אני פשוט נורא אוהב גבינות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אני פשוט נורא אוהב גבינות
הוספה למועדפים

אני פשוט נורא אוהב גבינות

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • הוצאה: אביתר אבני
  • תאריך הוצאה: ינואר 2021
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 210 עמ' מודפסים

תקציר

אם אתם נוהגים לאכול מדי פעם, הספר הזה נכתב במיוחד עבורכם. הוא מתמקד אמנם באורח החיים הטבעוני, אבל הוא רחוק מלהיות מיועד לטבעונים בלבד. עבור טבעונים (וצמחונים) הספר מספק שלל מידע, עצות וטיפים שיסייעו להם לנווט את דרכם בסביבה שהיא, לעתים קרובות, עוינת למדי. אנשים השואפים לצמצם או להפסיק את צריכת המוצרים מן החי, ימצאו בו חיזוק לרצון שלהם, ועצות שיקלו עליהם לממש אותו. מי שאינו טבעוני, ילמד להבין טוב יותר את בני המשפחה או החברים הטבעונים שלו, ולשפר את איכות הקשר ביניהם.

"אני פשוט נורא אוהב גבינות" מציג תמונה כוללת של אורח החיים הטבעוני. הוא מתאר היבטים של בריאות, סביבה, חמלה, כלכלה, הבניות חברתיות, דת, פסיכולוגיה ומוסר, הקשורים כולם למזון שאנו מניחים על הצלחת. באמצעות משפטים שטבעונים רגילים לשמוע, הספר מסביר, בין היתר, מדוע יותר ויותר אנשים בוחרים בטבעונות, למה טבעונים מעוררים כל כך הרבה רגשות והתנגדות מצד אלו שאינם טבעונים, כיצד משפיעה תעשיית המזון מן החי על כדור הארץ, האם תזונה טבעונית מספקת את כל צרכי הגוף, מה נעשה עם כל הפרות, הכבשים והתרנגולות במידה וכל האנשים יחליטו להפוך לטבעונים ביום שני הקרוב, ומדוע טבעונות עשויה להיות המהפכה הגדולה ביותר של ימינו.

כל זה מוגש לקורא בצורה נגישה, משעשעת כשניתן, ובעיקר – פוקחת עיניים.

פרק ראשון

פתח דבר
 
האמת היא שלא התכוונתי לכתוב את הספר הזה. אפשר לומר שהוא כתב את עצמו. הכל התחיל ביום בהיר אחד, כאשר חזרתי מותש למשרד אחרי שאכלתי ארוחת צהריים עם חברים לעבודה. התשישות שלי נבעה מכך שנאלצתי להשיב על חצי מיליון שאלות והערות בנוגע להרגלי האכילה שלי. או במלים אחרות — ארוחת צהריים שגרתית אם אתה טבעוני. בחזרה במשרד, ישבתי ושרבטתי מספר הערות במטרה להפוך את הטיעונים שלי למאורגנים יותר, ואת הארוחות העתידיות לנעימות יותר. תוך זמן קצר, מצאתי את עצמי יוצא למסע לא מתוכנן. כל הערה שרשמתי העלתה שאלות חדשות. כל תגלית פתחה נתיבים חדשים שהיה עלי לבחון. כדי ללמוד יותר ביליתי שעות ארוכות בקריאת ספרים, האזנה להרצאות, גלישה ברשת, ושיחות עם טבעונים. המסע הזה היה מרתק, אמוציונלי, מטלטל לפרקים, ובעיקר פוקח עיניים. בחרתי, לפיכך, להעלות אותו על הכתב, ולשתף בו אתכם.
 
בנקודת הזמן הנוכחית, תחילת העשור השלישי של המאה ה- 21, הטבעונות חווה פריחה חסרת תקדים. מספר הטבעונים בעולם עולה במהירות, עסקים טבעונים נפתחים בקצב מסחרר, והמודעות לדרכי הפעולה של תעשיית המזון מן החי ולסבל של בעלי החיים בה הולכת וגדלה. הפעילות למען זכויות בעלי חיים צוברת תאוצה בזכות ארגונים ובני אדם שמקדישים לכך את מיטב זמנם. עוד ועוד אמנים, ספורטאים ושאר אנשים מפורסמים מאמצים אורח חיים טבעוני, ומסייעים להפיץ את הבשורה. מזון טבעוני הפך לזמין, נגיש וכנראה שגם טעים יותר מאי פעם. סופרמרקטים מציגים שפע של מוצרים טבעוניים, מסעדות טבעוניות נפתחות חדשות לבקרים, ואחרות דואגות לעדכן את התפריט באפשרויות טבעוניות. אפילו רשתות המבורגרים רבות הוסיפו קציצות מן הצומח כתחליף לגרסה הבשרית. אתרי אינטרנט ובלוגים מספקים שפע עצום של מתכונים, עצות ומידע.
עושה רושם שמעולם לא היה קל יותר להיות טבעוני. ייתכן מאוד שזה נכון, אבל עדיין, כפי שכמעט כל טבעוני יוכל לומר לכם, במקרים רבים זה לא קל בכלל. מדובר באורח חיים הכולל התמודדות, לעתים לא פשוטה, עם הסביבה. הטבעונות אמנם בפריחה (ואם נבדוק אותה עוד כמה שנים היא תהיה ככל הנראה במקום טוב עוד יותר) אך עם זאת, הטבעונים הם מיעוט קטן למדי באוכלוסייה. המספר שלהם אמנם גדל בקצב מהיר במיוחד, אבל עדיין מדובר במיעוט. העניין אינו מספרי בלבד אלא גם רעיוני. טבעונים חיים בתוך חברה שהרוב הגדול של חבריה רואה דברים ותופס את המציאות באופן שונה לחלוטין. זאת אומרת, כשזה נוגע לאוכל. על דברים אחרים הם לפעמים מסכימים.
לפני שנדבר על הקשיים שעומדים בפני האדם הטבעוני, כמה מלים על מה זה בכלל טבעוני, לטובת כל מי שבילה את מרבית חייו הבוגרים על כוכב לכת אחר, או סתם הצליח איכשהו לפספס את זה. נוסיף גם כמה מלים על אלו שאינם טבעונים. טבעוני הוא אדם הנמנע מצריכת מוצרי מזון מן החי. זה כולל בעיקר בשר (כולל דגים), ביצים ומוצרי חלב. אליהם ניתן להוסיף מוצרים כמו דבש או ג'לטין, שמופק על פי רוב מעצמות או עורות של בעלי חיים. טבעונים ימנעו על פי רוב גם משימוש במוצרים העשויים עור או פרווה.
את המונח 'טבעוני' (vegan) טבעו דונלד ווטסון ודורותי מורגן ווטסון, ממייסדי האגודה הטבעונית בבריטניה, אי שם בשנות הארבעים של המאה הקודמת. זה לא שלא היו טבעונים לפני כן, פשוט לא הייתה עדיין מלה שהגדירה אותם. לעתים השפה מפגרת אחרי המציאות. האגודה הטבעונית מגדירה טבעונות כפילוסופיה או דרך חיים המבקשת להימנע מכל צורה של ניצול ואכזריות כלפי בעלי חיים לצורך מזון, לבוש או כל מטרה אחרת; ומקדמת את הפיתוח של חלופות אחרות לטובת בעלי החיים, בני האדם והסביבה.
עד שבני הזוג ווטסון יצרו את המונח 'טבעוני', השפה ידעה להתייחס רק למי שנמנע מאכילת בשר, בין אם הוא צורך מוצרים אחרים מן החי ובין אם לא. כולם התגוררו יחד, בכיף או שלא, תחת הכותרת 'צמחונים'. כיום מתייחס המונח 'צמחוני' למי שנמנע מאכילת בשר אך צורך ביצים ומוצרי חלב. המלה 'צמחוני' מעט מוזרה אם עוצרים לרגע וחושבים עליה. היא נגזרת מהמילה 'צמח' אם כי לא ברור לחלוטין מדוע. נשאלת השאלה איזה מין צמח היא ביצה, וכיצד בדיוק גדל החלב? האם על עץ או שיח? או שמא זה שורש מסוג כלשהו? איך בדיוק ביצים וחלב קשורים לעולם הצומח יותר מאשר נניח סטייק? תעלומה מעניינת.
 
קבוצת האנשים המרכזית הנוספת, והגדולה מכולן, היא של אלו שצורכים את כלל המוצרים מן החי, ובין היתר בשר. נהוג לכנות אותם 'אוכלי בשר' או 'אוכלי כל' אבל משהו מתפספס בהגדרות הללו. כאשר מדברים על טבעונים וצמחונים משתמעת בחירה מודעת של אורח חיים והרגלי תזונה. מצד שני, כשאומרים 'אוכל בשר' או 'אוכל כל' זה נשמע כמו פעולה טכנית או יכולת פיזיולוגית לעכל מזון זה או אחר. אין תחושה שמדובר בדרך חיים, פילוסופיה כלשהי או בחירה מודעת לאכול בשר. ד"ר מלאני ג'וי, מחברת הספר 'הפרה שבחדר. הפסיכולוגיה של אכילת בשר', טבעה בראשית המאה ה-21 את המונח 'קרניזם' שמתייחס לאכילת בשר כאל בחירה הנובעת ממערכת של אמונות, ערכים, התניות חברתיות, ומנגנוני הגנה. כאן, בספר הזה, מתוך תפיסה לפיה אכילת מוצרים מן החי היא אכן בחירה ולא תכונה גופנית או גזירת גורל, נעדיף את המונח 'קרניסט' על פני 'אוכל בשר' או 'אוכל כל'. השימוש במונח הזה בא על מנת לשקף את הבחירה של האדם, ולא כדי לבטא זלזול, האשמה או גנאי. זו אינה המטרה של הספר או הגישה שעומדת מאחורי הכתיבה שלו. בהמשך נסקור את המנגנונים, הנורמות והכוחות שמעצבים את הקרניזם. נראה כיצד הם גורמים לאנשים רבים לפעול בניגוד לטובתם ולערכים שלהם, וכיצד הם מסייעים לדכא, לפחות בזמן הארוחות, כמה מן הרגשות הבסיסיים ביותר שלהם. חמלה למשל.
 
ובחזרה לטבעונים. ההתמודדות של האדם הטבעוני עם הסביבה שלו באה במגוון דרכים. אם אתם טבעונים, זה יכול להיות קושי למצוא מה לאכול בארוחה שהוזמנתם אליה או במדינה זרה שאתם נמצאים בה. זה יכול להיות בן משפחה שלא מבין מדוע המנה המיוחדת שלו, ההיא שאהבתם לאכול במשך שנים ותמיד הקפדתם לבקש תוספת, כבר לא באה בחשבון. זה יכול להיות ויכוח לגבי המסעדה אליה הולכים הערב או המנות שמוגשות בארוחה משפחתית. טבעונים רבים מגלים בשלב זה או אחר שהם חשים חוסר נוחות לשבת בארוחה בה מוגש בשר או אוכל אחר מן החי. לאחרים קשה ליישב את הפער המטריד בין טוב הלב והחמלה שהם מכירים אצל חברים ובני משפחה, לבין הנכונות של אותם אנשים להתעלם מהסבל שעבר על בעל החיים שנתח ממנו מונח כעת על הצלחת לפניהם. על הרקע הזה מתפתחות לעתים מריבות וסכסוכים עם בני משפחה וחברים. כל אלו הן רק דוגמאות וסביר להניח שכל טבעוני שתפגשו יוכל לספר לכם על עוד קשיים מניסיונו האישי. בנוסף לזה, כמעט כל הטבעונים רגילים לשמוע הערות, משפטים והסברים מצד אנשים שאומרים להם למה הם טועים, מוזרים, מטיפים, קיצוניים, היסטריים או רגישים בצורה יוצאת דופן.
מי שטבעוני כבר מכיר את זה ומי שיהפוך לטבעוני בעתיד יגלה את זה מהר מאוד. כמעט לכולם יש מה לומר על הבחירה שלכם שלא לצרוך מוצרים מן החי. יש מעט מאוד דברים שגורמים לאנשים להרגיש דחף בלתי נשלט להביע את דעתם כמו טבעוני שמסב איתם לשולחן. אם מישהו סביב השולחן לא יאכל חזיר כי זה פשוט לא טעים לו, אף אחד מהנוכחים לא יניד עפעף. אם אדם אחר יסביר שהוא נמנע מאכילת אותו חזיר בגלל האמונה הדתית שלו, קיים סיכוי שזה יעורר שאלה או הערה אבל ברוב המקרים זה יסתכם בזה. אם לעומת זאת אחד הסועדים יאמר שהוא לא אוכל חזיר כיוון שבראייתו אין הצדקה להרוג בעל חיים בשביל לאכול אותו... טוב, זה כבר לא יעבור בשקט. יכול להיות שחלק מהתגובות ייאמרו בנימה חיובית — מתוך סקרנות, התלבטות ורצון להבין את העמדה של אותו אדם. רובן עם זאת יבואו להסביר לאדם הטבעוני למה והיכן הוא טועה. לעתים קרובות זה יגיע בתוספת ניתוח אופי לא מחמיא.
יש הרבה סיבות לצורך הזה של בני אדם לומר את דעתם על טבעונות אבל סיבה בולטת אחת היא תחושת איום. במידה רבה התחושה הזו היא תגובת נגד לפריחה של הטבעונות. אנשים חשים איום על הערכים והמוסר שלהם, על אורח החיים שלהם, על ההרגלים שלהם, על דברים שהם עושים מאז שהם ילדים. מדובר באותם דברים שגם ההורים שלהם והסבים והסבתות שלהם עשו, וההורים של הסבים והסבתות שלהם. כך הלאה עשרות ומאות שנים אחורנית, אולי אפילו עד ימי המהפכה החקלאית העליזים. כאשר אתה עושה משהו מדי יום לאורך שנים, ובדרך כלל מאוד נהנה ממנו, הדבר האחרון שאתה רוצה לשמוע הוא שהמעשה הזה אינו ראוי. זה נכון במיוחד כאשר עמוק בפנים אתה חושד או מרגיש, שבאמת יש משהו לא בסדר במעשה הזה. ההשלכות של הכרה בכך שעשית משהו לא נכון במשך שנים, יכולות להיות מטלטלות. ראשית, זה דורש שינוי לא קטן באורח החיים שלנו. רובנו לא אוהבים להודות בכך אבל אנחנו הרבה פחות פתוחים לשינויים מכפי שהיינו רוצים לחשוב. שינויים מפחידים אותנו, יש בהם את האלמנט המטריד הזה שנקרא 'לא נודע'. כמובן שהשינוי עשוי להיות נהדר, בהשוואה למצב הנוכחי, ולשפר את החיים והתחושות שלנו. רק שאת המצב הנוכחי אנחנו כבר מכירים. אולי הוא לא הכי טוב שיש, אבל התרגלנו אליו ולמדנו לחיות אתו. המצב החדש מנגד מעלה סימני שאלה וחוסר ודאות. העניין אינו סובב אך ורק סביב התזונה (האם יהיה לי מספיק אוכל? האם הוא יהיה טעים וכו') אלא גם סביב הרגלים חברתיים — הברביקיו אצל החברים, האוכל הקבוע בארוחות המשפחתיות, מנות שקשורות למסורת, לחגים, לתרבות. מה זה יעשה להרגלים האלו ולקשרים החברתיים שלנו? מה זה יעשה לזהות שלנו? לאופן בו אחרים מתייחסים אלינו? מה יקרה אם ניכשל בניסיון להשתנות? התגובות כלפי אנשים טבעונים משקפות פעמים רבות את החששות האלו. בנוסף לכך, הסכמה עם טענות שמעלים טבעונים מהווה קריאת תגר על המוסריות והערכים שלך, ורומזת לכך שעשית משהו לא מוסרי לאורך כל החיים שלך. באופן צפוי למדי, רוב האנשים לא מעוניינים במיוחד להרגיש ככה. זו עלולה להיות חוויה לא נעימה כפי שטבעונים רבים יכולים לספר. רובם המכריע של הטבעונים הרי צרכו מוצרים מן החי בשלבים מסוימים של חייהם.
 
לא מפתיע אם כן שהתגובה הטבעית של מרבית האנשים לנוכח תחושת האיום הזו היא של התגוננות והעלאת טיעונים נגד טבעונות ובעד מוצרים מן החי. חלק מן הטיעונים לקוחים מעולם הדמיון והפנטזיה (לדוגמה: "אם היית לבד על אי בודד והייתה שם רק עז אחת, לא היית אוכל אותה בשביל לשרוד?") בעוד חלקם מחוברים יותר לעולם המציאות. אף אחד מהם אינו מצדיק את הסבל והאכזריות שהם מנת חלקם היומיומית של בעלי החיים בתעשיית המזון מן החי. הם עלולים, עם זאת, לבלבל אנשים ולגרום להם לחשוב שאולי בעצם הם כן. אולי דווקא יש בהם הצדקה תקפה כלשהי. חלק מן הטיעונים מבוססים על תפיסות ונורמות המושרשות כל כך עמוק בחברה, עד שנדיר שאנחנו עוצרים כדי לבדוק אם הן נכונות. קחו, למשל, את המשפט 'להיות קיצוני זה תמיד לא טוב'. הוא נשמע כל כך טבעי והגיוני שמעטים טורחים לחשוב ולבחון האם הוא נכון (ספוילר: לא ממש, אבל על כך בפרק הבא). טיעונים אחרים מסתמכים על מידע מוטעה ומסולף, בין אם הוא כזה באופן מכוון, ובין אם הטעות היא תמימה. עם כמות המידע שעוטפת אותנו, מכיוונים שונים ומתוך אינטרסים מנוגדים, קשה לפעמים לדעת מה נכון ומה לא.
רובו של הספר עוסק בטיעונים האלו, לא בהכרח כי הם משכנעים במיוחד, אלא כי מצאתי שזו דרך נוחה, ולעתים קרובות משעשעת, לפרוס בפניכם מידע בנוגע לתעשיית המזון מן החי ולטבעונות. כיוון שסביר להניח שתשמעו את הטיעונים האלו (או אולי תשמיעו אותם בעצמכם), הרי שלא מזיק לדעת מה עומד מאחוריהם, ובאיזה אופן הם מוטעים. חלק אחר של הספר מוקדש למידע כללי, כמו הקשר בין תעשיית המזון מן החי לאיכות הסביבה, עולמם הפנימי של בעלי החיים או תעשיית העור והפרוות. החלק האחרון עוסק בהתמודדויות עם המשפחה, החברים והעולם מסביב. הספר עוסק במגוון רחב של נושאים שכל אחד מהם לבדו ראוי להיות בסיס לספר משל עצמו. בסוף הספר תמצאו רשימה של המלצות לספרים, הרצאות, סרטים ואתרי אינטרנט שבעזרתם אתם יכולים להעמיק ולהרחיב את הידע שלכם בנושאים שמעניינים אתכם.
 
הספר מיועד בעיקר, אם כי לא רק, לשלוש קבוצות שונות:
הראשונה היא אוכלוסיית הטבעונים והצמחונים. הוא בא לספק להם מידע במגוון היבטים של אורח החיים הטבעוני, לעזור להם (במידה ויש בכך צורך) להרגיש שלמים עם הבחירה שלהם, ולסייע להם להתמודד עם ההערות שהם ישמעו, ועם הדילמות והקשיים שמופיעים וימשיכו להופיע בדרכם. הספר מתמקד אמנם בטבעונות, אולם צמחונים רבים חווים אף הם קשיים דומים וחוסר הבנה מצד הסביבה. חשוב לציין, הספר אינו מספק פתרונות קסם למצבים שונים מהסיבה הפשוטה שפתרונות כאלו אינם קיימים. הוא מציע במקום זה כלים, רעיונות, מידע, אפשרויות, וכיווני מחשבה שיסייעו לטבעונים להגיע לפתרונות הנכונים מבחינתם. כאשר הדבר אפשרי, זה נעשה עם קורטוב של הומור. קל ומשמח יותר להתנהל בעולם עם חיוך על השפתיים.
האוכלוסייה השנייה היא של אנשים שמתעניינים בטבעונות, מתלבטים אם ואיך לבחור בה, או מרגישים פער בין החמלה שיש בהם והאהבה שלהם כלפי בעלי חיים, לבין הרגלי האכילה שלהם. הספר בא להציג בפניהם דרך שבה הפער הזה אינו קיים, ולהראות להם שהדרך הזו לא רק עשויה להתאים עבורם, אלא שהיא לא כל כך מסובכת ומפחידה כפי שאולי היה נדמה להם.
האוכלוסייה השלישית לא הייתה צפויה ונוספה, כך מתברר, תוך כדי הכתיבה. חלק לא מבוטל מהטבעונים שקראו את כתב היד ועזרו לי לשפר אותו, אמרו שכאשר הספר ייצא לאור הם יקנו עותק לאמא שלהם. הם סברו שהספר יסייע לה להבין אותם טוב יותר. הספר לא עבר מהפך דרמטי בעקבות התגלית הזו, אבל הוספתי לו נגיעות קלות פה ושם, במטרה להמחיש מעט יותר לאמא כיצד נראה העולם דרך העיניים של הבן או הבת הטבעונים שלה. זה עובד גם עם דודים. ובני משפחה אחרים. וחברים.
 
שתי הערות קצרות לסיום:
ראשית, כאשר ישנה בספר התייחסות ל'תעשייה', הכוונה היא לתעשיית המזון מן החי. אם מסיבה כלשהי יעלה הצורך להתייחס לתעשייה אחרת, כמו תעשיית המוזיקה בבלגיה או תעשיית המרצ'נדייז של אנה ואלזה, הדבר יצוין במפורש.
שנית, השפה העברית מחייבת במקרים רבים בחירה בין שימוש בלשון זכר או נקבה. ניתן היה לטעון, ובמידה רבה של צדק, שהואיל ויש הרבה יותר טבעוניות מאשר טבעונים, הרי שראוי היה להשתמש בלשון נקבה. אפשר לטעון מנגד שעדיף לכתוב בלשון זכר כי גברים נזקקים הרבה יותר לעזרה כשמדובר בטבעונות. זה נובע בין היתר מכך שבמקרה הזה, כמו גם בתחומים רבים אחרים, עושה רושם שאנחנו הגברים מפותחים פחות. בחרתי בכל אופן להשתמש בלשון זכר כיוון שכך נעשה ברובם המכריע של הטקסטים בעברית. אני מתנצל בפני מי שנפגעה (או נפגע) מכך. הספר פונה כמובן לנשים ולגברים כאחד.
 

עוד על הספר

  • הוצאה: אביתר אבני
  • תאריך הוצאה: ינואר 2021
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 210 עמ' מודפסים
אני פשוט נורא אוהב גבינות אביתר אבני
פתח דבר
 
האמת היא שלא התכוונתי לכתוב את הספר הזה. אפשר לומר שהוא כתב את עצמו. הכל התחיל ביום בהיר אחד, כאשר חזרתי מותש למשרד אחרי שאכלתי ארוחת צהריים עם חברים לעבודה. התשישות שלי נבעה מכך שנאלצתי להשיב על חצי מיליון שאלות והערות בנוגע להרגלי האכילה שלי. או במלים אחרות — ארוחת צהריים שגרתית אם אתה טבעוני. בחזרה במשרד, ישבתי ושרבטתי מספר הערות במטרה להפוך את הטיעונים שלי למאורגנים יותר, ואת הארוחות העתידיות לנעימות יותר. תוך זמן קצר, מצאתי את עצמי יוצא למסע לא מתוכנן. כל הערה שרשמתי העלתה שאלות חדשות. כל תגלית פתחה נתיבים חדשים שהיה עלי לבחון. כדי ללמוד יותר ביליתי שעות ארוכות בקריאת ספרים, האזנה להרצאות, גלישה ברשת, ושיחות עם טבעונים. המסע הזה היה מרתק, אמוציונלי, מטלטל לפרקים, ובעיקר פוקח עיניים. בחרתי, לפיכך, להעלות אותו על הכתב, ולשתף בו אתכם.
 
בנקודת הזמן הנוכחית, תחילת העשור השלישי של המאה ה- 21, הטבעונות חווה פריחה חסרת תקדים. מספר הטבעונים בעולם עולה במהירות, עסקים טבעונים נפתחים בקצב מסחרר, והמודעות לדרכי הפעולה של תעשיית המזון מן החי ולסבל של בעלי החיים בה הולכת וגדלה. הפעילות למען זכויות בעלי חיים צוברת תאוצה בזכות ארגונים ובני אדם שמקדישים לכך את מיטב זמנם. עוד ועוד אמנים, ספורטאים ושאר אנשים מפורסמים מאמצים אורח חיים טבעוני, ומסייעים להפיץ את הבשורה. מזון טבעוני הפך לזמין, נגיש וכנראה שגם טעים יותר מאי פעם. סופרמרקטים מציגים שפע של מוצרים טבעוניים, מסעדות טבעוניות נפתחות חדשות לבקרים, ואחרות דואגות לעדכן את התפריט באפשרויות טבעוניות. אפילו רשתות המבורגרים רבות הוסיפו קציצות מן הצומח כתחליף לגרסה הבשרית. אתרי אינטרנט ובלוגים מספקים שפע עצום של מתכונים, עצות ומידע.
עושה רושם שמעולם לא היה קל יותר להיות טבעוני. ייתכן מאוד שזה נכון, אבל עדיין, כפי שכמעט כל טבעוני יוכל לומר לכם, במקרים רבים זה לא קל בכלל. מדובר באורח חיים הכולל התמודדות, לעתים לא פשוטה, עם הסביבה. הטבעונות אמנם בפריחה (ואם נבדוק אותה עוד כמה שנים היא תהיה ככל הנראה במקום טוב עוד יותר) אך עם זאת, הטבעונים הם מיעוט קטן למדי באוכלוסייה. המספר שלהם אמנם גדל בקצב מהיר במיוחד, אבל עדיין מדובר במיעוט. העניין אינו מספרי בלבד אלא גם רעיוני. טבעונים חיים בתוך חברה שהרוב הגדול של חבריה רואה דברים ותופס את המציאות באופן שונה לחלוטין. זאת אומרת, כשזה נוגע לאוכל. על דברים אחרים הם לפעמים מסכימים.
לפני שנדבר על הקשיים שעומדים בפני האדם הטבעוני, כמה מלים על מה זה בכלל טבעוני, לטובת כל מי שבילה את מרבית חייו הבוגרים על כוכב לכת אחר, או סתם הצליח איכשהו לפספס את זה. נוסיף גם כמה מלים על אלו שאינם טבעונים. טבעוני הוא אדם הנמנע מצריכת מוצרי מזון מן החי. זה כולל בעיקר בשר (כולל דגים), ביצים ומוצרי חלב. אליהם ניתן להוסיף מוצרים כמו דבש או ג'לטין, שמופק על פי רוב מעצמות או עורות של בעלי חיים. טבעונים ימנעו על פי רוב גם משימוש במוצרים העשויים עור או פרווה.
את המונח 'טבעוני' (vegan) טבעו דונלד ווטסון ודורותי מורגן ווטסון, ממייסדי האגודה הטבעונית בבריטניה, אי שם בשנות הארבעים של המאה הקודמת. זה לא שלא היו טבעונים לפני כן, פשוט לא הייתה עדיין מלה שהגדירה אותם. לעתים השפה מפגרת אחרי המציאות. האגודה הטבעונית מגדירה טבעונות כפילוסופיה או דרך חיים המבקשת להימנע מכל צורה של ניצול ואכזריות כלפי בעלי חיים לצורך מזון, לבוש או כל מטרה אחרת; ומקדמת את הפיתוח של חלופות אחרות לטובת בעלי החיים, בני האדם והסביבה.
עד שבני הזוג ווטסון יצרו את המונח 'טבעוני', השפה ידעה להתייחס רק למי שנמנע מאכילת בשר, בין אם הוא צורך מוצרים אחרים מן החי ובין אם לא. כולם התגוררו יחד, בכיף או שלא, תחת הכותרת 'צמחונים'. כיום מתייחס המונח 'צמחוני' למי שנמנע מאכילת בשר אך צורך ביצים ומוצרי חלב. המלה 'צמחוני' מעט מוזרה אם עוצרים לרגע וחושבים עליה. היא נגזרת מהמילה 'צמח' אם כי לא ברור לחלוטין מדוע. נשאלת השאלה איזה מין צמח היא ביצה, וכיצד בדיוק גדל החלב? האם על עץ או שיח? או שמא זה שורש מסוג כלשהו? איך בדיוק ביצים וחלב קשורים לעולם הצומח יותר מאשר נניח סטייק? תעלומה מעניינת.
 
קבוצת האנשים המרכזית הנוספת, והגדולה מכולן, היא של אלו שצורכים את כלל המוצרים מן החי, ובין היתר בשר. נהוג לכנות אותם 'אוכלי בשר' או 'אוכלי כל' אבל משהו מתפספס בהגדרות הללו. כאשר מדברים על טבעונים וצמחונים משתמעת בחירה מודעת של אורח חיים והרגלי תזונה. מצד שני, כשאומרים 'אוכל בשר' או 'אוכל כל' זה נשמע כמו פעולה טכנית או יכולת פיזיולוגית לעכל מזון זה או אחר. אין תחושה שמדובר בדרך חיים, פילוסופיה כלשהי או בחירה מודעת לאכול בשר. ד"ר מלאני ג'וי, מחברת הספר 'הפרה שבחדר. הפסיכולוגיה של אכילת בשר', טבעה בראשית המאה ה-21 את המונח 'קרניזם' שמתייחס לאכילת בשר כאל בחירה הנובעת ממערכת של אמונות, ערכים, התניות חברתיות, ומנגנוני הגנה. כאן, בספר הזה, מתוך תפיסה לפיה אכילת מוצרים מן החי היא אכן בחירה ולא תכונה גופנית או גזירת גורל, נעדיף את המונח 'קרניסט' על פני 'אוכל בשר' או 'אוכל כל'. השימוש במונח הזה בא על מנת לשקף את הבחירה של האדם, ולא כדי לבטא זלזול, האשמה או גנאי. זו אינה המטרה של הספר או הגישה שעומדת מאחורי הכתיבה שלו. בהמשך נסקור את המנגנונים, הנורמות והכוחות שמעצבים את הקרניזם. נראה כיצד הם גורמים לאנשים רבים לפעול בניגוד לטובתם ולערכים שלהם, וכיצד הם מסייעים לדכא, לפחות בזמן הארוחות, כמה מן הרגשות הבסיסיים ביותר שלהם. חמלה למשל.
 
ובחזרה לטבעונים. ההתמודדות של האדם הטבעוני עם הסביבה שלו באה במגוון דרכים. אם אתם טבעונים, זה יכול להיות קושי למצוא מה לאכול בארוחה שהוזמנתם אליה או במדינה זרה שאתם נמצאים בה. זה יכול להיות בן משפחה שלא מבין מדוע המנה המיוחדת שלו, ההיא שאהבתם לאכול במשך שנים ותמיד הקפדתם לבקש תוספת, כבר לא באה בחשבון. זה יכול להיות ויכוח לגבי המסעדה אליה הולכים הערב או המנות שמוגשות בארוחה משפחתית. טבעונים רבים מגלים בשלב זה או אחר שהם חשים חוסר נוחות לשבת בארוחה בה מוגש בשר או אוכל אחר מן החי. לאחרים קשה ליישב את הפער המטריד בין טוב הלב והחמלה שהם מכירים אצל חברים ובני משפחה, לבין הנכונות של אותם אנשים להתעלם מהסבל שעבר על בעל החיים שנתח ממנו מונח כעת על הצלחת לפניהם. על הרקע הזה מתפתחות לעתים מריבות וסכסוכים עם בני משפחה וחברים. כל אלו הן רק דוגמאות וסביר להניח שכל טבעוני שתפגשו יוכל לספר לכם על עוד קשיים מניסיונו האישי. בנוסף לזה, כמעט כל הטבעונים רגילים לשמוע הערות, משפטים והסברים מצד אנשים שאומרים להם למה הם טועים, מוזרים, מטיפים, קיצוניים, היסטריים או רגישים בצורה יוצאת דופן.
מי שטבעוני כבר מכיר את זה ומי שיהפוך לטבעוני בעתיד יגלה את זה מהר מאוד. כמעט לכולם יש מה לומר על הבחירה שלכם שלא לצרוך מוצרים מן החי. יש מעט מאוד דברים שגורמים לאנשים להרגיש דחף בלתי נשלט להביע את דעתם כמו טבעוני שמסב איתם לשולחן. אם מישהו סביב השולחן לא יאכל חזיר כי זה פשוט לא טעים לו, אף אחד מהנוכחים לא יניד עפעף. אם אדם אחר יסביר שהוא נמנע מאכילת אותו חזיר בגלל האמונה הדתית שלו, קיים סיכוי שזה יעורר שאלה או הערה אבל ברוב המקרים זה יסתכם בזה. אם לעומת זאת אחד הסועדים יאמר שהוא לא אוכל חזיר כיוון שבראייתו אין הצדקה להרוג בעל חיים בשביל לאכול אותו... טוב, זה כבר לא יעבור בשקט. יכול להיות שחלק מהתגובות ייאמרו בנימה חיובית — מתוך סקרנות, התלבטות ורצון להבין את העמדה של אותו אדם. רובן עם זאת יבואו להסביר לאדם הטבעוני למה והיכן הוא טועה. לעתים קרובות זה יגיע בתוספת ניתוח אופי לא מחמיא.
יש הרבה סיבות לצורך הזה של בני אדם לומר את דעתם על טבעונות אבל סיבה בולטת אחת היא תחושת איום. במידה רבה התחושה הזו היא תגובת נגד לפריחה של הטבעונות. אנשים חשים איום על הערכים והמוסר שלהם, על אורח החיים שלהם, על ההרגלים שלהם, על דברים שהם עושים מאז שהם ילדים. מדובר באותם דברים שגם ההורים שלהם והסבים והסבתות שלהם עשו, וההורים של הסבים והסבתות שלהם. כך הלאה עשרות ומאות שנים אחורנית, אולי אפילו עד ימי המהפכה החקלאית העליזים. כאשר אתה עושה משהו מדי יום לאורך שנים, ובדרך כלל מאוד נהנה ממנו, הדבר האחרון שאתה רוצה לשמוע הוא שהמעשה הזה אינו ראוי. זה נכון במיוחד כאשר עמוק בפנים אתה חושד או מרגיש, שבאמת יש משהו לא בסדר במעשה הזה. ההשלכות של הכרה בכך שעשית משהו לא נכון במשך שנים, יכולות להיות מטלטלות. ראשית, זה דורש שינוי לא קטן באורח החיים שלנו. רובנו לא אוהבים להודות בכך אבל אנחנו הרבה פחות פתוחים לשינויים מכפי שהיינו רוצים לחשוב. שינויים מפחידים אותנו, יש בהם את האלמנט המטריד הזה שנקרא 'לא נודע'. כמובן שהשינוי עשוי להיות נהדר, בהשוואה למצב הנוכחי, ולשפר את החיים והתחושות שלנו. רק שאת המצב הנוכחי אנחנו כבר מכירים. אולי הוא לא הכי טוב שיש, אבל התרגלנו אליו ולמדנו לחיות אתו. המצב החדש מנגד מעלה סימני שאלה וחוסר ודאות. העניין אינו סובב אך ורק סביב התזונה (האם יהיה לי מספיק אוכל? האם הוא יהיה טעים וכו') אלא גם סביב הרגלים חברתיים — הברביקיו אצל החברים, האוכל הקבוע בארוחות המשפחתיות, מנות שקשורות למסורת, לחגים, לתרבות. מה זה יעשה להרגלים האלו ולקשרים החברתיים שלנו? מה זה יעשה לזהות שלנו? לאופן בו אחרים מתייחסים אלינו? מה יקרה אם ניכשל בניסיון להשתנות? התגובות כלפי אנשים טבעונים משקפות פעמים רבות את החששות האלו. בנוסף לכך, הסכמה עם טענות שמעלים טבעונים מהווה קריאת תגר על המוסריות והערכים שלך, ורומזת לכך שעשית משהו לא מוסרי לאורך כל החיים שלך. באופן צפוי למדי, רוב האנשים לא מעוניינים במיוחד להרגיש ככה. זו עלולה להיות חוויה לא נעימה כפי שטבעונים רבים יכולים לספר. רובם המכריע של הטבעונים הרי צרכו מוצרים מן החי בשלבים מסוימים של חייהם.
 
לא מפתיע אם כן שהתגובה הטבעית של מרבית האנשים לנוכח תחושת האיום הזו היא של התגוננות והעלאת טיעונים נגד טבעונות ובעד מוצרים מן החי. חלק מן הטיעונים לקוחים מעולם הדמיון והפנטזיה (לדוגמה: "אם היית לבד על אי בודד והייתה שם רק עז אחת, לא היית אוכל אותה בשביל לשרוד?") בעוד חלקם מחוברים יותר לעולם המציאות. אף אחד מהם אינו מצדיק את הסבל והאכזריות שהם מנת חלקם היומיומית של בעלי החיים בתעשיית המזון מן החי. הם עלולים, עם זאת, לבלבל אנשים ולגרום להם לחשוב שאולי בעצם הם כן. אולי דווקא יש בהם הצדקה תקפה כלשהי. חלק מן הטיעונים מבוססים על תפיסות ונורמות המושרשות כל כך עמוק בחברה, עד שנדיר שאנחנו עוצרים כדי לבדוק אם הן נכונות. קחו, למשל, את המשפט 'להיות קיצוני זה תמיד לא טוב'. הוא נשמע כל כך טבעי והגיוני שמעטים טורחים לחשוב ולבחון האם הוא נכון (ספוילר: לא ממש, אבל על כך בפרק הבא). טיעונים אחרים מסתמכים על מידע מוטעה ומסולף, בין אם הוא כזה באופן מכוון, ובין אם הטעות היא תמימה. עם כמות המידע שעוטפת אותנו, מכיוונים שונים ומתוך אינטרסים מנוגדים, קשה לפעמים לדעת מה נכון ומה לא.
רובו של הספר עוסק בטיעונים האלו, לא בהכרח כי הם משכנעים במיוחד, אלא כי מצאתי שזו דרך נוחה, ולעתים קרובות משעשעת, לפרוס בפניכם מידע בנוגע לתעשיית המזון מן החי ולטבעונות. כיוון שסביר להניח שתשמעו את הטיעונים האלו (או אולי תשמיעו אותם בעצמכם), הרי שלא מזיק לדעת מה עומד מאחוריהם, ובאיזה אופן הם מוטעים. חלק אחר של הספר מוקדש למידע כללי, כמו הקשר בין תעשיית המזון מן החי לאיכות הסביבה, עולמם הפנימי של בעלי החיים או תעשיית העור והפרוות. החלק האחרון עוסק בהתמודדויות עם המשפחה, החברים והעולם מסביב. הספר עוסק במגוון רחב של נושאים שכל אחד מהם לבדו ראוי להיות בסיס לספר משל עצמו. בסוף הספר תמצאו רשימה של המלצות לספרים, הרצאות, סרטים ואתרי אינטרנט שבעזרתם אתם יכולים להעמיק ולהרחיב את הידע שלכם בנושאים שמעניינים אתכם.
 
הספר מיועד בעיקר, אם כי לא רק, לשלוש קבוצות שונות:
הראשונה היא אוכלוסיית הטבעונים והצמחונים. הוא בא לספק להם מידע במגוון היבטים של אורח החיים הטבעוני, לעזור להם (במידה ויש בכך צורך) להרגיש שלמים עם הבחירה שלהם, ולסייע להם להתמודד עם ההערות שהם ישמעו, ועם הדילמות והקשיים שמופיעים וימשיכו להופיע בדרכם. הספר מתמקד אמנם בטבעונות, אולם צמחונים רבים חווים אף הם קשיים דומים וחוסר הבנה מצד הסביבה. חשוב לציין, הספר אינו מספק פתרונות קסם למצבים שונים מהסיבה הפשוטה שפתרונות כאלו אינם קיימים. הוא מציע במקום זה כלים, רעיונות, מידע, אפשרויות, וכיווני מחשבה שיסייעו לטבעונים להגיע לפתרונות הנכונים מבחינתם. כאשר הדבר אפשרי, זה נעשה עם קורטוב של הומור. קל ומשמח יותר להתנהל בעולם עם חיוך על השפתיים.
האוכלוסייה השנייה היא של אנשים שמתעניינים בטבעונות, מתלבטים אם ואיך לבחור בה, או מרגישים פער בין החמלה שיש בהם והאהבה שלהם כלפי בעלי חיים, לבין הרגלי האכילה שלהם. הספר בא להציג בפניהם דרך שבה הפער הזה אינו קיים, ולהראות להם שהדרך הזו לא רק עשויה להתאים עבורם, אלא שהיא לא כל כך מסובכת ומפחידה כפי שאולי היה נדמה להם.
האוכלוסייה השלישית לא הייתה צפויה ונוספה, כך מתברר, תוך כדי הכתיבה. חלק לא מבוטל מהטבעונים שקראו את כתב היד ועזרו לי לשפר אותו, אמרו שכאשר הספר ייצא לאור הם יקנו עותק לאמא שלהם. הם סברו שהספר יסייע לה להבין אותם טוב יותר. הספר לא עבר מהפך דרמטי בעקבות התגלית הזו, אבל הוספתי לו נגיעות קלות פה ושם, במטרה להמחיש מעט יותר לאמא כיצד נראה העולם דרך העיניים של הבן או הבת הטבעונים שלה. זה עובד גם עם דודים. ובני משפחה אחרים. וחברים.
 
שתי הערות קצרות לסיום:
ראשית, כאשר ישנה בספר התייחסות ל'תעשייה', הכוונה היא לתעשיית המזון מן החי. אם מסיבה כלשהי יעלה הצורך להתייחס לתעשייה אחרת, כמו תעשיית המוזיקה בבלגיה או תעשיית המרצ'נדייז של אנה ואלזה, הדבר יצוין במפורש.
שנית, השפה העברית מחייבת במקרים רבים בחירה בין שימוש בלשון זכר או נקבה. ניתן היה לטעון, ובמידה רבה של צדק, שהואיל ויש הרבה יותר טבעוניות מאשר טבעונים, הרי שראוי היה להשתמש בלשון נקבה. אפשר לטעון מנגד שעדיף לכתוב בלשון זכר כי גברים נזקקים הרבה יותר לעזרה כשמדובר בטבעונות. זה נובע בין היתר מכך שבמקרה הזה, כמו גם בתחומים רבים אחרים, עושה רושם שאנחנו הגברים מפותחים פחות. בחרתי בכל אופן להשתמש בלשון זכר כיוון שכך נעשה ברובם המכריע של הטקסטים בעברית. אני מתנצל בפני מי שנפגעה (או נפגע) מכך. הספר פונה כמובן לנשים ולגברים כאחד.