נסיכת הגלידה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
נסיכת הגלידה

נסיכת הגלידה

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

יעל שוב

יעל שוב היא מבקרת קולנוע וסופרת ישראלית.

היא מרבה לשמש כשופטת בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים (לוקרנו, וונציה, פלם ספרינגס ועוד) מטעם האיגוד הבינלאומי של מבקרי קולנוע (FIPRESCI).
ב-2011 יצא לאור ספרה הראשון "נסיכת הגלידה" בהוצאת כתר ספרים.
ראיון "ראש בראש"

תקציר

מילי, נסיכת הגלידה, לא מאושרת. יש לה כל מה שנסיכה ממוצעת יכולה לרצות, אבל היא רוצה דברים אחרים.  באגדות שקראה, הנסיכים יוצאים להרפתקאות מסמרות שיער, אבל אף אחד לא כתב מה נסיכות צריכות לעשות חוץ מלהיות יפות, לישון הרבה ולהתחתן עם נסיך מממלכה טובה. בשביל מילי זה פשוט לא מספיק.

ביום הולדתה הסגול מילי חומקת מארמון הקרח בחברתו של מלפפון חמוץ נועז ויפה תואר ומאותו רגע הכל משתנה: מילי יוצאת למסע הרפתקאות שבו תתיידד עם צרצר מוזיקלי ועם עיתונאית ירוקה שכוונותיה מפוקפקות, תפגוש מתקן מקררים שתקן (שהוא בעצם מישהו אחר) ואפילו תפליג עד לים הצפוני, שם אולי תמצא סוף-סוף את מבוקשה.
נסיכת הגלידה הוא ספר שובה לב על נסיכה חובבת אגדות, על עולם מתוק-מריר ולפעמים חמוץ, ועל חלומות שאם מתאמצים מאוד – הם לפעמים מתגשמים. אגדה מלאת דמיון, הומור ואהבה.

יעל שוב היא מבקרת קולנוע. את נסיכת הגלידה היא כתבה בניו יורק ובתל אביב.

פרק ראשון

הַנְּסִיכָה מִילִי לֹא מְאֻשֶּׁרֶת



אַרְמוֹן הַקֶּרַח שֶׁלְּיַד הַיַּעַר הַשָּׁחֹר * הוֹד עֱלִיתוֹ מַקְס * יוֹם הֻלֶּדֶת סָגֹל * לִוְיְתַן זְכוּכִית * נְסִיכִים לוֹחֲמִים בִּדְרָקוֹנִים וּנְסִיכוֹת שׁוֹטְפוֹת רְצָפוֹת * מָה רָחוֹק כִּמְעַט כְּמוֹ הַיָּרֵחַ?

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, בְּטֶרֶם הֵחֵל הָעוֹלָם לְהִתְחַמֵּם, הִתְגּוֹרְרָה לָהּ נְסִיכַת גְּלִידָה בְּאַרְמוֹן קֶרַח לְיַד הַיַּעַר הַשָּׁחֹר. הַנְּסִיכָה מִילִי, שֶׁשְּׁמָהּ הַמַּלְכוּתִי הָיָה אֶמִילְיָה אֲבָל כֻּלָּם קָרְאוּ לָהּ מִילִי, הָיְתָה מְאֹרֶסֶת לִנְסִיךְ שׁוֹקוֹלָד שֶׁשְּׁמוֹ הַמָּלֵא הָיָה הוֹד עֱלִיתוֹ מַקְס הַשְּׁלִישִׁי, דֻּכַּס הַתּוּפִינִים, רוֹזֵן הַקָּקָאוֹ, אַבִּיר הַפְּרָלִין. כֻּלָּם אָמְרוּ שֶׁלִּנְסִיכַת הַגְּלִידָה נָכוֹנוּ חַיִּים מְתוּקִים, אֲבָל הִיא לֹא הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת. הוֹרֶיהָ אָהֲבוּ אוֹתָהּ וּמִלְּאוּ כִּמְעַט אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיהָ. אָפְנָאֵי צַמֶּרֶת עִצְּבוּ שְׂמָלוֹת וְנַעֲלַיִם בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילָהּ. הַמּוֹרִים הַפְּרָטִיִּים שֶׁלָּהּ נִבְחֲרוּ בִּקְפִידָה מִבֵּין הַבּוֹגְרִים הַמִּצְטַיְּנִים שֶׁל הָאֲקָדֶמְיָה הַמַּלְכוּתִית, וּבְטוּרְנִיר טֶנִיס הַקֶּרַח שֶׁל חֲצַר הַמְּלוּכָה הִיא נִצְּחָה כִּמְעַט אַךְ וְרַק בִּזְכוּת עַצְמָהּ. הִיא אֲפִלּוּ חִבְּבָה אֶת מַקְס, שֶׁאוֹתוֹ הִכִּירָה מֵאָז שֶׁזָּכְרָה אֶת עַצְמָהּ, אֲבָל הוּא הָיָה מְרֻבָּע מִדַּי לְטַעְמָהּ וְהִיא תָּהֲתָה אִם הֵם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים מְאֹהָבִים עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתָם כָּרָאוּי לְנָסִיךְ וְלִנְסִיכָה.
מִילִי אָהֲבָה לִקְרֹא אַגָּדוֹת עַל נְסִיכוֹת כְּמוֹתָהּ וּבְכָל הָאַגָּדוֹת שֶׁקָּרְאָה סָבְלוּ הַנְּסִיכוֹת מְאוֹד - בְּיִחוּד אֵלֶּה שֶׁהָיוּ לָהֶן אִמָּהוֹת חוֹרְגוֹת מְרֻשָּׁעוֹת אוֹ שֶׁנִּתְקְלוּ בִּמְכַשֵּׁפוֹת מְרֻשָּׁעוֹת אוֹ שֶׁאִמָּהוֹתֵיהֶן הַחוֹרְגוֹת וְהַמְרֻשָּׁעוֹת הָיוּ מְכַשֵּׁפוֹת - לִפְנֵי שֶׁנִּשְּׂאוּ לִבְחִיר לִבָּן וְחַיּוּ אִתּוֹ בְּאֹשֶר וּבְעֹשֶר לְנֶצַח נְצָחִים. אֲבָל אֵצֶל מִילִי הָיָה הַכֹּל בֵּינְתַיִם פָּשׁוּט וְקַל וּבְדַרְכָּהּ לֹא הִסְתַּמְּנוּ שׁוּם מַהֲמוּרוֹת. מוֹעֵד יוֹם הֻלַּדְתָּהּ הַסָּגֹל שֶׁל מִילִי הִתְקָרֵב (נְסִיכוֹת גְּלִידָה מְצַיְּנוֹת אֶת יְמֵי הֻלַּדְתָּן בִּצְבָעִים וְלֹא בְּמִסְפָּרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּקְּשׁוּ לְגַלּוֹת בְּנוֹת כַּמָּה הֵן, וְכָךְ הֵן תָּמִיד בַּגִּיל הַמַּתְאִים), וּמַקְס כְּבָר שָׁלַח לָהּ מַתְּנַת יוֹם הֻלֶּדֶת. זֶה הָיָה לִוְיְתַן בְּדֹלַח קָטָן שֶׁאֵלָיו צֹרַף פֶּתֶק וּבוֹ שְׁתֵּי מִלִּים: "לְמִילִי מִמַּקְס". הַלִּוְיָתָן הָיָה יָפֶה בְּעֵינֶיהָ, וּמִילִי צֵרְפָה אוֹתוֹ לְאֹסֶף פִּסְלוֹנֵי הַזְּכוּכִית שֶׁעַל שִׁדַּת הַלַּיְלָה שֶׁלָּהּ. אֲבָל הוּא הִזְכִּיר לָהּ שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשְׂתָה שׁוּם דָּבָר בְּחַיֶּיהָ שֶׁחָרַג מִן הַמְמֻצָּע הַמַּלְכוּתִי. בְּאוֹתָן אַגָּדוֹת שֶׁקָּרְאָה בִּשְׁקִיקָה חָווּ הַנְּסִיכִים כָּל מִינֵי חֲוָיוֹת מַסְעִירוֹת - הֵם לָחֲמוּ בִּדְרָקוֹנִים, פָּתְרוּ חִידוֹת מְסֻבָּכוֹת וְהִצִּילוּ נְסִיכוֹת שֶׁנִּכְלְאוּ בְּטִירוֹת מְכֻשָּׁפוֹת. אֲבָל חוּץ מֵהַסִּפּוּרִים עַל הַנְּסִיכוֹת שֶׁנֶּאֶלְצוּ לִשְׁטֹף רְצָפוֹת עַד שֶׁבָּא הַנָּסִיךְ לְהַצִּילָן, אֶפְשָׁרוּת שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה לָהּ מְפַתָּה בִּמְיֻחָד - מַה גַּם שֶׁבְּאַרְמוֹן קֶרַח לֹא שׁוֹטְפִים רְצָפוֹת אֶלָּא מַחֲלִיקִים אֶת הַקֶּרַח וּלְשֵׁם כָּךְ יֵשׁ צֹרֶךְ בִּמְיֻמָּנוּת מְיֻחֶדֶת - אַף אֶחָד לֹא כָּתַב מַה נְּסִיכוֹת צְרִיכוֹת לַעֲשׂוֹת חוּץ מִלִּהְיוֹת יָפוֹת, לִישֹׁן הַרְבֵּה וּלְהִתְחַתֵּן עִם נָסִיךְ מִמַּמְלָכָה טוֹבָה.
מֵאָז וּמִתָּמִיד חָלְמָה מִילִי לִשְׂחוֹת עִם לִוְיְתָנִים בַּיָּם הַצְּפוֹנִי. שִׁירָתָם שֶׁל הַלִּוְיְתָנִים הַגְּדוֹלִים קָסְמָה לָהּ, וְהִיא חָשְׁבָה שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר בַּיָּם הַצְּפוֹנִי וַדַּאי יַתְאִים לְעוֹר הַוָּנִיל שֶׁלָּהּ. אֲבָל הַיָּם הַצְּפוֹנִי הָיָה רָחוֹק כִּמְעַט כְּמוֹ הַיָּ רֵחַ וּמִילִי חָשְׁשָׁה שֶׁלְּהַגְשִׁים אֶת הַחֲלוֹם הַזֶּה יִהְיֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, אֲפִלּוּ שֶׁמְּדֻבָּר בַּחֲלוֹם שֶׁל נְסִיכָה שֶׁיְּכוֹלָה לְקַבֵּל כִּמְעַט כָּל מַה שֶּׁהִיא רוֹצָה.

יעל שוב

יעל שוב היא מבקרת קולנוע וסופרת ישראלית.

היא מרבה לשמש כשופטת בפסטיבלי קולנוע בינלאומיים (לוקרנו, וונציה, פלם ספרינגס ועוד) מטעם האיגוד הבינלאומי של מבקרי קולנוע (FIPRESCI).
ב-2011 יצא לאור ספרה הראשון "נסיכת הגלידה" בהוצאת כתר ספרים.
ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

נסיכת הגלידה יעל שוב

הַנְּסִיכָה מִילִי לֹא מְאֻשֶּׁרֶת



אַרְמוֹן הַקֶּרַח שֶׁלְּיַד הַיַּעַר הַשָּׁחֹר * הוֹד עֱלִיתוֹ מַקְס * יוֹם הֻלֶּדֶת סָגֹל * לִוְיְתַן זְכוּכִית * נְסִיכִים לוֹחֲמִים בִּדְרָקוֹנִים וּנְסִיכוֹת שׁוֹטְפוֹת רְצָפוֹת * מָה רָחוֹק כִּמְעַט כְּמוֹ הַיָּרֵחַ?

לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, בְּטֶרֶם הֵחֵל הָעוֹלָם לְהִתְחַמֵּם, הִתְגּוֹרְרָה לָהּ נְסִיכַת גְּלִידָה בְּאַרְמוֹן קֶרַח לְיַד הַיַּעַר הַשָּׁחֹר. הַנְּסִיכָה מִילִי, שֶׁשְּׁמָהּ הַמַּלְכוּתִי הָיָה אֶמִילְיָה אֲבָל כֻּלָּם קָרְאוּ לָהּ מִילִי, הָיְתָה מְאֹרֶסֶת לִנְסִיךְ שׁוֹקוֹלָד שֶׁשְּׁמוֹ הַמָּלֵא הָיָה הוֹד עֱלִיתוֹ מַקְס הַשְּׁלִישִׁי, דֻּכַּס הַתּוּפִינִים, רוֹזֵן הַקָּקָאוֹ, אַבִּיר הַפְּרָלִין. כֻּלָּם אָמְרוּ שֶׁלִּנְסִיכַת הַגְּלִידָה נָכוֹנוּ חַיִּים מְתוּקִים, אֲבָל הִיא לֹא הָיְתָה מְאֻשֶּׁרֶת. הוֹרֶיהָ אָהֲבוּ אוֹתָהּ וּמִלְּאוּ כִּמְעַט אֶת כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיהָ. אָפְנָאֵי צַמֶּרֶת עִצְּבוּ שְׂמָלוֹת וְנַעֲלַיִם בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילָהּ. הַמּוֹרִים הַפְּרָטִיִּים שֶׁלָּהּ נִבְחֲרוּ בִּקְפִידָה מִבֵּין הַבּוֹגְרִים הַמִּצְטַיְּנִים שֶׁל הָאֲקָדֶמְיָה הַמַּלְכוּתִית, וּבְטוּרְנִיר טֶנִיס הַקֶּרַח שֶׁל חֲצַר הַמְּלוּכָה הִיא נִצְּחָה כִּמְעַט אַךְ וְרַק בִּזְכוּת עַצְמָהּ. הִיא אֲפִלּוּ חִבְּבָה אֶת מַקְס, שֶׁאוֹתוֹ הִכִּירָה מֵאָז שֶׁזָּכְרָה אֶת עַצְמָהּ, אֲבָל הוּא הָיָה מְרֻבָּע מִדַּי לְטַעְמָהּ וְהִיא תָּהֲתָה אִם הֵם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים מְאֹהָבִים עַד עִמְקֵי נִשְׁמָתָם כָּרָאוּי לְנָסִיךְ וְלִנְסִיכָה.
מִילִי אָהֲבָה לִקְרֹא אַגָּדוֹת עַל נְסִיכוֹת כְּמוֹתָהּ וּבְכָל הָאַגָּדוֹת שֶׁקָּרְאָה סָבְלוּ הַנְּסִיכוֹת מְאוֹד - בְּיִחוּד אֵלֶּה שֶׁהָיוּ לָהֶן אִמָּהוֹת חוֹרְגוֹת מְרֻשָּׁעוֹת אוֹ שֶׁנִּתְקְלוּ בִּמְכַשֵּׁפוֹת מְרֻשָּׁעוֹת אוֹ שֶׁאִמָּהוֹתֵיהֶן הַחוֹרְגוֹת וְהַמְרֻשָּׁעוֹת הָיוּ מְכַשֵּׁפוֹת - לִפְנֵי שֶׁנִּשְּׂאוּ לִבְחִיר לִבָּן וְחַיּוּ אִתּוֹ בְּאֹשֶר וּבְעֹשֶר לְנֶצַח נְצָחִים. אֲבָל אֵצֶל מִילִי הָיָה הַכֹּל בֵּינְתַיִם פָּשׁוּט וְקַל וּבְדַרְכָּהּ לֹא הִסְתַּמְּנוּ שׁוּם מַהֲמוּרוֹת. מוֹעֵד יוֹם הֻלַּדְתָּהּ הַסָּגֹל שֶׁל מִילִי הִתְקָרֵב (נְסִיכוֹת גְּלִידָה מְצַיְּנוֹת אֶת יְמֵי הֻלַּדְתָּן בִּצְבָעִים וְלֹא בְּמִסְפָּרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּקְּשׁוּ לְגַלּוֹת בְּנוֹת כַּמָּה הֵן, וְכָךְ הֵן תָּמִיד בַּגִּיל הַמַּתְאִים), וּמַקְס כְּבָר שָׁלַח לָהּ מַתְּנַת יוֹם הֻלֶּדֶת. זֶה הָיָה לִוְיְתַן בְּדֹלַח קָטָן שֶׁאֵלָיו צֹרַף פֶּתֶק וּבוֹ שְׁתֵּי מִלִּים: "לְמִילִי מִמַּקְס". הַלִּוְיָתָן הָיָה יָפֶה בְּעֵינֶיהָ, וּמִילִי צֵרְפָה אוֹתוֹ לְאֹסֶף פִּסְלוֹנֵי הַזְּכוּכִית שֶׁעַל שִׁדַּת הַלַּיְלָה שֶׁלָּהּ. אֲבָל הוּא הִזְכִּיר לָהּ שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשְׂתָה שׁוּם דָּבָר בְּחַיֶּיהָ שֶׁחָרַג מִן הַמְמֻצָּע הַמַּלְכוּתִי. בְּאוֹתָן אַגָּדוֹת שֶׁקָּרְאָה בִּשְׁקִיקָה חָווּ הַנְּסִיכִים כָּל מִינֵי חֲוָיוֹת מַסְעִירוֹת - הֵם לָחֲמוּ בִּדְרָקוֹנִים, פָּתְרוּ חִידוֹת מְסֻבָּכוֹת וְהִצִּילוּ נְסִיכוֹת שֶׁנִּכְלְאוּ בְּטִירוֹת מְכֻשָּׁפוֹת. אֲבָל חוּץ מֵהַסִּפּוּרִים עַל הַנְּסִיכוֹת שֶׁנֶּאֶלְצוּ לִשְׁטֹף רְצָפוֹת עַד שֶׁבָּא הַנָּסִיךְ לְהַצִּילָן, אֶפְשָׁרוּת שֶׁלֹּא נִרְאֲתָה לָהּ מְפַתָּה בִּמְיֻחָד - מַה גַּם שֶׁבְּאַרְמוֹן קֶרַח לֹא שׁוֹטְפִים רְצָפוֹת אֶלָּא מַחֲלִיקִים אֶת הַקֶּרַח וּלְשֵׁם כָּךְ יֵשׁ צֹרֶךְ בִּמְיֻמָּנוּת מְיֻחֶדֶת - אַף אֶחָד לֹא כָּתַב מַה נְּסִיכוֹת צְרִיכוֹת לַעֲשׂוֹת חוּץ מִלִּהְיוֹת יָפוֹת, לִישֹׁן הַרְבֵּה וּלְהִתְחַתֵּן עִם נָסִיךְ מִמַּמְלָכָה טוֹבָה.
מֵאָז וּמִתָּמִיד חָלְמָה מִילִי לִשְׂחוֹת עִם לִוְיְתָנִים בַּיָּם הַצְּפוֹנִי. שִׁירָתָם שֶׁל הַלִּוְיְתָנִים הַגְּדוֹלִים קָסְמָה לָהּ, וְהִיא חָשְׁבָה שֶׁמֶּזֶג הָאֲוִיר בַּיָּם הַצְּפוֹנִי וַדַּאי יַתְאִים לְעוֹר הַוָּנִיל שֶׁלָּהּ. אֲבָל הַיָּם הַצְּפוֹנִי הָיָה רָחוֹק כִּמְעַט כְּמוֹ הַיָּ רֵחַ וּמִילִי חָשְׁשָׁה שֶׁלְּהַגְשִׁים אֶת הַחֲלוֹם הַזֶּה יִהְיֶה בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי, אֲפִלּוּ שֶׁמְּדֻבָּר בַּחֲלוֹם שֶׁל נְסִיכָה שֶׁיְּכוֹלָה לְקַבֵּל כִּמְעַט כָּל מַה שֶּׁהִיא רוֹצָה.