הקסם היפה בעולם

 הִיא הֵבִיאָה אֶת הָאֹהֶל הַגָּדוֹל וְאֶת הַפִּילִים הַשְּׁמֵנִים וְנָסְעָה כָּל כָּךְ לְאַט שֶׁהִתְחָרֵינוּ אִתָּהּ בְּתַחֲרוּת רִיצָה עַד הַשָּׂדֶה שֶׁבְּפֶתַח הַכְּפָר. מוֹמוֹ הָאָרֹךְ הִגִּיעַ רִאשׁוֹן, וְרַק אַחֲרָיו הַמַּשָּׂאִית, שֶׁהֶעֶלְתָה עַנְנֵי אָבָק וּלְרֶגַע הֶעֱלִימָה אֶת מוֹמוֹ וְגָרְמָה לָנוּ, שֶׁרַצְנוּ אַחֲרֶיהָ, לְהִשְׁתַּעֵל בְּקוֹל. כַּעֲבֹר זְמַן קָצָר הוֹפִיעָה הַמַּשָּׂאִית הַשְּׁנִיָּה, זֹאת עִם הַסּוּסִים, הַקּוֹפִים וְהַטִּיגְרִיס. לִקְצֵה הַמַּשָּׂאִית הַזֹּאת נִרְתְּמוּ הַקְּרוֹנוֹת שֶׁבָּהֶם - יָדַעְנוּ מִן הַמּוֹדָעוֹת - הָיוּ הַלֻּלְיָנִים, הַלֵּצָנִים, הָרַקְדָנִיּוֹת הַמְּעוֹפְפוֹת עַל חֲבָלִים דַּקִּים, הַקּוֹסְמִים וְכַמּוּבָן מְנַהֵל הַקִּרְקָס, שֶׁיָּצָא רִאשׁוֹן מִתּוֹךְ הַקָּרוֹן הָאַחֲרוֹן.

מְנַהֵל הַקִּרְקָס הָיָה הָאִישׁ עִם הַכֶּרֶס הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁרָאִיתִי בְּחַיַּי. הוּא יָרַד בִּכְבֵדוּת בִּשְׁלוֹשׁ מַדְרֵגוֹת הַמַּתֶּכֶת, נִגֵּב אֶת הַמֵּצַח בְּשַׁרְווּל הַחֲלִיפָה הַשְּׁחֹרָה שֶׁלּוֹ וְנִסָּה לְהִפָּטֵר מֵהָאָבָק שֶׁנִּכְנַס לָאָזְנַיִם, לַנְּחִירַיִם וְלַפֶּה שֶׁלּוֹ. בָּרֶגַע שֶׁרַגְלָיו נָגְעוּ בָּאֲדָמָה, נוֹפֵף בְּמַקֵּל הָעֵץ הַמְּצֻפֶּה לָקָה שֶׁהֶחְזִיק בְּיָדוֹ וְצָעַק לְעֵבֶר חַלּוֹנוֹת שְׁאַר הַקְּרוֹנוֹת, "קָדִימָה, לָעֲבוֹדָה!"

שְׁנֵי בַּחוּרִים קָפְצוּ מִתּוֹךְ אַחַד הַחַלּוֹנוֹת הַיְשֵׁר אֶל בֵּין גִּבְעוֹלֵי הַתִּירָס הַגְּבוֹהִים, נֶעֶלְמוּ לְרֶגַע קָצָר, וּמִיָּד קָמוּ וְנִעֲרוּ אֶת בִּגְדֵיהֶם. הַנָּמוּךְ מֵהַשְּׁנַיִם נִתֵּר, הִתְהַפֵּךְ וְהֵחֵל לְהִתְגַּלְגֵּל וּלְהִתְגַּלְגֵּל עַד קְצֵה הַשָּׂדֶה הַסָּמוּךְ, אוּלַי שְׁלוֹשִׁים גִּלְגּוּלִים, וּמִשָּׁם צָעַק, "נוּ, תּוֹרְךָ. נִרְאֶה אוֹתְךָ כְּבָר".

"קַלֵּי קַלּוּת", אָמַר הַבָּחוּר הַשֵּׁנִי, מָשַׁךְ אֶת מִכְנָסָיו הַכְּחֻלִּים עַד לֶחָזֶה וְהֵחֵל גַּם הוּא לְהִתְגַּלְגֵּל. תּוֹךְ כְּדֵי גִּלְגּוּל שָׁר בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת, בְּדִיּוּק כְּמוֹ שֶׁאַבָּא שָׁר כְּשֶׁחָצָה אֶת הַמַּטָּע וְהִסְתַּכֵּל עַל הַפֵּרוֹת הַבְּשֵׁלִים.

שָׁמַעְתִּי שְׁרִיקוֹת מֵאֲחוֹרֵי רֹאשִׁי. הִסְתּוֹבַבְתִּי. מוּלִי הָיוּ שְׁנֵי זוּגוֹת קַבַּיִם כְּתֻמִּים־יְרֻקִּים וּגְבוֹהִים, וּבִקְצֵה הַקַּבַּיִם, לְמַעְלָה־לְמַעְלָה, עָמְדוּ יַלְדָּה וְיֶלֶד שֶׁשְּׂעָרָם אָדֹם.

"הֵם יְלָדִים שֶׁל קִרְקָס", לָחַשׁ לִי מוֹמוֹ הָאָרֹךְ.

"כֵּן, וְהֵם סְתָם מַשְׁוִיצִים", אָמַרְתִּי. קְצָת קִנֵּאתִי בָּהֶם שֶׁהֵם גָּרִים בְּקִרְקָס. רָצִיתִי לַחְזֹר לְכִוּוּן הַמַּשָּׂאִית הָרִאשׁוֹנָה כִּי בַּד הָאֹהֶל הַגָּדוֹל בְּדִיּוּק נִגְרַר מִתּוֹכָהּ הַחוּצָה וְנִפְרַשׂ עַל הָאֲדָמָה. כָּל אַנְשֵׁי הַקִּרְקָס (חוּץ מֵהַיַּלְדָּה וְהַיֶּלֶד, שֶׁהִמְשִׁיכוּ לְטַיֵּל עַל קַבֵּי הָעֵץ) הֵרִימוּ פַּטִּישִׁים וְנָעֲצוּ יִתְדוֹת בַּרְזֶל בַּקַּרְקַע, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁתֵּכֶף תִּהְיֶה רְעִידַת אֲדָמָה.

קְצָת קִנֵּאתִי בּוֹ שֶׁהוּא לֹא חַיָּב לַחְזֹר הַבַּיְתָה. וְגַם קְצָת לֹא.

מְנַהֵל הַקִּרְקָס פָּסַע בֵּין הָאֲנָשִׁים. יָדוֹ הָאַחַת הָיְתָה מֻנַּחַת עַל הַכֶּרֶס הָעֲנָקִית שֶׁלּוֹ, וּבְיָדוֹ הָאַחֶרֶת נוֹפֵף בְּמַקֵּל וְחָתַךְ אֶת הָאֲוִיר מִצַּד לְצַד. הוּא עָבַר וּבָדַק כָּל יָתֵד וְיָתֵד, וִדֵּא שֶׁהִיא תְּקוּעָה חָזָק בָּאֲדָמָה, וּכְשֶׁהָיוּ כָּל הַיְּתֵדוֹת נְעוּצוֹת עָמֹק הֶחְזִיקוּ אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת בַּחֲבָלִים הַתְּפוּרִים אֶל הָאֹהֶל וְצָעֲקוּ יַחַד, "מְשֹׁךְ!"

בְּבַת אַחַת הִתְרוֹמֵם הָאֹהֶל וְנִהְיָה מִפְלֶצֶת עֲנָקִית, מְקֻשֶּׁטֶת דְּגָלִים מִתְנוֹפְפִים: כְּחֻלִּים, אֲדֻמִּים, יְרֻקִּים, סְגֻלִּים וְעוֹד הֲמוֹן צְבָעִים.

הַשֶּׁמֶשׁ שָׁקְעָה, פָּנָסִים קְטַנִּים נִדְלְקוּ בְּכָל מָקוֹם. הִסְתּוֹבַבְנוּ לְאוֹרָם בֵּין הַכְּלוּבִים, אֲבָל רַק לִזְמַן קָצָר כִּי עִם הַשֶּׁמֶשׁ הַנֶּעֱלֶמֶת שָׁמַעְתִּי אֶת אִמָּא שֶׁלִּי קוֹרֵאת לִי לָשׁוּב הַבַּיְתָה.

מוֹמוֹ הִבִּיט בִּי. "נוּ, עוֹד קְצָת, רַק לַכְּלוּב שֶׁל הַטִּיגְרִיס וְתֵכֶף..."

"לֹא", אָמַרְתִּי. "אִמָּא שֶׁלִּי קוֹרֵאת לִי".

הוּא הִטָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר בְּחִיּוּךְ, "טוֹב, אֲנִי אֵלֵךְ שׁוּב לִרְאוֹת אֶת הַחַיּוֹת. בְּעִקָּר אֶת הַטִּיגְרִיס".

עָמַדְתִּי עוֹד רֶגַע וְהִסְתַּכַּלְתִּי עַל מוֹמוֹ שֶׁהִתְרַחֵק.