פסססט, דב

רַק‭ ‬הַבִּיטוּ‭ ‬בּוֹ‭,‬ רְאוּ‭ ‬אֵילוּ‭ ‬צִפָּרְנַיִם‭ ‬יֵשׁ‭ ‬לוֹ‭,‬ אֵיזוֹ‭ ‬פַּרְוָה‭ ‬עָבָה‭ ‬וְאֵיזֶה‭ ‬פֶּה‭ ‬יֵשׁ‭ ‬לוֹ‭!‬  

אָז‭ ‬מָה‭ ‬יְכוֹלִים‭ ‬אַרְנָב‭,‬ עַכְבָּר‭,‬ אוֹגֵר‭ ‬וְעַכְבְּרוֹשׁ‭ ‬לַעֲשׂוֹת‭ ‬כְּשֶׁהֵם‭ ‬נִתְקָלִים‭ ‬בְּדֹב‭?‬ ‬

לֹא‭ ‬תָּמִיד‭ ‬הַדְּבָרִים‭ ‬הֵם‭ ‬כְּמוֹ‭ ‬שֶׁהֵם‭ ‬נִרְאִים‭ ‬בְּמַבָּט‭ ‬רִאשׁוֹן‭ ‬‮–‬‭ ‬ גַּם‭ ‬הַיְּלָדִים‭ ‬הַקְּטַנִּים‭ ‬יוּכְלוּ‭ ‬לְהִוָּכַח‭ ‬בַּזֹּאת‭.‬ 

 

דָּנִיאֵלָה‭ ‬קוּלוֹט‭,‬ יוֹצֶרֶת‭ ‬הַסִּדְרָה‭ ‬הַנִּפְלָאָה‭ ‬'תַּנִּין‭ ‬וְגִ‭'‬ירָפָה‭ ,'‬עוֹזֶרֶת‭ ‬לַחַיּוֹת (וְגַם‭ ‬לָנוּ) ‬לְגַלּוֹת‭ ‬אֶת‭ ‬הָאֱמֶת‭ ‬עַל‭ ‬הַדָּבָר‭ ‬הַמּוּזָר‭ ‬שֶׁשּׁוֹכֵב‭ ‬מִתַּחַת‭ ‬לָעֵץ‭.‬