חינוך פיננסי

שיעור ראשון

כסף - איך הכל החל? 

 

 

הכסף לא היה כאן כל הזמן. בעבר הרחוק לא היה כלל כסף ובני אדם הם שהמציאו אותו. בשיעור זה נלמד:

 

1. איך הכל התחיל?

 

2. למה היה צריך בכלל כסף ואיך התנהלו באמת החיים לפני שהיה כסף?

 

3. איך הצליח הכסף לעשות סדר בחיים של כולם?

 

4. סוגי כסף;

 

5. מהיכן מגיע הכסף?

 

6. כסף - סימני זיהוי;

 

7. על כסף ורגשות;

 

8. על כסף, שטרות ומדינות אחרות.

 

על מנת שנוכל להשיב על שאלות אלו ולהבין כיצד הכל החל, נחזור כמה מאות שנים לאחור ונציץ לחייה של עיירה.

 

בעיירה זו חיו בשלום ובשלווה זה לצד זה חקלאי שגידל תפוחי אדמה, רועה צאן שגידל כבשים, חרש ברזל שהכין כלי חפירה משובחים, נפח שהכין סירים גדולים, תופרת שתפרה בגדים, מורה שלימד את ילדי העיירה ובעלי מקצוע נוספים שאיפיינו את התקופה - החל מבוני כרכרות ועד למכשפים.

 

כל אחד מאנשים אלה היה צריך לייצר משהו, לגדל משהו או לתת שירות כלשהו ששאר אנשי העיירה צריכים, אחרת הוא היה הופך לעני מרוד החי מתרומות. במשך שנים התפתח בין אנשי העיירה סחר חליפין במוצרים השונים. מאחר ולא ניתן היה להעריך בדיוק מה שוויו של כל מוצר, היו תושבי העיירה מחליפים את המוצרים ביניהם על פי היצע וביקוש ומתחשבנים ביניהם לאורך זמן.

 

מורה העיירה היה מלמד את ילדי העיירה ובנו של החקלאי היה מביא לו ירקות עבור הלימודים. בנה של התופרת היה מביא למורה חולצה חדשה אחת למספר חודשים ובעל הכרכרה היה מסיע את המורה לבקר את משפחתו בעיירה הסמוכה וכל זאת בתמורה לשיעורים שהעביר לבתו.

 

הנפח היה נוהג באותה שיטה. הוא היה מכין סירים לרועה הצאן והיה מקבל תמורתם גדי. כלי מטבח נוספים היה מכין לתופרת ומקבל ממנה מעיל משובח שהגן עליו בימות החורף ולמורה היה משלם בספלים ממתכת ובקערות למרק עשויות פח.

 

כלומר, כל מי שהיה לו מה להציע היה מחליף את מרכולתו עם האחר. כל אחד על פי מה שידע לעשות.

 

אולם, עם הזמן נוצרו חיכוכים בין אנשי העיירה. המורה שחגג אירוע רב־משתתפים לרגל נישואי בנו, אירח את כל משפחתו מהכפר הסמוך. לשם כך הוא ביקש מרועה הצאן 5 כבשים, מהנפח 10 סירים וסכו"ם גדול, מהחקלאי 3 שקים של תפוחי אדמה ומהנגר שלו, שאין לו בכלל ילדים, ביקש לבנות שולחן ארוך על מנת שכולם יוכלו להסב לשולחן יחד ולחגוג. גם מהאופה ביקש המורה להכין עוגת־כלה גדולה - וזאת בתמורה לכך שלימד בעבר את ילדיו של האופה שגדלו ובגרו וסיימו זה מכבר את לימודיהם.

 

בעלי המקצוע השונים התרעמו על דרישותיו המופרזות של המורה. באסיפה שהתקיימה בכיכר העיר שאל רועה הצאן כמה שעות לימוד הן שוות ערך ל-5 כבשים אותם מבקש המורה לאלתר. האופה שאל האם עליו להכין עוגה גם לאחר שילדיו סיימו כבר מזמן את לימודיהם, מה עוד שבזמן הלימודים של ילדיו דאג להעביר בכל יום למורה לחמניות טריות וחמות עבור השיעורים שהעביר. הנגר הכריז כי אין בכוונתו להכין שולחן עבור המורה מאחר ואינו זקוק כלל לשירותיו של המורה. אם רוצה המורה בשולחן, יבקש ממגדל הסוסים שילדיו לומדים אצל המורה להעביר אליו בתמורה סוס חזק בתמורה לשולחן. בו במקום הכריז מגדל הסוסים שאין לו שום עסק עם הנגר ושהוא לא מוכן לעשות זאת.

 

כפי שאתם כבר מבינים נוח זה לא היה. תושבי העיירה הבינו במהלך השנים כי הפתרון הטוב ביותר הוא מציאת מוצר אחד שכולם צריכים וכך יוכלו לבצע ביניהם החלפות עם המוצר הדרוש לכולם. לאחר דיונים רבים הגיעו למסקנה כי השיטה הטובה ביותר היא ליצור מוצר כזה שיהיה קל לנוע עמו ממקום למקום, שכולם רוצים בו, כולם מכירים בו, וכל אחד יהיה מוכן לתת תמורתו את הסחורה שלו או את השירותים שהוא נותן. למוצר זה הם החליטו לקרוא 'כסף' וכך הוא נולד ופתר את כל הבעיות של תושבי העיירה בפרט ושל העולם בכלל.

 

כלומר, מהיום, כאשר אתם מגיעים לשיעור ספרות, אין צורך להביא למורה לחמניות, תרנגולות או בגדים. את המשכורת מקבל המורה בצורת כסף בדיוק כמו כל בעל מקצוע אחר ובעזרתו הוא רוכש את מה שהוא זקוק לו.

 

מהיכן מגיע הכסף?

 

כסף, כאמור, הוא מוצר המגיע בצורת שטר או מטבעות שכל בני האדם באזור מסוים, במדינה מסוימת או בעולם כולו מסכימים לגבי ערכו.

 

הכסף טוב רק כאשר כולם תמימי דעים לגבי ערכו. ברגע שמטבע מסוים, מסיבות שונות, שווה פחות לדעתם של המחזיקים בו, הם ינסו להחליף אותו במטבעות אחרים או במתכות יקרות (כמו זהב, למשל) וכך, להיפטר ממנו. ברגע שהרבה אנשים רוצים להיפטר ממטבע מסוים, ערכו יורד. מאחר ואם כולם רוצים למכור אין מי שיקנה ומי שכבר מוכן לקנות מעונין לעשות זאת במחיר נמוך.

 

לראייה, דולר אמריקאי אחד שווה כמה שקלים רק מהסיבה שרוב האנשים המחזיקים בדולר סבורים שהוא שווה יותר מהשקל.

 

הסיבות לסברה זו נגזרות בדרך כלל מהמדינה לה משתייך המטבע ולחוזקה הכלכלי.

 

לכל מדינה יש מטבע משלה ורק הממשלה רשאית להדפיס כסף היחודי לה.

 

מדינת ישראל יכולה להדפיס רק שקלים; ארצות הברית יכולה להדפיס רק דולרים; ממשלת סין יכולה להדפיס רק יוהנים - וכך הלאה.

 

הכסף מודפס במפעל להדפסת כסף יחודי. הכסף מודפס על שטרות או מוטבע על מטבעות. הן בשטרות והן במטבעות מכניסים אמצעי הגנה ביצור על מנת להקשות על זייפנים לייצר כסף בעצמם.

 

כסף - סימני זיהוי

 

לכל השטרות בישראל סימני זיהוי ואם תיקח לידך שטר, תוכל לגלות בו עולם שלם של סימני זיהוי:

 

א. לכל שטר מספר סידורי בלעדי לו. המספר הוא לרוב בצבע שחור וכאשר מוקרן עליו אור אולטרה־סגול הוא הופך לזוהר.

 

ב. על כל שטר מופיע טקסט הכתוב באותיות קטנות מאוד שניתן לקרוא אותן היטב באמצעות זכוכית מגדלת. הצטייד באחת כזו ותוכל לקרוא טקסטים שמעולם לא ידעת שקיימים על השטרות.

 

ג. על כל שטר ניתן לגלות 10 ריבועים היוצרים יחד משולש בגוון מתכתי והמשנים את צבעם כאשר מזיזים את השטר מול האור.

 

ד. ערך השטר נמצא תמיד בנוסף בצבע מתכתי על רקע מתכתי בהיר יותר בו יופיעו בספרות זעירות ערכו של השטר שוב ושוב עד שייצרו מלבן רקע. בעת צילום השטר במכונת צילום לא יתקבל הערך בגוונים המתכתיים.

 

ה. הדיוקן שעל השטר יופיע תמיד גם כסימן מים בתוך השטר אותו תוכל לגלות כאשר תביט בשטר מול קרן אור.

 

ו. בתוך השטר מושחל חוט ביטחון. גם אותו ניתן לראות כאשר מביטים בשטר מול האור.

 

ז. על השטר ניתן לחוש בטקסט בולט כאשר מעבירים את האצבע בעדינות ובתשומת לב. הבליטות נועדו לאפשר לעיוורים לקרוא ולזהות את השטר.

 

ח. בכל צד של שטר בפינה תוכל לזהות משולש קטן אך אם תרים את השטר ותביט בו מול האור תגלה כי המשולשים מתלכדים למגן דוד מושלם.

 

ט. על השטר מופיע סימון של קו או קווים בתוך ריבוע לזיהוי עבור עיוורים: ריבוע ובתוכו קו אחד הוא סימן זיהוי ל-100 ₪; ריבוע ובתוכו שני קווים הוא סימן זיהוי ל-20 ₪; ריבוע ובו שלושה קווים הוא סימן זיהוי ל-50 ₪; ריבוע ובו סימן לארבעה קווים הוא סימן ל-200 ₪

 

י. הנייר בו משתמשים להדפסת הכסף הוא בעל מרקם מיוחד למגע ויוצר רשרוש מיוחד.

 

על כסף, שטרות ומדינות אחרות

 

שטרות כסף ומטבעות הם אחד מסמלי הריבונות של המדינה. היה פשוט יותר אם בכל העולם היה קיים רק מטבע אחד, אולם כל מדינה ומדינה מבקשת לשמור על הסמלים שלה ובדיוק כפי שיש דגל לכל מדינה, כך יש לה גם מטבע. באירופה הונהג לאחרונה מטבע אחד ליבשת ושמו - אירו. חלק מהמדינות באירופה הצטרפו ליוזמה וויתרו על המטבע שלהם. נכון להיום, עדיין אי אפשר להגדיר את המהלך כהצלחה או כישלון וניתן יהיה לנתח את הצלחת המהלך ואולי לבחון הנהגת מטבע עולמי בעוד שנים רבות.

 

את מעצב השטרות והמטבעות של כל מדינה מנחה הרצון להראות את הקשר בין העם לבין הארץ דרך המקומות והאנשים שעיצבו את המדינה.

 

אצלנו, בישראל, עם הקמת המדינה, הופקה הסדרה הרשמית של סדרת השטרות הרשמית של המדינה - הלירה הארץ ישראלית.

 

מקור: אתר בנק ישראל

 

סדרת השטרות הראשונה שהונפקה באחריות בנק ישראל הוכנסה למחזור כבר בשנת 1955, היא סדרת הנופים (ברעם; שדה נחמיה; נוף הנגב; נוף עמק יזרעאל; כפר יחזקאל; שער הגיא). ב-1959 הוחלפה סדרת הנופים בסדרת הדמויות (החיילת; הדייג; הבנאי; המדען; החלוצים).

 

החל ב-1969 הוכנסה למחזור בהדרגתיות סדרת האישים כאשר בשנות השבעים הודפסו על גבי השטרות שערי העיר ירושלים לציון שחרור העיר. בין השנים 1985-1969 התחוללו שינויים רבי משמעות בכלכלה הישראלית: בעקבות האינפלציה הגבוהה הומרה הלירה לשקל (1980) ולאחר מכן הומר השקל לשקל חדש (1985). במעברים בין הלירה לשקל ובין השקל לשקל חדש השתנו בעיקר ערכי השטרות, ואילו העיצובים הגרפיים נשארו כמעט זהים. עד שנת 1999 הופיעו הדמויות הבאות על גבי השטרות (לירה, שקל ושקל חדש): הרצל; ויצמן; ביאליק; איינשטיין; סאלד; מונטיפיורי; בן גוריון; ז'בוטינסקי; רוטשילד; הרמב"ם; אשכול; גולדה; שרת; עגנון; בן צבי; שז"ר. בשנת 1999 הוחלט על הנפקת סדרה חדשה - סדרה ב' של השקל החדש - שהחליפה את הסדרה הקיימת, כאשר נשמרו אותם ארבעה ערכים ודמויות: שרת; עגנון; בן צבי; שז"ר. בסדרה זו שוכללו האמצעים נגד זיוף, והדמויות ניצבות בשטרות בצורה מאונכת ולא אופקית. עם הנהגת מטבע השקל ב-1980 הוכנסה למחזור סדרת האגורות החדשה, ועם החלפת השקל בשקל החדש ב- 1985 הוכנסה למחזור סדרת מטבעות בערכי השקל החדש.

 

על כסף ורגשות:

 

כסף הוא כלי חשוב מאוד בחייו של כל אחד מאיתנו מאחר ומעבר לעובדה שהוא מתקשר לאפשרויות שלנו, הוא מקשר לרגשות שלנו. בשורות הבאות נלמד על הקשר בין כסף לבין רגשות שונים.

 

כסף וכבוד: עובדה. בני אדם הידועים כעשירים הם אנשים הזוכים לכבוד רב מהסביבה. לא פעם מביטים בני אדם בבוז על אדם הלבוש בגדים ישנים ולא מעודכנים. הם מקבלים רושם ראשוני שלילי מהיר מאוד לגבי אנשים שאינם נראים בעלי מעמד כספי גבוה וזאת, למרות שאותו אדם הנראה לא ממש מעודכן, יכול להיות חכם מאוד ובעל תואר של פרופסור באוניברסיטה. מצד שני, גם עילג יקבל כבוד אם ייתפס נוהג במרצדס חדשה. כסף בהחלט מחזק את התדמית בעיני לא מעט אנשים המעריכים מעמד של כבוד ולכן יש רבים וטובים המבקשים לעצמם כסף או לפחות שיחשבו שיש להם כסף וכל זאת על מנת להשיג את אותו כבוד.

 

כסף ופחד: אנשים שידעו בעברם מחסור חוששים שלא יהיה להם מספיק כסף לכלכל את עצמם בעתיד. אנשים אלה מקשרים את הפחד שלהם לכסף. העדר כסף או מחשבה על העדר כסף גורם להם לפחד, חרדה ואף לנדודי שינה.

 

כסף וכח: אנשים מדמיינים את היכולת לשלוט על ידי כסף. הם מבקשים לעצמם כסף כדי ליצור לעצמם מעמד כוחני בעזרתו יוכלו לשלוט בסביבה שלהם. יכולת זו מעניקה להם תחושת כח משכרת אותה הם מבקשים לעצמם לשם סיפוק עצמי.

 

כסף ושקט נפשי: יכולת בני האדם לחיות ללא פחד מחוסר כסף יוצרת תחושת עצמאות ומפנה את המשאבים לפיתוח אישי. יכולת זו לשחרור מתלות בעבודה, במעסיק, או בלקוח, מאפשרת שקט נפשי לרוב בני האדם.

 

 

היכולת להפסיק להתחרות בסביבה הקרובה שלך ולחיות את חייך ללא תחרות, תסייע לך לדלג על רוב המוקשים המקושרים לכסף.

 

כסף והעולם הגדול

 

לכל מדינה, כאמור, יש מטבע משלה. היה קל ונוח יותר אם היה קיים מטבע אחד משותף לכל העולם, אולם מדינות רבות אינן מוכנות לשנות את אחד הסמלים הלאומיים שלהן - הוא המטבע. מעבר לעניין הסמליות קיים גם קושי ניכר לעבור למטבע עולמי אחד מאחר והכלכלות העולמיות שונות בכל מדינה ומדינה. בעת המעבר של מדינות אירופה למטבע משותף אחד לכל מדינות הגוש, הלוא הוא האירו, נוצרו לא מעט בעיות והיו התנגדויות רבות למהלך. עד היום יש לא מעט מדינות שמבכות את המצב החדש שנוצר ונשמעים לא מעט קולות המבקשים להחזיר את המצב לקדמותו.

 

על המדינות שעוברות לאירו לעמוד בקריטריונים כלכליים מסוימים על מנת ליצור בסיס משותף בין מדינות יציבות כמו גרמניה, צרפת, בלגיה וכדומה לבין מדינות שנחשבות נחשלות כמו רומניה, פולין, אוקראינה ואחרות. דוגמת האירו ממחישה עד כמה רחוק העולם משימוש עתידי במטבע עולמי אחד.

 

בשאר העולם יש לכל מדינה מטבע משלה ובמסחר יומי של המטבעות נקבעים שערים יציגים למטבעות השונים.

 

לדוגמה, באחד מימי 2010 היו אלה שערי המטבעות של המדינות השונות לעומת השקל.

 

• דולר אמריקני אחד היה שווה 4.1 ₪;

 

• אירו אחד היה שווה 5.6 ₪;

 

• לירה שטרלינג בריטית אחת היתה שווה 6.2 ₪;

 

• פרנק שוויצי היה שווה 3.7 ₪;

 

• לירה מצרית היתה שווה 0.73 ₪;

 

• דינר ירדני היה שווה 5.8 ₪;

 

• לירה לבנונית היתה שווה 0.003 ₪;

 

• כתר שוודי היה שווה 0.53 ₪;

 

• דולר קנדי היה שווה 3.4 ₪.

 

מטבע של מדינה חזק יותר ככל שהתוצר השנתי שלה טוב יותר, כלומר, ככל שהכסף שמייצר האזרח הבודד במדינה רב יותר כך שווי המטבע חזק יותר. את הנתון הזה מחשבים על פי השווי שמייצרים כל תושבי המדינה בחלוקה למספר התושבים. (על כך נרחיב בהמשך הספר).

 

על מנת להבין את המסחר במטבעות בדוק עתה כמה שווה כל אחד מהמטבעות הללו לעומת השקל ומה היה קורה אם היית משקיע בכל אחד מהמטבעות הללו 1000 ₪. האם היית מרוויח או מפסיד בכל מטבע ומטבע?

 

הידעת כי

 

• בשנת 1948 - לירה ישראלית אחת היתה שווה 1000 מיל?

 

• הידעת כי החל משנת 1949 לירה ישראלית אחת היתה שווה 1000 פרוטות?

 

• הידעת כי החל משנת 1960 לירה ישראלית אחת היתה שווה 100 אגורות?

 

• הידעת כי החל משנת 1980 שקל אחד היה שווה 10 לירות?

 

• הידעת כי החל משנת 1980 שקל אחד היה שווה ל-100 אגורות?

 

• הידעת כי משנת 1985 שקל חדש אחד היה שווה 1000 שקלים ישנים?

 

• הידעת כי משנת 1985 אגורה אחת היתה שווה ל-10 שקלים ישנים?

 

 

 

אם לא תיקח על עצמך את השליטה על כספך כנראה שמישהו אחר יעשה זאת.