מנהיגים מדברים ז'בוטינסקי
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מנהיגים מדברים ז'בוטינסקי
הוספה למועדפים

מנהיגים מדברים ז'בוטינסקי

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

נריה מאיר

יליד 1979, נשוי ואב לחמישה ילדים, מתגורר ברחלים בשומרון. סרן מיל. עורך דין, מוסמך תואר ראשון במשפטים בהצטיינות ותואר שני במדיניות ציבורית בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית בירושלים

משמש כראש ההנהגה העולמית של תנועת בית"ר.

נריה נולד וגדל בעפרה, את לימודי התיכון העביר בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים. למד בישיבת הסדר ובישיבה הגבוהה בעלי. התגייס לצנחנים לגדוד 101 והשתחרר בדרגת סגן.  כיום משמש כקצין במילואים ביחידת צנחנים מובחרת. את התמחותו המשפטית עשה בלשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) ושימש לאחר מכן כיועץ חקיקה בוועדת העליה והקליטה של הכנסת. שימש כמנכ"ל המדרשה בעפרה ומאז שנת 2013 משמש בתפקידו כמנכ"ל תנועת בית"ר העולמית.

תקציר

שנה לאחר שהלך לעולמו נראה שזאב ז'בוטינסקי חי ונושם בקרבנו, בישראל של שנות האלפיים. אף שנפטר לפני קום המדינה, בחזונו היא קמה ובמילותיו קרמה עור וגידים. ראש בית"ר, ההוגה שהיה כמעט מוקצה בישראל במשך שנים ארוכות, היה ודאי גאה היום לראות כיצד המציאות כאן מתעצבת ברוח תורתו.

רבים רוצים להתכבד בדמותו של ז'בוטינסקי, ורוב ראשי המדינה ומוביליה בדור האחרון רואים עצמם כתלמידיו וחפצים להוביל את ישראל לאור משנתו.

אך מהי בעצם אותה תורה, מה הם העקרונות הללו ומהי דרך הפעולה שהם שואבים מכּכּתביו, שנהפכו לאסטרטגיה המדינית, הביטחונית והלאומית של מדינת ישראל?

מנהיגים מדברים ז'בוטינסקי הוא ניסיון ייחודי וראשון מסוגו למתוח קו בין משנתו של ז'בוטינסקי ובין ראשי המדינה ההולכים בדרכו. מעדותם האישית של המנהיגים אפשר ללמוד על ההשפעה העמוקה של ז'בוטינסקי עליהם ועל האסטרטגיה הלאומית של ישראל.

באמצעות סיפורים עדכניים ומשָָלים, המעבירים בין השורות את רעיונותיו, הספר מנגיש לקוראים את תורתו של ז'בוטינסקי באופן קצת שונה מהמקובל.

בין הסיפורים נשזרו עמדותיהם המרכזיות של המנהיגים ואישי הציבור המובילים בישראל כיום: ראובן ריבלין | בנימין נתניהו | בני גנץ | יולי אדלשטיין | אביחי מנדלבליט | יאיר לפיד | אביגדור ליברמן | צחי הנגבי | דני דנון | אמיר אוחנה | יצחק הרצוג | משה ליאון | אבשלום קור | ציפי לבני | אריה נאור | דני דיין | בועז ביסמוט | יעקב חגואל | הראל לוקר | יאיר אסיסקוביץ | הרצל מקוב | יוסי אחימאיר | סיון רהב-מאיר | אורי שטרוזמן | יעקב סיקא אהרוני | אריה נאור

פרק ראשון

ראשית דבר
נריה מאיר
 
 
לא בכדי איבד שעון היד בשלהי המאה ה-20 את תפקידו ואת מקומו בעולם. זוהי דוגמה סמלית קטנה לתמורות הגדולות שהתרחשו במאה זו, שבה מושג הזמן שינה את צורתו.
"המאה של המאות" נושאת בתוכה קפיצות זמן כמעט בכל תחום העולה על הדעת. זוהי המאה ששינתה סדרי עולם בתחומי הטכנולוגיה, הרפואה, התחבורה, המעמד האישי וחירויות הפרט. אך נראה כי המאה שבה האדם כבר הגיע לירח, תיזכר בעיקר כמאה של האידיאולוגיות — הצומחות, ההרסניות והקורסות.
מרחק הזמן מאפשר לראות כי המנוע המרכזי לאידיאולוגיות הגדולות של המאה ה-20 היו אנשים יוצאי דופן, כוכבים מזהירים בשמי העשייה. מחוללי תודעה ומעש, שבכוחם להניע אומות שלמות.
זכה העם היהודי, בתהליך תחייתו מקבר הגלות הארוכה, במספר גבוה של מחוללי חזון שכאלה. המוכשרים שבהם החלו להטביע את חותמם כבר מגיל צעיר:
"בהיותי בן 16 חיברתי שיר", כתב זאב ז'בוטינסקי. "את צורתו הפיוטית שכחתי, אך תוכנו זכור לי עדיין: גלות — פירושה שאחרים עושים את ההיסטוריה במקומנו. ציונות — פירושה שעם ישראל מתחיל לעשות, כעם עצמאי, את ההיסטוריה שלו מחדש. וכל דרכי הפוליטית מאז ועד עתה חדורת אותו רעיון עיקרי: עם ישראל עושה את אשר מוצא חן בעיניו, את אשר רוצה הוא".
זאב ז'בוטינסקי נמנה עם רשימה מצומצמת הכוללת את בנימין זאב הרצל, יוסף טרומפלדור והרב אברהם יצחק הכהן קוק, מבשרי התחייה של העם היהודי בעת החדשה.
אם תרומתו של הרצל היתה לפיתוח התודעה המדינית, החותרת להקמת מדינה ליהודים; ותרומתו של הרב קוק היתה לפיתוח התודעה הרוחנית של תחיית האומה; וטרומפלדור היה האיש אשר פיתח בגופו את התודעה הצבאית; הרי שתרומתו הכבירה של זאב ז'בוטינסקי היתה ליצירת משנת הלאומיות.
בכך הפך זאב ז'בוטינסקי למחולל התודעה הלאומית של המדינה, שאותה לא זכה לראות.
ב-60 שנותיו הקצרות והמלאות של ז'בוטינסקי הוא רתם את כישרונותיו הייחודיים בתחומי התרבות, הפילוסופיה, הכתיבה והנאום לעבר המשימה הגדולה שביצירת חזון לאומי למדינה היהודית. הוא עשה זאת ביכולת נדירה של ניתוח המציאות.
"הרצל עשה עלי רושם ענקי... רק פה הרגשתי כי באמת לפני בחיר הגורל הנני עומד, נביא ומנהיג בחסד עליון שאף לטעות ולתעות כדאי אחריו", תיאר ז'בוטינסקי את הרצל, אך התיאור מאפיין גם אותו עצמו.
זאב ז'בוטינסקי היטיב לנתח ולנסח את האתגרים המרכזיים העומדים לפני העם היהודי בשיבתו לארצו, ופעל באופן מזהיר לסקל את האבנים מהדרך. כנביא העומד בשער ומתריע מפני השחורות, עמד ז'בוטינסקי מול מדינות אירופה בניסיונותיו הבלתי־נלאים לשכנען לשלוח את היהודים לארץ ישראל.
"בראשית ברא אלוקים את האומה. כל מה שעוזר לתחייתה — קודש הוא. כל מה שמפריע — טומאה".
בניסוח פשוט וברור הבין ז'בוטינסקי את הבשורה הגדולה של חייו, וכל דבר בחן ביחס לקידום המטרה. כאשר הבריטים משרתים אותה — נתמוך בהם, כאשר הם פוגעים בה — נילחם בהם. למעשה, עוד בהיותו צעיר פיתח ז'בוטינסקי משנה סדורה שמקדמת את אידיאל האחד.
אך כמו קצין המסתער לקרב ומגלה כי איש מחייליו לא זז ממקומו, הבין ז'בוטינסקי באופן חד וכואב כי קשה יותר להוציא את הגלות מהיהודים מאשר את היהודים מהגלות. ללמד בני יהודה קשת בלתי־אפשרי רק מהגדוד העברי ומנהגי הפרדות.
על כן הפנה את כוחותיו אל הצעירים. בעידודו ובהובלתו הוקמה תנועת הנוער בית"ר, וזו הפכה להיות בבת עינו.
בית"ר היתה ונותרה כלי הקיבול לרעיונותיו הגדולים. דרכה פיתח "עברי חדש" — בן מלך, איש חירות והדר. הנערות — נפש ארוגה מחוטי פלדה ומשי, הנערים — לוחמים עזי נפש האוחזים במגל ובמגן גם יחד. ביום שירות — כמוט נחושת, כגוש ברזל בידי נפח ושמו ציון.
לימים, יצא מבית הגידול הבית"רי לעשייה ציונית ולמנהיגות המספר הגבוה ביותר של ראשי ממשלה בישראל — יותר מכל תנועת נוער אחת.
נבואותיו הפכו למציאות, מילותיו למטבעות לשון וחזונו נצח.
לרגל ציון שנת ה-80 לפטירתו, בחרה ההנהגה העולמית של בית"ר לעסוק בדמותו של ראש בית"ר, זאב ז'בוטינסקי.
בישראל של 2020 דמותו של זאב ז'בוטינסקי תפסה מקום נכבד, ורבים רוצים להתכבד בה. אף על פי כן, משנתו העשירה, העמוקה אך הסדורה, לא ידועה ולא מבוררת דייה.
זו מטרתו של ספר זה.
קו ישיר עובר בין כתביו של ז'בוטינסקי על מדיניותה הרצויה של ישראל ובין שדרת מנהיגות המבקשת לסלול דרך לאומית ליברלית. על כן ביקשנו מראשי הציבוריות הישראלית לחבר בין כתביו לבין תפיסתם הלאומית כיום.
מטרה נוספת שאותה הצבנו היא הנגשתו של ההוגה הלאומי הגדול אל לבבותיהם של צעירים, שאפילו לא פגשו את תלמידיו. על כן בחרנו בדרך המקשרת בין סיפורים, משָׁלים וציטוטים לתורתו של ז'בוטינסקי, כדי להביא את עיקריו לציבור צעיר ורחב.
באסופת המאמרים אפשר ללמוד על ההשפעה העמוקה של זאב ז'בוטינסקי על תהליך שיבת ציון, ובעיקר על עקרונות היסוד האסטרטגיים של המדינה הצעירה בתחומי הביטחון, המדיניות, החברה והאסטרטגיה הלאומית.
עם זאת, מוטלת עלינו, המבקשים להיות תלמידיו וממשיכי דרכו, החובה להנחיל את משנתו גם במקומות שבהם לא יושמה עדיין במלואה. לצד קיר ברזל חזק המכלה את שאיפות האויב להשמידנו, האתגר הציוני מחייב העלאת מיליוני אחינו, יהודי התפוצות, לישראל וביצור המדינה היהודית על כל שטחה של ארץ ישראל. מהגליל דרך עפרה וחברון ועד לחולות חלוצה.
עוד נכונה הדרך ליצירת האיזון בין מערכות המשפט לרשויות החקיקה והביצוע, בלא שרשות אחת תמשול על חברתה ותנסה להכריעה בכוחנות. נדרשים גם תיקונים חברתיים וחיזוק חירויות הפרט, אך אם נהיה נאמנים למשנתו של ראש בית"ר, האידיאל האחד שאין שני לו הוא מלאכת בניין המדינה היהודית בארץ ישראל כולה.
לאחר חתימת "הסכמי אברהם" ההיסטוריים בין ישראל למדינות המפרץ, המהווים יישום מלא של פרדיגמת ז'בוטינסקי לעוצמה מדינית, שבבסיסה שלום תמורת שלום בלי ויתור על אף שעל, ישראל הולכת ומתקרבת לשלב שבו היא מבטיחה את גבולותיה ואת הרוב היהודי בה, ומגיעה לשלב שבו היא צריכה לעצב את זהותה ואת ייעודה כמדינה בעלת זהות יהודית עמוקה, לצד היותה דמוקרטיה תוססת ויציבה.
מדינת ישראל היא פלא ונס יומיומי, אף שהאתגר הפנים־חברתי באשר לזהותה של המדינה עוד עומד לפתחנו. אם נשכיל להעמיק בכתביו של זאב ז'בוטינסקי, ניווכח כי יש בהם להאיר לנו את הדרך גם אל מול הערפל והמתחים הקיימים היום בין המגזרים בישראל.
ספר זה מבקש לתרום את תרומתו ביצירת סימני הדרך לזהותה העתידית של ישראל. הוא מוקדש לרבבות חניכי בית"ר ולהולכים בדרכה, מלוחמי אצ"ל דרך בוני המדינה ומגיניה ועד לחניכי שנות האלפיים, שפועלים בעשייה ציונית מתמדת בתחיית האומה.
"ציון כולה שלנו".
בברכת תל חי
 
נריה מאיר,
ראש ההנהגה העולמית של בית"ר
 
 

נריה מאיר

יליד 1979, נשוי ואב לחמישה ילדים, מתגורר ברחלים בשומרון. סרן מיל. עורך דין, מוסמך תואר ראשון במשפטים בהצטיינות ותואר שני במדיניות ציבורית בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית בירושלים

משמש כראש ההנהגה העולמית של תנועת בית"ר.

נריה נולד וגדל בעפרה, את לימודי התיכון העביר בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" בירושלים. למד בישיבת הסדר ובישיבה הגבוהה בעלי. התגייס לצנחנים לגדוד 101 והשתחרר בדרגת סגן.  כיום משמש כקצין במילואים ביחידת צנחנים מובחרת. את התמחותו המשפטית עשה בלשכת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) ושימש לאחר מכן כיועץ חקיקה בוועדת העליה והקליטה של הכנסת. שימש כמנכ"ל המדרשה בעפרה ומאז שנת 2013 משמש בתפקידו כמנכ"ל תנועת בית"ר העולמית.

עוד על הספר

מנהיגים מדברים ז'בוטינסקי נריה מאיר
ראשית דבר
נריה מאיר
 
 
לא בכדי איבד שעון היד בשלהי המאה ה-20 את תפקידו ואת מקומו בעולם. זוהי דוגמה סמלית קטנה לתמורות הגדולות שהתרחשו במאה זו, שבה מושג הזמן שינה את צורתו.
"המאה של המאות" נושאת בתוכה קפיצות זמן כמעט בכל תחום העולה על הדעת. זוהי המאה ששינתה סדרי עולם בתחומי הטכנולוגיה, הרפואה, התחבורה, המעמד האישי וחירויות הפרט. אך נראה כי המאה שבה האדם כבר הגיע לירח, תיזכר בעיקר כמאה של האידיאולוגיות — הצומחות, ההרסניות והקורסות.
מרחק הזמן מאפשר לראות כי המנוע המרכזי לאידיאולוגיות הגדולות של המאה ה-20 היו אנשים יוצאי דופן, כוכבים מזהירים בשמי העשייה. מחוללי תודעה ומעש, שבכוחם להניע אומות שלמות.
זכה העם היהודי, בתהליך תחייתו מקבר הגלות הארוכה, במספר גבוה של מחוללי חזון שכאלה. המוכשרים שבהם החלו להטביע את חותמם כבר מגיל צעיר:
"בהיותי בן 16 חיברתי שיר", כתב זאב ז'בוטינסקי. "את צורתו הפיוטית שכחתי, אך תוכנו זכור לי עדיין: גלות — פירושה שאחרים עושים את ההיסטוריה במקומנו. ציונות — פירושה שעם ישראל מתחיל לעשות, כעם עצמאי, את ההיסטוריה שלו מחדש. וכל דרכי הפוליטית מאז ועד עתה חדורת אותו רעיון עיקרי: עם ישראל עושה את אשר מוצא חן בעיניו, את אשר רוצה הוא".
זאב ז'בוטינסקי נמנה עם רשימה מצומצמת הכוללת את בנימין זאב הרצל, יוסף טרומפלדור והרב אברהם יצחק הכהן קוק, מבשרי התחייה של העם היהודי בעת החדשה.
אם תרומתו של הרצל היתה לפיתוח התודעה המדינית, החותרת להקמת מדינה ליהודים; ותרומתו של הרב קוק היתה לפיתוח התודעה הרוחנית של תחיית האומה; וטרומפלדור היה האיש אשר פיתח בגופו את התודעה הצבאית; הרי שתרומתו הכבירה של זאב ז'בוטינסקי היתה ליצירת משנת הלאומיות.
בכך הפך זאב ז'בוטינסקי למחולל התודעה הלאומית של המדינה, שאותה לא זכה לראות.
ב-60 שנותיו הקצרות והמלאות של ז'בוטינסקי הוא רתם את כישרונותיו הייחודיים בתחומי התרבות, הפילוסופיה, הכתיבה והנאום לעבר המשימה הגדולה שביצירת חזון לאומי למדינה היהודית. הוא עשה זאת ביכולת נדירה של ניתוח המציאות.
"הרצל עשה עלי רושם ענקי... רק פה הרגשתי כי באמת לפני בחיר הגורל הנני עומד, נביא ומנהיג בחסד עליון שאף לטעות ולתעות כדאי אחריו", תיאר ז'בוטינסקי את הרצל, אך התיאור מאפיין גם אותו עצמו.
זאב ז'בוטינסקי היטיב לנתח ולנסח את האתגרים המרכזיים העומדים לפני העם היהודי בשיבתו לארצו, ופעל באופן מזהיר לסקל את האבנים מהדרך. כנביא העומד בשער ומתריע מפני השחורות, עמד ז'בוטינסקי מול מדינות אירופה בניסיונותיו הבלתי־נלאים לשכנען לשלוח את היהודים לארץ ישראל.
"בראשית ברא אלוקים את האומה. כל מה שעוזר לתחייתה — קודש הוא. כל מה שמפריע — טומאה".
בניסוח פשוט וברור הבין ז'בוטינסקי את הבשורה הגדולה של חייו, וכל דבר בחן ביחס לקידום המטרה. כאשר הבריטים משרתים אותה — נתמוך בהם, כאשר הם פוגעים בה — נילחם בהם. למעשה, עוד בהיותו צעיר פיתח ז'בוטינסקי משנה סדורה שמקדמת את אידיאל האחד.
אך כמו קצין המסתער לקרב ומגלה כי איש מחייליו לא זז ממקומו, הבין ז'בוטינסקי באופן חד וכואב כי קשה יותר להוציא את הגלות מהיהודים מאשר את היהודים מהגלות. ללמד בני יהודה קשת בלתי־אפשרי רק מהגדוד העברי ומנהגי הפרדות.
על כן הפנה את כוחותיו אל הצעירים. בעידודו ובהובלתו הוקמה תנועת הנוער בית"ר, וזו הפכה להיות בבת עינו.
בית"ר היתה ונותרה כלי הקיבול לרעיונותיו הגדולים. דרכה פיתח "עברי חדש" — בן מלך, איש חירות והדר. הנערות — נפש ארוגה מחוטי פלדה ומשי, הנערים — לוחמים עזי נפש האוחזים במגל ובמגן גם יחד. ביום שירות — כמוט נחושת, כגוש ברזל בידי נפח ושמו ציון.
לימים, יצא מבית הגידול הבית"רי לעשייה ציונית ולמנהיגות המספר הגבוה ביותר של ראשי ממשלה בישראל — יותר מכל תנועת נוער אחת.
נבואותיו הפכו למציאות, מילותיו למטבעות לשון וחזונו נצח.
לרגל ציון שנת ה-80 לפטירתו, בחרה ההנהגה העולמית של בית"ר לעסוק בדמותו של ראש בית"ר, זאב ז'בוטינסקי.
בישראל של 2020 דמותו של זאב ז'בוטינסקי תפסה מקום נכבד, ורבים רוצים להתכבד בה. אף על פי כן, משנתו העשירה, העמוקה אך הסדורה, לא ידועה ולא מבוררת דייה.
זו מטרתו של ספר זה.
קו ישיר עובר בין כתביו של ז'בוטינסקי על מדיניותה הרצויה של ישראל ובין שדרת מנהיגות המבקשת לסלול דרך לאומית ליברלית. על כן ביקשנו מראשי הציבוריות הישראלית לחבר בין כתביו לבין תפיסתם הלאומית כיום.
מטרה נוספת שאותה הצבנו היא הנגשתו של ההוגה הלאומי הגדול אל לבבותיהם של צעירים, שאפילו לא פגשו את תלמידיו. על כן בחרנו בדרך המקשרת בין סיפורים, משָׁלים וציטוטים לתורתו של ז'בוטינסקי, כדי להביא את עיקריו לציבור צעיר ורחב.
באסופת המאמרים אפשר ללמוד על ההשפעה העמוקה של זאב ז'בוטינסקי על תהליך שיבת ציון, ובעיקר על עקרונות היסוד האסטרטגיים של המדינה הצעירה בתחומי הביטחון, המדיניות, החברה והאסטרטגיה הלאומית.
עם זאת, מוטלת עלינו, המבקשים להיות תלמידיו וממשיכי דרכו, החובה להנחיל את משנתו גם במקומות שבהם לא יושמה עדיין במלואה. לצד קיר ברזל חזק המכלה את שאיפות האויב להשמידנו, האתגר הציוני מחייב העלאת מיליוני אחינו, יהודי התפוצות, לישראל וביצור המדינה היהודית על כל שטחה של ארץ ישראל. מהגליל דרך עפרה וחברון ועד לחולות חלוצה.
עוד נכונה הדרך ליצירת האיזון בין מערכות המשפט לרשויות החקיקה והביצוע, בלא שרשות אחת תמשול על חברתה ותנסה להכריעה בכוחנות. נדרשים גם תיקונים חברתיים וחיזוק חירויות הפרט, אך אם נהיה נאמנים למשנתו של ראש בית"ר, האידיאל האחד שאין שני לו הוא מלאכת בניין המדינה היהודית בארץ ישראל כולה.
לאחר חתימת "הסכמי אברהם" ההיסטוריים בין ישראל למדינות המפרץ, המהווים יישום מלא של פרדיגמת ז'בוטינסקי לעוצמה מדינית, שבבסיסה שלום תמורת שלום בלי ויתור על אף שעל, ישראל הולכת ומתקרבת לשלב שבו היא מבטיחה את גבולותיה ואת הרוב היהודי בה, ומגיעה לשלב שבו היא צריכה לעצב את זהותה ואת ייעודה כמדינה בעלת זהות יהודית עמוקה, לצד היותה דמוקרטיה תוססת ויציבה.
מדינת ישראל היא פלא ונס יומיומי, אף שהאתגר הפנים־חברתי באשר לזהותה של המדינה עוד עומד לפתחנו. אם נשכיל להעמיק בכתביו של זאב ז'בוטינסקי, ניווכח כי יש בהם להאיר לנו את הדרך גם אל מול הערפל והמתחים הקיימים היום בין המגזרים בישראל.
ספר זה מבקש לתרום את תרומתו ביצירת סימני הדרך לזהותה העתידית של ישראל. הוא מוקדש לרבבות חניכי בית"ר ולהולכים בדרכה, מלוחמי אצ"ל דרך בוני המדינה ומגיניה ועד לחניכי שנות האלפיים, שפועלים בעשייה ציונית מתמדת בתחיית האומה.
"ציון כולה שלנו".
בברכת תל חי
 
נריה מאיר,
ראש ההנהגה העולמית של בית"ר