יפתח המוצלח
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
יפתח המוצלח

יפתח המוצלח

עוד על הספר

מיכל חזון

מיכל חזון (נולדה ב-2 ביוני 1961) היא סופרת, תסריטאית ומשוררת ישראלית. היא ידועה בעיקר בגין סדרת קלטות הילדים שכתבה ללחניה של נורית הירש, "דיג דיג דוג" ו"פים פם פה".

בשנת 1970 פרסמה שירים בעיתוני ילדים ונוער. בעיקר בהארץ שלנו. בשנת 1974 זכתה בפרס בתחרות כתיבת שירים 'השלום שלי' מטעם נשיא המדינה, אפרים קציר, בשם 'השלום שלי' כאשר הגיע נשיא מצרים אנואר סאדאת לביקורו ההיסטורי בישראל הוא קיבל את ספר השירים במתנה. בשנות השמונים נסעה לארצות הברית בעקבות משפחתה, בשהותה שם כתבה באנגלית סיפורים קצרים שהתפרסמו בעיתון הקולג' המקומי וסדרת דרמה למפיק פרטי ששודרה בכבלים בקנדה.

בסוף שנות השמונים חזרה לישראל והחלה לכתוב לעיתונים שונים, ביניהם מעריב, את וחדשות ושירי ילדים בידיעות אחרונות. בשנים אלו אף כתבה שירים לזמרים מבוגרים, כמו מרגלית צנעני, רון שובל, שימי תבורי, יואב יצחק ואביבה אבידן. בשנת 1989 נישאה ועברה לגור בירושלים. בשנת 1990 ילדה את בתה הבכורה, יעלי, שהיוותה השראה לכתיבתה לילדים. 

בשנת 1992 יזמה ואף כתבה את מילות השירים לקלטת הווידאו לילדים "דיג דיג דוג", ללחנים של נורית הירש. בשנת 1999 יצרו השתיים את הקלטת המצליחה "פים פם פה". בשנת 2002 יצאה קלטת נוספת: "פים פם פה בארמון הקסמים" . בשנת 2000 התחילה חזון לעבוד בטלוויזיה בערוץ 2, ערוץ הופ!, וערוץ הילדים. במסגרת עבודתה יצרה סדרות מקוריות רבות לילדים ונוער. בד בבד החלה לכתוב להיטים לזמרים באנגלית, חלקם אף זכו בפרסים בתחרויות לכתיבה בחו"ל. בשנת 2016 זכתה בפרס אקו"ם למפעל חיים על כתיבה לילדים ובפרס הספריות לספרות ילדים לשנת 2016 מטעם מרכז הספר והספריות על ספרה "שירלי שמש מנצחת". 

מספריה:
יערה מסתדרת לא רע, הוצאת מעריב - הד ארצי, 1988
שירלי שמש הגדולה מכולם, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2010
שירלי שמש מנצחת, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2012
יפתח המוצלח, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2012
בית הסודות , הוצאת ידיעות ספרים, 2014
אתי הדבונית הבלשית והתעלומה המתוקה, הוצאת כנרת, 2014
שירלי שמש חוזרת, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2014
החיים המושלמים שלי, הוצאת ידיעות אחרונות, 2016
הרוח במגירה, הוצאת ידיעות ספרים, 2018

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/bdf5yrdu

תקציר

אַתֶּם מֻזְמָנִים לְהַכִּיר אֶת יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, הָאִישׁ הֲכִי מַצְחִיק שֶׁיֵּשׁ.
כְּשֶׁאוֹמְרִים לוֹ לְהַגִּישׁ קָפֶה הָפוּךְ, הוּא פָּשׁוּט הוֹפֵךְ אֶת הַקָּפֶה וְשׁוֹפֵךְ הַכֹּל בִּשְׁפְּרִיץ גָּדוֹל. כְּשֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ שֶׁרֹאשׁ הָעִיר עָסוּק בַּעֲבוֹדָה וְטוֹבֵעַ בַּחֹמֶר, הוּא חוֹבֵשׁ עַל רֹאשׁוֹ שְׁנוֹרְקֶל וְרָץ לְהַצִּיל אוֹתוֹ מִטְּבִיעָה.
יִפְתָּח הַמֻּצְלָח תָּמִיד מְנַסֶּה לַעֲזֹר, אֲבָל מִשּׁוּם שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר אֶת פֵּרוּשׁ הַבִּטּוּיִים בְּעִבְרִית, הוּא עוֹשֶׂה בָּלָגָן גָּדוֹל בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵלָיו הוּא מַגִּיעַ.
יִפְתָּח הַמֻּצְלָח הוּא סֵפֶר קְרִיאָה מְבַדֵּר וּמְרַתֵּק, הַמַּצִּיג גִּבּוֹר שֶׁכָּל יֶלֶד מִתְחַבֵּר אֵלָיו מִיָּד. זוֹ גַּם הַדֶּרֶךְ הַמַּצְחִיקָה וְהַמְּעַנְיֶנֶת בְּיוֹתֵר לִלְמֹד בִּטּוּיִים בְּעִבְרִית וּלְהַעֲשִׁיר אֶת הַשָּׂפָה.

פרק ראשון

מַטְבְּעוֹת לָשׁוֹן
יִפְתָּח הַמֻּצְלָח עוֹזֵר לַפְּרוֹפֵסוֹר
 
 
 
הָיָה זֶה בֹּקֶר יָפֶה. יִפְתָּח הַמֻּצְלָח הִתְחִיל לַעֲבֹד בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה חָדָשׁ בְּבֵיתוֹ שֶׁל פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי. הוּא הִגִּיעַ אֶל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְצִלְצֵל בַּפַּעֲמוֹן. פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי פָּתַח לוֹ.
 
"בֹּקֶר טוֹב, יִפְתָּח הַמֻּצְלָח!" אָמַר פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי. "אֲנִי כָּל כָּךְ שָׂמֵחַ לִפְגּשׁ אוֹתְךָ. אֲנִי מַמָּשׁ זָקוּק לְעוֹזֵר אִישִׁי שֶׁיְּמַלֵּא אֶת כָּל מְבֻקָּשִׁי."
 
"אֲנִי שָׂמֵחַ לְהַכִּיר אוֹתְךָ," חִיֵּךְ יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, "יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁיִּהְיֶה לִי נָעִים לַעֲבֹד כָּאן."
 
"יִפְתָּח," אָמַר פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי, "יְדִידִי הַטּוֹב דָּן הַבַּלְשָׁן עוֹמֵד לְהַגִּיעַ לְבִקּוּר. אוּלָם אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתִי לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו. עָלַי לְסַיֵּם לִכְתֹּב אֶת הַמַּאֲמָר שֶׁלִּי. עַל כֵּן אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּמַלֵּא אֶת מְקוֹמִי."
 
"אֶשְׂמַח מְאֹד," חִיֵּךְ יִפְתָּח הַמֻּצְלָח. "דָּן הַבַּלְשָׁן, אַתָּה אוֹמֵר?"
 
"כֵּן," עָנָה הַפְּרוֹפֵסוֹר. "דָּן הַבַּלְשָׁן. הוּא אָמְנָם אִישׁ אֶשְׁכּוֹלוֹת, אָדָם מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה, אַךְ הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים. עַל כֵּן עָלֶיךָ לְהַסְבִּיר לוֹ פָּנִים בְּאֹפֶן מְיֻחָד. אָנָּא מִמְּךָ, לִפְנֵי בּוֹאוֹ, כַּבֵּד אֶת הָרִצְפָּה, וְאַחַר כָּךְ אֲבַקֶּשְׁךָ לְהַצִּיעַ לוֹ אֶת הַמִּטָּה, זוֹ שֶׁבַּחֶדֶר הַיָּרֹק. בָּרֶגַע שֶׁיַּגִּיעַ הַצַּע לוֹ קָפֶה הָפוּךְ וֶאֱמֹר לוֹ לְהִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת. כַּאֲשֶׁר אֲסַיֵּם אֵצֵא אֵלָיו. הַאִם זֶה בָּרוּר?"
 
"בָּרוּר לַחֲלוּטִין!" חִיֵּךְ יִפְתָּח הַמֻּצְלָח. "אֵין בְּעָיוֹת בִּכְלָל, פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי. אַתָּה יָכוֹל לָלֶכֶת לַסִּפְרִיָּה וְלִכְתֹּב אֶת הַמַּאֲמָר שֶׁלְּךָ."
 
פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי נִכְנַס לַחֲדַר הַסִּפְרִיָּה שֶׁלּוֹ וְנָעַל אַחֲרָיו אֶת הַדֶּלֶת.
 
יִפְתָּח הַמֻּצְלָח הִבִּיט סְבִיבוֹ בַּחֶדֶר הֶהָדוּר, הַגָּדוּשׁ בִּסְפָרִים וּבִרְהִיטִים.
 
"מָקוֹם נָאֶה," אָמַר בְּלִבּוֹ. "הָרִצְפָּה אָמְנָם קְצָת מְלֻכְלֶכֶת, אֲבָל כַּנִּרְאֶה כָּכָה פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי אוֹהֵב אוֹתָהּ. הֲרֵי הוּא אָמַר לִי בְּפֵרוּשׁ: 'כַּבֵּד אֶת הָרִצְפָּה.'"
 
יִפְתָּח הַמֻּצְלָח חִיֵּךְ לְעַצְמוֹ. "מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לִי חֲבִילַת סֻכָּרִיּוֹת חֲמוּצוֹת בַּכִּיס. אֲנִי אֶשְׂמַח לְכַבֵּד אֶת הָרִצְפָּה."
 
הוּא פָּתַח אֶת שַׂקִּית הַסֻּכָּרִיּוֹת, מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו וְזָרַק חֹפֶן מֵהַסֻּכָּרִיּוֹת הַדְּבִיקוֹת עַל הָרִצְפָּה. "בְּבַקָּשָׁה, רִצְפָּה, הִתְכַּבְּדִי."
 
יִפְתָּח הַמֻּצְלָח הִסְתַּכֵּל שְׂבַע רָצוֹן עַל הָרִצְפָּה הַזְּרוּעָה סֻכָּרִיּוֹת.
 
"אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיד שֶׁאֲנִי קַמְצָן," חִיֵּךְ. "אֲנִי תָּמִיד אוֹהֵב לְכַבֵּד."
 
יִפְתָּח הַמֻּצְלָח הֵחֵל לִצְעֹד בַּחֶדֶר. צְלִיל מָתוֹק וְחוֹרְקָנִי נִשְׁמַע מִתַּחַת לְכַפּוֹת רַגְלָיו כַּאֲשֶׁר הַסֻּכָּרִיּוֹת הִתְפַּצְפְּצוּ לִרְסִיסִים תַּחַת נַעֲלָיו.
 
"אֵיזֶה כֵּיף!" צָהַל יִפְתָּח הַמֻּצְלָח. "חְרִיק־חְרִיק־חְרִיק־חְרְרְרַק... אָה, אֶפְשָׁר מַמָּשׁ לִרְקֹד כָּאן!"
 
"לָה לָה לָה לָה לָה," זִמֵּר יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, קִפֵּץ וְרָקַד. לְפֶתַע צִלְצֵל פַּעֲמוֹן הַדֶּלֶת.
 
 
 
"טְרָלָלָה... כְּבָר פּוֹתְחִים!" קָרָא יִפְתָּח הַמֻּצְלָח וְדִלֵּג אֶל עֵבֶר דֶּלֶת הַכְּנִיסָה.
 
בַּפֶּתַח עָמַד אִישׁ נָמוּךְ, רָזֶה וּמְמֻשְׁקָף, בַּעַל סֵבֶר פָּנִים רְצִינִי. הוּא נָשָׂא עִמּוֹ מִזְוָדָה גְּדוֹלָה.
 
"שָׁלוֹם. אֲנִי הוּא דָּן הַבַּלְשָׁן. הַאִם פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי נִמְצָא?" שָׁאַל.
 
"שָׁלוֹם לְךָ, דָּן הַבַּלְשָׁן, אֲנִי הוּא יִפְתָּח הַמֻּצְלָח. הִכָּנֵס בְּבַקָּשָׁה."
 
דָּן הַבַּלְשָׁן נִכְנַס. יִפְתָּח הַמֻּצְלָח בָּחַן אוֹתוֹ בְּדַקְדְּקָנוּת.
 
"מְעַנְיֵן מְאֹד," חָשַׁב לְעַצְמוֹ יִפְתָּח הַמֻּצְלָח. "פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי אָמַר שֶׁדָּן הוּא אָדָם מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה, וַאֲנִי דַּוְקָא רוֹאֶה שֶׁהוּא אָדָם לְכָל אָרְכּוֹ, מִכַּפּוֹת רַגְלָיו וְעַד הַשְּׂעָרוֹת שֶׁבְּקָדְקֹד רֹאשׁוֹ. וְחוּץ מִזֶּה הוּא אָמַר לִי שֶׁהוּא אִישׁ אֶשְׁכּוֹלוֹת, אָז הֵיכָן הֵם הָאֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁלּוֹ?"
 
"הֵם בְּוַדַּאי בַּמִּזְוָדָה," הִמְשִׁיךְ לְהַרְהֵר. "מוּזָר מְאֹד, אֲנִי לֹא הָיִיתִי שָׂם אֶשְׁכּוֹלוֹת עֲנָבִים בְּמִזְוָדָה, הֵם הֲרֵי עֲלוּלִים לְהִמָּעֵךְ. אֲנִי הָיִיתִי שָׂם אוֹתָם בְּסַל, אוֹ אוּלַי אֲפִלּוּ בַּמְּקָרֵר."
 
"הֵיכָן הוּא פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי?" שָׁאַל דָּן הַבַּלְשָׁן.
 
"פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי עָסוּק, הוּא יִתְפַּנֶּה בְּקָרוֹב, וּבֵינְתַיִם הוּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָקַחַת מִמְּךָ אֶת הָאֶשְׁכּוֹלוֹת," עָנָה יִפְתָּח הַמֻּצְלָח. וְלִפְנֵי שֶׁדָּן הַבַּלְשָׁן הִסְפִּיק לְהָבִין מָה קוֹרֶה, חָטַף יִפְתָּח הַמֻּצְלָח מִיָּדָיו אֶת הַמִּזְוָדָה וְטָס אִתָּהּ לְכִוּוּן הַמִּטְבָּח.
 
"מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, יִפְתָּח הַמֻּצְלָח?" שָׁאַל דָּן הַבַּלְשָׁן בְּתַדְהֵמָה.
 
"אֶשְׁכּוֹלוֹת צְרִיכִים לְהִשָּׁמֵר בְּקֵרוּר!" קָרָא יִפְתָּח הַמֻּצְלָח מִן הַמִּטְבָּח.
 
"אוֹי... אוּף..." הוּא נָשַׁם וְנָשַׁף וְדָחַק וְדָחַף אֶת הַמִּזְוָדָה לְתוֹךְ הַמְּקָרֵר, אֲבָל הַמִּזְוָדָה הָיְתָה רְחָבָה, וּמַדְּפֵי הַמְּקָרֵר צָרִים לְמַדַּי. אַךְ לֹא בָּחוּר חָסוֹן כְּיִפְתָּח הַמֻּצְלָח יִתְיָאֵשׁ. "אֲנִי יוֹדֵעַ!" קָרָא בְּהִתְלַהֲבוּת. "אִם אֲרוֹקֵן אֶת הַמְּקָרֵר, יִהְיֶה שָׁם דֵּי מָקוֹם."
 
זָרִיז וְיָעִיל כְּתָמִיד, הֵחֵל יִפְתָּח הַמֻּצְלָח בְּרִקּוּן הַמְּקָרֵר: גְּבִינָה, חֶמְאָה, רִבָּה וְחָלָב הֻנְּחוּ עַל הַשֻּׁלְחָן, וְהַמִּזְוָדָה נִדְחֲפָה וְהֻנְּחָה אַחַר כָּבוֹד עַל מַדָּף רָחָב בְּתוֹךְ הַמְּקָרֵר.
 
"יְחִי יִפְתָּח! תָּמִיד מֻצְלָח!" קָרָא יִפְתָּח הַמֻּצְלָח בְּשִׂמְחָה, וְאָץ־רָץ אֶל חֲדַר הָאוֹרְחִים, שָׁם חִכָּה לוֹ דָּן הַבַּלְשָׁן.
 
"סְלִיחָה, אֲנִי עָיֵף לְאַחַר הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה. הַאִם אֶפְשָׁר בְּבַקָּשָׁה לָשֶׁבֶת?" שָׁאַל דָּן הַבַּלְשָׁן.
 
"הוֹ, בְּוַדַּאי," עָנָה לוֹ יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, "אַךְ לִפְנֵי כֵן עָלַי לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי וּלְהַסְבִּיר לְךָ פָּנִים.
 
"הִסְתַּכֵּל, בְּבַקָּשָׁה, דָּן הַבַּלְשָׁן: הִנֵּה הַפָּנִים שֶׁלִּי, אֲנִי אַסְבִּיר לְךָ לְאַט־לְאַט כְּדֵי שֶׁתָּבִין: הִנֵּה הָאַף; הָאַף הוּא בַּמֶּרְכָּז, לָכֵן הוּא אָרֹךְ וְגָדוֹל כָּל כָּךְ. וְהִנֵּה, זֶה הַפֶּה; לְשָׁם אֲנִי מַכְנִיס אֹכֶל טָעִים; וְאֵלֶּה הֵן הָעֵינַיִם..."
 
"מָה זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת?" רָגַז דָּן הַבַּלְשָׁן. "הַאִם אֵינְךָ חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מָהֵן פָּנִים?"
 
"סְלִיחָה, סְלִיחָה, אֵין צֹרֶךְ לְהִתְרַגֵּז, אֲנִי רַק מְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי." הִתְנַצֵּל יִפְתָּח הַמֻּצְלָח. "הוּא בִּקֵּשׁ דְּבָרִים רַבִּים וּמְשֻׁנִּים. אִם כֵּן, בּוֹא נַמְשִׁיךְ, אֵלֶּה הֵם הַנְּחִירַיִם, הַגַּבּוֹת, הַלְּחָיַיִם, וְזֶהוּ, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁבָּזֶה הִסְבַּרְתִּי לְךָ אֶת הַפָּנִים בְּאֹפֶן יָפֶה בְּיוֹתֵר."
 
"אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁפְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי יָבוֹא בִּמְהֵרָה," נֶאֱנַח דָּן הַבַּלְשָׁן. "אֲנִי עָיֵף כְּבָר." הוּא צָנַח עַל הַסַּפָּה הַקְּרוֹבָה.
 
"לֹא! לֹא!" נִזְעַק יִפְתָּח הַמֻּצְלָח.
 
"מָה קָרָה?" קָפַץ דָּן הַבַּלְשָׁן בְּבֶהָלָה מִמְּקוֹמוֹ.
 
"פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי אָמַר בְּפֵרוּשׁ לְהַצִּיעַ לְךָ אֶת הַמִּטָּה בַּחֶדֶר הַיָּרֹק. לָכֵן אָסוּר לְךָ לָשֶׁבֶת עַל הַסַּפָּה. אֲנִי מַצִּיעַ לְךָ לָלֶכֶת לַחֶדֶר הַיָּרֹק וְלָשֶׁבֶת עַל הַמִּטָּה!" אָמַר יִפְתָּח הַמֻּצְלָח בְּתֹקֶף רַב.
 
"אֲבָל... מִמָּתַי יוֹשְׁבִים עַל מִטָּה? עַל מִטָּה יְשֵׁנִים. אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִישֹׁן. אֲנִי רוֹצֶה רַק לָשֶׁבֶת וּלְהַמְתִּין," מִלְמֵל דָּן הַבַּלְשָׁן שֶׁהָיָה כְּבָר מְבֻלְבָּל לַחֲלוּטִין, "וְאוּלַי... אוּלַי גַּם לִשְׁתּוֹת מַשֶּׁהוּ..." הוֹסִיף. אַךְ יִפְתָּח הַמֻּצְלָח גָּרַר אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹ אֶל הַחֶדֶר הַיָּרֹק, וְשָׁם הֵטִיל אוֹתוֹ עַל הַמִּטָּה.
 
"אוֹי, נָכוֹן!" נִזְכַּר יִפְתָּח הַמֻּצְלָח כְּשֶׁרָאָה אֶת פַּרְצוּפוֹ הָאֻמְלָל שֶׁל דָּן הַבַּלְשָׁן. "אֲנִי צָרִיךְ לְהַצִּיעַ לְךָ פָּקֶה!"
 
"סְלִיחָה?" תָּמַהּ דָּן הַבַּלְשָׁן הַמִּסְכֵּן.
 
"פָּקֶה," חָזַר יִפְתָּח הַמֻּצְלָח וְאָמַר בְּסַבְלָנוּת, וּבְלִבּוֹ חָשַׁב: "הוּא אֵינֶנּוּ מֵבִין עִבְרִית הֵיטֵב, דָּן הַבַּלְשָׁן הַזֶּה."
 
"פָּקֶה — כְּלוֹמַר קָפֶה הָפוּךְ," הִסְבִּיר לְדָן.
 
"אָה, קָפֶה הָפוּךְ. כֵּן, בְּוַדַּאי, אֶשְׂמַח מְאֹד לְקָפֶה הָפוּךְ."
 
בְּצַעַד קַל פָּנָה יִפְתָּח הַמֻּצְלָח שׁוּב אֶל עֵבֶר הַמִּטְבָּח. שָׁם הִרְתִּיחַ קָפֶה עַל הַכִּירַיִם וּמָזַג אוֹתוֹ לְתוֹךְ סֵפֶל גָּדוֹל. לְרֶגַע אֶחָד עָמַד וְהִבִּיט בַּסֵּפֶל הַמַּהְבִּיל.
 
"אֲנִי לֹא מֵבִין, הַקָּפֶה עוֹמֵד וְאֵינוֹ מִתְהַפֵּךְ."
 
הוּא נָשָׂא אֶת סֵפֶל הַקָּפֶה אֶל הַחֶדֶר שֶׁבּוֹ הוֹשִׁיב קֹדֶם אֶת דָּן הַבַּלְשָׁן עַל הַמִּטָּה.
 
"הוֹ, אֵינְךָ נִרְאֶה מְאֻשָּׁר, יְדִידִי," אָמַר יִפְתָּח הַמֻּצְלָח בְּחִבָּה, "אוּלַי כִּי הַקָּפֶה אֵינֶנּוּ הָפוּךְ מַסְפִּיק? אַתָּה רוֹצֶה אֶת הַקָּפֶה הָפוּךְ?"
 
וּמִבְּלִי לְחַכּוֹת לִתְשׁוּבָה, לָקַח יִפְתָּח הַמֻּצְלָח אֶת סֵפֶל הַקָּפֶה וְהָפַךְ אוֹתוֹ — תַּחְתִּיתוֹ לְמַעְלָה, וְרֹאשׁוֹ כְּלַפֵּי מַטָּה. זֶרֶם שֶׁל קָפֶה שָׁחֹר נִשְׁפַּךְ מִיָּד עַל הָרִצְפָּה. טִפּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל הַנּוֹזֵל הַחַם פָּגְעוּ בְּנַעֲלָיו שֶׁל דָּן הַבַּלְשָׁן וְכַמָּה אַף נִתְּזוּ עַל חֻלְצָתוֹ.
 
 
 
 
דָּן זִנֵּק מִמְּקוֹמוֹ כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ.
 
"מָה עָשִׂיתָ?" צָעַק. "מַדּוּעַ שָׁפַכְתָּ אֶת הַקָּפֶה שֶׁלִּי?"
 
"אַתָּה לֹא צָרִיךְ לִצְעֹק עָלַי," נֶעֱלַב יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, "אֵלֶּה הֵן הַהוֹרָאוֹת הַמְּדֻיָּקוֹת שֶׁקִּבַּלְתִּי מִפְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי."
 
"אִם זוֹהִי קַבָּלַת הַפָּנִים שֶׁל פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי, אֲנִי עוֹזֵב בְּרֶגַע זֶה!" קָרָא דָּן הַבַּלְשָׁן.
 
"לֹא לִפְנֵי שֶׁנְּשַׂחֵק בְּמַחֲבוֹאִים," עָצַר אוֹתוֹ יִפְתָּח הַמֻּצְלָח.
 
"מַחֲבוֹאִים?"
 
"כֵּן, פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי אָמַר שֶׁאַתָּה נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים. בּוֹא אֶל הַמִּטְבָּח וְנִתְחַבֵּא בַּאֲרוֹן הַכֵּלִים, אִישׁ לֹא יוּכַל לְהַגִּיד שֶׁיִּפְתָּח הַמֻּצְלָח אֵינוֹ מְאָרֵחַ לְמוֹפֵת," אָמַר בְּשִׂמְחָה.
 
דָּן הַבַּלְשָׁן הַמִּסְכֵּן. רֹאשׁוֹ הָיָה סְחַרְחַר עָלָיו, אַךְ יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, בָּחוּר כָּאֶרֶז, אָחַז בִּזְרוֹעוֹ בְּתַקִּיפוּת וְהִכְנִיס אוֹתוֹ אֶל אֲרוֹן הַכֵּלִים הַגָּדוֹל, בֵּין סִירִים, מַחֲבַתּוֹת וְכַדִּים.
 
"הַצִּילוּ! הַצִּילוּ!" קָרָא דָּן הַבַּלְשָׁן מִמַּעֲמַקֵּי אֲרוֹן הַכֵּלִים. הוּא דָּפַק וְהֵקִישׁ עַל הַסִּירִים וְהַמַּחֲבַתּוֹת.
 
"רֶגַע, עוֹד לֹא עָצַמְתִּי עֵינַיִם וְסָפַרְתִּי עַד עֶשֶׂר!" עָנָה יִפְתָּח הַמֻּצְלָח. "אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלשׁ... מִי שֶׁעוֹמֵד מִלְּפָנַי וּמֵאֲחוֹרַי וּמִשְּׁנֵי צְדָדַי הוּא הָעוֹמֵד!"
 
 
 
 
אַךְ לְדָן הַבַּלְשָׁן לֹא הָיָה, כְּפִי הַנִּרְאֶה, שׁוּם חֵשֶׁק לְשַׂחֵק בְּמַחֲבוֹאִים בֵּין הַכֵּלִים. הוּא הִמְשִׁיךְ לְהַקִּישׁ עַל דֶּלֶת הָאָרוֹן וְלִצְעֹק "הַצִּילוּ!" אֲבָל יִפְתָּח הַמֻּצְלָח הִמְשִׁיךְ לִסְפֹּר בְּקוֹל רָם.
 
לְפֶתַע הִתְפָּרֵץ אֶל הַמִּטְבָּח פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי.
 
"מָה קוֹרֶה פֹּה? עַל מָה כָּל הַמְּהוּמָה הַזֹּאת?"
 
הוּא פָּתַח אֶת דֶּלֶת אֲרוֹן הַכֵּלִים הַגָּדוֹל, וְדָן הַבַּלְשָׁן זָחַל הַחוּצָה, רוֹעֵד כֻּלּוֹ.
 
עַל שֻׁלְחַן הַמִּטְבָּח עָמְדָה צִנְצֶנֶת הָרִבָּה, וּסְבִיבָהּ זִמְזְמוּ זְבוּבִים; הַחֶמְאָה נָמַסָּה וְטִפְטְפָה עַל הָרִצְפָּה, שֶׁשִּׁבְרֵי סֻכָּרִיּוֹת הָיוּ עֲדַיִן דְּבוּקִים עָלֶיהָ.
 
"יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, הַאִם אַתָּה מוּכָן לְהַסְבִּיר לִי אֶת פֵּשֶׁר הַמְּהוּמָה הַזֹּאת?!" הִתְכַּעֵס.
 
"רֶגַע אֶחָד, פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי," אָמַר יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, "לִפְנֵי שֶׁאַתָּה מִתְרַגֵּז, אֲנִי רוֹצֶה לְהַבְהִיר שֶׁעָשִׂיתִי כָּל מָה שֶׁבִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי. זֶה דָּן הַבַּלְשָׁן שֶׁהִתְנַהֵג בְּאֹפֶן מוּזָר נוֹרָא."
 
"בְּאֹפֶן מוּזָר?!" זָעַק דָּן הַבַּלְשָׁן בְּמַר לִבּוֹ. "בְּאֹפֶן מוּזָר? מֵהָרֶגַע שֶׁנִּכְנַסְתִּי יִפְתָּח הַמֻּצְלָח לֹא הִפְסִיק לְשַׁגֵּעַ אוֹתִי. קֹדֶם כֹּל הוּא לָקַח מִמֶּנִּי אֶת הַמִּזְוָדָה וְדָחַף אוֹתָהּ אֶל הַמְּקָרֵר; לְאַחַר מִכֵּן הוּא קִשְׁקֵשׁ מִלִּים חַסְרוֹת פֵּשֶׁר עַל אֶבְרֵי הַפָּנִים שֶׁלּוֹ; מִיָּד אַחַר כָּךְ הוּא גָּרַר אוֹתִי לַחֶדֶר הַיָּרֹק, הִפִּיל אוֹתִי עַל הַמִּטָּה וְשָׁפַךְ עָלַי אֶת הַקָּפֶה; וּלְבַסּוֹף אַף דָּחַף אוֹתִי אֶל תּוֹךְ אֲרוֹן הַכֵּלִים. אֲנִי לֹא מֵבִין הִתְנַהֲגוּת כָּזֹאת!"
 
"יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, הַאִם בֶּאֱמֶת עוֹלַלְתָּ אֶת כָּל זֹאת?" שָׁאַל פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי הַמֻּפְתָּע.
 
"כֵּן, אֲדוֹנִי!" עָנָה יִפְתָּח הַמֻּצְלָח בְּגַאֲוָה. "מִלֵּאתִי אַחַר כָּל הוֹרָאוֹתֶיךָ: קֹדֶם כֹּל כִּבַּדְתִּי אֶת הָרִצְפָּה בְּכָל הַסֻּכָּרִיּוֹת שֶׁהָיוּ לִי, וְאֶת זֶה עָשִׂיתִי עַל חֶשְׁבּוֹנִי, דַּע לְךָ! כְּשֶׁהִגִּיעַ דָּן הַבַּלְשָׁן, אִחְסַנְתִּי בַּמְּקָרֵר אֶת אֶשְׁכּוֹלוֹת הָעֲנָבִים שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרְרוּ; אַחַר כָּךְ הִסְבַּרְתִּי לְדָן הַבַּלְשָׁן הַנִּכְבָּד בְּדִיּוּק מָהֵן פָּנִים — לַמְרוֹת שֶׁאִם תִּשְׁאַל אוֹתִי, כָּל תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ יוֹדֵעַ מָה הֵן; לְאַחַר מִכֵּן הוּא רָצָה לָשֶׁבֶת עַל הַסַּפָּה, אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁעָלַי לְהַצִּיעַ לוֹ אֶת הַמִּטָּה בַּחֶדֶר הַיָּרֹק; וְגַם קָפֶה הֵכַנְתִּי לוֹ, אַךְ הוּא לֹא רָצָה לְהִתְהַפֵּךְ לְבַד, לָכֵן הָפַכְתִּי אוֹתוֹ עַל הָרִצְפָּה. בִּמְקוֹם לִהְיוֹת אֲסִיר תּוֹדָה עַל הַיַּחַס הַטּוֹב, דָּן הַבַּלְשָׁן רָצָה לַעֲזֹב, אַךְ אֲנִי, טוֹב לֵב כְּתָמִיד, עֲדַיִן הִסְכַּמְתִּי לְשַׂחֵק אִתּוֹ אֶת מִשְׂחַק הַמַּחֲבוֹאִים בֵּין הַכֵּלִים. וְאַחֲרֵי כָּל זֶה הוּא עוֹד מִתְלוֹנֵן? כְּפוּי טוֹבָה שֶׁכָּמוֹהוּ!"
 
פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי הִקְשִׁיב בְּכֹבֶד רֹאשׁ. בַּתְּחִלָּה הֶאֱזִין בַּאֲרֶשֶׁת פָּנִים חֲמוּרָה, אַךְ אַט־אַט, הֵחֵל הַחִיּוּךְ לְהָאִיר אֶת פָּנָיו, וְלִקְרַאת סוֹף סִפּוּרוֹ שֶׁל יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, הוּא פָּרַץ בִּצְחוֹק רוֹעֵם.
 
"אוֹי, יִפְתָּח הַמֻּצְלָח! אַתָּה פָּשׁוּט הֵבַנְתָּ אֶת דְּבָרַי כִּפְשׁוּטָם. לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ לִנְהֹג כָּךְ."
 
"לֹא?" תָּמַהּ יִפְתָּח הַמֻּצְלָח.
 
"בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא!" עָנָה דָּן הַבַּלְשָׁן.
 
"רְאֵה, יִפְתָּח," אָמַר פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי, "אֲנִי הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּמַטְבְּעוֹת לָשׁוֹן."
 
"מַטְבְּעוֹת לָשׁוֹן? יֵשׁ לְךָ אַרְנַק כֶּסֶף בַּפֶּה?" הִתְפַּלֵּא יִפְתָּח הַמֻּצְלָח.
 
"לֹא," חִיֵּךְ פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי.
 
"מַטְבְּעוֹת לָשׁוֹן הֵם נִיבִים, בִּטּוּיִים בַּשָּׂפָה," הִסְבִּיר דָּן הַבַּלְשָׁן.
 
"אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁדָּן הַבַּלְשָׁן נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים. כְּלוֹמַר, הוּא אִישׁ קְצָת בַּיְשָׁן," הִסְבִּיר פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי.
 
"וְאִישׁ אֶשְׁכּוֹלוֹת פֵּרוּשׁוֹ אִישׁ רַב־יְכוֹלוֹת," הוֹסִיף וְנָד בְּרֹאשׁוֹ לְעֶבְרוֹ שֶׁל דָּן הַבַּלְשָׁן שֶׁכְּבָר לֹא נִרְאָה כָּל כָּךְ כָּעוּס.
 
"לְכַבֵּד אֶת הָרִצְפָּה פֵּרוּשׁוֹ לְנַקּוֹת אוֹתָהּ, לְטַאטֵא," אָמַר דָּן הַבַּלְשָׁן, "לֹא לִזְרֹק עָלֶיהָ אֹכֶל."
 
שְׁנֵיהֶם צָחֲקוּ וְיִפְתָּח הַמֻּצְלָח מִהֵר לְהִצְטָרֵף לִצְחוֹקָם.
 
"וּלְהַצִּיעַ מִטָּה פֵּרוּשׁוֹ לִפְרֹשׂ עָלֶיהָ סְדִינִים, כָּרִיּוֹת וּשְׂמִיכוֹת, כָּךְ שֶׁתִּהְיֶה מוּכָנָה לְשֵׁנָה," הוֹסִיף דָּן הַבַּלְשָׁן.
 
"מְמְמְ... אֲנִי מֵבִין," אָמַר יִפְתָּח הַמֻּצְלָח וּפָנָיו הִתְקַדְּרוּ.
 
"אָז אֲנִי מְתָאֵר לְעַצְמִי שֶׁקָּפֶה הָפוּךְ אֵינוֹ קָפֶה שֶׁהָפְכוּ אוֹתוֹ עַל הָרִצְפָּה," אָמַר בְּעֶצֶב.
 
"לֹא," אָמַר פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי, "זֶה קָפֶה בְּחָלָב. אֲבָל אַל תִּהְיֶה עָצוּב, נִתָּן לְנַקּוֹת אֶת הַקָּפֶה וּלְכַבֵּד אֶת הָרִצְפָּה," צָחַק.
 
אֲבָל יִפְתָּח הַמֻּצְלָח לֹא חִיֵּךְ הַפַּעַם.
 
"אֲנִי לֹא עָצוּב בִּגְלַל זֶה," אָמַר. "אֲנִי חוֹשֵׁב כַּמָּה חֲבָל שֶׁבִּזְבַּזְתִּי עַל הָרִצְפָּה שֶׁלְּךָ שַׂקִּית שְׁלֵמָה שֶׁל סֻכָּרִיּוֹת חֲמוּצוֹת וּטְעִימוֹת בִּמְיֻחָד..."

מיכל חזון

מיכל חזון (נולדה ב-2 ביוני 1961) היא סופרת, תסריטאית ומשוררת ישראלית. היא ידועה בעיקר בגין סדרת קלטות הילדים שכתבה ללחניה של נורית הירש, "דיג דיג דוג" ו"פים פם פה".

בשנת 1970 פרסמה שירים בעיתוני ילדים ונוער. בעיקר בהארץ שלנו. בשנת 1974 זכתה בפרס בתחרות כתיבת שירים 'השלום שלי' מטעם נשיא המדינה, אפרים קציר, בשם 'השלום שלי' כאשר הגיע נשיא מצרים אנואר סאדאת לביקורו ההיסטורי בישראל הוא קיבל את ספר השירים במתנה. בשנות השמונים נסעה לארצות הברית בעקבות משפחתה, בשהותה שם כתבה באנגלית סיפורים קצרים שהתפרסמו בעיתון הקולג' המקומי וסדרת דרמה למפיק פרטי ששודרה בכבלים בקנדה.

בסוף שנות השמונים חזרה לישראל והחלה לכתוב לעיתונים שונים, ביניהם מעריב, את וחדשות ושירי ילדים בידיעות אחרונות. בשנים אלו אף כתבה שירים לזמרים מבוגרים, כמו מרגלית צנעני, רון שובל, שימי תבורי, יואב יצחק ואביבה אבידן. בשנת 1989 נישאה ועברה לגור בירושלים. בשנת 1990 ילדה את בתה הבכורה, יעלי, שהיוותה השראה לכתיבתה לילדים. 

בשנת 1992 יזמה ואף כתבה את מילות השירים לקלטת הווידאו לילדים "דיג דיג דוג", ללחנים של נורית הירש. בשנת 1999 יצרו השתיים את הקלטת המצליחה "פים פם פה". בשנת 2002 יצאה קלטת נוספת: "פים פם פה בארמון הקסמים" . בשנת 2000 התחילה חזון לעבוד בטלוויזיה בערוץ 2, ערוץ הופ!, וערוץ הילדים. במסגרת עבודתה יצרה סדרות מקוריות רבות לילדים ונוער. בד בבד החלה לכתוב להיטים לזמרים באנגלית, חלקם אף זכו בפרסים בתחרויות לכתיבה בחו"ל. בשנת 2016 זכתה בפרס אקו"ם למפעל חיים על כתיבה לילדים ובפרס הספריות לספרות ילדים לשנת 2016 מטעם מרכז הספר והספריות על ספרה "שירלי שמש מנצחת". 

מספריה:
יערה מסתדרת לא רע, הוצאת מעריב - הד ארצי, 1988
שירלי שמש הגדולה מכולם, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2010
שירלי שמש מנצחת, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2012
יפתח המוצלח, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2012
בית הסודות , הוצאת ידיעות ספרים, 2014
אתי הדבונית הבלשית והתעלומה המתוקה, הוצאת כנרת, 2014
שירלי שמש חוזרת, הוצאת משכל (ידיעות ספרים), 2014
החיים המושלמים שלי, הוצאת ידיעות אחרונות, 2016
הרוח במגירה, הוצאת ידיעות ספרים, 2018

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/bdf5yrdu

יפתח המוצלח מיכל חזון
מַטְבְּעוֹת לָשׁוֹן
יִפְתָּח הַמֻּצְלָח עוֹזֵר לַפְּרוֹפֵסוֹר
 
 
 
הָיָה זֶה בֹּקֶר יָפֶה. יִפְתָּח הַמֻּצְלָח הִתְחִיל לַעֲבֹד בִּמְקוֹם עֲבוֹדָה חָדָשׁ בְּבֵיתוֹ שֶׁל פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי. הוּא הִגִּיעַ אֶל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְצִלְצֵל בַּפַּעֲמוֹן. פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי פָּתַח לוֹ.
 
"בֹּקֶר טוֹב, יִפְתָּח הַמֻּצְלָח!" אָמַר פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי. "אֲנִי כָּל כָּךְ שָׂמֵחַ לִפְגּשׁ אוֹתְךָ. אֲנִי מַמָּשׁ זָקוּק לְעוֹזֵר אִישִׁי שֶׁיְּמַלֵּא אֶת כָּל מְבֻקָּשִׁי."
 
"אֲנִי שָׂמֵחַ לְהַכִּיר אוֹתְךָ," חִיֵּךְ יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, "יֵשׁ לִי הַרְגָּשָׁה שֶׁיִּהְיֶה לִי נָעִים לַעֲבֹד כָּאן."
 
"יִפְתָּח," אָמַר פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי, "יְדִידִי הַטּוֹב דָּן הַבַּלְשָׁן עוֹמֵד לְהַגִּיעַ לְבִקּוּר. אוּלָם אֵין בְּאֶפְשָׁרוּתִי לְקַבֵּל אֶת פָּנָיו. עָלַי לְסַיֵּם לִכְתֹּב אֶת הַמַּאֲמָר שֶׁלִּי. עַל כֵּן אֲבַקֵּשׁ מִמְּךָ שֶׁתְּמַלֵּא אֶת מְקוֹמִי."
 
"אֶשְׂמַח מְאֹד," חִיֵּךְ יִפְתָּח הַמֻּצְלָח. "דָּן הַבַּלְשָׁן, אַתָּה אוֹמֵר?"
 
"כֵּן," עָנָה הַפְּרוֹפֵסוֹר. "דָּן הַבַּלְשָׁן. הוּא אָמְנָם אִישׁ אֶשְׁכּוֹלוֹת, אָדָם מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה, אַךְ הוּא נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים. עַל כֵּן עָלֶיךָ לְהַסְבִּיר לוֹ פָּנִים בְּאֹפֶן מְיֻחָד. אָנָּא מִמְּךָ, לִפְנֵי בּוֹאוֹ, כַּבֵּד אֶת הָרִצְפָּה, וְאַחַר כָּךְ אֲבַקֶּשְׁךָ לְהַצִּיעַ לוֹ אֶת הַמִּטָּה, זוֹ שֶׁבַּחֶדֶר הַיָּרֹק. בָּרֶגַע שֶׁיַּגִּיעַ הַצַּע לוֹ קָפֶה הָפוּךְ וֶאֱמֹר לוֹ לְהִתְאַזֵּר בְּסַבְלָנוּת. כַּאֲשֶׁר אֲסַיֵּם אֵצֵא אֵלָיו. הַאִם זֶה בָּרוּר?"
 
"בָּרוּר לַחֲלוּטִין!" חִיֵּךְ יִפְתָּח הַמֻּצְלָח. "אֵין בְּעָיוֹת בִּכְלָל, פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי. אַתָּה יָכוֹל לָלֶכֶת לַסִּפְרִיָּה וְלִכְתֹּב אֶת הַמַּאֲמָר שֶׁלְּךָ."
 
פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי נִכְנַס לַחֲדַר הַסִּפְרִיָּה שֶׁלּוֹ וְנָעַל אַחֲרָיו אֶת הַדֶּלֶת.
 
יִפְתָּח הַמֻּצְלָח הִבִּיט סְבִיבוֹ בַּחֶדֶר הֶהָדוּר, הַגָּדוּשׁ בִּסְפָרִים וּבִרְהִיטִים.
 
"מָקוֹם נָאֶה," אָמַר בְּלִבּוֹ. "הָרִצְפָּה אָמְנָם קְצָת מְלֻכְלֶכֶת, אֲבָל כַּנִּרְאֶה כָּכָה פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי אוֹהֵב אוֹתָהּ. הֲרֵי הוּא אָמַר לִי בְּפֵרוּשׁ: 'כַּבֵּד אֶת הָרִצְפָּה.'"
 
יִפְתָּח הַמֻּצְלָח חִיֵּךְ לְעַצְמוֹ. "מַזָּל שֶׁיֵּשׁ לִי חֲבִילַת סֻכָּרִיּוֹת חֲמוּצוֹת בַּכִּיס. אֲנִי אֶשְׂמַח לְכַבֵּד אֶת הָרִצְפָּה."
 
הוּא פָּתַח אֶת שַׂקִּית הַסֻּכָּרִיּוֹת, מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו וְזָרַק חֹפֶן מֵהַסֻּכָּרִיּוֹת הַדְּבִיקוֹת עַל הָרִצְפָּה. "בְּבַקָּשָׁה, רִצְפָּה, הִתְכַּבְּדִי."
 
יִפְתָּח הַמֻּצְלָח הִסְתַּכֵּל שְׂבַע רָצוֹן עַל הָרִצְפָּה הַזְּרוּעָה סֻכָּרִיּוֹת.
 
"אִי אֶפְשָׁר לְהַגִּיד שֶׁאֲנִי קַמְצָן," חִיֵּךְ. "אֲנִי תָּמִיד אוֹהֵב לְכַבֵּד."
 
יִפְתָּח הַמֻּצְלָח הֵחֵל לִצְעֹד בַּחֶדֶר. צְלִיל מָתוֹק וְחוֹרְקָנִי נִשְׁמַע מִתַּחַת לְכַפּוֹת רַגְלָיו כַּאֲשֶׁר הַסֻּכָּרִיּוֹת הִתְפַּצְפְּצוּ לִרְסִיסִים תַּחַת נַעֲלָיו.
 
"אֵיזֶה כֵּיף!" צָהַל יִפְתָּח הַמֻּצְלָח. "חְרִיק־חְרִיק־חְרִיק־חְרְרְרַק... אָה, אֶפְשָׁר מַמָּשׁ לִרְקֹד כָּאן!"
 
"לָה לָה לָה לָה לָה," זִמֵּר יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, קִפֵּץ וְרָקַד. לְפֶתַע צִלְצֵל פַּעֲמוֹן הַדֶּלֶת.
 
 
 
"טְרָלָלָה... כְּבָר פּוֹתְחִים!" קָרָא יִפְתָּח הַמֻּצְלָח וְדִלֵּג אֶל עֵבֶר דֶּלֶת הַכְּנִיסָה.
 
בַּפֶּתַח עָמַד אִישׁ נָמוּךְ, רָזֶה וּמְמֻשְׁקָף, בַּעַל סֵבֶר פָּנִים רְצִינִי. הוּא נָשָׂא עִמּוֹ מִזְוָדָה גְּדוֹלָה.
 
"שָׁלוֹם. אֲנִי הוּא דָּן הַבַּלְשָׁן. הַאִם פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי נִמְצָא?" שָׁאַל.
 
"שָׁלוֹם לְךָ, דָּן הַבַּלְשָׁן, אֲנִי הוּא יִפְתָּח הַמֻּצְלָח. הִכָּנֵס בְּבַקָּשָׁה."
 
דָּן הַבַּלְשָׁן נִכְנַס. יִפְתָּח הַמֻּצְלָח בָּחַן אוֹתוֹ בְּדַקְדְּקָנוּת.
 
"מְעַנְיֵן מְאֹד," חָשַׁב לְעַצְמוֹ יִפְתָּח הַמֻּצְלָח. "פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי אָמַר שֶׁדָּן הוּא אָדָם מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה, וַאֲנִי דַּוְקָא רוֹאֶה שֶׁהוּא אָדָם לְכָל אָרְכּוֹ, מִכַּפּוֹת רַגְלָיו וְעַד הַשְּׂעָרוֹת שֶׁבְּקָדְקֹד רֹאשׁוֹ. וְחוּץ מִזֶּה הוּא אָמַר לִי שֶׁהוּא אִישׁ אֶשְׁכּוֹלוֹת, אָז הֵיכָן הֵם הָאֶשְׁכּוֹלוֹת שֶׁלּוֹ?"
 
"הֵם בְּוַדַּאי בַּמִּזְוָדָה," הִמְשִׁיךְ לְהַרְהֵר. "מוּזָר מְאֹד, אֲנִי לֹא הָיִיתִי שָׂם אֶשְׁכּוֹלוֹת עֲנָבִים בְּמִזְוָדָה, הֵם הֲרֵי עֲלוּלִים לְהִמָּעֵךְ. אֲנִי הָיִיתִי שָׂם אוֹתָם בְּסַל, אוֹ אוּלַי אֲפִלּוּ בַּמְּקָרֵר."
 
"הֵיכָן הוּא פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי?" שָׁאַל דָּן הַבַּלְשָׁן.
 
"פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי עָסוּק, הוּא יִתְפַּנֶּה בְּקָרוֹב, וּבֵינְתַיִם הוּא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָקַחַת מִמְּךָ אֶת הָאֶשְׁכּוֹלוֹת," עָנָה יִפְתָּח הַמֻּצְלָח. וְלִפְנֵי שֶׁדָּן הַבַּלְשָׁן הִסְפִּיק לְהָבִין מָה קוֹרֶה, חָטַף יִפְתָּח הַמֻּצְלָח מִיָּדָיו אֶת הַמִּזְוָדָה וְטָס אִתָּהּ לְכִוּוּן הַמִּטְבָּח.
 
"מָה אַתָּה עוֹשֶׂה, יִפְתָּח הַמֻּצְלָח?" שָׁאַל דָּן הַבַּלְשָׁן בְּתַדְהֵמָה.
 
"אֶשְׁכּוֹלוֹת צְרִיכִים לְהִשָּׁמֵר בְּקֵרוּר!" קָרָא יִפְתָּח הַמֻּצְלָח מִן הַמִּטְבָּח.
 
"אוֹי... אוּף..." הוּא נָשַׁם וְנָשַׁף וְדָחַק וְדָחַף אֶת הַמִּזְוָדָה לְתוֹךְ הַמְּקָרֵר, אֲבָל הַמִּזְוָדָה הָיְתָה רְחָבָה, וּמַדְּפֵי הַמְּקָרֵר צָרִים לְמַדַּי. אַךְ לֹא בָּחוּר חָסוֹן כְּיִפְתָּח הַמֻּצְלָח יִתְיָאֵשׁ. "אֲנִי יוֹדֵעַ!" קָרָא בְּהִתְלַהֲבוּת. "אִם אֲרוֹקֵן אֶת הַמְּקָרֵר, יִהְיֶה שָׁם דֵּי מָקוֹם."
 
זָרִיז וְיָעִיל כְּתָמִיד, הֵחֵל יִפְתָּח הַמֻּצְלָח בְּרִקּוּן הַמְּקָרֵר: גְּבִינָה, חֶמְאָה, רִבָּה וְחָלָב הֻנְּחוּ עַל הַשֻּׁלְחָן, וְהַמִּזְוָדָה נִדְחֲפָה וְהֻנְּחָה אַחַר כָּבוֹד עַל מַדָּף רָחָב בְּתוֹךְ הַמְּקָרֵר.
 
"יְחִי יִפְתָּח! תָּמִיד מֻצְלָח!" קָרָא יִפְתָּח הַמֻּצְלָח בְּשִׂמְחָה, וְאָץ־רָץ אֶל חֲדַר הָאוֹרְחִים, שָׁם חִכָּה לוֹ דָּן הַבַּלְשָׁן.
 
"סְלִיחָה, אֲנִי עָיֵף לְאַחַר הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה. הַאִם אֶפְשָׁר בְּבַקָּשָׁה לָשֶׁבֶת?" שָׁאַל דָּן הַבַּלְשָׁן.
 
"הוֹ, בְּוַדַּאי," עָנָה לוֹ יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, "אַךְ לִפְנֵי כֵן עָלַי לְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי וּלְהַסְבִּיר לְךָ פָּנִים.
 
"הִסְתַּכֵּל, בְּבַקָּשָׁה, דָּן הַבַּלְשָׁן: הִנֵּה הַפָּנִים שֶׁלִּי, אֲנִי אַסְבִּיר לְךָ לְאַט־לְאַט כְּדֵי שֶׁתָּבִין: הִנֵּה הָאַף; הָאַף הוּא בַּמֶּרְכָּז, לָכֵן הוּא אָרֹךְ וְגָדוֹל כָּל כָּךְ. וְהִנֵּה, זֶה הַפֶּה; לְשָׁם אֲנִי מַכְנִיס אֹכֶל טָעִים; וְאֵלֶּה הֵן הָעֵינַיִם..."
 
"מָה זֶה צָרִיךְ לִהְיוֹת?" רָגַז דָּן הַבַּלְשָׁן. "הַאִם אֵינְךָ חוֹשֵׁב שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מָהֵן פָּנִים?"
 
"סְלִיחָה, סְלִיחָה, אֵין צֹרֶךְ לְהִתְרַגֵּז, אֲנִי רַק מְמַלֵּא אֶת בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁל פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי." הִתְנַצֵּל יִפְתָּח הַמֻּצְלָח. "הוּא בִּקֵּשׁ דְּבָרִים רַבִּים וּמְשֻׁנִּים. אִם כֵּן, בּוֹא נַמְשִׁיךְ, אֵלֶּה הֵם הַנְּחִירַיִם, הַגַּבּוֹת, הַלְּחָיַיִם, וְזֶהוּ, אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁבָּזֶה הִסְבַּרְתִּי לְךָ אֶת הַפָּנִים בְּאֹפֶן יָפֶה בְּיוֹתֵר."
 
"אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁפְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי יָבוֹא בִּמְהֵרָה," נֶאֱנַח דָּן הַבַּלְשָׁן. "אֲנִי עָיֵף כְּבָר." הוּא צָנַח עַל הַסַּפָּה הַקְּרוֹבָה.
 
"לֹא! לֹא!" נִזְעַק יִפְתָּח הַמֻּצְלָח.
 
"מָה קָרָה?" קָפַץ דָּן הַבַּלְשָׁן בְּבֶהָלָה מִמְּקוֹמוֹ.
 
"פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי אָמַר בְּפֵרוּשׁ לְהַצִּיעַ לְךָ אֶת הַמִּטָּה בַּחֶדֶר הַיָּרֹק. לָכֵן אָסוּר לְךָ לָשֶׁבֶת עַל הַסַּפָּה. אֲנִי מַצִּיעַ לְךָ לָלֶכֶת לַחֶדֶר הַיָּרֹק וְלָשֶׁבֶת עַל הַמִּטָּה!" אָמַר יִפְתָּח הַמֻּצְלָח בְּתֹקֶף רַב.
 
"אֲבָל... מִמָּתַי יוֹשְׁבִים עַל מִטָּה? עַל מִטָּה יְשֵׁנִים. אֲנִי לֹא רוֹצֶה לִישֹׁן. אֲנִי רוֹצֶה רַק לָשֶׁבֶת וּלְהַמְתִּין," מִלְמֵל דָּן הַבַּלְשָׁן שֶׁהָיָה כְּבָר מְבֻלְבָּל לַחֲלוּטִין, "וְאוּלַי... אוּלַי גַּם לִשְׁתּוֹת מַשֶּׁהוּ..." הוֹסִיף. אַךְ יִפְתָּח הַמֻּצְלָח גָּרַר אוֹתוֹ בִּזְרוֹעוֹ אֶל הַחֶדֶר הַיָּרֹק, וְשָׁם הֵטִיל אוֹתוֹ עַל הַמִּטָּה.
 
"אוֹי, נָכוֹן!" נִזְכַּר יִפְתָּח הַמֻּצְלָח כְּשֶׁרָאָה אֶת פַּרְצוּפוֹ הָאֻמְלָל שֶׁל דָּן הַבַּלְשָׁן. "אֲנִי צָרִיךְ לְהַצִּיעַ לְךָ פָּקֶה!"
 
"סְלִיחָה?" תָּמַהּ דָּן הַבַּלְשָׁן הַמִּסְכֵּן.
 
"פָּקֶה," חָזַר יִפְתָּח הַמֻּצְלָח וְאָמַר בְּסַבְלָנוּת, וּבְלִבּוֹ חָשַׁב: "הוּא אֵינֶנּוּ מֵבִין עִבְרִית הֵיטֵב, דָּן הַבַּלְשָׁן הַזֶּה."
 
"פָּקֶה — כְּלוֹמַר קָפֶה הָפוּךְ," הִסְבִּיר לְדָן.
 
"אָה, קָפֶה הָפוּךְ. כֵּן, בְּוַדַּאי, אֶשְׂמַח מְאֹד לְקָפֶה הָפוּךְ."
 
בְּצַעַד קַל פָּנָה יִפְתָּח הַמֻּצְלָח שׁוּב אֶל עֵבֶר הַמִּטְבָּח. שָׁם הִרְתִּיחַ קָפֶה עַל הַכִּירַיִם וּמָזַג אוֹתוֹ לְתוֹךְ סֵפֶל גָּדוֹל. לְרֶגַע אֶחָד עָמַד וְהִבִּיט בַּסֵּפֶל הַמַּהְבִּיל.
 
"אֲנִי לֹא מֵבִין, הַקָּפֶה עוֹמֵד וְאֵינוֹ מִתְהַפֵּךְ."
 
הוּא נָשָׂא אֶת סֵפֶל הַקָּפֶה אֶל הַחֶדֶר שֶׁבּוֹ הוֹשִׁיב קֹדֶם אֶת דָּן הַבַּלְשָׁן עַל הַמִּטָּה.
 
"הוֹ, אֵינְךָ נִרְאֶה מְאֻשָּׁר, יְדִידִי," אָמַר יִפְתָּח הַמֻּצְלָח בְּחִבָּה, "אוּלַי כִּי הַקָּפֶה אֵינֶנּוּ הָפוּךְ מַסְפִּיק? אַתָּה רוֹצֶה אֶת הַקָּפֶה הָפוּךְ?"
 
וּמִבְּלִי לְחַכּוֹת לִתְשׁוּבָה, לָקַח יִפְתָּח הַמֻּצְלָח אֶת סֵפֶל הַקָּפֶה וְהָפַךְ אוֹתוֹ — תַּחְתִּיתוֹ לְמַעְלָה, וְרֹאשׁוֹ כְּלַפֵּי מַטָּה. זֶרֶם שֶׁל קָפֶה שָׁחֹר נִשְׁפַּךְ מִיָּד עַל הָרִצְפָּה. טִפּוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל הַנּוֹזֵל הַחַם פָּגְעוּ בְּנַעֲלָיו שֶׁל דָּן הַבַּלְשָׁן וְכַמָּה אַף נִתְּזוּ עַל חֻלְצָתוֹ.
 
 
 
 
דָּן זִנֵּק מִמְּקוֹמוֹ כִּנְשׁוּךְ נָחָשׁ.
 
"מָה עָשִׂיתָ?" צָעַק. "מַדּוּעַ שָׁפַכְתָּ אֶת הַקָּפֶה שֶׁלִּי?"
 
"אַתָּה לֹא צָרִיךְ לִצְעֹק עָלַי," נֶעֱלַב יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, "אֵלֶּה הֵן הַהוֹרָאוֹת הַמְּדֻיָּקוֹת שֶׁקִּבַּלְתִּי מִפְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי."
 
"אִם זוֹהִי קַבָּלַת הַפָּנִים שֶׁל פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי, אֲנִי עוֹזֵב בְּרֶגַע זֶה!" קָרָא דָּן הַבַּלְשָׁן.
 
"לֹא לִפְנֵי שֶׁנְּשַׂחֵק בְּמַחֲבוֹאִים," עָצַר אוֹתוֹ יִפְתָּח הַמֻּצְלָח.
 
"מַחֲבוֹאִים?"
 
"כֵּן, פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי אָמַר שֶׁאַתָּה נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים. בּוֹא אֶל הַמִּטְבָּח וְנִתְחַבֵּא בַּאֲרוֹן הַכֵּלִים, אִישׁ לֹא יוּכַל לְהַגִּיד שֶׁיִּפְתָּח הַמֻּצְלָח אֵינוֹ מְאָרֵחַ לְמוֹפֵת," אָמַר בְּשִׂמְחָה.
 
דָּן הַבַּלְשָׁן הַמִּסְכֵּן. רֹאשׁוֹ הָיָה סְחַרְחַר עָלָיו, אַךְ יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, בָּחוּר כָּאֶרֶז, אָחַז בִּזְרוֹעוֹ בְּתַקִּיפוּת וְהִכְנִיס אוֹתוֹ אֶל אֲרוֹן הַכֵּלִים הַגָּדוֹל, בֵּין סִירִים, מַחֲבַתּוֹת וְכַדִּים.
 
"הַצִּילוּ! הַצִּילוּ!" קָרָא דָּן הַבַּלְשָׁן מִמַּעֲמַקֵּי אֲרוֹן הַכֵּלִים. הוּא דָּפַק וְהֵקִישׁ עַל הַסִּירִים וְהַמַּחֲבַתּוֹת.
 
"רֶגַע, עוֹד לֹא עָצַמְתִּי עֵינַיִם וְסָפַרְתִּי עַד עֶשֶׂר!" עָנָה יִפְתָּח הַמֻּצְלָח. "אַחַת שְׁתַּיִם שָׁלשׁ... מִי שֶׁעוֹמֵד מִלְּפָנַי וּמֵאֲחוֹרַי וּמִשְּׁנֵי צְדָדַי הוּא הָעוֹמֵד!"
 
 
 
 
אַךְ לְדָן הַבַּלְשָׁן לֹא הָיָה, כְּפִי הַנִּרְאֶה, שׁוּם חֵשֶׁק לְשַׂחֵק בְּמַחֲבוֹאִים בֵּין הַכֵּלִים. הוּא הִמְשִׁיךְ לְהַקִּישׁ עַל דֶּלֶת הָאָרוֹן וְלִצְעֹק "הַצִּילוּ!" אֲבָל יִפְתָּח הַמֻּצְלָח הִמְשִׁיךְ לִסְפֹּר בְּקוֹל רָם.
 
לְפֶתַע הִתְפָּרֵץ אֶל הַמִּטְבָּח פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי.
 
"מָה קוֹרֶה פֹּה? עַל מָה כָּל הַמְּהוּמָה הַזֹּאת?"
 
הוּא פָּתַח אֶת דֶּלֶת אֲרוֹן הַכֵּלִים הַגָּדוֹל, וְדָן הַבַּלְשָׁן זָחַל הַחוּצָה, רוֹעֵד כֻּלּוֹ.
 
עַל שֻׁלְחַן הַמִּטְבָּח עָמְדָה צִנְצֶנֶת הָרִבָּה, וּסְבִיבָהּ זִמְזְמוּ זְבוּבִים; הַחֶמְאָה נָמַסָּה וְטִפְטְפָה עַל הָרִצְפָּה, שֶׁשִּׁבְרֵי סֻכָּרִיּוֹת הָיוּ עֲדַיִן דְּבוּקִים עָלֶיהָ.
 
"יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, הַאִם אַתָּה מוּכָן לְהַסְבִּיר לִי אֶת פֵּשֶׁר הַמְּהוּמָה הַזֹּאת?!" הִתְכַּעֵס.
 
"רֶגַע אֶחָד, פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי," אָמַר יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, "לִפְנֵי שֶׁאַתָּה מִתְרַגֵּז, אֲנִי רוֹצֶה לְהַבְהִיר שֶׁעָשִׂיתִי כָּל מָה שֶׁבִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי. זֶה דָּן הַבַּלְשָׁן שֶׁהִתְנַהֵג בְּאֹפֶן מוּזָר נוֹרָא."
 
"בְּאֹפֶן מוּזָר?!" זָעַק דָּן הַבַּלְשָׁן בְּמַר לִבּוֹ. "בְּאֹפֶן מוּזָר? מֵהָרֶגַע שֶׁנִּכְנַסְתִּי יִפְתָּח הַמֻּצְלָח לֹא הִפְסִיק לְשַׁגֵּעַ אוֹתִי. קֹדֶם כֹּל הוּא לָקַח מִמֶּנִּי אֶת הַמִּזְוָדָה וְדָחַף אוֹתָהּ אֶל הַמְּקָרֵר; לְאַחַר מִכֵּן הוּא קִשְׁקֵשׁ מִלִּים חַסְרוֹת פֵּשֶׁר עַל אֶבְרֵי הַפָּנִים שֶׁלּוֹ; מִיָּד אַחַר כָּךְ הוּא גָּרַר אוֹתִי לַחֶדֶר הַיָּרֹק, הִפִּיל אוֹתִי עַל הַמִּטָּה וְשָׁפַךְ עָלַי אֶת הַקָּפֶה; וּלְבַסּוֹף אַף דָּחַף אוֹתִי אֶל תּוֹךְ אֲרוֹן הַכֵּלִים. אֲנִי לֹא מֵבִין הִתְנַהֲגוּת כָּזֹאת!"
 
"יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, הַאִם בֶּאֱמֶת עוֹלַלְתָּ אֶת כָּל זֹאת?" שָׁאַל פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי הַמֻּפְתָּע.
 
"כֵּן, אֲדוֹנִי!" עָנָה יִפְתָּח הַמֻּצְלָח בְּגַאֲוָה. "מִלֵּאתִי אַחַר כָּל הוֹרָאוֹתֶיךָ: קֹדֶם כֹּל כִּבַּדְתִּי אֶת הָרִצְפָּה בְּכָל הַסֻּכָּרִיּוֹת שֶׁהָיוּ לִי, וְאֶת זֶה עָשִׂיתִי עַל חֶשְׁבּוֹנִי, דַּע לְךָ! כְּשֶׁהִגִּיעַ דָּן הַבַּלְשָׁן, אִחְסַנְתִּי בַּמְּקָרֵר אֶת אֶשְׁכּוֹלוֹת הָעֲנָבִים שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְקָרְרוּ; אַחַר כָּךְ הִסְבַּרְתִּי לְדָן הַבַּלְשָׁן הַנִּכְבָּד בְּדִיּוּק מָהֵן פָּנִים — לַמְרוֹת שֶׁאִם תִּשְׁאַל אוֹתִי, כָּל תִּינוֹק בֶּן יוֹמוֹ יוֹדֵעַ מָה הֵן; לְאַחַר מִכֵּן הוּא רָצָה לָשֶׁבֶת עַל הַסַּפָּה, אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁעָלַי לְהַצִּיעַ לוֹ אֶת הַמִּטָּה בַּחֶדֶר הַיָּרֹק; וְגַם קָפֶה הֵכַנְתִּי לוֹ, אַךְ הוּא לֹא רָצָה לְהִתְהַפֵּךְ לְבַד, לָכֵן הָפַכְתִּי אוֹתוֹ עַל הָרִצְפָּה. בִּמְקוֹם לִהְיוֹת אֲסִיר תּוֹדָה עַל הַיַּחַס הַטּוֹב, דָּן הַבַּלְשָׁן רָצָה לַעֲזֹב, אַךְ אֲנִי, טוֹב לֵב כְּתָמִיד, עֲדַיִן הִסְכַּמְתִּי לְשַׂחֵק אִתּוֹ אֶת מִשְׂחַק הַמַּחֲבוֹאִים בֵּין הַכֵּלִים. וְאַחֲרֵי כָּל זֶה הוּא עוֹד מִתְלוֹנֵן? כְּפוּי טוֹבָה שֶׁכָּמוֹהוּ!"
 
פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי הִקְשִׁיב בְּכֹבֶד רֹאשׁ. בַּתְּחִלָּה הֶאֱזִין בַּאֲרֶשֶׁת פָּנִים חֲמוּרָה, אַךְ אַט־אַט, הֵחֵל הַחִיּוּךְ לְהָאִיר אֶת פָּנָיו, וְלִקְרַאת סוֹף סִפּוּרוֹ שֶׁל יִפְתָּח הַמֻּצְלָח, הוּא פָּרַץ בִּצְחוֹק רוֹעֵם.
 
"אוֹי, יִפְתָּח הַמֻּצְלָח! אַתָּה פָּשׁוּט הֵבַנְתָּ אֶת דְּבָרַי כִּפְשׁוּטָם. לֹא הָיִיתָ צָרִיךְ לִנְהֹג כָּךְ."
 
"לֹא?" תָּמַהּ יִפְתָּח הַמֻּצְלָח.
 
"בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא!" עָנָה דָּן הַבַּלְשָׁן.
 
"רְאֵה, יִפְתָּח," אָמַר פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי, "אֲנִי הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּמַטְבְּעוֹת לָשׁוֹן."
 
"מַטְבְּעוֹת לָשׁוֹן? יֵשׁ לְךָ אַרְנַק כֶּסֶף בַּפֶּה?" הִתְפַּלֵּא יִפְתָּח הַמֻּצְלָח.
 
"לֹא," חִיֵּךְ פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי.
 
"מַטְבְּעוֹת לָשׁוֹן הֵם נִיבִים, בִּטּוּיִים בַּשָּׂפָה," הִסְבִּיר דָּן הַבַּלְשָׁן.
 
"אֲנִי אָמַרְתִּי שֶׁדָּן הַבַּלְשָׁן נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים. כְּלוֹמַר, הוּא אִישׁ קְצָת בַּיְשָׁן," הִסְבִּיר פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי.
 
"וְאִישׁ אֶשְׁכּוֹלוֹת פֵּרוּשׁוֹ אִישׁ רַב־יְכוֹלוֹת," הוֹסִיף וְנָד בְּרֹאשׁוֹ לְעֶבְרוֹ שֶׁל דָּן הַבַּלְשָׁן שֶׁכְּבָר לֹא נִרְאָה כָּל כָּךְ כָּעוּס.
 
"לְכַבֵּד אֶת הָרִצְפָּה פֵּרוּשׁוֹ לְנַקּוֹת אוֹתָהּ, לְטַאטֵא," אָמַר דָּן הַבַּלְשָׁן, "לֹא לִזְרֹק עָלֶיהָ אֹכֶל."
 
שְׁנֵיהֶם צָחֲקוּ וְיִפְתָּח הַמֻּצְלָח מִהֵר לְהִצְטָרֵף לִצְחוֹקָם.
 
"וּלְהַצִּיעַ מִטָּה פֵּרוּשׁוֹ לִפְרֹשׂ עָלֶיהָ סְדִינִים, כָּרִיּוֹת וּשְׂמִיכוֹת, כָּךְ שֶׁתִּהְיֶה מוּכָנָה לְשֵׁנָה," הוֹסִיף דָּן הַבַּלְשָׁן.
 
"מְמְמְ... אֲנִי מֵבִין," אָמַר יִפְתָּח הַמֻּצְלָח וּפָנָיו הִתְקַדְּרוּ.
 
"אָז אֲנִי מְתָאֵר לְעַצְמִי שֶׁקָּפֶה הָפוּךְ אֵינוֹ קָפֶה שֶׁהָפְכוּ אוֹתוֹ עַל הָרִצְפָּה," אָמַר בְּעֶצֶב.
 
"לֹא," אָמַר פְּרוֹפֵסוֹר לְשׁוֹנַאי, "זֶה קָפֶה בְּחָלָב. אֲבָל אַל תִּהְיֶה עָצוּב, נִתָּן לְנַקּוֹת אֶת הַקָּפֶה וּלְכַבֵּד אֶת הָרִצְפָּה," צָחַק.
 
אֲבָל יִפְתָּח הַמֻּצְלָח לֹא חִיֵּךְ הַפַּעַם.
 
"אֲנִי לֹא עָצוּב בִּגְלַל זֶה," אָמַר. "אֲנִי חוֹשֵׁב כַּמָּה חֲבָל שֶׁבִּזְבַּזְתִּי עַל הָרִצְפָּה שֶׁלְּךָ שַׂקִּית שְׁלֵמָה שֶׁל סֻכָּרִיּוֹת חֲמוּצוֹת וּטְעִימוֹת בִּמְיֻחָד..."