האחרת
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
האחרת
מכר
מאות
עותקים
האחרת
הוספה למועדפים
מכר
מאות
עותקים
3 כוכבים (2 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

אורית שחם-גובר

 
אורית שחם-גובר
אורית שחם-גובר, סופרת ואוצרת מוזיאונים היסטוריים.
 
בתו של הסופר והמחזאי נתן שחם, נכדתו של הסופר והמסאי אליעזר שטיינמן, ואחייניתו של הסופר והפובליציסט דוד שחם. נולדה בקיבוץ בית אלפא, בוגרת תואר ראשון בהיסטוריה כללית (אוניברסיטת תל אביב), תואר שני בחינוך במוזיאונים (אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בוושינגטון די.סי.), ותואר שלישי במוזאולוגיה (אוניברסיטת חיפה). יצירתה הספרותית כוללת ארבעה רומנים, שלכולם נגיעה בזיכרון הישראלי, דרכי התהוותו והאופן שבו היחידים והחברה הישראלית בוחרים לשמר אותו. שחם-גובר הרצתה שנים רבות באוניברסיטת חיפה.

ספרים ותסריטים:

"איפה היית בשישה באוקטובר", רומן הנוגע במלחמת יום הכיפורים, ספריית פועלים, 2001
 
"ובאתי על החתום", רומן מחיי הדור השני לשואה, הוצאת כתר, 2005
 
"טיסת יום", סיפור אהבה ששורשיו בילדות בקיבוץ, הוצאת כתר, 2008
 
"האחרת", סיפור בלשי פסיכולוגיסטי-ספרותי, בהוצאת כתר, 2013
 

תקציר

קרין, תסריטאית גרושה ואם לנערה מתבגרת, מקבלת את הזדמנות חייה: היא מוזמנת לכתוב תסריט לסרט טלוויזיה על פי רומן ישן ונשכח שחיברה סופרת עברייה אלמונית בשנות השלושים של המאה העשרים. קרין שוקעת בקריאת הרומן ועורכת תחקיר על חייה של הסופרת, אלא שמתברר כי הצלילה אל העבר מסובכת משחשבה, אולי אף מסוכנת. וככל שהיא מגלה פרטים על הסופרת ועל חייה, מתחוור לה שלמפיקה שהזמינה ממנה את התסריט היו מטרות אחרות. איזה סוד טומן בחובו הרומן הנשכח? ואיך הוא קשור למוות המסתורי של טייקון נדל"ן שחוקר בן זוגה של קרין, בלש במשטרה?

האחרת, ספר הפרוזה הרביעי של אורית שחם גובר, הוא רומן מרתק ורב-רבדים, המגולל סיפור עלילה מותח, ובו-בזמן עורך חשבון נפש עם המאבק ארוך השנים על עצמאותן ועל מימוש תשוקותיהן של נשים יוצרות. ולא פחות מכל אלה, האחרת הוא בבחינת מחווה של אהבה לימיה הראשונים של הספרות בארץ ישראל - ובעיקר ליוצרות שפעלו בה אז ונשכחו.

אורית שחם גובר היא אוצרת וסופרת. בין ספריה הקודמים: איפה היית בשישה באוקטובר? (ספריית הפועלים, 2001), ובאתי על החתום (כתר, 2005) וטיסת יום (כתר, 2008).

פרק ראשון

1.

"מותו של טייקון!" זעקה הכותרת הראשית, אותיות ענק שחורות על רקע אדום בעמוד הראשון של העיתון של המדינה.

 

בכותרת המשנה נכתב: "אריאל שביט, איל העסקים והנדל"ן, נמצא אתמול ללא רוח חיים ליד ביתו שבמגדלי אסימן בתל אביב. נסיבות מותו לא ברורות, המשטרה פתחה בחקירה."

 

ובאותיות הקטנות נכתב: "אריאל שביט נולד בתל אביב באוגוסט 1947. אביו, העיתונאי יהורם שביט, היה עורך העיתון היידי לצטע נייעס. בשנת 1966 התגייס שביט לצה"ל, ובין השנים 1969-1972 הוא למד כלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית. בצעירותו שירת במשרד האוצר ונחשב לגאון פיננסי. בגיל 35 פנה לעסקים והתמחה בנדל"ן. לזכותו נזקפת הפשרת הקרקעות של מתחם מגדלי אסימן על גבול תל אביב רמת גן. בשנים האחרונות השקיע שביט בחו"ל - פולין, הונגריה, רומניה, צ'כיה - ולאחרונה גם בהודו. שביט היה נשוי 33 שנה למירה לבית וולקוב, ולזוג שני בנים ובת. לפני שנתיים הם נפרדו, ועד יום מותו התגורר בגפו בדירת הגג במגדלי אסימן. ד"ר שביט סירבה לדבר עם עיתונאים והסתגרה עם ילדיה בביתה."

 

בצדה הימני של הידיעה תמונה בגודל רבע עמוד. נראה בה גבר כבן שישים וקצת. שיער כסוף מתולתל עם פסוקת לשמאל. פנים חיוורים. עיניים כהות. שפתיים מהודקות סביב חיוך שנראה מודבק כשיניים תותבות. וכרס בינונית דחוסה בתוך חליפה כחולה. בצדו השמאלי של העמוד תמונות נוספות. שביט מוקף חבורת גברים בכנס הרצלייה. מחובק עם ראש הממשלה בחתונת בנו. על בימת הכבוד בטקס כלשהו במזרח אירופה. בכניסה לבית מלון במזרח הרחוק. בכל המקרים שוכנת על פניו הבעת זעף קלה, כמעט בלתי מורגשת, של מי שחש כי הוא מבזבז את זמנו לריק.

אורית שחם-גובר

 
אורית שחם-גובר
אורית שחם-גובר, סופרת ואוצרת מוזיאונים היסטוריים.
 
בתו של הסופר והמחזאי נתן שחם, נכדתו של הסופר והמסאי אליעזר שטיינמן, ואחייניתו של הסופר והפובליציסט דוד שחם. נולדה בקיבוץ בית אלפא, בוגרת תואר ראשון בהיסטוריה כללית (אוניברסיטת תל אביב), תואר שני בחינוך במוזיאונים (אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון בוושינגטון די.סי.), ותואר שלישי במוזאולוגיה (אוניברסיטת חיפה). יצירתה הספרותית כוללת ארבעה רומנים, שלכולם נגיעה בזיכרון הישראלי, דרכי התהוותו והאופן שבו היחידים והחברה הישראלית בוחרים לשמר אותו. שחם-גובר הרצתה שנים רבות באוניברסיטת חיפה.

ספרים ותסריטים:

"איפה היית בשישה באוקטובר", רומן הנוגע במלחמת יום הכיפורים, ספריית פועלים, 2001
 
"ובאתי על החתום", רומן מחיי הדור השני לשואה, הוצאת כתר, 2005
 
"טיסת יום", סיפור אהבה ששורשיו בילדות בקיבוץ, הוצאת כתר, 2008
 
"האחרת", סיפור בלשי פסיכולוגיסטי-ספרותי, בהוצאת כתר, 2013
 

עוד על הספר

האחרת אורית שחם-גובר

1.

"מותו של טייקון!" זעקה הכותרת הראשית, אותיות ענק שחורות על רקע אדום בעמוד הראשון של העיתון של המדינה.

 

בכותרת המשנה נכתב: "אריאל שביט, איל העסקים והנדל"ן, נמצא אתמול ללא רוח חיים ליד ביתו שבמגדלי אסימן בתל אביב. נסיבות מותו לא ברורות, המשטרה פתחה בחקירה."

 

ובאותיות הקטנות נכתב: "אריאל שביט נולד בתל אביב באוגוסט 1947. אביו, העיתונאי יהורם שביט, היה עורך העיתון היידי לצטע נייעס. בשנת 1966 התגייס שביט לצה"ל, ובין השנים 1969-1972 הוא למד כלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטה העברית. בצעירותו שירת במשרד האוצר ונחשב לגאון פיננסי. בגיל 35 פנה לעסקים והתמחה בנדל"ן. לזכותו נזקפת הפשרת הקרקעות של מתחם מגדלי אסימן על גבול תל אביב רמת גן. בשנים האחרונות השקיע שביט בחו"ל - פולין, הונגריה, רומניה, צ'כיה - ולאחרונה גם בהודו. שביט היה נשוי 33 שנה למירה לבית וולקוב, ולזוג שני בנים ובת. לפני שנתיים הם נפרדו, ועד יום מותו התגורר בגפו בדירת הגג במגדלי אסימן. ד"ר שביט סירבה לדבר עם עיתונאים והסתגרה עם ילדיה בביתה."

 

בצדה הימני של הידיעה תמונה בגודל רבע עמוד. נראה בה גבר כבן שישים וקצת. שיער כסוף מתולתל עם פסוקת לשמאל. פנים חיוורים. עיניים כהות. שפתיים מהודקות סביב חיוך שנראה מודבק כשיניים תותבות. וכרס בינונית דחוסה בתוך חליפה כחולה. בצדו השמאלי של העמוד תמונות נוספות. שביט מוקף חבורת גברים בכנס הרצלייה. מחובק עם ראש הממשלה בחתונת בנו. על בימת הכבוד בטקס כלשהו במזרח אירופה. בכניסה לבית מלון במזרח הרחוק. בכל המקרים שוכנת על פניו הבעת זעף קלה, כמעט בלתי מורגשת, של מי שחש כי הוא מבזבז את זמנו לריק.