אדומיים מול כחוליים

יוֹצְרֵי טְרוֹפוֹתִי שׁוּב עָפוּ יַחַד עַל כַּנְפֵי הַדִּמְיוֹן - הַפַּעַם לֶחָלָל - וְחָזְרוּ מִשָּׁם עִם הַגִּרְסָה הַמַּצְחִיקָה, הַשְּׂמֵחָה וְהַחַיְזָרִית שֶׁל "רוֹמֵאוֹ וְיוּלְיָה".

הִשָּׁמְרִי, יַלְדָּתִי, מִפְּנֵי הַכְּחוּלַיִם -
אֲרֻכֵּי מְחוֹשִׁים וִירֻקֵּי נַעֲלַיִם...
כְּבָר הִזְהַרְתִּי לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם,
לְעוֹלָם אַל תֵּלְכִי לְשַׂחֵק עִם כְּחוּלַיִם.

רָחוֹק רָחוֹק, עַל כּוֹכַב־לֶכֶת אֵי שָׁם, נִפְגָּשִׁים שְׁנֵי יְצוּרֵי חָלָל צְעִירִים. 
אֲבָל מַאי הִיא בַּת אֲדוּמַיִם וְגַיְא הוּא בֶּן כְּחוּלַיִם, וְכֻלָּם יוֹדְעִים שֶׁאֲדוּמַיִם וּכְחוּלַיִם לֹא יְכוֹלִים לִהְיוֹת חֲבֵרִים.
הַאֻמְנָם? 
וּמָה יַעֲשׂוּ הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁלָּהֶם כְּשֶׁיְּגַלּוּ עַל הַשְּׁנַיִם? 

"סיפור נהדר על האומץ לשנות דפוסים וללכת נגד מוסכמות הרסניות." (כרמית ספיר ויץ, מעריב)