דניאל בלום לא מפחדת מכלום

נוֹיָה מְפַחֶדֶת מִמֵּדוּזוֹת, בִּגְלַל זֶה הִיא לֹא נִכְנֶסֶת לַיָּם.
אֶרֶז מְפַחֵד מֵהַחֹשֶׁךְ, בְּלִי אוֹר קָטָן הוּא פָּשׁוּט לֹא נִרְדָּם.
יַרְדֵּן צוֹרַחַת כְּשֶׁהִיא רוֹאָה חֲרָקִים, אֲפִלּוּ אִם זֶה רַק פַּרְפַּר,
וּלְאִיתַי יֵשׁ שֵׂעָר אָרֹךְ כִּי הוּא חוֹשֵׁשׁ לָלֶכֶת לַסַּפָּר.

וְרַק דָּנִיאֵל  לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ זֶה מַרְגִּישׁ כְּשֶׁהַפַּחַד בָּא לְבַקֵּר.
“דָּנִיאֵל בְּלוּם לֹא מְפַחֶדֶת מִכְּלוּם," כָּכָה שָׁרִים לָהּ כֻּלָּם, עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד הִיא מַגִּיעָה לְמִרְפְּאַת שִׁנַּיִם, וְחוֹוָה לָרִאשׁוֹנָה בְּחַיֶּיהָ פַּחַד. 

ד"ר לִילָךְ לוֹקַחַת אוֹתָהּ לְמַסָּע הוּמוֹרִיסְטִי וּמַפְתִּיעַ דֶּרֶךְ שְׁלַבֵּי הַטִּפּוּל הַשּׁוֹנִים, מַצְלִיחָה לְהָפִיג אֶת חֲשָׁשָהּ וּלְסַיֵּם אֶת הַטִּפּוּל עִם תְּחוּשַׁת מְסֻגָּלוּת וְחִיּוּךְ.
הִצְטָרְפוּ לְדָנִיאֵל בְּלוּם וּלְד"ר לִילָךְ, וְגַלּוּ כֵּיצַד בִּיקּוּר בְּמִרְפְּאַת שִׁנַּיִם יָכוֹל לַהֲפֹךְ לַחֲוָיָה חִיּוּבִית וּמַעֲצִימָה.