה האפורה; גרגירי החֲבוּשית נראים כמו גדוד של חיילי צעצוע במדים טקסיים...
בחלקת השיחים, שיחי האגוז המצהיבים העניקו רמז ראשון לתהלוכת הפרשים הזהובה האחרונה של הסתיו. בקרוב מאוד יוסיפו השיחים מצמיחי הפרחים את גוני האדום והכתום שלהם לתמונה; גרגרים אלמוגיים יבהיקו מאחורי העלווה הגותית של עצי הפלכון, ועלי הקָטַלפָּה הענקיים ישרטטו את צורתם המטורפת על הדשא הרטוב. תהיה תכונה רבה של פרפרים סביב הבּוּדלֵיָה האחרונה...
אכן תמונה חיננית ואנגלית עד מאוד, המוּכרת לו זה יותר משלושת רבעי המאה. אנשים אמרו שאבד כלח על הגנים הגדולים; שהכול שייך לכולם ודבר אינו שייך לאיש. הוא לא האמין בזה. בראשית העולם היה גן, ודבר שהתקיים במשך זמן רב כל כך אינו יכול להיגמר פתאום, בקלות כזאת. מכל מקום, הגנים יאריכו ימים אחריו, ומה שיקרה אחרי מותו אינו מעניינו.
גנים! הזקן עצם את עיניו והניח למחשבותיו לנדוד במשעולי העבר המבושם. מסע ארוך, רובו בעלייה, אבל הוא הוביל למקום כלשהו, אין ספק... בתחילת הדרך הוא היה אדם חסר חשיבות, ובסופה הייתה לו חשיבות... אותו יום שבו התבקש לשפוט בתצוגה המחוזית... סעודה באוהל הגדול, והוא ישוב בשולחן הראשי... אלה היו הימים הטובים... אז בחור צעיר היה יכול לפלס את דרכו ולעלות לכל מעמד... אם לא פחד מעבודה קשה והתעניין במקצועו.
טוב, הוא התמיד והוא הגיע לפסגה. כבוד, זה מה שנתנו לו. אולי אחדים מהצעירים צוחקים לו מאחורי הגב. קוראים לו "פֶּרַח־תֶרַח" כשהם חושבים שהוא לא שומע. אבל הם לא מתחצפים אליו. אחרי הכול, הוא כמו צמח רב־שנתי... כבר מלאו לו שמונים... שיתבדחו להם כאוות נפשם...
זהו היתרון בהזדקנות. אתה כבר לא מתרתח בגלל כל מיני דברים, וכבר לא צריך לדאוג לעתיד... הזמן קצר מדי... הנה הוא, חי בבקתה שלו ויש לו בסניף הדואר די כסף למחייתו... מסוגל לשלם תמורת כל מה שיש לו... הוא לא תלוי באיש מהם... הם מקבלים תשלום על מה שהם עושים למענו, והם שמחים מאוד למצוא את הכסף על פינת המדף שמעל האח בכל יום ראשון בבוקר...
זאת הדרך הנכונה לאדם לסיים את חייו, וככה זה יהיה...
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
