ההנאה שבאיטיות

הרוזנת, מדאם דה ט. ומאהבה האביר מבלים ליל אהבה איטי, חושני ומחושב היטב, שאינו מגיע לכלל מיצוי אלא עם עלות השחר. כך במאה ה-18, סמל הדקאדנס, שבה החיזור, העילוס הוא עצם הענין ותכליתו, הוא אמנות מלוטשת לשמה.

 

ואילו המאה שלנו, בראי משעשע ומפתיע זה, איבדה את ההנאה שבאטיות. היא סחרחרת קדחתנית של שברי ארועים, של קשרים אקראיים חפוזים, בלי חיזור ובלי ציפייה, של סדרת פורענויות יומיות מדווחות בטלוויזיה בין פרסומת מתקתקה אחת לשנייה, עד שאתה שוכח אם הילדים הרעבים שראית אתמול בגסיסתם היו מביאפרה או מסומליה. או, ב"מתמטיקה" של קונדרה, "דרגת המהירות עומדת ביחס ישר לעוצמת השיכחה."

 

מילן קונדרה נולד בצ'כוסלובקיה. בשנת 1975 השתקע בצרפת ומאז הוא חי שם. רומן זה נכתב במקורו בצרפתית.

 

ספריו האחרים שיצאו בזמורה-ביתן: ספר הצחוק והשיכחה, 1981; הקלות הבלתי נסבלת של הקיום, 1985; אהבות מגוחכות, 1987; החיים הם במקום אחר, 1989; אלמוות, 1990; אמנות הרומן, 1992; צוואות נבגדות, 1994.