אהבה לדברים בלתי מושלמים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אהבה לדברים בלתי מושלמים
הוספה למועדפים

אהבה לדברים בלתי מושלמים

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

תקציר

כששמעתי את המילים "הֱיה קודם כול טוב כלפי עצמך, ורק אז כלפי אחרים", הרגשתי כאילו ברק הכה בי.
רבים מאיתנו מגיבים ללחצי החיים בהסתגרות ובהתעלמות מבעיות, לעתים כתוצאה מחרדה או מדיכאון; אחרים בוחרים לעבוד קשה יותר במשרד, בבית הספר או בבית, בתקווה שבכך ישמחו את עצמם ואת אהוביהם.
אבל אולי מספיק להיות פשוט אנחנו-עצמנו? ממש כמו שבמטוסים מורים לנו לחבוש את מסכת החמצן קודם כול על ראשינו לפני שנתפנה לעזור לאחרים, כך עלינו לחיות בשלום עם עצמנו לפני שנוכל לחיות בשלום עם העולם הסובב אותנו.
בספר ההמשך היפהפה לרב המכר הבינלאומי להוריד הילוך ולהתחיל לחיות, הנזיר הזן בודהיסטי, הימין סונים, מתעל את חוכמתו לאמנות הטיפול העצמי וטוען שרק מי שיקבל את עצמו ואת הפגמים המהווים את זהותו, יוכל לרקום מערכות יחסים מספקות ורגישות עם בני זוג, בני משפחה וחברים.
אהבה לדברים בלתי מושלמים, המלווה בשלושים וחמישה איורים צבעוניים, שובה את הלב ואת העין ומסייע לנו ללמוד כיצד לאהוב את עצמנו, את חיינו ואת כל מי שנוטל בהם חלק.
הֵימין סונים הוא אחד המורים והכותבים המשפיעים ביותר בעולם בתחום הזן בודהיזם. הוא נולד בדרום קוריאה והגיע לארצות הברית כדי ללמוד קולנוע, אך גילה שהוא נמשך אל החיים הרוחניים.
הוא למד באוניברסיטאות ברקלי, הרווארד ופרינסטון, עבר חניכה רשמית כנזיר בקוריאה ולימד בודהיזם בקולג' המפשייר באמרהסט, מסצ'וסטס. יותר ממיליון עוקבים מחוברים לחשבונות הטוויטר והפייסבוק שלו, והוא נחשב לאחד ממאה המשפיעים ביותר ברשימת "גרייטיסט" של המשפיעים על בריאות ואיכות חיים.
ספרו, להוריד הילוך ולהתחיל לחיות, שיצא לאור ביותר משלושים שפות, נמכר ביותר מארבעה מיליוני עותקים וזוכה לפופולריות לא רק כמדריך למדיטציה, אלא גם כספר הדרכה להתגברות על אתגרי היומיום.
כשאינו נוסע ללמד את משנתו, הֵימין סונים מתגורר בסיאול, שם הקים את "בית הספר ללבבות שבורים", ארגון שלא למטרות רווח, המציע ייעוץ קבוצתי ומדיטציה לאנשים המתמודדים עם אתגרי החיים.
"אין ספק שהעולם יכול ליהנות מקצת יותר אהבה, קצת יותר אהדה וקצת יותר תבונה. באהבה לדברים בלתי מושלמים, הֵימין סונים מראה לנו כיצד לטפח את כל אלה, וכיצד למצוא יופי בדברים הכי בלתי מושלמים - כולל אנו עצמנו".
סוזן קיין, מחברת "שקט", רב המכר של הניו יורק טיימס

פרק ראשון

אל תהיו טובים מדי

האם גם אתם הייתם מאותם ילדים, שזכו לשבחים על כך שהם "טובים"? האם ניסיתם להיות טובים בכך שהסכמתם תמיד עם ההורים, המורים והקרובים המבוגרים? גם כשהיה לכם לפעמים קשה, למדתם לא להתלונן ולהתמודד עם הדברים בשקט? ועכשיו כשאתם מבוגרים, אתם עדיין חשים שמוטלת עליכם האחריות להשביע את רצונם של אנשים אחרים? האם אתם משתדלים כל הזמן לא להפריע לאחרים ולא להיות עליהם לנטל? וכשמישהו מקשה עליכם את החיים, אתם מסתפקים בכך שאתם מתעלמים ממנו או סובלים אותו בשקט, מפני שזה מנוגד לאופי שלכם לומר או לעשות משהו שעלול לפגוע בזולת או לגרום לו חוסר נוחות?

 

פגשתי אנשים טובים רבים שסובלים מדיכאון, מהתקפי חרדה ומלקויות רגשיות אחרות, בגלל יחסים בין־אישיים קשים. אנשים אלו היו, בדרך כלל, נעימים, בעלי נימוסים טובים, כאלו שדואגים לשלומו של הזולת. הם מאותם אנשים שמקריבים את עצמם ומציבים את רצונותיהם של האחרים לפני אלו שלהם. ביני לביני תהיתי, למה אנשים טובים כל־כך נופלים קורבן לסבל רגשי ואינטלקטואלי?

גם אני הייתי ילד מופנם וכנוע, ולעתים קרובות שיבחו אותי על כך שאני "טוב". בן טוב שאינו גורם להוריו צרות כלשהן, תלמיד טוב שמציית למוריו — כל ההתנסויות הללו לימדו אותי שטוב להיות טוב. אבל כשנכנסתי לאוניברסיטה, התחלתי לחוש שיש בעיה עם זה שאני רק טוב. במשימות קבוצתיות, עם סטודנטים חכמים ממני ובעלי אישיות חזקה משלי, מצאתי את עצמי מבצע את המשימות שכל האחרים העדיפו להימנע מהן. המשכתי לספר לעצמי שטוב להיות טוב, אבל עם חלוף הזמן התחלתי להרגיש לחוץ למדי מהמצב. כשגיליתי את לבי ודיברתי על כך בכנות עם חבר מבוגר יותר שהשתתף באותה תוכנית לימודים, הוא נתן לי את העצה הבאה:

"הֱיה קודם כול טוב כלפי עצמך, ורק אז כלפי האחרים."

הרגשתי כאילו ברק הכה בי. עד אותו רגע הייתי מוטרד כל הזמן ממה שאחרים חושבים עלי. מעולם לא חשבתי באופן מעמיק שעלי לדאוג לעצמי או לאהוב את עצמי.

 

כשאנחנו אומרים שמישהו הוא "טוב", אנחנו מתכוונים לעתים קרובות לכך שאותו אדם נענה לרצונותיהם של האחרים ואינו מתעקש על דרכו שלו. במילים אחרות, לאנשים שמצליחים להדחיק את רצונותיהם, תוך היענות לאלו של האחרים, אנחנו קוראים פעמים רבות "טובים". אם מישהו תמיד מקשיב לי ומקבל את עצותי, אך טבעי הוא שאחבב אותו ואחשוב שהוא אדם טוב. נראה כי לעתים "טוב" מתייחס למי שחושב יותר מדי על הזולת, עד כי אינו מסוגל לבטא את רצונו שלו.

גם אם אין זה המצב באופן קבוע, הרי שניתן לזהות דגם מסוים ביחסינו עם מי שגידלו אותנו כילדים. רבים מהאנשים הנחבאים אל הכלים גדלו עם אב דומיננטי או עם אֵם בעלת רצון חזק. חלקם היו ״ילדי סנדוויץ'״, שקיבלו תשומת לב מוגבלת יחסית מהוריהם, מה שעורר אצלם צורך עז לזכות בהכרה של ההורים באמצעות ציות בכל מחיר. במקרים מסוימים, כשהיחסים של ההורים בינם לבין עצמם אינם טובים, או כשהדינמיקה המשפחתית כולה סובלת ממוזרויות כאלו ואחרות, יהיו אלו מבין הילדים שייקחו על עצמם את המשימה של גרימת אושר להורים בכך שיהיו "טובים".

הבעיה היא, שכאשר אנחנו מנהלים את חיינו בהתאמה לדרישותיהם של אחרים, אנחנו נוטים להזניח, בלא יודעין, את הרצונות והצרכים שלנו עצמנו. אם כילדים הייתם אדישים לרגשותיכם, צמצמתם אותם או לא הענקתם להם חשיבות כלשהי, הרי כשתגיעו לבגרות לא תדעו להגיד מה אתם רוצים או מי אתם כבני אדם. ואז, כשתפגשו מישהו שינהג כלפיכם בחוסר הגינות או יקשה עליכם את החיים, חוסר הידיעה כיצד לבטא כהלכה את רגשותיכם יגרום לכך שהכעס שאמור להיות מכוּון כלפי מי שעורר אותו נלכד בתוככם ובסופו של דבר תוקף אתכם מתוך עצמכם. "למה אני כזה אידיוט, ולא מסוגל לבטא את רגשותי כמו שצריך, לא מסוגל לדבר בכנות?"

*

מעל לכול, אנא זכרו: מה שאתם חשים איננו משהו שצריך פשוט להתעלם ממנו, אלא משהו משמעותי ביותר. התחושות שבתוככם לא ייעלמו בקלות רק מפני שאתם מחליטים להדחיקן או להתעלם מהן. בעיות פסיכולוגיות רבות מתעוררות כאשר הדחקה הופכת להרגל והאנרגיה של הרגשות המודחקים אינה מצליחה למצוא מוצא בריא. בדיוק כפי שמים עומדים נעשים מבאישים ורעילים, כך קורה לרגשות שלנו.

אבל אין זה מאוחר מדי. מעתה ואילך, לפני שתפעלו לפי מה שהאחרים מצפים מכם, אנא הקשיבו לקול הפנימי שלכם, לאותו קול שאומר לכם מה אתם רוצים באמת. גם כשאתם חשים שאתם מתמודדים עם תביעות בלתי פוסקות, אם אינכם רוצים לעשות משהו, אל תנסו לכפות על עצמכם לעשותו ואל תתישו את עצמכם עד כדי כך שלא תוכלו לתפקד יותר. במקום זאת, נסו לגרום לאחרים להבין מה אתם מרגישים, הסבירו את עצמכם במילים. אל תחששו שמא ההתבטאות הזו תגרום לאחרים לא לאהוב אתכם או תפגע ביחסים שביניכם. אם האחרים ידעו מה אתם מרגישים באמת, סביר מאוד להניח שהם לא ישובו לדרוש מכם את הדרישות הללו.

כשכולם אומרים "בואו נשתה קפה," אבל לכם דווקא מתחשק תה עם חלב, זה בסדר גמור להגיד בבירור: "אני מעדיף תה עם חלב." נכון, אנחנו חושבים שטוב להיות טוב כלפי האחרים, אבל אל תשכחו שבראש ובראשונה יש לכם אחריות להיות טובים כלפי עצמכם.

*

לִמדו לבטא את הרגשתכם

מבלי להתייסר על כך.

זוהי מיומנות חיים חשובה בדיוק כמו

לימוד קריאה. בלעדיה,

מורת הרוח הולכת ומצטברת, הוויכוחים פורצים

והיחסים יכולים להתפוצץ כמו התפרצות של הר געש.

*

אתם חשים תסכול

מכך שרק אתם עושים את העבודה?

אם כך, אל תסתפקו בבליעת הרגש הזה; פתחו את הפה ואמרו:

"קשה לי לעשות את זה לבדי.

האם תוכלו לעזור לי, בבקשה?"

אט־אט ביטוי רגשותיכם

ילך ויהיה קל יותר ויותר.

*

כשמישהו מבקש טובה,

אל תשכחו שאפשר להגיד,

"אני מצטער מאוד, אבל אינני יכול לעשות זאת."

אינכם חייבים לקחת על עצמכם משימה

שתהפוך לנטל כבד מבחינתכם.

ואם היחסים יתקלקלו

מפני שלא עשיתם את הטובה,

הרי שהם לא היו יחסים טובים מלכתחילה.

*

ממש כמו שבמטוס

מורים לכם להלביש את

מסֵכת החמצן על ראש הילד

רק אחרי שתלבשו אותה על ראשכם,

כך אין שום דבר אנוכי בכך שתדאגו קודם כול לעצמכם.

רק אם תהיו מאושרים תוכלו

לגרום גם לאחרים סביבכם להיות מאושרים.

*

כשקודם כול אכפת לכם מעצמכם,

גם העולם יגלה שאתם ראויים לאכפתיות.

*

בדיוק כשם שהמאוהב

רוצה לבלות את זמנו רק עם האהוב,

נסו לבלות עם עצמכם —

אתם ראויים לאכפתיות ותשומת לב.

התפנקו עם ארוחה טובה,

ספר טוב, טיול מהנה בנוף יפה.

בדיוק כשם שתשקיעו באדם אהוב,

כך עליכם להשקיע בעצמכם.

*

חברים יקרים:

משהו בתוך עצמכם

שהוא שבור או בלתי מושלם,

יכול להניע אתכם לעבוד קשה

כדי להתגבר עליו, ובסופו של דבר

להצליח בחיים.

הוא גם יכול לסייע לכם להתייחס לאחרים

ולגלות כלפיהם חמלה רבה יותר.

אל תתייאשו ממה שאינו מושלם בכם.

בדיוק להפך — התייחסו לחסרונותיכם באהבה.

*

זה בסדר שיש לכם חסרונות.

כיצד יכולים חיינו להיות נקיים וצחורים

כמו דף נייר חלק?

באופן טבעי, החיים גובים מחיר

מגופנו, ממחשבותינו ומיחסינו עם הזולת.

במקום לבחור בחיים שבהם לא תעשו דבר

מחשש שמא תטעו,

בחרו בחיים שישתפרו תוך כדי טעויות וכאב.

ואל העצמי הנאבק בתוככם, קראו בקול גדול:

"אני אוהב אותך כל־כך."

*

כולנו נושאים בלבנו סודות

שאותם איננו יכולים לחלוק בקלות.

סודות על מחלה, על כסף,

על מיניות, על יחסים, על משפחה.

אלו יכולים ליצור תחושות עמוקות

של נחיתות, בושה, חרדה ואשמה.

אבל, הודות למשקלם של הסודות,

אנחנו נעשים ענווים ומבינים יותר.

אל תשפטו אחרים לפי מראיהם,

כי אפשר שיש להם קשיים שאיש אינו רואה.

*

כשראיתם ברשתות החברתיות עד כמה חבריכם

מבלים ונהנים,

האם חשתם אי־פעם קנאה כלפיהם?

טעות נפוצה היא

להשוות בין הדרך שבה אנו חשים בתוכנו

לבין הדרך שבה חברינו מופיעים כלפי חוץ.

איננו יודעים מה קורה בתוכם,

אבל אנחנו יודעים היטב מה קורה בתוכנו.

ייתכן מאוד שחבריכם מקנאים בכם בגלל

הפוסטים שלכם ברשת החברתית,

מבלי שידעו מה באמת קורה בחייכם.

*

האם חשתם אי־פעם רגש נחיתות

בגלל הבת דודה שהצליחה יותר?

ייתכן שהיא חכמה יותר, הולכת לבית ספר טוב יותר,

עובדת בחברה טובה יותר. אבל זכרו

שאיש אינו יכול לדעת איך יתגלגלו

חייו בסופו של דבר.

למרות שבית ספר ועבודה יכולים להיות מדדים להצלחה,

ככל שמתבגרים, הם נעשים פחות ופחות חשובים.

הזוכה האמיתי הוא מי שמאושר בחייו.

*

אולי אתם נראים בלתי מושכים

לא מפני שיש לכם הרבה תכונות בלתי מושכות,

אלא מפני שכך אתם חושבים ונראים לא נינוחים.

גם אם יש לכם תכונות בלתי מושכות,

אם אתם בטוחים בעצמכם וחשים בנוח עם עצמכם,

לא תהיה לכם שום בעיה.

זכרו שהתכונה המושכת ביותר

היא הביטחון העצמי שלכם.

*

זה בסדר גמור לא להיות מדורג

במקום הראשון, השני או אפילו השלישי.

השוו את עצמכם לא עם האחרים

אלא עם האני הישן שלכם.

אהבו את עצמכם על כך שאתם מתאמצים באמת.

והמשיכו להאמין בעצמכם.

*

אם תמשיכו להניח לביקורת להטריד אתכם,

תקמלו עוד ועוד,

ובסופו של דבר לא תהיו מסוגלים לעשות דבר.

ולכך בדיוק מקווים מותחי הביקורת.

אל תאפשרו להם לקבוע את עתידכם.

בכל פעם שתשמעו אותם, קראו בקול גדול יותר:

"לא חשוב מה אתם אומרים, אני לא אוותר.

בואו נראה מי יהיה הצודק בסופו של דבר."

*

"למה לתת לחייכם להיהרס

בגלל ביקורת של מי

שאינם מכירים אתכם או לא אכפת להם מכם?"

— סוק־צ'ן הונג,

הסלבריטאי הראשון בקוריאה שיצא מהארון

והצהיר שהוא הומוסקסואל

*

כשאתם מתחילים להאמין במה שאחרים אומרים עליכם,

הם מתחילים לשלוט בכם.

לא כל מה שעולה במחשבתכם הוא נכון.

אל תאפשרו לדעתם של אחרים לקבוע את חייכם.

*

"אם אתה שומע בתוכך קול שאומר,

'אינך יודע לצייר,'

אדרבה ואדרבה, קח את המכחול וצייר,

והקול הזה ישתתק."

— וינסנט ואן גוך

*

אנחנו ראויים להיות נאהבים,

לא מפני שאנחנו מצליחים

אלא מפני שאנחנו יצורים חיים יקרים.

גם אם אינכם משיגים

את השלמות שהעולם תובע,

לעצם קיומכם כבר יש ערך

ואתם ראויים לאהבה.

*

בהודו, "נַמַסטֶה" היא ברכה שגורה, כמו "שלום".

אבל ל"נמסטה" יש משמעות נפלאה.

המשמעות היא, "הקיום האלוהי שבתוכי

משתחווה לקיום האלוהי שבתוכך."

אנחנו גדולים הרבה יותר וקדושים

הרבה יותר מכפי שנדמה לנו.

עוד על הספר

אהבה לדברים בלתי מושלמים הימין סונים

אל תהיו טובים מדי

האם גם אתם הייתם מאותם ילדים, שזכו לשבחים על כך שהם "טובים"? האם ניסיתם להיות טובים בכך שהסכמתם תמיד עם ההורים, המורים והקרובים המבוגרים? גם כשהיה לכם לפעמים קשה, למדתם לא להתלונן ולהתמודד עם הדברים בשקט? ועכשיו כשאתם מבוגרים, אתם עדיין חשים שמוטלת עליכם האחריות להשביע את רצונם של אנשים אחרים? האם אתם משתדלים כל הזמן לא להפריע לאחרים ולא להיות עליהם לנטל? וכשמישהו מקשה עליכם את החיים, אתם מסתפקים בכך שאתם מתעלמים ממנו או סובלים אותו בשקט, מפני שזה מנוגד לאופי שלכם לומר או לעשות משהו שעלול לפגוע בזולת או לגרום לו חוסר נוחות?

 

פגשתי אנשים טובים רבים שסובלים מדיכאון, מהתקפי חרדה ומלקויות רגשיות אחרות, בגלל יחסים בין־אישיים קשים. אנשים אלו היו, בדרך כלל, נעימים, בעלי נימוסים טובים, כאלו שדואגים לשלומו של הזולת. הם מאותם אנשים שמקריבים את עצמם ומציבים את רצונותיהם של האחרים לפני אלו שלהם. ביני לביני תהיתי, למה אנשים טובים כל־כך נופלים קורבן לסבל רגשי ואינטלקטואלי?

גם אני הייתי ילד מופנם וכנוע, ולעתים קרובות שיבחו אותי על כך שאני "טוב". בן טוב שאינו גורם להוריו צרות כלשהן, תלמיד טוב שמציית למוריו — כל ההתנסויות הללו לימדו אותי שטוב להיות טוב. אבל כשנכנסתי לאוניברסיטה, התחלתי לחוש שיש בעיה עם זה שאני רק טוב. במשימות קבוצתיות, עם סטודנטים חכמים ממני ובעלי אישיות חזקה משלי, מצאתי את עצמי מבצע את המשימות שכל האחרים העדיפו להימנע מהן. המשכתי לספר לעצמי שטוב להיות טוב, אבל עם חלוף הזמן התחלתי להרגיש לחוץ למדי מהמצב. כשגיליתי את לבי ודיברתי על כך בכנות עם חבר מבוגר יותר שהשתתף באותה תוכנית לימודים, הוא נתן לי את העצה הבאה:

"הֱיה קודם כול טוב כלפי עצמך, ורק אז כלפי האחרים."

הרגשתי כאילו ברק הכה בי. עד אותו רגע הייתי מוטרד כל הזמן ממה שאחרים חושבים עלי. מעולם לא חשבתי באופן מעמיק שעלי לדאוג לעצמי או לאהוב את עצמי.

 

כשאנחנו אומרים שמישהו הוא "טוב", אנחנו מתכוונים לעתים קרובות לכך שאותו אדם נענה לרצונותיהם של האחרים ואינו מתעקש על דרכו שלו. במילים אחרות, לאנשים שמצליחים להדחיק את רצונותיהם, תוך היענות לאלו של האחרים, אנחנו קוראים פעמים רבות "טובים". אם מישהו תמיד מקשיב לי ומקבל את עצותי, אך טבעי הוא שאחבב אותו ואחשוב שהוא אדם טוב. נראה כי לעתים "טוב" מתייחס למי שחושב יותר מדי על הזולת, עד כי אינו מסוגל לבטא את רצונו שלו.

גם אם אין זה המצב באופן קבוע, הרי שניתן לזהות דגם מסוים ביחסינו עם מי שגידלו אותנו כילדים. רבים מהאנשים הנחבאים אל הכלים גדלו עם אב דומיננטי או עם אֵם בעלת רצון חזק. חלקם היו ״ילדי סנדוויץ'״, שקיבלו תשומת לב מוגבלת יחסית מהוריהם, מה שעורר אצלם צורך עז לזכות בהכרה של ההורים באמצעות ציות בכל מחיר. במקרים מסוימים, כשהיחסים של ההורים בינם לבין עצמם אינם טובים, או כשהדינמיקה המשפחתית כולה סובלת ממוזרויות כאלו ואחרות, יהיו אלו מבין הילדים שייקחו על עצמם את המשימה של גרימת אושר להורים בכך שיהיו "טובים".

הבעיה היא, שכאשר אנחנו מנהלים את חיינו בהתאמה לדרישותיהם של אחרים, אנחנו נוטים להזניח, בלא יודעין, את הרצונות והצרכים שלנו עצמנו. אם כילדים הייתם אדישים לרגשותיכם, צמצמתם אותם או לא הענקתם להם חשיבות כלשהי, הרי כשתגיעו לבגרות לא תדעו להגיד מה אתם רוצים או מי אתם כבני אדם. ואז, כשתפגשו מישהו שינהג כלפיכם בחוסר הגינות או יקשה עליכם את החיים, חוסר הידיעה כיצד לבטא כהלכה את רגשותיכם יגרום לכך שהכעס שאמור להיות מכוּון כלפי מי שעורר אותו נלכד בתוככם ובסופו של דבר תוקף אתכם מתוך עצמכם. "למה אני כזה אידיוט, ולא מסוגל לבטא את רגשותי כמו שצריך, לא מסוגל לדבר בכנות?"

*

מעל לכול, אנא זכרו: מה שאתם חשים איננו משהו שצריך פשוט להתעלם ממנו, אלא משהו משמעותי ביותר. התחושות שבתוככם לא ייעלמו בקלות רק מפני שאתם מחליטים להדחיקן או להתעלם מהן. בעיות פסיכולוגיות רבות מתעוררות כאשר הדחקה הופכת להרגל והאנרגיה של הרגשות המודחקים אינה מצליחה למצוא מוצא בריא. בדיוק כפי שמים עומדים נעשים מבאישים ורעילים, כך קורה לרגשות שלנו.

אבל אין זה מאוחר מדי. מעתה ואילך, לפני שתפעלו לפי מה שהאחרים מצפים מכם, אנא הקשיבו לקול הפנימי שלכם, לאותו קול שאומר לכם מה אתם רוצים באמת. גם כשאתם חשים שאתם מתמודדים עם תביעות בלתי פוסקות, אם אינכם רוצים לעשות משהו, אל תנסו לכפות על עצמכם לעשותו ואל תתישו את עצמכם עד כדי כך שלא תוכלו לתפקד יותר. במקום זאת, נסו לגרום לאחרים להבין מה אתם מרגישים, הסבירו את עצמכם במילים. אל תחששו שמא ההתבטאות הזו תגרום לאחרים לא לאהוב אתכם או תפגע ביחסים שביניכם. אם האחרים ידעו מה אתם מרגישים באמת, סביר מאוד להניח שהם לא ישובו לדרוש מכם את הדרישות הללו.

כשכולם אומרים "בואו נשתה קפה," אבל לכם דווקא מתחשק תה עם חלב, זה בסדר גמור להגיד בבירור: "אני מעדיף תה עם חלב." נכון, אנחנו חושבים שטוב להיות טוב כלפי האחרים, אבל אל תשכחו שבראש ובראשונה יש לכם אחריות להיות טובים כלפי עצמכם.

*

לִמדו לבטא את הרגשתכם

מבלי להתייסר על כך.

זוהי מיומנות חיים חשובה בדיוק כמו

לימוד קריאה. בלעדיה,

מורת הרוח הולכת ומצטברת, הוויכוחים פורצים

והיחסים יכולים להתפוצץ כמו התפרצות של הר געש.

*

אתם חשים תסכול

מכך שרק אתם עושים את העבודה?

אם כך, אל תסתפקו בבליעת הרגש הזה; פתחו את הפה ואמרו:

"קשה לי לעשות את זה לבדי.

האם תוכלו לעזור לי, בבקשה?"

אט־אט ביטוי רגשותיכם

ילך ויהיה קל יותר ויותר.

*

כשמישהו מבקש טובה,

אל תשכחו שאפשר להגיד,

"אני מצטער מאוד, אבל אינני יכול לעשות זאת."

אינכם חייבים לקחת על עצמכם משימה

שתהפוך לנטל כבד מבחינתכם.

ואם היחסים יתקלקלו

מפני שלא עשיתם את הטובה,

הרי שהם לא היו יחסים טובים מלכתחילה.

*

ממש כמו שבמטוס

מורים לכם להלביש את

מסֵכת החמצן על ראש הילד

רק אחרי שתלבשו אותה על ראשכם,

כך אין שום דבר אנוכי בכך שתדאגו קודם כול לעצמכם.

רק אם תהיו מאושרים תוכלו

לגרום גם לאחרים סביבכם להיות מאושרים.

*

כשקודם כול אכפת לכם מעצמכם,

גם העולם יגלה שאתם ראויים לאכפתיות.

*

בדיוק כשם שהמאוהב

רוצה לבלות את זמנו רק עם האהוב,

נסו לבלות עם עצמכם —

אתם ראויים לאכפתיות ותשומת לב.

התפנקו עם ארוחה טובה,

ספר טוב, טיול מהנה בנוף יפה.

בדיוק כשם שתשקיעו באדם אהוב,

כך עליכם להשקיע בעצמכם.

*

חברים יקרים:

משהו בתוך עצמכם

שהוא שבור או בלתי מושלם,

יכול להניע אתכם לעבוד קשה

כדי להתגבר עליו, ובסופו של דבר

להצליח בחיים.

הוא גם יכול לסייע לכם להתייחס לאחרים

ולגלות כלפיהם חמלה רבה יותר.

אל תתייאשו ממה שאינו מושלם בכם.

בדיוק להפך — התייחסו לחסרונותיכם באהבה.

*

זה בסדר שיש לכם חסרונות.

כיצד יכולים חיינו להיות נקיים וצחורים

כמו דף נייר חלק?

באופן טבעי, החיים גובים מחיר

מגופנו, ממחשבותינו ומיחסינו עם הזולת.

במקום לבחור בחיים שבהם לא תעשו דבר

מחשש שמא תטעו,

בחרו בחיים שישתפרו תוך כדי טעויות וכאב.

ואל העצמי הנאבק בתוככם, קראו בקול גדול:

"אני אוהב אותך כל־כך."

*

כולנו נושאים בלבנו סודות

שאותם איננו יכולים לחלוק בקלות.

סודות על מחלה, על כסף,

על מיניות, על יחסים, על משפחה.

אלו יכולים ליצור תחושות עמוקות

של נחיתות, בושה, חרדה ואשמה.

אבל, הודות למשקלם של הסודות,

אנחנו נעשים ענווים ומבינים יותר.

אל תשפטו אחרים לפי מראיהם,

כי אפשר שיש להם קשיים שאיש אינו רואה.

*

כשראיתם ברשתות החברתיות עד כמה חבריכם

מבלים ונהנים,

האם חשתם אי־פעם קנאה כלפיהם?

טעות נפוצה היא

להשוות בין הדרך שבה אנו חשים בתוכנו

לבין הדרך שבה חברינו מופיעים כלפי חוץ.

איננו יודעים מה קורה בתוכם,

אבל אנחנו יודעים היטב מה קורה בתוכנו.

ייתכן מאוד שחבריכם מקנאים בכם בגלל

הפוסטים שלכם ברשת החברתית,

מבלי שידעו מה באמת קורה בחייכם.

*

האם חשתם אי־פעם רגש נחיתות

בגלל הבת דודה שהצליחה יותר?

ייתכן שהיא חכמה יותר, הולכת לבית ספר טוב יותר,

עובדת בחברה טובה יותר. אבל זכרו

שאיש אינו יכול לדעת איך יתגלגלו

חייו בסופו של דבר.

למרות שבית ספר ועבודה יכולים להיות מדדים להצלחה,

ככל שמתבגרים, הם נעשים פחות ופחות חשובים.

הזוכה האמיתי הוא מי שמאושר בחייו.

*

אולי אתם נראים בלתי מושכים

לא מפני שיש לכם הרבה תכונות בלתי מושכות,

אלא מפני שכך אתם חושבים ונראים לא נינוחים.

גם אם יש לכם תכונות בלתי מושכות,

אם אתם בטוחים בעצמכם וחשים בנוח עם עצמכם,

לא תהיה לכם שום בעיה.

זכרו שהתכונה המושכת ביותר

היא הביטחון העצמי שלכם.

*

זה בסדר גמור לא להיות מדורג

במקום הראשון, השני או אפילו השלישי.

השוו את עצמכם לא עם האחרים

אלא עם האני הישן שלכם.

אהבו את עצמכם על כך שאתם מתאמצים באמת.

והמשיכו להאמין בעצמכם.

*

אם תמשיכו להניח לביקורת להטריד אתכם,

תקמלו עוד ועוד,

ובסופו של דבר לא תהיו מסוגלים לעשות דבר.

ולכך בדיוק מקווים מותחי הביקורת.

אל תאפשרו להם לקבוע את עתידכם.

בכל פעם שתשמעו אותם, קראו בקול גדול יותר:

"לא חשוב מה אתם אומרים, אני לא אוותר.

בואו נראה מי יהיה הצודק בסופו של דבר."

*

"למה לתת לחייכם להיהרס

בגלל ביקורת של מי

שאינם מכירים אתכם או לא אכפת להם מכם?"

— סוק־צ'ן הונג,

הסלבריטאי הראשון בקוריאה שיצא מהארון

והצהיר שהוא הומוסקסואל

*

כשאתם מתחילים להאמין במה שאחרים אומרים עליכם,

הם מתחילים לשלוט בכם.

לא כל מה שעולה במחשבתכם הוא נכון.

אל תאפשרו לדעתם של אחרים לקבוע את חייכם.

*

"אם אתה שומע בתוכך קול שאומר,

'אינך יודע לצייר,'

אדרבה ואדרבה, קח את המכחול וצייר,

והקול הזה ישתתק."

— וינסנט ואן גוך

*

אנחנו ראויים להיות נאהבים,

לא מפני שאנחנו מצליחים

אלא מפני שאנחנו יצורים חיים יקרים.

גם אם אינכם משיגים

את השלמות שהעולם תובע,

לעצם קיומכם כבר יש ערך

ואתם ראויים לאהבה.

*

בהודו, "נַמַסטֶה" היא ברכה שגורה, כמו "שלום".

אבל ל"נמסטה" יש משמעות נפלאה.

המשמעות היא, "הקיום האלוהי שבתוכי

משתחווה לקיום האלוהי שבתוכך."

אנחנו גדולים הרבה יותר וקדושים

הרבה יותר מכפי שנדמה לנו.