מדיניות או גורל

הקדמה

מצבם הכלכלי, הביטחוני והחברתי של אזרחים, הוא, בדרך כלל, תוצאה של מדיניות של ממשלות. לפי ההגדרה, מדיניות, היא תכנית להשגת מטרה כלשהי. רצח מיליוני אזרחים על ידי הגרמנים, במלחמת העולם השנייה, הוא תוצאה של מדיניות. הוא אינו תוצאה של גורל. אסונות, כמו רעידת אדמה, סופות הוריקן, הם תוצאה של גורל. גורל מציין מהלך אירועים, אשר לא ניתן לשינוי. המקום, הזמן ותוצאות רעידות האדמה הם אירועים אשר אדם, או ממשלות, אינם יכולים לשלוט בהם.

מטרת כתיבת הספר הייתה, להציג את קשיי העלייה והקליטה בישראל בשנות ה 50 .

למרות קשיי העלייה והקליטה בישראל, הייתה הרגשה של שליחות ושותפות בתהליך של הקמת המדינה, מדינת ישראל, מדינת היהודים, לאחר 2000 שנות גלות. בחוויית הקמת המדינה השתתפו מאות אלפי יהודים, אשר עלו לישראל מארבע כנפות עולם. היהודים, אשר נרדפו, והופלו לרעה, בארצות מוצאם, קיוו להיקלט במדינת היהודים כשווים בין שווים.

המציאות במדינת ישראל, בשנות ה 50, לא אפשרה לכל העולים להיקלט במדינת ישראל כשווים בין שווים.

נשאלת השאלה: האם זו תוצאה של יד הגורל או תוצאה של מדיניות.

יש מי שיטען, כי היהודים, אשר הגיעו לישראל מארצות האסלאם, באו מארצות נחשלות. בשל כך התקשו למצוא פרנסה מכובדת. כזאת שתפרנס את משפחתם, ותבטיח את עתיד ילדיהם. מאידך, המדיניות של הממשלות, בראשות דוד בן גוריון, הביאה להפלייתם לרעה של מאות אלפי יהודים. אותם יהודים אשר עלו לישראל מארצות האסלאם. מנהיגי המדינה, בשנות ה50, האמינו כי עליהם להגן על המפעל הציוני, מפני עלייה המונית של יהודים מארצות האסלאם, הפרימיטיביות והנחשלות.

מנהיגי המדינה, בראשות דוד בן גוריון, הגו את מדיניות כור ההיתוך. מטרת מדיניות זו הייתה, למחוק מהתודעה של העולים מארצות האסלאם, את התרבות והמסורת של הקהילות היהודיות, בארצות האסלאם.

רוב החברים בהנהגת המדינה בשנות ה 50, עלו לישראל ממזרח אירופה. הם הושפעו מהאידיאולוגיה הקומוניסטית והסוציאליסטית במזרח אירופה. האידיאולוגיה הקומוניסטית והסוציאליסטית האמינה, כי הדת והאמונה הדתית הן אויבות הקומוניזם והסוציאליזם. לדעתם, יש למחוק ערכים וסממנים דתיים מכל חברה קומוניסטית וסוציאליסטית. אנשי החינוך האחיד, במחנות העולים, פעלו נגד מתן חינוך דתי לילדי העולים. חבר הכנסת, דוד צבי פנקס, טען, שהפעילות החינוכית במחנות העולים היא לא פחות מ: "כפייה מצפונית ואינקוויזיציה נגד דת ישראל". הוא טען, כי מדובר במצב של כפייה, וניצול מצבם האומלל של אנשי המחנות. לטענתו, עובדי החינוך האחיד, מנסים להעביר את העולים: "על דתם ועל דעתם".

ותיקי הממסד והאוכלוסייה, חששו משינוי דמותה של המדינה. הייתה רתיעה מהעולים מארצות האסלאם ומתרבותם. בשל כמות העולים הגדולה, היה חשש כי אופייה של המדינה ישתנה, לכיוון לא רצוי לאוכלוסייה הקיימת.

אחת המטרות של החינוך האחיד, הייתה להרחיק את ילדי העולים מתרבות הוריהם, ולקרבם לתרבות הישראלית. דבר אשר גרם למשבר חמור במשפחות העולים מארצות האסלאם. המטרה של החינוך האחיד, ומדיניות כור ההיתוך, הייתה לייצר פועלים מזרחיים למשק הישראלי, ללא התחשבות בשאיפות וברצונות של העולים. מעבר לזה, הממסד האמין, שהעולים הם נחשלים ופרימיטיביים, ואם ילמדו מקצוע, ויהיו פועלים, הם ימצו את מקסימום היכולת שלהם. כלומר: הפיכת העולים מארצות האסלאם לפועלים, זה הישג גדול של הנהגת המדינה.

היו גם כאלה, בהנהגת המדינה, אשר פקפקו בנאמנות העולים ממדינות האסלאם למדינת ישראל. היה חשש, בקרב הממסד, כי מדינות ערב שתלו מרגלים בקרב העולים ממדינות המזרח. המבדקים הביטחוניים, בתהליך הקבלה של עובדים יוצאי מדינות האסלאם למערכת הביטחון, היו קפדניים בהרבה, מהמבדקים הביטחוניים של עובדים ממוצא אירופאי. הממסד התעלם מכך, שחלק לא קטן של העולים שעלו לארץ מארצות האסלאם, היו בעלי השכלה תיכונית וגבוהה. עולים שהיו מנהלי בנקים בארצות המזרח, הועסקו כפועלי דחק במחנות העולים.

הסיפור של שכונת העולים בקריית ים, מייצג את קשיי הקליטה של העולים במדינת ישראל. עולים שהיו מנהלי בנק, של בנקים אירופאיים באלכסנדריה, הועסקו כפועלי דחק בשנות ה 50, וקודמו, בשנות הששים, לתפקידי פקידות זוטרים. המורים, במערכת החינוך, עודדו תלמידי עולים מארצות המזרח, ללמוד מקצוע, ולא ללמוד במסלול המכין את התלמידים למבחני בגרות. בשנות החמישים והשישים, כמעט ולא היו מורים ממוצא מזרחי, בבתי ספר יסודיים ותיכוניים. עד היום, מספר המרצים ממוצא מזרחי בסגל האקדמי בישראל, קטן מ 10% .

בכל עמדות המפתח במדינה: במערכת הביטחון, במערכת החינוך, במערכת הבריאות ובמערכת המשפט בישראל, אחוז המזרחיים קטן, בצורה משמעותית, מחלקם באוכלוסייה בישראל.

כשאמי הייתה מגיעה לבקר בבית ספר זבולון, בקריית ים, היא הייתה מוצאת את אחי משחק בחצר בית הספר. אחי, סיפר לאמי, כי המורה הוציאה אותו מהכיתה, כיוון, שלטענתה, דיבר בזמן השיעור. מדוע המורה תמיד בחרה להוציא את אחי מהכיתה? מדוע לא הוציאה את התלמידים, אשר דברו איתו? ילדים אשר מוצאם מארץ מערבית. כשאמי הלכה למנהל הבית ספר, וביקשה את עזרתו ועצתו, הוא אמר לאמי: "גברת אני ממליץ שהילד יעבוד עם אביו באטליז שלו."

ילד, רגוע ופיקח, הוצא ממערכת החינוך, כיוון שהמורה לא רצתה אותו בכיתה, משיקולים אישיים של המורה.