מרפאה לחיות דמיוניות 1 - הבריחה הגדולה

1 

סִפּוּר הַצִּפּוֹר

 

 

הַצֵּל הַמּוּזָר חָצָה אֶת הַשָּׁמַיִם.

 

בֶּן מִצְמֵץ פַּעַם אַחַת, פַּעֲמַיִם, שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים, לְמִקְרֶה שֶׁאֵיזֶה רִיס תּוֹעֶה נִכְנַס לוֹ לָעַיִן. אֲבָל זֶה לֹא הָיָה רִיס. מַשֶּׁהוּ זָז בֵּין הָעֲנָנִים - מַשֶּׁהוּ עִם מֻטַּת כְּנָפַיִם עֲצוּמָה וְזָנָב אָרֹךְ. בֶּן הִצְמִיד אֶת אַפּוֹ לְחַלּוֹן הַמְּכוֹנִית. "סַבָּא? רָאִיתָ אֶת זֶה?"

 

"אָז בְּכָל זֹאת יֵשׁ לְךָ קוֹל," אָמַר סַבָּא שֶׁלּוֹ. "הִתְחַלְתִּי לַחְשֹׁב שֶׁבָּלַעְתָּ אֶת הַלָּשׁוֹן שֶׁלְּךָ."

 

בֶּנְגָ'מִין סִילְבֶרְסְטַיין, בֶּן עֶשֶׂר, דַּוְקָא לֹא בָּלַע אֶת הַלָּשׁוֹן, אֲבָל בֶּאֱמֶת לֹא דִּבֵּר מֵרֶגַע שֶׁנֶּאֱסַף מִנְּמַל הַתְּעוּפָה. הוּא רַק מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו כְּשֶׁסַּבָּא שֶׁלּוֹ שָׁאַל, "אֵיךְ הָיְתָה הַטִּיסָה?" הִנְהֵן כְּשֶׁסַּבָּא שֶׁלּוֹ שָׁאַל, "אַתָּה רָעֵב?" וְהֵסֵב אֶת מַבָּטוֹ כְּשֶׁסַּבָּא שֶׁלּוֹ אָמַר, "אַתָּה בֶּטַח מִתְגַּעְגֵּעַ לַהוֹרִים שֶׁלְּךָ," אֲבָל לֹא הוֹצִיא מִלָּה מִפִּיו. אַחֲרֵי זְמַן־מָה סַבָּא שֶׁלּוֹ הִפְסִיק לְדַבֵּר, וּשְׁנֵיהֶם נָסְעוּ בַּכְּבִישׁ הַדּוּ־מַסְלוּלִי הַשָּׁקֵט בִּדְמָמָה. לֹא הָיָה בַּדֶּרֶךְ שׁוּם דָּבָר מְעַנְיֵן לִרְאוֹת, לֹא בָּתִּים וְלֹא תַּחֲנוֹת דֶּלֶק אוֹ שְׁלָטִים. רַק עֵצִים. הֲמוֹן־הֲמוֹן עֵצִים.

 

אֲבָל אָז הוֹפִיעָה אוֹתָהּ צוּרָה, חָגָה וְנָסְקָה כְּמוֹ עֲפִיפוֹן בָּרוּחַ. "אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי צִפּוֹר כָּל כָּךְ גְּדוֹלָה. הַזָּנָב שֶׁלָּהּ דּוֹמֶה לְחֶבֶל."

 

סַבָּא אֵייבּ הֵאֵט אֶת הָרֶכֶב וְנֶעֱצַר בְּשׁוּל הֶחָצָץ שֶׁבְּצַד הַדֶּרֶךְ. "טוֹב, בְּסֵדֶר. אֵיפֹה הַצִּפּוֹר הַזֹּאת?" שָׁאַל מִשֶּׁנֶּעֶצְרָה הַמְּכוֹנִית.

 

"הִיא נִכְנְסָה מֵאֲחוֹרֵי הֶעָנָן הַזֶּה," אָמַר בֶּן. הֵם חִכּוּ כַּמָּה דַּקּוֹת, אֲבָל הַצִּפּוֹר לֹא נִרְאֲתָה שׁוּב. הֶעָנָן הַצַּמְרִירִי זָז, וּמֵאֲחוֹרָיו הִתְגַּלּוּ רַק שָׁמַיִם מַחְשִׁיכִים.

 

"כַּמָּה גְּדוֹלָה הִיא הָיְתָה?"

 

בֶּן מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו. "גְּדוֹלָה. אוּלַי בְּגֹדֶל שֶׁל מַסּוֹק."

 

"בְּגֹדֶל שֶׁל מַסּוֹק? עִם זָנָב כְּמוֹ חֶבֶל?"

 

"אָה־הָה."

 

"הְמְמְמְ. זֶה לֹא נִשְׁמָע הֶגְיוֹנִי." סַבָּא אֵייבּ זָקַף אַחַת מִגַּבּוֹתָיו הַפְּרוּעוֹת הָאֲפֹרוֹת. "אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי צִפּוֹר כָּזֹאת."

 

"טוֹב, אֲנִי רָאִיתִי."

 

  

 

 

הֵם חִכּוּ דַּקָּה נוֹסֶפֶת, אֲבָל דָּבָר לֹא הוֹפִיעַ מֵאֲחוֹרֵי הֶעָנָן. "יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַצִּפּוֹר־מַסּוֹק זֶה אַחַד הַסִּפּוּרִים שֶׁלְּךָ?" עֵינָיו שֶׁל סַבָּא אֵייבּ הִצְטַמְצְמוּ בְּחַשְׁדָנוּת.

 

"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?"

 

"אִמָּא שֶׁלְּךָ אָמְרָה שֶׁאַתָּה מַמְצִיא סִפּוּרִים."

 

"אֵין לִי מֻשָּׂג עַל מָה אַתָּה מְדַבֵּר," רָטַן בֶּן. אֲבָל דַּוְקָא הָיָה לוֹ. מַמָּשׁ בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר הוּא הִמְצִיא שֶׁהַטַּיָּס הִתְקַשֵּׁר אֲלֵיהֶם הַבַּיְתָה כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת הַטִּיסָה מִפְּנֵי שֶׁאִבֵּד אֶת הַמַּפְתְּחוֹת לַמָּטוֹס. אַחַר הוּא הִמְצִיא שֶׁאִבֵּד אֶת הַמִּזְוָדָה שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִנְסֹעַ. אַף אֶחָד מֵהַסִּפּוּרִים לֹא עָזַר. הַהוֹרִים שֶׁלּוֹ לֹא שִׁנּוּ אֶת הַתָּכְנִיּוֹת, וּבֶּן נֶאֱלַץ לִנְסֹעַ.

 

לִפְעָמִים הָיוּ הַסִּפּוּרִים שֶׁל בֶּן פּוֹעֲלִים לְטוֹבָתוֹ, כְּמוֹ בַּפַּעַם שֶׁבָּהּ טָעַן שֶׁקּוֹנְדּוֹר קָלִיפוֹרְנִי חָטַף אֶת הַשִּׁעוּרִים שֶׁלּוֹ, כְּשֶׁלְּמַעֲשֶׂה פָּשׁוּט שָׁכַח לְהָכִין אוֹתָם. אַחֲרֵי שֶׁהַמּוֹרָה שֶׁלּוֹ צִיְּנָה שֶׁקּוֹנְדּוֹרִים קָלִיפוֹרְנִיִּים לֹא נוֹהֲגִים לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, בֶּן הָפַךְ אֶת הַצִּפּוֹר לְשַׂקְנַאי. מֵאַחַר שֶׁשַּׂקְנָאִים יְדוּעִים כְּעוֹשֵׂי צָרוֹת, הַמּוֹרָה לְמָתֵמָטִיקָה נָתְנָה לְבֶּן שָׁבוּעַ נוֹסָף לְהַשְׁלִים אֶת הָעֲבוֹדָה.

 

 

אִם שׁוֹאֲלִים אֶת בֶּן, סִפּוּרִים תָּמִיד מְעַנְיְנִים יוֹתֵר מֵהָאֱמֶת.

 

סַבָּא אֵייבּ נֶאֱנַח. "בַּחַיִּים שֶׁלִּי לֹא רָאִיתִי צִפּוֹר בְּגֹדֶל שֶׁל מַסּוֹק." הוּא לָפַת בְּיָדָיו הַמְּקֻמָּטוֹת אֶת הַהֶגֶה וְהִשְׁתַּלֵּב בַּחֲזָרָה בַּתְּנוּעָה.

 

בֶּן שָׁקַע בְּמוֹשָׁבוֹ וְחִבֵּק אֶל חָזֵהוּ אֶת כְּלוּב הָאוֹגֵר. הָאוֹגֵר הַסִּינִי הַמְּפֻסְפָּס שֶׁשְּׁמוֹ סְנוּז שָׁכַב מְכֻרְבָּל מִתַּחַת לַעֲרֵמַת עִתּוֹנִים לְעוּסִים, שֶׁעָלְתָה וְיָרְדָה לְקֶצֶב נְשִׁימוֹתָיו הָעֲמֻקּוֹת וְהַמְּנֻמְנָמוֹת. בֶּן הָיָה שָׂמֵחַ בְּאוֹתוֹ רֶגַע לַהֲפֹךְ לְאוֹגֵר. הַחַיִּים יִהְיוּ לְלֹא סָפֵק קַלִּים יוֹתֵר אִם הָעוֹלָם כֻּלּוֹ יִצְטַמְצֵם לְתֵבַת פְּלַסְטִיק מַלְבְּנִית. לֹא מְשַׁנֶּה אִם אוֹתָהּ תֵּבָה מֻנַּחַת עַל אֶדֶן חַלּוֹן בְּלוֹס אַנְגֵ'לֶס אוֹ בַּמּוֹשָׁב הָאֲחוֹרִי שֶׁל קָדִילָק יְשָׁנָה שֶׁנּוֹסַעַת בְּאֶמְצַע שׁוּם מָקוֹם. הָעוֹלָם בְּתוֹךְ הַתֵּבָה תָּמִיד נִשְׁאָר אוֹתוֹ הַדָּבָר - יֵשׁ דְּבָרִים לִלְעֹס, דְּבָרִים לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְגַלְגַּל לְהִסְתּוֹבֵב בּוֹ. בְּלִי דְּאָגוֹת, בְּלִי בְּעָיוֹת, בְּלִי שִׁנּוּיִים.

 

"הַנֶּכֶד שֶׁלִּי, מַמְצִיא הַסִּפּוּרִים," מִלְמֵל סַבָּא אֵייבּ.

 

"לֹא הִמְצֵאתִי אֶת הַצִּפּוֹר," אָמַר בֶּן. "הִיא הָיְתָה אֲמִתִּית."