בדם קר
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
בדם קר
הוספה למועדפים

בדם קר

ספר מודפס
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • תרגום: ליאור שטרנברג
  • הוצאה: כתר
  • תאריך הוצאה: 2009
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 422 עמ' מודפסים

טרומן קפוטה

טרוּמן קָפּוֹטֶה נולד כטרומן שטְרֶקפוּס פֶּרסונס ב-30 בספטמבר 1924 בניו אורלינס. שנות חייו הראשונות הושפעו מחוסר תפקודה של משפחתו, והוא נשלח לחיות אצל משפחת אמו במונרוֹוִיל, אלבמה. אביו נכנס לכלא על מעשה הונאה, הוריו התגרשו ולאחר מכן ניהלו מאבק מר בנוגע למשמורת עליו. בסופו של דבר עבר טרומן לניו יורק לחיות עם אמו ובעלה השני, איש עסקים קובני שאת שמו אימץ. בתחילת שנות הארבעים של המאה העשרים קיבל קפוטה הצעיר משרה של נער שליח במערכת ה"ניו יורקר", אבל פוטר לאחר שפגע, ככל הנראה בשוגג, ברוברט פרוֹסט. הופעת סיפוריו הראשונים ב"הרפר'ס בזאר" הובילה לפרסומו הספרותי כשהיה בשנות העשרים לחייו. הרומן "קולות אחרים, חדרים אחרים" (1948), סיפור התבגרות גותי שקפוטה תיאר כ"ניסיון לגרש שדים", והנובלה "נֵבֶל העשב" (1951), פנטזיה עדינה הנטועה בתקופת מגוריו באלבמה, גיבשו את פרסומו בגיל צעיר. התעניינותו של קפוטה ברצח של משפחה בקנזס הובילה אותו לחקירה מתמשכת שסיפקה את הבסיס ל"בדם קר" (1966), ספרו המצליח והמפורסם ביותר. הוא חגג את צאתו לאור בנשף מפואר במלון פלאזה בניו יורק, שהפך לאירוע איקוני של שנות השישים, ובמשך זמן־מה היה אורח קבוע בטלוויזיה ובעיתונים. שנים רבות עבד קפוטה על "תפילות שנענו", רומן לא גמור שהיה אמור להיות זיקוק כל הדברים שהבחין בהם כשחי בין העשירים והמפורסמים. קטע ממנו פורסם בכתב העת "אסקווייר" ב-1975 והחריד רבים מחבריו העשירים של קפוטה בשל חשיפת סודותיהם האינטימיים. הוא מצא את עצמו מגורש מהעולם שפעם היה מעמודי התווך שלו. בשנותיו האחרונות פרסם קפוטה שתי אסופות של פרוזה ומאמרים, "הכלבים נובחים" (1973) ו"מוזיקה לזיקיות" (1980). קפוטה מת ב-25 באוגוסט 1984, לאחר שנים של התמכרות לסמים ולאלכוהול.

תקציר

ארבע יריות הרובה שנורו בבוקר אחד בשנת 1959 שינו לנצח את חייהם של תושבי העיירה השלווה הוֹלקוֹמבּ שבקנזס, וגם את הספרות האמריקאית כולה. הידיעות על הירצחם של ארבעת בני משפחת קְלאטֶר בחוותם בהולקומב הניעו את הסופר הנודע טרומן קפוטה לצאת למסע בעקבות הרצח שזעזע את אמריקה ולהתחקות אחר הנרצחים והרוצחים כאחד. תוצאותיו המצמררות והבלתי נשכחות של אותו מסע היו הבסיס ליצירת המופת של קפוטה - בדם קר.
 
בדם קר הוא סיפור רב עוצמה על רצח בלי מניע. קפוטה חצה את הגבול המוכר המפריד בין בידיון לעובדות ויצר ז'אנר ספרותי חדש, "ספרות לא בדיונית". בלשון צלולה ובמבט מפוכח חשף קפוטה טרגדיה שהסתיימה במותן של שש נפשות ונגעה בחייהם של רבים אחרים. קפוטה שרטט כרוניקה מדויקת של מעשה הפשע והשלכותיו, תיאר את חייהם של הרוצחים והקורבנות ועקב אחר החקירה והמשפט שבעקבותיה. בדם קר הוא רומן מרגש שנקרא בנשימה עצורה, מטלטל את קוראיו בין חמלה לזעזוע ומעורר אותם לבחון מחדש שאלות של טוב ורע.
 
בדם קר ראה אור לראשונה ב-1966 ונחשב לאחד הרומנים האמריקאיים החשובים שנכתבו במחצית השנייה של המאה העשרים. רבבות קראו אותו מאז ועד היום והוא עובד לקולנוע כמה וכמה פעמים.
 
"יצירת מופת... ספר מהפנט" לייף
"דין וחשבון אמיתי ויוצא דופן, מרגש ומותח לעילא, כתוב נפלא" ניו יורק טיימס

טרומן קפוטה

טרוּמן קָפּוֹטֶה נולד כטרומן שטְרֶקפוּס פֶּרסונס ב-30 בספטמבר 1924 בניו אורלינס. שנות חייו הראשונות הושפעו מחוסר תפקודה של משפחתו, והוא נשלח לחיות אצל משפחת אמו במונרוֹוִיל, אלבמה. אביו נכנס לכלא על מעשה הונאה, הוריו התגרשו ולאחר מכן ניהלו מאבק מר בנוגע למשמורת עליו. בסופו של דבר עבר טרומן לניו יורק לחיות עם אמו ובעלה השני, איש עסקים קובני שאת שמו אימץ. בתחילת שנות הארבעים של המאה העשרים קיבל קפוטה הצעיר משרה של נער שליח במערכת ה"ניו יורקר", אבל פוטר לאחר שפגע, ככל הנראה בשוגג, ברוברט פרוֹסט. הופעת סיפוריו הראשונים ב"הרפר'ס בזאר" הובילה לפרסומו הספרותי כשהיה בשנות העשרים לחייו. הרומן "קולות אחרים, חדרים אחרים" (1948), סיפור התבגרות גותי שקפוטה תיאר כ"ניסיון לגרש שדים", והנובלה "נֵבֶל העשב" (1951), פנטזיה עדינה הנטועה בתקופת מגוריו באלבמה, גיבשו את פרסומו בגיל צעיר. התעניינותו של קפוטה ברצח של משפחה בקנזס הובילה אותו לחקירה מתמשכת שסיפקה את הבסיס ל"בדם קר" (1966), ספרו המצליח והמפורסם ביותר. הוא חגג את צאתו לאור בנשף מפואר במלון פלאזה בניו יורק, שהפך לאירוע איקוני של שנות השישים, ובמשך זמן־מה היה אורח קבוע בטלוויזיה ובעיתונים. שנים רבות עבד קפוטה על "תפילות שנענו", רומן לא גמור שהיה אמור להיות זיקוק כל הדברים שהבחין בהם כשחי בין העשירים והמפורסמים. קטע ממנו פורסם בכתב העת "אסקווייר" ב-1975 והחריד רבים מחבריו העשירים של קפוטה בשל חשיפת סודותיהם האינטימיים. הוא מצא את עצמו מגורש מהעולם שפעם היה מעמודי התווך שלו. בשנותיו האחרונות פרסם קפוטה שתי אסופות של פרוזה ומאמרים, "הכלבים נובחים" (1973) ו"מוזיקה לזיקיות" (1980). קפוטה מת ב-25 באוגוסט 1984, לאחר שנים של התמכרות לסמים ולאלכוהול.

עוד על הספר

  • תרגום: ליאור שטרנברג
  • הוצאה: כתר
  • תאריך הוצאה: 2009
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 422 עמ' מודפסים
בדם קר טרומן קפוטה

טעימה מהספר תעלה בקרוב...