האוצר של איליי

לְכָל אֶחָד יֵשׁ אוֹצָר, כְּלוֹמַר דְּבָרִים שֶׁהוּא מַעֲרִיךְ וְאוֹהֵב, שֶׁהוּא רוֹצֶה לִשְׁמֹר לְעַצְמוֹ, וְלִפְעָמִים גַּם לְשַׁתֵּף בָּהֶם אֲחֵרִים.

אִם נִבְחַר לַחֲלֹק עִם אֲחֵרִים אֶת הָאוֹצָר שֶׁלָּנוּ נוּכַל לְהַעֲשִׁיר אֶת חַיֵּינוּ וְאֶת חַיֵּי הָאֲנָשִׁים שֶׁאָנוּ קְרוֹבִים אֲלֵיהֶם וְאוֹהֲבִים אוֹתָם.

הַסֵּפֶר מַצִּיג, בֵּין הַיֶּתֶר: פְּעִילוּת מִשְׁפַּחְתִּית מְשֻׁתֶּפֶת; הִתְמוֹדְדוּת עִם שִׁתּוּף הוֹרִים בְּסוֹד שֶׁל הַיֶּלֶד, נְדִיבוּת  וַחֲשִׁיבוּת הַיְּכֹלֶת לַחֲלֹק דְּבָרִים עִם אֲחֵרִים; הַעֲרָכָה לִדְבָרִים קְטַנִּים וּפְשׁוּטִים שֶׁגּוֹרְמִים לָאֹשֶׁר בַּחַיִּים; יְדִיעָה שֶׁהַכֹּל זְמַנִּי.