מה זאת אהבה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מה זאת אהבה

מה זאת אהבה

4.3 כוכבים (6 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

ענת לויט

ענת לויט (נולדה ב-4 באוקטובר 1958) היא סופרת, משוררת, עורכת ומבקרת ספרות ישראלית. עם גיוסה לצה"ל החלה לפרסם שירים, סיפורים קצרים וביקורות בכתב העת הספרותי עתון 77. במהלך שנות לימודיה באקדמיה פרסמה שני ספרי שירה, "דקירות" ו"בית של געגועים". כמו כן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת במוספי הספרות של העיתונות היומית.

עבדה כעורכת לשונית בעיתונים הארץ, דבר וחדשות וכתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון. 

ספר שיריה "עובדת אלילים" הוא ספר השירה השני שלה. מאז ועד היום עוסקת בעריכת ספרים עבור הוצאות לאור. כתבה בשנים הללו את ספרי שיריה "תיקון אב", "עירומה על גב סוס במונגוליה", "תפילת יחידה" ו"היינו בגד אחד". בשנים אלו כתבה גם את ספרי הפרוזה "שפת הלוליין", "ניקול ופייר", "חובה לבוא בלבוש אלגנטי", "יומנה של אישה מודרנית" ו"מה זאת אהבה".

זכתה בפרס ורטהיים על ספרה "דקירות", בפרס ברנשטיין ב-1987 ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ב-1998.

מספריה:
דקירות, ספרית פועלים (1983)
בית של געגועים, ספרית פועלים (1987)
עובדת אלילים, ירון גולן (1994)
שפת הלוליין, גוונים (1997)
ניקול ופייר, ידיעות אחרונות ספרי חמד (2000)
תיקון אב, הקיבוץ המאוחד (2002)
חובה לבוא בלבוש אלגנטי, גוונים (2005)
עירומה על גב סוס במונגוליה, הקיבוץ המאוחד (2010)
יומנה של אישה מודרנית, כנרת : זמורה-ביתן (2011)
תפילת יחידה, הקיבוץ המאוחד (2015)
היינו בגד אחד, הוצאת הקיבוץ המאוחד (2018)
מה זאת אהבה, לוקוס (2021)
קינה, עולם חדש (2021)

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/4nnnj26n

תקציר

ענת לויט מעולם לא חשבה על עצמה כעל "אוהבת חתולים", אלא שנסיבות שקטעו את רצף חייה הובילו אותה לאמץ חתולה ואחריה עוד שישה חתולים. עד מהרה התאהבה בהם, ובזכותם נחשפה לחברויות אמיצות נוספות עם היצורים הפרוותיים. מה זאת אהבה הוא ממואר על שבעת חתוליה של המחברת, ובו היא קוראת ומפענחת ברגישות רבה, בעדינות ובחמלה את הלך הרוח החתולי, ובלי להכביר במילים היא מוסרת בה בעת את סיפורה האישי.

"מה זאת אהבה הוא ספר על חברות, ערבות ותוֹאם נשמות. העוצמה של סיפורי החתולים בספר פוקעת מגדר סיפורי החתולים השגורים. אלו סיפורים על יופי ועל טוב ועל אפשרותה של קדושה בלב הצחיח של חילוניותנו העייפה; על האופן שבו החיות אוצרות בשבילנו – כאותה תיבת נוח – את האנושיות שאנחנו הפקרנו." עודד וולקשטיין 

"ענת לויט כותבת על חתולים לא באופן מתייפייף, אלא בגובה העיניים והשפמפם, ומנסה לפענח את נפשם המסתורית. היא מנהלת עם החתולים יחסים של חברות, והם מלמדים אותה דברים על עצמם ועליה. מה זאת אהבה הוא ספר מלא רגש ותבונה, הזדהות וחמלה, אהבה ואכזבה. הוא מומלץ לכל בן-אדם ובת-חתול.״ דורי פרנס

ענת לויט – ילידת תל אביב 1958, סופרת ומשוררת. פרסמה אחד עשר ספרי פרוזה ושירה, ביניהם "יומנה של אישה מודרנית", "ניקול ופייר" (פרוזה), "עירומה על גב סוס במונגוליה" ו"תפילת יחידה" (שירה). זכתה בפרס ורטהיים לשירה, בפרס ברנשטיין לביקורת ובפרס ראש הממשלה. 

פרק ראשון

ההתחלה


עוד בשבועות הראשונים שלי עם בכורת חתוליי עברה בי המחשבה שאילו יכולנו לבחור את ילדינו על פי מידת ההתאמה של אופיים לכישורים ההוריים שלנו הייתי שמחה לְזַכּות את עצמי בילדים נוחים כמו החתולה שֶֹלִּי. כבר ביום הראשון שלה איתי לימדה שלי את עצמה לעשות את צרכיה בארגז החול. עיניה התכולות, עזות המבע, נשאו אליי מבט רב חוכמה. הפרווה הקצוצה שלה בצבעי חום־אפור הייתה משיית למגע, וצעדיה הרכים הרעיפו רוגע על הבית.

היא הגיעה אלינו חודשים ספורים לאחר גירושיי מאבי בנותיי, דפנה ושלומית, כשהן ביקשו שאביא הביתה חיית מחמד. בהתחלה קניתי בשבילן גורת כלבים לבנה בתור פיצוי על חסרון אביהן בבית. כעבור כמה ימים גיליתי שהתנהגות הכלבה לא תואמת את השם שבחרתי בשבילה. לא פעם נשמעו בבית צווחות של בהלה, כשליידי זינקה אל המיטות של הילדות בנות השש והארבע וליקקה את פניהן. לא עבר שבוע והן דרשו ממני להחזיר את ליידי לחנות החיות ולרכוש במקומה חתולה. לא התאמצתי לשכנע אותן לנסות להתרגל לכלבה, כי לאמיתו של דבר היא הייתה מעמסה גם עליי. טיילתי איתה שלוש פעמים בכל יום, ובין הטיולים ניקיתי את הצרכים שלה מכל חדרי הבית. למרות הכול ניצתה בי חיבה כלפי ליידי. החשתי את הפרידה ממנה גם בשביל למנוע את היקשרותי אליה בעבותות שיהיו קשים להתרה.

ליידי הכלבה אכן הוחלפה בחתולה. עד אותה העת לא היה לי שום יחס לחתולים, אבל הזדמן לי לשמוע שגידול חתול בבית הוא לא דבר תובעני. ארגז החול פוטר מהחובה לטייל עם החתול מחוץ לבית בוקר, צהריים וערב בכל מזג אוויר ולאורך כל שנותיו. נודע לי גם שחתול בית ישן הרבה שעות ביום, וכשהוא ער אין הוא זקוק לתשומת לב רבה.

שלי, בכורתי שעל ארבע, התאימה מאוד ליכולות המוגבלות שלי בטיפול בבעל חיים. את שמה הענקתי לה לזכר חברה אהובה שלי, שנפטרה חודשים ספורים קודם לכן.

 

בשבועות הראשונים של שלי בביתנו עוד לא ידעתי לנחש שתוך שנה היא תמוטט את כל ההסתייגויות הקודמות שלי ממגורים משותפים עם חיה. עוד באותה שנה יצטרפו אליה ארבעה חתלתולים נוספים, שעיניהם הזעירות, שהתחננו אליי מתוך הכלובים הקטנים בחנות החיות, המיסו את ליבי וכבלו אותי בחבלי הגורל.

קראתי להם אפרו, ליידי, מוקה וג'סי.

 

אם יש אהבה בעולם, זכיתי לדעת אותה הודות להימצאות חתוליי איתי במשך שנים על שנים, בלי חציצה של עור ופרווה.

 

 

ענת לויט

ענת לויט (נולדה ב-4 באוקטובר 1958) היא סופרת, משוררת, עורכת ומבקרת ספרות ישראלית. עם גיוסה לצה"ל החלה לפרסם שירים, סיפורים קצרים וביקורות בכתב העת הספרותי עתון 77. במהלך שנות לימודיה באקדמיה פרסמה שני ספרי שירה, "דקירות" ו"בית של געגועים". כמו כן פרסמה מיצירותיה ורשימות ביקורת במוספי הספרות של העיתונות היומית.

עבדה כעורכת לשונית בעיתונים הארץ, דבר וחדשות וכתחקירנית בתוכנית הספרות "סוף ציטוט" ששודרה בשנות השמונים בערוץ הראשון. 

ספר שיריה "עובדת אלילים" הוא ספר השירה השני שלה. מאז ועד היום עוסקת בעריכת ספרים עבור הוצאות לאור. כתבה בשנים הללו את ספרי שיריה "תיקון אב", "עירומה על גב סוס במונגוליה", "תפילת יחידה" ו"היינו בגד אחד". בשנים אלו כתבה גם את ספרי הפרוזה "שפת הלוליין", "ניקול ופייר", "חובה לבוא בלבוש אלגנטי", "יומנה של אישה מודרנית" ו"מה זאת אהבה".

זכתה בפרס ורטהיים על ספרה "דקירות", בפרס ברנשטיין ב-1987 ובפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים ב-1998.

מספריה:
דקירות, ספרית פועלים (1983)
בית של געגועים, ספרית פועלים (1987)
עובדת אלילים, ירון גולן (1994)
שפת הלוליין, גוונים (1997)
ניקול ופייר, ידיעות אחרונות ספרי חמד (2000)
תיקון אב, הקיבוץ המאוחד (2002)
חובה לבוא בלבוש אלגנטי, גוונים (2005)
עירומה על גב סוס במונגוליה, הקיבוץ המאוחד (2010)
יומנה של אישה מודרנית, כנרת : זמורה-ביתן (2011)
תפילת יחידה, הקיבוץ המאוחד (2015)
היינו בגד אחד, הוצאת הקיבוץ המאוחד (2018)
מה זאת אהבה, לוקוס (2021)
קינה, עולם חדש (2021)

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/4nnnj26n

עוד על הספר

מה זאת אהבה ענת לויט

ההתחלה


עוד בשבועות הראשונים שלי עם בכורת חתוליי עברה בי המחשבה שאילו יכולנו לבחור את ילדינו על פי מידת ההתאמה של אופיים לכישורים ההוריים שלנו הייתי שמחה לְזַכּות את עצמי בילדים נוחים כמו החתולה שֶֹלִּי. כבר ביום הראשון שלה איתי לימדה שלי את עצמה לעשות את צרכיה בארגז החול. עיניה התכולות, עזות המבע, נשאו אליי מבט רב חוכמה. הפרווה הקצוצה שלה בצבעי חום־אפור הייתה משיית למגע, וצעדיה הרכים הרעיפו רוגע על הבית.

היא הגיעה אלינו חודשים ספורים לאחר גירושיי מאבי בנותיי, דפנה ושלומית, כשהן ביקשו שאביא הביתה חיית מחמד. בהתחלה קניתי בשבילן גורת כלבים לבנה בתור פיצוי על חסרון אביהן בבית. כעבור כמה ימים גיליתי שהתנהגות הכלבה לא תואמת את השם שבחרתי בשבילה. לא פעם נשמעו בבית צווחות של בהלה, כשליידי זינקה אל המיטות של הילדות בנות השש והארבע וליקקה את פניהן. לא עבר שבוע והן דרשו ממני להחזיר את ליידי לחנות החיות ולרכוש במקומה חתולה. לא התאמצתי לשכנע אותן לנסות להתרגל לכלבה, כי לאמיתו של דבר היא הייתה מעמסה גם עליי. טיילתי איתה שלוש פעמים בכל יום, ובין הטיולים ניקיתי את הצרכים שלה מכל חדרי הבית. למרות הכול ניצתה בי חיבה כלפי ליידי. החשתי את הפרידה ממנה גם בשביל למנוע את היקשרותי אליה בעבותות שיהיו קשים להתרה.

ליידי הכלבה אכן הוחלפה בחתולה. עד אותה העת לא היה לי שום יחס לחתולים, אבל הזדמן לי לשמוע שגידול חתול בבית הוא לא דבר תובעני. ארגז החול פוטר מהחובה לטייל עם החתול מחוץ לבית בוקר, צהריים וערב בכל מזג אוויר ולאורך כל שנותיו. נודע לי גם שחתול בית ישן הרבה שעות ביום, וכשהוא ער אין הוא זקוק לתשומת לב רבה.

שלי, בכורתי שעל ארבע, התאימה מאוד ליכולות המוגבלות שלי בטיפול בבעל חיים. את שמה הענקתי לה לזכר חברה אהובה שלי, שנפטרה חודשים ספורים קודם לכן.

 

בשבועות הראשונים של שלי בביתנו עוד לא ידעתי לנחש שתוך שנה היא תמוטט את כל ההסתייגויות הקודמות שלי ממגורים משותפים עם חיה. עוד באותה שנה יצטרפו אליה ארבעה חתלתולים נוספים, שעיניהם הזעירות, שהתחננו אליי מתוך הכלובים הקטנים בחנות החיות, המיסו את ליבי וכבלו אותי בחבלי הגורל.

קראתי להם אפרו, ליידי, מוקה וג'סי.

 

אם יש אהבה בעולם, זכיתי לדעת אותה הודות להימצאות חתוליי איתי במשך שנים על שנים, בלי חציצה של עור ופרווה.