החוף השקט

כשאביה של מיכל מתקשר לבשר לה שסבתה נפטרה, היא עוזבת את הבר התל אביבי שבו היא עובדת ויוצאת למסע בין יום אחד, שמסתיים בבית הקברות בחיפה. במסגרת המסע החיצוני היא נשאבת אל תוך מסע פנימי מסעיר, שפורם ומפענח את הקשר הסבוך והטעון שבין הנשים במשפחתה.

 

אמא וסבתא, המגיעות כל אחת מעולמה השבור, נאבקות זו בזו בנואשות על מקומן בתוך הקן המשפחתי. הבית שעליו הן נלחמות הופך לשדה קרב, ומותיר אותן פצועות ואבודות בתוכו.

 

המסע הכן והמרגש - שמעלה את הסודות המשפחתיים על פני השטח, מתגבש אט אט לתמונה עזה שמטלטלת את הגיבורה וחודרת הישר אל תוך ליבו של הקורא, בין היתר בזכות השילוב המפעים שבין המילים לציורים. איוריה ורישומיה של מיכל - שמבדילים בין העבר וההווה - ממשיכים לספר ולהדהד את הדרמה במקום שבו המילים נגמרות.