ניקה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ניקה
הוספה למועדפים
ספר מודפס
הוספה למועדפים

עוד על הספר

תקציר

נִיקָה עוֹלָה לְכִתָּה א', מַעֲבָר שֶׁטּוֹמֵן בְּחוּבוֹ אֶתְגָּרִים רַבִּים, חֲבֵרִים חֲדָשִׁים, שִׁעוּרֵי בַּיִת, כִּסֵּא וְשֻׁלְחָן, לוּחַ וְגִירִים. מִי לֹא חוֹשֵׁשׁ מִשִּׁנּוּיִים? נִיקָה מְלֵאַת שִׂמְחָה וְצִפִּיָּה, אַךְ גַּם חוֹשֶׁשֶׁת; כֵּיצַד יֵרָאוּ יָמֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים? עִם מִי תְּבַלֶּה בַּהַפְסָקוֹת וְעִם מִי תֵּלֵךְ לִמְסִבּוֹת יְמֵי הֻלֶּדֶת?
יָמֶיהָ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל נִיקָה בַּכִּתָּה אֵינָם פְּשׁוּטִים. יֵשׁ לָהּ נֵטֶל חָדָשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁעוּרֵי בַּיִת וְגַם קָשֶׁה לָהּ לִמְצֹא חֲבֵרִים, אוּלָם לְאַט-לְאַט הַדְּבָרִים מִשְׁתַּנִּים.
זֶהוּ סֵפֶר הַמְּתָאֵר תַּהֲלִיךְ מְרַגֵּשׁ וְסוֹעֵר מֵעוֹלָמָהּ הָאִישִׁי שֶׁל יַלְדָּה צְעִירָה, הַנִּפְרֶדֶת מֵהַגַּן וּמֵעוֹלָם הַדִּמְיוֹן וְהַמִּשְׂחָק וְחוֹוָה אֶת אַחַד הַמַּעֲבָרִים הַמַּשְׁמָעוּתִיִּים בְּחַיֶּיהָ. הַסִּפּוּר מְבֻסָּס עַל חֲוָיוֹת אֲמִתִּיּוֹת וּמַטְּרָתוֹ לְחַזֵּק אֶת יַלְדֵי הַגַּן הָעוֹלִים לְכִתָּה א' וּמִתְמוֹדְדִים עִם חֲשָׁשׁוֹת וּקְשָׁיִים.
צִיּוּרֶיהָ הַנִּפְלָאִים שֶׁל מִיכַל רוֹן מְלַוִּים אֶת הַסֵּפֶר וּמַעֲצִימִים אֶת הַחֲוָיָה שֶׁבַּקְּרִיאָה.
 
זֶהוּ סִפְרָה הָרִאשׁוֹן שֶׁל שִׂמְחָה טוֹלֵידָאנוֹ מוֹיָאל, אוֹצֶרֶת וְאָמָּנִית.

פרק ראשון

בַּשָּׁנָה הַבָּאָה – כִּתָּה א'
 
זֶה הִתְחִיל בְּסִיּוּמוֹ שֶׁל יוֹם אָרֹךְ, כְּשֶׁהַגַּנֶּנֶת אֵלָה הוֹדִיעָה שֶׁבַּשָּׁנָה הַבָּאָה כֻּלָּם עוֹלִים כִּתָּה. פִּתְאוֹם בְּבַת אַחַת נִשְׁמְעוּ צְעָקוֹת צָהֳלָה בֶּחָלָל. הַיְּלָדִים כָּל כָּךְ הִתְרַגְּשׁוּ לְמַשְׁמַע הַמִּלָּה "כִּתָּה", שֶׁהֵם פָּצְחוּ בְּשִׁירָה כְּשֶׁרַק מִלָּה אַחַת נִכְלְלָה בַּגִ'ינְגֵּל הֶחָדָשׁ: "כִּתָּה א'!"
בְּסוֹף הַיּוֹם, כְּשֶׁנִּיקָה חָזְרָה הַבַּיְתָה שְׂמֵחָה וּמְלֵאַת הִתְרַגְּשׁוּת, הִיא מִיָּד רָצָה לְסַפֵּר לְכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עַל מָה שֶׁאָמְרָה הַגַּנֶּנֶת הַיּוֹם בַּגַּן. 
"אַתֶּם שׁוֹמְעִים?!" אָמְרָה נִיקָה. "בַּשָּׁנָה הַבָּאָה אֲנִי אֶהְיֶה בְּכִתָּה א'!" הִכְרִיזָה בִּפְנֵי כֻּלָּם וְהִמְשִׁיכָה: "הַגַּנֶּנֶת אָמְרָה שֶׁאֲנַחְנוּ נִהְיֶה הַיְּלָדִים הֲכִי קְטַנִּים בְּבֵית הַסֵּפֶר, אֲבָל גַּם מַסְפִּיק גְּדוֹלִים וּבוֹגְרִים כְּדֵי לְהִסְתַּדֵּר עִם כָּל הַיְּלָדִים הַחֲדָשִׁים".
נִיקָה, שֶׁדִּמְעוֹת שִׂמְחָה מְלֻוּוֹת בִּדְאָגָה זָלְגוּ מֵעֵינֶיהָ, יָדְעָה שֶׁמָּחָר הוּא יוֹמָהּ הָאַחֲרוֹן בַּגַּן, וְשֶׁהִיא כְּבָר לֹא תּוּכַל לַחֲזֹר אֵלָיו כָּל אֵימַת שֶׁיִּתְחַשֵּׁק לָהּ. הִיא כְּבָר לֹא תּוּכַל לְשַׂחֵק בְּפִנַּת הַמִּטְבָּח, עִם הַבֻּבָּה צִלָּה וְעִם הַגִּ'ירָף הַגָּבוֹהַּ שֶׁעָמַד בַּפִּנָּה וּבְכָל יוֹם חִכָּה שֶׁתְּטַפֵּס עָלָיו וְשֶׁיַּחַד יְנוֹפְפוּ לְשָׁלוֹם לְכָל יַלְדֵי הַגַּן.
הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל עָבַר בִּפְעִילוּת רַבָּה וּכְבָר מָחָר מְחַכִּים לְנִיקָה יוֹם חָדָשׁ וּמִסְגֶּרֶת חֲדָשָׁה. נִיקָה וְאִמָּא סִדְּרוּ בְּיַלְקוּט אֶת רְשִׁימַת הַפְּרִיטִים שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִיא לַכִּתָּה. 
זֶה הָיָה יוֹם אָרֹךְ וּמְעַיֵּף עֲבוּר נִיקָה, הִיא נִכְנְסָה מֻקְדָּם בִּמְיֻחָד לַמִּטָּה. הִיא הִתְכַּסְּתָה בַּשְּׂמִיכָה עַד הַצַּוָּאר וְרַק רֹאשָׁהּ הַקְּטַנְטַן הֵצִיץ הַחוּצָה, בּוֹחֵן אֶת הַסְּבִיבָה לְמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת מִסְפָּר. 
נִיקָה הִבִּיטָה הֵיטֵב בַּכּוֹכָבִים הַמֻּדְבָּקִים עַל תִּקְרַת חַדְרָהּ, בְּיִחוּד בַּכּוֹכָב שֶׁהָיָה הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם, כְּאִלּוּ הִיא מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ מִשְׁאָלָה לְמָחָר. הִיא הִבִּיטָה בְּקִירוֹת חַדְרָהּ שֶׁהָיוּ עֲמוּסִים בְּצִיּוּרִים, צִיּוּרִים שֶׁצִּיְּרָה בְּכָל גַּנֵּי הַיְּלָדִים שֶׁבָּהֶם הָיְתָה בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים. 
עֵינֶיהָ שׁוֹטְטוּ בֵּין הַשָּׁמַיִם הַמְּצֻיָּרִים לְבֵין קִירוֹת חַדְרָהּ הַמְּקֻשָּׁטִים, וּלְבַסּוֹף נָחֲתוּ עַל הַיַּלְקוּט שֶׁהֵצִיץ אֵלֶיהָ, נָח לוֹ עַל הַכִּסֵּא בְּסַבְלָנוּת. 
נִיקָה הִבִּיטָה בּוֹ וְחָשְׁבָה לְעַצְמָהּ שֶׁהַתִּיק מְסֻדָּר וּמוּכָן לַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה. הָעֶפְרוֹנוֹת מְסֻדָּרִים בְּקַלְמָר כְּמוֹ חַיָּלִים בְּמִסְדָּר, הַמַּחַק שָׁמוּר בְּנַרְתִּיק קָטָן רַק לְמִקְרֶה שֶׁלֹּא תֹּאהַב דָּבָר, וּמַחְבֶּרֶת הַשּׁוּרוֹת מֻנַּחַת יְשָׁרָה בְּתָא הַיַּלְקוּט, מֻגֶּנֶת מִפְּנֵי כָּל תַּקָּלָה. 
עַל גַּב הַיַּלְקוּט מֻדְבָּק סְמַיְלִי צָהֹב, מְחַיֵּךְ חִיּוּךְ רָחָב. 
"אִמָּא, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַכֹּל מוּכָן לְ..." מִלְמְלָה נִיקָה בְּלַחַשׁ, אוּלָם בְּטֶרֶם סִיְּמָה אֶת הַמִּשְׁפָּט – הִיא נִרְדְּמָה.
אִמָּא, שֶׁכָּל הָעֵת נָכְחָה בַּחֶדֶר, בְּדִיּוּק סִיְּמָה לְאַרְגֵּן אֶת הַבְּגָדִים שֶׁנִּבְחֲרוּ בִּקְפִידָה וְשֶׁיַּחְגְּגוּ עִם נִיקָה אֶת יוֹמָהּ הָרִאשׁוֹן בַּכִּתָּה. "לַיְלָה טוֹב", אָמְרָה אִמָּא בִּלְחִישָׁה, נִשְּׁקָה וְלִטְּפָה, כִּבְּתָה אֶת הָאוֹרוֹת וְחָשְׁבָה בְּלִבָּה שֶׁנִּיקָה הִיא כְּבָר מַמָּשׁ יַלְדָּה גְּדוֹלָה. 

עוד על הספר

ניקה שמחה טולדנו מויאל
בַּשָּׁנָה הַבָּאָה – כִּתָּה א'
 
זֶה הִתְחִיל בְּסִיּוּמוֹ שֶׁל יוֹם אָרֹךְ, כְּשֶׁהַגַּנֶּנֶת אֵלָה הוֹדִיעָה שֶׁבַּשָּׁנָה הַבָּאָה כֻּלָּם עוֹלִים כִּתָּה. פִּתְאוֹם בְּבַת אַחַת נִשְׁמְעוּ צְעָקוֹת צָהֳלָה בֶּחָלָל. הַיְּלָדִים כָּל כָּךְ הִתְרַגְּשׁוּ לְמַשְׁמַע הַמִּלָּה "כִּתָּה", שֶׁהֵם פָּצְחוּ בְּשִׁירָה כְּשֶׁרַק מִלָּה אַחַת נִכְלְלָה בַּגִ'ינְגֵּל הֶחָדָשׁ: "כִּתָּה א'!"
בְּסוֹף הַיּוֹם, כְּשֶׁנִּיקָה חָזְרָה הַבַּיְתָה שְׂמֵחָה וּמְלֵאַת הִתְרַגְּשׁוּת, הִיא מִיָּד רָצָה לְסַפֵּר לְכָל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה עַל מָה שֶׁאָמְרָה הַגַּנֶּנֶת הַיּוֹם בַּגַּן. 
"אַתֶּם שׁוֹמְעִים?!" אָמְרָה נִיקָה. "בַּשָּׁנָה הַבָּאָה אֲנִי אֶהְיֶה בְּכִתָּה א'!" הִכְרִיזָה בִּפְנֵי כֻּלָּם וְהִמְשִׁיכָה: "הַגַּנֶּנֶת אָמְרָה שֶׁאֲנַחְנוּ נִהְיֶה הַיְּלָדִים הֲכִי קְטַנִּים בְּבֵית הַסֵּפֶר, אֲבָל גַּם מַסְפִּיק גְּדוֹלִים וּבוֹגְרִים כְּדֵי לְהִסְתַּדֵּר עִם כָּל הַיְּלָדִים הַחֲדָשִׁים".
נִיקָה, שֶׁדִּמְעוֹת שִׂמְחָה מְלֻוּוֹת בִּדְאָגָה זָלְגוּ מֵעֵינֶיהָ, יָדְעָה שֶׁמָּחָר הוּא יוֹמָהּ הָאַחֲרוֹן בַּגַּן, וְשֶׁהִיא כְּבָר לֹא תּוּכַל לַחֲזֹר אֵלָיו כָּל אֵימַת שֶׁיִּתְחַשֵּׁק לָהּ. הִיא כְּבָר לֹא תּוּכַל לְשַׂחֵק בְּפִנַּת הַמִּטְבָּח, עִם הַבֻּבָּה צִלָּה וְעִם הַגִּ'ירָף הַגָּבוֹהַּ שֶׁעָמַד בַּפִּנָּה וּבְכָל יוֹם חִכָּה שֶׁתְּטַפֵּס עָלָיו וְשֶׁיַּחַד יְנוֹפְפוּ לְשָׁלוֹם לְכָל יַלְדֵי הַגַּן.
הַחֹפֶשׁ הַגָּדוֹל עָבַר בִּפְעִילוּת רַבָּה וּכְבָר מָחָר מְחַכִּים לְנִיקָה יוֹם חָדָשׁ וּמִסְגֶּרֶת חֲדָשָׁה. נִיקָה וְאִמָּא סִדְּרוּ בְּיַלְקוּט אֶת רְשִׁימַת הַפְּרִיטִים שֶׁצָּרִיךְ לְהָבִיא לַכִּתָּה. 
זֶה הָיָה יוֹם אָרֹךְ וּמְעַיֵּף עֲבוּר נִיקָה, הִיא נִכְנְסָה מֻקְדָּם בִּמְיֻחָד לַמִּטָּה. הִיא הִתְכַּסְּתָה בַּשְּׂמִיכָה עַד הַצַּוָּאר וְרַק רֹאשָׁהּ הַקְּטַנְטַן הֵצִיץ הַחוּצָה, בּוֹחֵן אֶת הַסְּבִיבָה לְמֶשֶׁךְ דַּקּוֹת מִסְפָּר. 
נִיקָה הִבִּיטָה הֵיטֵב בַּכּוֹכָבִים הַמֻּדְבָּקִים עַל תִּקְרַת חַדְרָהּ, בְּיִחוּד בַּכּוֹכָב שֶׁהָיָה הַגָּדוֹל מִכֻּלָּם, כְּאִלּוּ הִיא מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ מִשְׁאָלָה לְמָחָר. הִיא הִבִּיטָה בְּקִירוֹת חַדְרָהּ שֶׁהָיוּ עֲמוּסִים בְּצִיּוּרִים, צִיּוּרִים שֶׁצִּיְּרָה בְּכָל גַּנֵּי הַיְּלָדִים שֶׁבָּהֶם הָיְתָה בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים. 
עֵינֶיהָ שׁוֹטְטוּ בֵּין הַשָּׁמַיִם הַמְּצֻיָּרִים לְבֵין קִירוֹת חַדְרָהּ הַמְּקֻשָּׁטִים, וּלְבַסּוֹף נָחֲתוּ עַל הַיַּלְקוּט שֶׁהֵצִיץ אֵלֶיהָ, נָח לוֹ עַל הַכִּסֵּא בְּסַבְלָנוּת. 
נִיקָה הִבִּיטָה בּוֹ וְחָשְׁבָה לְעַצְמָהּ שֶׁהַתִּיק מְסֻדָּר וּמוּכָן לַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה. הָעֶפְרוֹנוֹת מְסֻדָּרִים בְּקַלְמָר כְּמוֹ חַיָּלִים בְּמִסְדָּר, הַמַּחַק שָׁמוּר בְּנַרְתִּיק קָטָן רַק לְמִקְרֶה שֶׁלֹּא תֹּאהַב דָּבָר, וּמַחְבֶּרֶת הַשּׁוּרוֹת מֻנַּחַת יְשָׁרָה בְּתָא הַיַּלְקוּט, מֻגֶּנֶת מִפְּנֵי כָּל תַּקָּלָה. 
עַל גַּב הַיַּלְקוּט מֻדְבָּק סְמַיְלִי צָהֹב, מְחַיֵּךְ חִיּוּךְ רָחָב. 
"אִמָּא, אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַכֹּל מוּכָן לְ..." מִלְמְלָה נִיקָה בְּלַחַשׁ, אוּלָם בְּטֶרֶם סִיְּמָה אֶת הַמִּשְׁפָּט – הִיא נִרְדְּמָה.
אִמָּא, שֶׁכָּל הָעֵת נָכְחָה בַּחֶדֶר, בְּדִיּוּק סִיְּמָה לְאַרְגֵּן אֶת הַבְּגָדִים שֶׁנִּבְחֲרוּ בִּקְפִידָה וְשֶׁיַּחְגְּגוּ עִם נִיקָה אֶת יוֹמָהּ הָרִאשׁוֹן בַּכִּתָּה. "לַיְלָה טוֹב", אָמְרָה אִמָּא בִּלְחִישָׁה, נִשְּׁקָה וְלִטְּפָה, כִּבְּתָה אֶת הָאוֹרוֹת וְחָשְׁבָה בְּלִבָּה שֶׁנִּיקָה הִיא כְּבָר מַמָּשׁ יַלְדָּה גְּדוֹלָה.