העשורים הראשונים של המאה העשרים בניו יורק: ריכוז עצום של מהגרים, רבים מהם יהודים, שנטשו בתים חמים בעיירות קטנות במזרח אירופה למען "החלום האמריקאי". סדנאות יזע, מסחר זעיר, צפיפות ועוני, ובה בעת שפע מסחרר של צבעים, טעמים, שפות ותרבויות ומַעבָר לתרבות ההמונים, שאותה סימל איסט ברודווי: הפרסומות, התיאטרון, הכוכבים הגדולים והפריחה של עיתונים וספרות פופולרית.
הלב הפועם של תרבות המהגרים היהודית בניו יורק באותה תקופה סוערת היו ספרוני ה"שונד": מעשיות סנטימנטליות מפולפלות, עתירות אירועים ומהפכים מלודרמטיים. רבים מהספרונים האלה שכולם קראו אותם - נערות, עקרות בית, פועלים, בטלנים ותלמידי ישיבה - התפרסמו בהוצאת הספרים "היברו פבלישינג קומפני".
היברו פבלישינג קומפני הוא סיפורה של תקופה נפתלת שאנו חווים אותה דרך סיפורו של אדם אחד ושל הסובבים אותו. זהו סיפור עלייתו ונפילתו של מרדכי שוסטר, נער מהגר שהחל את דרכו כשוליה של סַדר דפוס ב"היברו פבלישינג קומפני", ונשבע להפוך למחבר ה"שונד" הפופולרי ביותר. זהו גם סיפורם של חבריו ואהובותיו שחיו בדוחק בלואר איסט סייד, בין רחוב האוסטון לוול סטריט, ופינטזו על החיים הטובים המחכים במרחק של כמה רחובות - בחלקים העשירים יותר (והיהודיים פחות) של ניו יורק - ברנשים וחתיכות חסרי מנוח, שכיכבו, בהסוואות קלות, בסיפוריו הסנסציוניים של מרדכי שוסטר ושיקפו תרבות צעירה, חיונית ותוססת.
היברו פבלישינג קומפני הוא שחזור אוהב, רגיש ואמין של תקופה ותרבות שפסחו מן העולם.
"מתן חרמוני יצר פנינה ספרותית שנעה בין הקאמרי והפילהרמוני ומנתצת את החומה שהוקמה במשך עשרות שנים בין הספרות העברית "הגבוהה" לבין אחותה, ספרות היידיש. התוצאה מרנינה: ספרות עברית למהדרין, כתובה בגובה העיניים, "חתיכת חיים" גדושת ריחות, צבעים, מעללים של גיבורים הרפתקנים והומור. המון הומור. משובח."
יגאל שוורץ