חקירת מוות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
חקירת מוות
הוספה למועדפים

חקירת מוות

4 כוכבים (2 דירוגים)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

פול קרסון

פול קרסון הוא רופא וסופר. הוא חיבר חמישה־עשר ספרים (שבעה ספרים בנושא בריאות, שני ספרי ילדים ושבעה מותחנים, כולל חקירת מוות). המותחן הראשון שלו, אזמל (1997), הגיע לראש רשימת רבי המכר של אייריש טיימס ונשאר שם במשך שלושה־עשר שבועות רצופים. הספר כיכב ברשימת חמשת הגדולים במשך שלושים ושלושה שבועות. בעקבותיו באו פלדה קרה (1998), חוב אחרון (2000), אמבוש (2003) ובגידה (2004). כולם הגיעו למקום הראשון ברשימת רבי המכר באירלנד. ספריו של קרסון תורגמו לעשרים שפות.
קרסון כותב לעיתונים ולכתבי עת שונים, בהם סאנדיי טיימס, אייריש טיימס, אייריש אינדיפנדנט, מדיקל אינדיפנדנט ואייריש מדיקל ניוז. הוא נשוי ומתגורר בדרום דבלין.
אתר האינטרנט של פול קרסון: www.paulcarson.ie

תקציר

חקירת מוות הוא מותחן פורנזי עוצר נשימה.

ד”ר מייקל ווילסון הוא פתולוג וחוקר מקרי מוות, עם עבר מסובך ומוח חשדן. כחוקר מקרי המוות הראשי של דבלין, הוא נתקל בהרבה מקרי מוות אלימים, חריגים או בלתי צפויים. אבל מקרה אחד מטריד אותו במיוחד.

פטריק דאולינג נמצא תלוי ביער נידח שנה קודם לכן. החקירה הסתיימה ברגע שהוכרז על תוצאות נתיחת הגופה: התאבדות. דאולינג היה מכור לסמים, עם תוחלת חיים עלובה. התיק נסגר. ואז מגלה ד”ר ווילסון שהתיק של דאולינג היה מונח על שולחנו של חוקר מקרי המוות הקודם, כשנורה למוות בידי אופנוען מסתורי.

צירוף מקרים?

ד”ר ווילסון לא סבור כך. אבל כשהוא מעמיק לחקור, מתחילים לאיים על חייו. ואז, הוא, אשתו האהובה ושני ילדיו המתבגרים מוצאים עצמם תחת התקפה מסכנת חיים.

עד כמה רחוק הוא מוכן ללכת כדי לחשוף את האמת ולהעניק לפטריק דאולינג הזדמנות אחרונה להשמיע את קולו?

המחבר, פול קרסון, הוא גם רופא במקצועו. ספריו מככבים ברשימות רבי המכר באירלנד ומחוצה לה.

פרק ראשון

פרק 1
 
 
משלח ידי הוא מוות.
רצח, התאבדות, מוות בתאונה, מוות מרשלנות רפואית, כוויות, טביעה, מנת יתר, התחשמלות, הלם זיהומי, פגיעת רכבת, דריסת אוטובוס — אני מטפל בכולם. ובעוד הרבה יותר.
אני רופא, אבל הפציינטים שלי אינם מדברים איתי. איש מהם אינו מתלונן על כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי גרון או סחרחורות. אני לא בודק את לחץ הדם שלהם, את עורם, את ציפורניהם או את עיניהם. ועם זאת, אני יודע על אודותיהם יותר משידעו על עצמם. אני יודע על אודותיהם יותר משבני משפחתם וחבריהם ידעו אי־פעם. אני יודע מתי והיכן הם נולדו, איך והיכן הם חיו. וגם איך ומתי הם מתו.
ביום אני לומד על חייהם ועל אהבותיהם, על נישואיהם ועל צאצאיהם, על עיסוקיהם ועל הרגליהם החברתיים. בלילה אני קורא את דוחות הנתיחה של גופותיהם.
יש בקרים שבהם אני מתעורר כשתצלומים פזורים על השטיח לצד מיטתי. תמונות בוטות ואכזריות של זירות פשע ושל ממצאי נתיחת הגופה. התמונות האלה נשמטו מידי בלילה הקודם, כשנאבקתי בעייפותי הכבדה. לפעמים התמונות האלה רודפות אותי בחלומות, כמו רוחות רפאים.
בלילות כאלה, שנתי נודדת. אני נאלץ לגלות אל חדר האורחים, מאחר שאשתי, שרה, מסרבת לחלוק עמי את המיטה הזוגית שלנו. היא סבורה שהעבודה האומללה הזאת מלחיצה ומעיקה מדי. זה לא שהיא לא אוהבת אותי. היא אומרת שכן, ואני מאמין לה. ואני אוהב אותה יותר מכפי שאוכל לתאר במילים. אבל מוטלת עליי אחריות כבדה. התואר הרשמי שלי הוא ד״ר מייקל ווילסון, חוקר מקרי המוות של העיר דבלין.
מתי דבלין הם שלי.
אני קולם האחרון.

פול קרסון

פול קרסון הוא רופא וסופר. הוא חיבר חמישה־עשר ספרים (שבעה ספרים בנושא בריאות, שני ספרי ילדים ושבעה מותחנים, כולל חקירת מוות). המותחן הראשון שלו, אזמל (1997), הגיע לראש רשימת רבי המכר של אייריש טיימס ונשאר שם במשך שלושה־עשר שבועות רצופים. הספר כיכב ברשימת חמשת הגדולים במשך שלושים ושלושה שבועות. בעקבותיו באו פלדה קרה (1998), חוב אחרון (2000), אמבוש (2003) ובגידה (2004). כולם הגיעו למקום הראשון ברשימת רבי המכר באירלנד. ספריו של קרסון תורגמו לעשרים שפות.
קרסון כותב לעיתונים ולכתבי עת שונים, בהם סאנדיי טיימס, אייריש טיימס, אייריש אינדיפנדנט, מדיקל אינדיפנדנט ואייריש מדיקל ניוז. הוא נשוי ומתגורר בדרום דבלין.
אתר האינטרנט של פול קרסון: www.paulcarson.ie

עוד על הספר

חקירת מוות פול קרסון
פרק 1
 
 
משלח ידי הוא מוות.
רצח, התאבדות, מוות בתאונה, מוות מרשלנות רפואית, כוויות, טביעה, מנת יתר, התחשמלות, הלם זיהומי, פגיעת רכבת, דריסת אוטובוס — אני מטפל בכולם. ובעוד הרבה יותר.
אני רופא, אבל הפציינטים שלי אינם מדברים איתי. איש מהם אינו מתלונן על כאבי בטן, כאבי ראש, כאבי גרון או סחרחורות. אני לא בודק את לחץ הדם שלהם, את עורם, את ציפורניהם או את עיניהם. ועם זאת, אני יודע על אודותיהם יותר משידעו על עצמם. אני יודע על אודותיהם יותר משבני משפחתם וחבריהם ידעו אי־פעם. אני יודע מתי והיכן הם נולדו, איך והיכן הם חיו. וגם איך ומתי הם מתו.
ביום אני לומד על חייהם ועל אהבותיהם, על נישואיהם ועל צאצאיהם, על עיסוקיהם ועל הרגליהם החברתיים. בלילה אני קורא את דוחות הנתיחה של גופותיהם.
יש בקרים שבהם אני מתעורר כשתצלומים פזורים על השטיח לצד מיטתי. תמונות בוטות ואכזריות של זירות פשע ושל ממצאי נתיחת הגופה. התמונות האלה נשמטו מידי בלילה הקודם, כשנאבקתי בעייפותי הכבדה. לפעמים התמונות האלה רודפות אותי בחלומות, כמו רוחות רפאים.
בלילות כאלה, שנתי נודדת. אני נאלץ לגלות אל חדר האורחים, מאחר שאשתי, שרה, מסרבת לחלוק עמי את המיטה הזוגית שלנו. היא סבורה שהעבודה האומללה הזאת מלחיצה ומעיקה מדי. זה לא שהיא לא אוהבת אותי. היא אומרת שכן, ואני מאמין לה. ואני אוהב אותה יותר מכפי שאוכל לתאר במילים. אבל מוטלת עליי אחריות כבדה. התואר הרשמי שלי הוא ד״ר מייקל ווילסון, חוקר מקרי המוות של העיר דבלין.
מתי דבלין הם שלי.
אני קולם האחרון.