הכדור הוא ה...גול חוזר בגדול
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הכדור הוא ה...גול חוזר בגדול

הכדור הוא ה...גול חוזר בגדול

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

רבקה מגן

רבקה מגן (נולדה ב-31 במאי 1934) היא סופרת ילדים ונוער ישראלית.

רבקה מגן זכתה בשנת 1971 בפרס שב"י מאור בשנת 1980 ב פרס יעקב אשמן ל סיפור קצר בשנת 1997 זכתה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער ובפרס הצילינדר הנודד מטעם אמנות לעם. ספרה "הכדור הוא ה…גול!" נבחר כספר האהוב ביותר – מקום ראשון ב"מצעד הספרים" – 2004.

תקציר

נמרוד וחבריו חוזרים בספר חדש ובו חברויות חדשו, הכריות בלתי צפויות ואתגרים חדשים.

נמרוד מקבל טלפון בלתי צפוי. הוא מוזמן להבחן לנבחרת הנוער. גם רועי מקבל טלפון דומה. שניהם בכתה ו' וכן ההפתעה כפולה ומכופלת. גיל המאמן מאמין שהם טובים מספיק כדי להשתלב בקבוצה. אבל מה חושבים חבריהם לנבחרת?  האם יצליח נמרוד להתגבר על הקשיים בלימודים? ולמה רועי כל כך מתנגד לנסיעה הצפויה לבלגיה? מתי נמרוד ישים לב לליבי? ומי מעלה לפייסבוק פרטים אישיים על רועי?

הכדור הוא ה..גול חוזר ובגדול! הוא סיפור לכל אוהבי הכדורגל אבל לא רק להם, מפני שזהו סיפור על חברות ותחרות, על אהבה ועזרה הדדית, על קשיים והתגברות

רבקה מגן היא סופרת ילדים אהובה ועטורת פרסים.

פרק ראשון

פֶּרֶק רִאשׁוֹן

 

תּלְמִידֵי בֵּית סֵפֶר "אוֹר" יִזְכְּרוּ תָּמִיד בְּגַאֲוָה אֵיךְ זָכוּ בַּגָּבִיעַ הָעִירוֹנִי. נִמְרוֹד בָּעַט אָז חָזָק וְשָׁטוּחַ לְשַׁעַר נִבְחֶרֶת בֵּית סֵפֶר "הֲדַס". הַתּוֹצָאָה: 1:2 לְטוֹבַת נִבְחֶרֶת בֵּית סֵפֶר "אוֹר".

מוֹרִים וְתַלְמִידִים קָפְצוּ אָז עַל רַגְלֵיהֶם וְקָרְאוּ בְּקֶצֶב אָחִיד: "נִמְ־רוֹד! נִמְ־רוֹד!" שַׂחְקָנֵי הַנִּבְחֶרֶת רָצוּ לִקְרָאתוֹ. חִבְּקוּ, נִשְּׁקוּ וְהִפִּילוּ אוֹתוֹ עַל הַדֶּשֶׁא. אַחַר כָּךְ נָשְׂאוּ אוֹתוֹ עַל הַכְּתֵפַיִם. כָּל מִי שֶׁהָיָה שָׁם לֹא יָכוֹל הָיָה שֶׁלֹּא לְהִתְרַגֵּשׁ.

אַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב אוֹתָהּ שָׁעָה לְגֶבֶר לָבוּשׁ אִמּוּנִית אֲפֹרָה שֶׁיָּשַׁב בְּפִנַּת הַיָּצִיעַ וְרָשַׁם הֶעָרוֹת בְּפִנְקָס. בָּרֶגַע שֶׁרָאָה אֶת נִמְרוֹד נוֹפֵל בִּזְרוֹעוֹת אִתַּי יוֹרָן, קֶפְּטֶן נִבְחֶרֶת יִשְׂרָאֵל, הִבְרִיק רַעְיוֹן בְּמוֹחוֹ...

הָרַעְיוֹן יַפְתִּיעַ אֶת נִמְרוֹד בְּחֻפְשַׁת הַקַּיִץ.

זֶה קָרָה עֶרֶב אֶחָד לְאַחַר הָאֲרוּחָה. נִמְרוֹד יָשַׁב לְצַד אָבִיו עַל הַסַּפָּה מוּל הַטֶּלֶוִיזְיָה. הַכֶּלֶב שֶׁלָּהֶם, "פֶּנְדֶּל", נִמְנֵם עַל הַשָּׁטִיחַ. הֵם צָפוּ בְּמִשְׂחַק כַּדּוּרֶגֶל. נִבְחֶרֶת אַנְגְלִיָּה נֶגֶד נִבְחֶרֶת הוֹלַנְד. הַמִּשְׂחָק הָיָה מָהִיר וְעֵרָנִי. גַּם צִלְצוּל הַטֶּלֶפוֹן לֹא הִקְפִּיץ אֶת הַשְּׁנַיִם מֵהַמָּקוֹם.

"שֶׁמִּישֶׁהוּ יִגַּשׁ כְּבָר. אֲנִי מַשְׁכִּיבָה פֹּה אֶת עֲדִי," קָרְאָה מֵרָחוֹק אִמָּא שֶׁל נִמְרוֹד, תָּמָר.

אַבָּא שֶׁל נִמְרוֹד קָם מִיָּד. הוּא הִנְמִיךְ אֶת עָצְמַת הַטֶּלֶוִיזְיָה וְהֵרִים אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת.

"עֶרֶב טוֹב," אָמַר. אַחַר כָּךְ הִקְשִׁיב. מִדֵּי פַּעַם גַּם הֵגִיב. הַשִּׂיחָה הִתְאָרְכָה.

מִי זֶה? וְעַל מָה מְדַבְּרִים שָׁם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה? נִמְרוֹד הִסְתַּקְרֵן. אֲבָל הַמִּשְׂחָק סִקְרֵן יוֹתֵר.

"נִמְרוֹד, רוֹצִים לְהַצִּיעַ לְךָ מַשֶּׁהוּ!" אַבָּא הוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת.

"לִי?" הִתְפַּלֵּא נִמְרוֹד.

"כֵּן, לְךָ!" הִדְגִּישׁ אַבָּא.

נִמְרוֹד זִנֵּק מֵהַסַּפָּה וְפֶּנְדֶּל זִנֵּק אַחֲרָיו בִּנְבִיחוֹת נִרְגָּשׁוֹת.

נִמְרוֹד קֵרֵב אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת לָאֹזֶן. קוֹל עָמֹק בָּקַע מִתּוֹכָהּ. "קוֹרְאִים לִי גִּיל וַאֲנִי מְאַמֵּן קְבוּצַת הַנְּעָרִים הָעִירוֹנִית," סִפֵּר. "צָפִיתִי בְּסוֹף שְׁנַת הַלִּמּוּדִים בַּמִּשְׂחָק עַל הַגָּבִיעַ הָעִירוֹנִי. הִתְרַשַּׁמְתִּי מֵהַמִּשְׂחָק שֶׁלְּךָ. בִּמְיֻחָד מִשַּׁעַר הַנִּצָּחוֹן שֶׁהִבְקַעְתָּ וְשֶׁהֵבִיא אֶת הַגָּבִיעַ."

הַלֵּב שֶׁל נִמְרוֹד הֵחֵל לִפְעֹם בְּחָזְקָה.

גִּיל הִמְשִׁיךְ.

"עַד עַכְשָׁו יָכְלוּ לְהִתְקַבֵּל לִקְבוּצַת הַנְּעָרִים הָעִירוֹנִית רַק תַּלְמִידִים מֵחֲטִיבַת הַבֵּינַיִם. הִצַּעְתִּי לְהַנְהָלַת הַקְּבוּצָה לְצָרֵף בַּשָּׁנָה הַבָּאָה עֲתוּדָה שֶׁל שַׂחְקָנִים מִצְטַיְּנִים מִכִּתּוֹת וָו. הַהַצָּעָה הִתְקַבְּלָה. הֶעֱלֵיתִי מִיָּד אֶת שִׁמְךָ. חָבֵר מְאַמֵּן הִצִּיעַ מֻעֲמָד נוֹסָף מִבֵּית סֵפֶר 'רִמּוֹן'. עַל שְׁנֵיכֶם לַעֲמֹד בְּמִבְחַן קַבָּלָה. אִם תַּצְלִיחוּ תִּהְיוּ שַׁיָּכִים לִקְבוּצַת 'הַמַּבְקִיעִים'. אֵיךְ נִרְאֶה לְךָ כָּל הָעִנְיָן?" שָׁאַל גִּיל.

נִמְרוֹד רָצָה לוֹמַר שֶׁנִּרְאֶה לוֹ נֶהְדָּר, שֶׁזּוֹ הַצָּעָה חֲלוֹמִית לְיֶלֶד שֶׁאוֹהֵב כַּדּוּרֶגֶל כָּמוֹהוּ, אֲבָל הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהוֹצִיא מֵהַפֶּה אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת, רַק הִמְהוּם.

גִּיל קָלַט מִיָּד אֶת מַשְׁמָעוּת הַהִמְהוּם. "יֹפִי!" הֵגִיב, "עַכְשָׁו נוֹתָר לִי רַק לְקַבֵּל אֶת הַסְכָּמַת הַהוֹרִים. אַבָּא שֶׁלְּךָ הִבְטִיחַ לְדַבֵּר עִם אִמָּא שֶׁלְּךָ. בְּעוֹד יוֹמַיִם אֶתְקַשֵּׁר לִשְׁמֹעַ מָה הֶחְלִיטוּ."

"בְּסֵדֶר," אָמַר נִמְרוֹד. הוּא עָמַד לְהַנִּיחַ אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת, וְאָז שָׁמַע שׁוּב אֶת הַקּוֹל הֶעָרֵב שֶׁל גִּיל.

"שָׁכַחְתִּי לְסַפֵּר לְךָ. לַמֻּעֲמָד הַשֵּׁנִי קוֹרְאִים רוֹעִי אַבִּירִי. שַׂחְקָן מְצֻיָּן. אַתָּה מַכִּיר אוֹתוֹ בְּמִקְרֶה?"

"לֹא. לֹא. אַף פַּעַם לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה."

"אֵין דָּבָר. תַּכִּיר אוֹתוֹ בְּמִבְחַן הַקַּבָּלָה. הַמִּבְחָן יֵעָרֵךְ בָּאִמּוּן הָרִאשׁוֹן שֶׁל 'הַמַּבְקִיעִים' בָּעוֹנָה הַבָּאָה. אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְרַשֵּׁם מִקָּרוֹב מֵהַיְכוֹלוֹת שֶׁלָּכֶם. לְהִשְׁתַּמֵּעַ, נִמְרוֹד!"

"בְּעוֹד יוֹמַיִם. תּוֹדָה!" נִמְרוֹד הִנִּיחַ בִּזְהִירוּת אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת. הוּא חָזַר לָשֶׁבֶת לְיַד אַבָּא.

"נוּ, בֵּן, מָה אַתָּה אוֹמֵר?" אַבָּא חִבֵּק אוֹתוֹ בְּחֹם.

"אַבָּא!" הִכְרִיז נִמְרוֹד בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת, "זֶה הַדָּבָר הֲכִי שָׁוֶה שֶׁקָּרָה לִי בַּחַיִּים!"

פֶּנְדֶּל הִתְרוֹמֵם וְקָפַץ מֵהַשָּׁטִיחַ הַצִּבְעוֹנִי אֶל הַסַּפָּה. הָעֵינַיִם הַחוּמוֹת שֶׁלּוֹ סָרְקוּ אֶת הַפָּנִים שֶׁל נִמְרוֹד. הוּא נָשַׁם וְנָשַׁף בְּהִתְרַגְּשׁוּת. נִמְרוֹד אָסַף אוֹתוֹ אֵלָיו. בְּכַף יַד יָמִין הֶחֱלִיק בְּרַכּוּת עַל הַפַּרְוָה הַחוּמָה.

"כֶּלֶב חָכָם שֶׁלִּי. גַּם אַתָּה מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי הַיֶּלֶד הֲכִי מְאֻשָּׁר בָּעוֹלָם?" לָחַשׁ לוֹ בָּאֹזֶן.

"צָרִיךְ גַּם לִשְׁמֹעַ מָה אִמָּא חוֹשֶׁבֶת עַל כָּל הָעִנְיָן. הִיא מַרְדִּימָה עֲדַיִן אֶת עֲדִי," אָמַר אַבָּא.

"בְּסֵדֶר," הִסְכִּים נִמְרוֹד.

אַבָּא וְנִמְרוֹד חָזְרוּ לִצְפּוֹת בַּמִּשְׂחָק.

חֲלוּץ נִבְחֶרֶת אַנְגְלִיָּה נָגַח נְגִיחָה חֲזָקָה לְעֵבֶר שַׁעַר נִבְחֶרֶת הוֹלַנְד. הַשּׁוֹעֵר שֶׁל נִבְחֶרֶת הוֹלַנְד זִנֵּק לַגֹּבַהּ, מָתַח יָדַיִם... אֲבָל הַכַּדּוּר עָבַר מֵעָלָיו וְחָדַר בְּעָצְמָה לַשַּׁעַר. 0:1 לְטוֹבַת אַנְגְלִיָּה.

אוֹהֲדֵי הַנִּבְחֶרֶת הָאַנְגְלִית קָפְצוּ לַגֹּבַהּ, הֵנִיפוּ יָדַיִם, פָּרְשׂוּ דְּגָלִים וְנִפְנְפוּ בִּצְעִיפִים מֵעַל לָרָאשִׁים. הַתֻּפִּים רָעֲמוּ, הַחֲצוֹצְרוֹת הֵרִיעוּ. "אֵיזֶה גּוֹל! אֵיזֶה גּוֹל!" הִתְפַּעֵל אַבָּא.

רבקה מגן

רבקה מגן (נולדה ב-31 במאי 1934) היא סופרת ילדים ונוער ישראלית.

רבקה מגן זכתה בשנת 1971 בפרס שב"י מאור בשנת 1980 ב פרס יעקב אשמן ל סיפור קצר בשנת 1997 זכתה בפרס זאב לספרות ילדים ונוער ובפרס הצילינדר הנודד מטעם אמנות לעם. ספרה "הכדור הוא ה…גול!" נבחר כספר האהוב ביותר – מקום ראשון ב"מצעד הספרים" – 2004.

עוד על הספר

הכדור הוא ה...גול חוזר בגדול רבקה מגן

פֶּרֶק רִאשׁוֹן

 

תּלְמִידֵי בֵּית סֵפֶר "אוֹר" יִזְכְּרוּ תָּמִיד בְּגַאֲוָה אֵיךְ זָכוּ בַּגָּבִיעַ הָעִירוֹנִי. נִמְרוֹד בָּעַט אָז חָזָק וְשָׁטוּחַ לְשַׁעַר נִבְחֶרֶת בֵּית סֵפֶר "הֲדַס". הַתּוֹצָאָה: 1:2 לְטוֹבַת נִבְחֶרֶת בֵּית סֵפֶר "אוֹר".

מוֹרִים וְתַלְמִידִים קָפְצוּ אָז עַל רַגְלֵיהֶם וְקָרְאוּ בְּקֶצֶב אָחִיד: "נִמְ־רוֹד! נִמְ־רוֹד!" שַׂחְקָנֵי הַנִּבְחֶרֶת רָצוּ לִקְרָאתוֹ. חִבְּקוּ, נִשְּׁקוּ וְהִפִּילוּ אוֹתוֹ עַל הַדֶּשֶׁא. אַחַר כָּךְ נָשְׂאוּ אוֹתוֹ עַל הַכְּתֵפַיִם. כָּל מִי שֶׁהָיָה שָׁם לֹא יָכוֹל הָיָה שֶׁלֹּא לְהִתְרַגֵּשׁ.

אַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב אוֹתָהּ שָׁעָה לְגֶבֶר לָבוּשׁ אִמּוּנִית אֲפֹרָה שֶׁיָּשַׁב בְּפִנַּת הַיָּצִיעַ וְרָשַׁם הֶעָרוֹת בְּפִנְקָס. בָּרֶגַע שֶׁרָאָה אֶת נִמְרוֹד נוֹפֵל בִּזְרוֹעוֹת אִתַּי יוֹרָן, קֶפְּטֶן נִבְחֶרֶת יִשְׂרָאֵל, הִבְרִיק רַעְיוֹן בְּמוֹחוֹ...

הָרַעְיוֹן יַפְתִּיעַ אֶת נִמְרוֹד בְּחֻפְשַׁת הַקַּיִץ.

זֶה קָרָה עֶרֶב אֶחָד לְאַחַר הָאֲרוּחָה. נִמְרוֹד יָשַׁב לְצַד אָבִיו עַל הַסַּפָּה מוּל הַטֶּלֶוִיזְיָה. הַכֶּלֶב שֶׁלָּהֶם, "פֶּנְדֶּל", נִמְנֵם עַל הַשָּׁטִיחַ. הֵם צָפוּ בְּמִשְׂחַק כַּדּוּרֶגֶל. נִבְחֶרֶת אַנְגְלִיָּה נֶגֶד נִבְחֶרֶת הוֹלַנְד. הַמִּשְׂחָק הָיָה מָהִיר וְעֵרָנִי. גַּם צִלְצוּל הַטֶּלֶפוֹן לֹא הִקְפִּיץ אֶת הַשְּׁנַיִם מֵהַמָּקוֹם.

"שֶׁמִּישֶׁהוּ יִגַּשׁ כְּבָר. אֲנִי מַשְׁכִּיבָה פֹּה אֶת עֲדִי," קָרְאָה מֵרָחוֹק אִמָּא שֶׁל נִמְרוֹד, תָּמָר.

אַבָּא שֶׁל נִמְרוֹד קָם מִיָּד. הוּא הִנְמִיךְ אֶת עָצְמַת הַטֶּלֶוִיזְיָה וְהֵרִים אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת.

"עֶרֶב טוֹב," אָמַר. אַחַר כָּךְ הִקְשִׁיב. מִדֵּי פַּעַם גַּם הֵגִיב. הַשִּׂיחָה הִתְאָרְכָה.

מִי זֶה? וְעַל מָה מְדַבְּרִים שָׁם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה? נִמְרוֹד הִסְתַּקְרֵן. אֲבָל הַמִּשְׂחָק סִקְרֵן יוֹתֵר.

"נִמְרוֹד, רוֹצִים לְהַצִּיעַ לְךָ מַשֶּׁהוּ!" אַבָּא הוֹשִׁיט לוֹ אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת.

"לִי?" הִתְפַּלֵּא נִמְרוֹד.

"כֵּן, לְךָ!" הִדְגִּישׁ אַבָּא.

נִמְרוֹד זִנֵּק מֵהַסַּפָּה וְפֶּנְדֶּל זִנֵּק אַחֲרָיו בִּנְבִיחוֹת נִרְגָּשׁוֹת.

נִמְרוֹד קֵרֵב אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת לָאֹזֶן. קוֹל עָמֹק בָּקַע מִתּוֹכָהּ. "קוֹרְאִים לִי גִּיל וַאֲנִי מְאַמֵּן קְבוּצַת הַנְּעָרִים הָעִירוֹנִית," סִפֵּר. "צָפִיתִי בְּסוֹף שְׁנַת הַלִּמּוּדִים בַּמִּשְׂחָק עַל הַגָּבִיעַ הָעִירוֹנִי. הִתְרַשַּׁמְתִּי מֵהַמִּשְׂחָק שֶׁלְּךָ. בִּמְיֻחָד מִשַּׁעַר הַנִּצָּחוֹן שֶׁהִבְקַעְתָּ וְשֶׁהֵבִיא אֶת הַגָּבִיעַ."

הַלֵּב שֶׁל נִמְרוֹד הֵחֵל לִפְעֹם בְּחָזְקָה.

גִּיל הִמְשִׁיךְ.

"עַד עַכְשָׁו יָכְלוּ לְהִתְקַבֵּל לִקְבוּצַת הַנְּעָרִים הָעִירוֹנִית רַק תַּלְמִידִים מֵחֲטִיבַת הַבֵּינַיִם. הִצַּעְתִּי לְהַנְהָלַת הַקְּבוּצָה לְצָרֵף בַּשָּׁנָה הַבָּאָה עֲתוּדָה שֶׁל שַׂחְקָנִים מִצְטַיְּנִים מִכִּתּוֹת וָו. הַהַצָּעָה הִתְקַבְּלָה. הֶעֱלֵיתִי מִיָּד אֶת שִׁמְךָ. חָבֵר מְאַמֵּן הִצִּיעַ מֻעֲמָד נוֹסָף מִבֵּית סֵפֶר 'רִמּוֹן'. עַל שְׁנֵיכֶם לַעֲמֹד בְּמִבְחַן קַבָּלָה. אִם תַּצְלִיחוּ תִּהְיוּ שַׁיָּכִים לִקְבוּצַת 'הַמַּבְקִיעִים'. אֵיךְ נִרְאֶה לְךָ כָּל הָעִנְיָן?" שָׁאַל גִּיל.

נִמְרוֹד רָצָה לוֹמַר שֶׁנִּרְאֶה לוֹ נֶהְדָּר, שֶׁזּוֹ הַצָּעָה חֲלוֹמִית לְיֶלֶד שֶׁאוֹהֵב כַּדּוּרֶגֶל כָּמוֹהוּ, אֲבָל הוּא לֹא הִצְלִיחַ לְהוֹצִיא מֵהַפֶּה אֲפִלּוּ מִלָּה אַחַת, רַק הִמְהוּם.

גִּיל קָלַט מִיָּד אֶת מַשְׁמָעוּת הַהִמְהוּם. "יֹפִי!" הֵגִיב, "עַכְשָׁו נוֹתָר לִי רַק לְקַבֵּל אֶת הַסְכָּמַת הַהוֹרִים. אַבָּא שֶׁלְּךָ הִבְטִיחַ לְדַבֵּר עִם אִמָּא שֶׁלְּךָ. בְּעוֹד יוֹמַיִם אֶתְקַשֵּׁר לִשְׁמֹעַ מָה הֶחְלִיטוּ."

"בְּסֵדֶר," אָמַר נִמְרוֹד. הוּא עָמַד לְהַנִּיחַ אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת, וְאָז שָׁמַע שׁוּב אֶת הַקּוֹל הֶעָרֵב שֶׁל גִּיל.

"שָׁכַחְתִּי לְסַפֵּר לְךָ. לַמֻּעֲמָד הַשֵּׁנִי קוֹרְאִים רוֹעִי אַבִּירִי. שַׂחְקָן מְצֻיָּן. אַתָּה מַכִּיר אוֹתוֹ בְּמִקְרֶה?"

"לֹא. לֹא. אַף פַּעַם לֹא שָׁמַעְתִּי אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה."

"אֵין דָּבָר. תַּכִּיר אוֹתוֹ בְּמִבְחַן הַקַּבָּלָה. הַמִּבְחָן יֵעָרֵךְ בָּאִמּוּן הָרִאשׁוֹן שֶׁל 'הַמַּבְקִיעִים' בָּעוֹנָה הַבָּאָה. אֲנִי רוֹצֶה לְהִתְרַשֵּׁם מִקָּרוֹב מֵהַיְכוֹלוֹת שֶׁלָּכֶם. לְהִשְׁתַּמֵּעַ, נִמְרוֹד!"

"בְּעוֹד יוֹמַיִם. תּוֹדָה!" נִמְרוֹד הִנִּיחַ בִּזְהִירוּת אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת. הוּא חָזַר לָשֶׁבֶת לְיַד אַבָּא.

"נוּ, בֵּן, מָה אַתָּה אוֹמֵר?" אַבָּא חִבֵּק אוֹתוֹ בְּחֹם.

"אַבָּא!" הִכְרִיז נִמְרוֹד בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת, "זֶה הַדָּבָר הֲכִי שָׁוֶה שֶׁקָּרָה לִי בַּחַיִּים!"

פֶּנְדֶּל הִתְרוֹמֵם וְקָפַץ מֵהַשָּׁטִיחַ הַצִּבְעוֹנִי אֶל הַסַּפָּה. הָעֵינַיִם הַחוּמוֹת שֶׁלּוֹ סָרְקוּ אֶת הַפָּנִים שֶׁל נִמְרוֹד. הוּא נָשַׁם וְנָשַׁף בְּהִתְרַגְּשׁוּת. נִמְרוֹד אָסַף אוֹתוֹ אֵלָיו. בְּכַף יַד יָמִין הֶחֱלִיק בְּרַכּוּת עַל הַפַּרְוָה הַחוּמָה.

"כֶּלֶב חָכָם שֶׁלִּי. גַּם אַתָּה מַרְגִּישׁ שֶׁאֲנִי הַיֶּלֶד הֲכִי מְאֻשָּׁר בָּעוֹלָם?" לָחַשׁ לוֹ בָּאֹזֶן.

"צָרִיךְ גַּם לִשְׁמֹעַ מָה אִמָּא חוֹשֶׁבֶת עַל כָּל הָעִנְיָן. הִיא מַרְדִּימָה עֲדַיִן אֶת עֲדִי," אָמַר אַבָּא.

"בְּסֵדֶר," הִסְכִּים נִמְרוֹד.

אַבָּא וְנִמְרוֹד חָזְרוּ לִצְפּוֹת בַּמִּשְׂחָק.

חֲלוּץ נִבְחֶרֶת אַנְגְלִיָּה נָגַח נְגִיחָה חֲזָקָה לְעֵבֶר שַׁעַר נִבְחֶרֶת הוֹלַנְד. הַשּׁוֹעֵר שֶׁל נִבְחֶרֶת הוֹלַנְד זִנֵּק לַגֹּבַהּ, מָתַח יָדַיִם... אֲבָל הַכַּדּוּר עָבַר מֵעָלָיו וְחָדַר בְּעָצְמָה לַשַּׁעַר. 0:1 לְטוֹבַת אַנְגְלִיָּה.

אוֹהֲדֵי הַנִּבְחֶרֶת הָאַנְגְלִית קָפְצוּ לַגֹּבַהּ, הֵנִיפוּ יָדַיִם, פָּרְשׂוּ דְּגָלִים וְנִפְנְפוּ בִּצְעִיפִים מֵעַל לָרָאשִׁים. הַתֻּפִּים רָעֲמוּ, הַחֲצוֹצְרוֹת הֵרִיעוּ. "אֵיזֶה גּוֹל! אֵיזֶה גּוֹל!" הִתְפַּעֵל אַבָּא.