אָז מָה קָרָה שָׁם בָּאֶמְצַע?
הֲיִיתֶם צְרִיכִים לִרְאוֹת אֶת הַפַּרְצוּף שֶׁל יוּבַל כְּשֶׁהוּא נִכְנַס הַבַּיְתָה מֵחוּג הַכַּדּוּרְסַל. "חָמוּץ" הִיא מִלָּה עֲדִינָה מִדַּי לַפַּרְצוּף שֶׁלּוֹ. תִּשְׁעָה בְּאָב. יוֹדְעִים מָה? יוֹם כִּפּוּר וְתִשְׁעָה בְּאָב, בְּשִׁלּוּב מְלָפְפוֹן חָמוּץ בִּמְיֻחָד. כִּמְעַט חָשַׁבְתִּי שֶׁהוּא יַתְחִיל לִבְכּוֹת, לַמְרוֹת שֶׁזֶּה מַמָּשׁ לֹא מַתְאִים לְיוּבַל.
"מָה קָרָה? מָה הַפָּנִים הָאֵלֶּה?" אִמָּא שָׁאֲלָה. שְׁנֵינוּ יָשַׁבְנוּ בַּמִּטְבָּח וְחִכִּינוּ שֶׁיּוּבַל יַחְזֹר, יִתְרַחֵץ וְיִצְטָרֵף אֵלֵינוּ לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב.
"הִפְסַדְנוּ," הוּא אָמַר בְּפָנִים נְפוּלוֹת.
"נוּ, אָז הִפְסַדְתֶּם. פַּעַם מַפְסִידִים, פַּעַם מְנַצְּחִים," אָמַרְתִּי, חוֹזֵר עַל הַמִּשְׁפָּט שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי נָהַג לְהַגִּיד לִי כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד. לֹא שֶׁאֵי־פַּעַם הַמִּשְׁפָּט שִׁפֵּר אֶת מַצַּב הָרוּחַ שֶׁלִּי, אֲבָל שֶׁיִּהְיֶה.
"הָא, הָא," יוּבַל לֹא מְחַבֵּב הַטָּפוֹת מוּסָר.
"מָה 'הָא, הָא'?" אִמָּא שָׁאֲלָה, וּלְיֶתֶר בִּטָּחוֹן הוֹסִיפָה, "הָא?"
"תַּעַזְבוּ, לֹא רוֹצֶה לְסַפֵּר," אָמַר יוּבַל, "בְּכָל מִקְרֶה אַתֶּם תִּצְחֲקוּ עָלַי."
"מָה יֵשׁ לִצְחֹק?" אִמָּא לֹא הֵבִינָה. "זֶה רַק כַּדּוּרְסַל, לֹא? לֹא סוֹף הָעוֹלָם."
"טוֹב, מָה יֵשׁ לֶאֱכֹל?" שָׁאַל יוּבַל, וַאֲנַחְנוּ נִרְגַּעְנוּ קְצָת. כְּשֶׁיּוּבַל מִתְעַנְיֵן בְּאֹכֶל, סִימָן שֶׁהַכֹּל בְּסֵדֶר.
"סְפָּגֵטִי בּוֹלוֹנֵז, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹהֵב," אָמַרְתִּי. "חַם, טָרִי, מְבַעְבֵּעַ, טָעִיםםם..."
"הֵבַנְתִּי, אֲנִי תֶּכֶף חוֹזֵר," אָמַר יוּבַל. וְאָכֵן, הוּא נֶעֱלַם וּבְתוֹךְ שָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת יָצָא מֵהַמִּקְלַחַת, מַשְׁאִיר אַחֲרָיו שֹׁבֶל שֶׁל צְעָדִים רְטוּבִים. בְּיָמִים רְגִילִים הוּא יָכוֹל לְהִתְרַחֵץ חֲצִי שָׁעָה בְּמַיִם רוֹתְחִים, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ סְפָּגֵטִי בּוֹלוֹנֵז טָרִי, אַחֲרֵי אִמּוּן כַּדּוּרְסַל, שָׁלוֹשׁ דַּקּוֹת לְגַמְרֵי מַסְפִּיקוֹת לוֹ.
"רַק עַכְשָׁו טִאְטֵאנוּ!" נָזַפְתִּי.
"טוֹב, סְלִיחָה," יוּבַל הֵבִיא סְמַרְטוּט וְנִגֵּב אֶת הַשְּׁבִיל שֶׁנִּמְשַׁךְ מֵהָאַמְבַּטְיָה וְעַד לַמִּטְבָּח. טוֹב, מָה לַעֲשׂוֹת? כְּשֶׁיֵּשׁ בּוֹלוֹנֵז טָרִי... כְּבָר אָמַרְתִּי, לֹא?
"אָז עַכְשָׁו יֵשׁ סִכּוּי לִשְׁמֹעַ מָה הָיָה כָּל כָּךְ בְּעָיָתִי הַיּוֹם בַּחוּג?" שָׁאַלְתִּי אַחֲרֵי שֶׁיּוּבַל סִיֵּם לִטְרֹף אֶת הַקְּעָרָה הָרִאשׁוֹנָה וְקָם לְמַלֵּא לְעַצְמוֹ קְעָרָה נוֹסֶפֶת.
"הִפְסַדְנוּ," עָנָה יוּבַל בְּתַמְצִיתִיּוּת.
"אֶת זֶה הֵבַנּוּ עוֹד קֹדֶם," הִתְרַגַּזְתִּי, "אֲבָל מָה הָיָה כָּל כָּךְ נוֹרָא בַּהֶפְסֵד? וְלָמָּה שֶׁנִּצְחַק?"
"לַבָּנוֹת," יוּבַל מִלְמֵל וּמִהֵר לִדְחֹס מַזְלֵג עֲמוּס סְפָּגֵטִי בּוֹלוֹנֵז לַפֶּה.
"סְלִיחָה?" שָׁאֲלָה אִמָּא.
"בְּרְרְר... גְרְרְרְר... דְרְרְרְרְר..." כָּכָה נִשְׁמָע יֶלֶד שֶׁעוֹנֶה בְּפֶה מָלֵא בּוֹלוֹנֵז.
"לֹא הֵבַנּוּ. מָה קָרָה?" שָׁאַלְתִּי.
"חְרְרְרְר... דְמְזְרְרְרְרְר..." יוּבַל הִמְשִׁיךְ.
"טוֹב, אֲנִי הוֹלֵךְ לַסָּלוֹן לִקְרֹא עִתּוֹן," אָמַרְתִּי לְאִמָּא שֶׁל יוּבַל. "תִּקְרְאִי לִי כְּשֶׁהַבֵּן שֶׁלָּךְ יַחְלִיט לְדַבֵּר כְּמוֹ בֶּן אָדָם."
"שׁוּב הִפְסַדְנוּ לַבָּנוֹת," יוּבַל אָמַר מִשְׁפָּט מֵהַהַתְחָלָה וְעַד הַסּוֹף.
"אוֹ־קֵי, הִפְסַדְתֶּם לַבָּנוֹת בְּכַדּוּרְסַל. מָה, הָיָה מִשְׂחָק שֶׁל הַבָּנִים נֶגֶד הַבָּנוֹת?"
יוּבַל הִנְהֵן.
"הֵבַנְתִּי. אֵיךְ זֶה קָרָה?"
"יֵשׁ לָהֶן אֶת נֶטַע־תֹּרֶן," אָמַר יוּבַל, "אַף אֶחָד לֹא מַצְלִיחַ לַעֲצֹר אוֹתָהּ בַּדֶּרֶךְ לַסַּל."
"נֶטַע תֹּרֶן? הַבַּת שֶׁל משֶׁה תֹּרֶן?"
"מַמָּשׁ!" יוּבַל הוֹסִיף תְּנוּעַת יָד שֶׁל בִּטּוּל לִתְשׁוּבָתוֹ. "הַשֵּׁם שֶׁלָּהּ הוּא נֶטַע גֹּרֶן, אֲבָל כֻּלָּם קוֹרְאִים לָהּ 'נֶטַע תֹּרֶן' כִּי הִיא הֲכִי גְּבוֹהָה בַּשִּׁכְבָה."
"לָמָּה, מָה הַגֹּבַהּ שֶׁלָּהּ?" הִתְעַנְיַנְתִּי.
"כָּכָה." יוּבַל סִמֵּן בְּעֵרֶךְ עֶשְׂרִים סֶנְטִימֶטְרִים מֵעַל רֹאשׁוֹ.
"זֶה לֹא גָּבוֹהַּ בִּכְלָל. כָּזֹאת נְמוּכָה וְאַתֶּם לֹא מַצְלִיחִים לַעֲצֹר אוֹתָהּ?"
"נוּ, בֶּאֱמֶת," יוּבַל נֶעֱמַד, וְאָז חָזַר וְסִמֵּן עִם הַיָּד עֶשְׂרִים סֶנְטִימֶטְרִים מֵעַל רֹאשׁוֹ. "עַכְשָׁו אַתָּה מֵבִין כַּמָּה הִיא גְּבוֹהָה?"
"אָהָא." הֶעֱוֵיתִי אֶת פָּנַי בְּהַעֲרָכָה וְחָזַרְתִּי לַבּוֹלוֹנֵז שֶׁלִּי.
"הִיא בִּכְלָל מְעַצְבֶּנֶת, הַנֶּטַע תֹּרֶן הַזֹּאת," יוּבַל הִמְשִׁיךְ, "אַתֶּם צְרִיכִים לִרְאוֹת אוֹתָהּ בְּשִׁעוּר מַכְשִׁירִים בְּהִתְעַמְּלוּת. הִיא גַּם גְּבוֹהָה וְגַם חֲזָקָה, וּמְטַפֶּסֶת הֲכִי מַהֵר עַל הַחֶבֶל. אַף אֶחָד לֹא מַצְלִיחַ לְנַצֵּחַ אוֹתָהּ."
"אַף אֶחָד בַּשִּׁכְבָה?" רָצִיתִי לְוַדֵּא אֶת הֶקֵּף הַבְּעָיָה.
"הָיְתָה לָנוּ תַּחֲרוּת עִם כִּתָּה ה' בַּהֲלִיכָה עַל קוֹרָה. גְּבוֹהָה כָּזֹאת. מַמָּשׁ מַפְחִיד לַעֲלוֹת עָלֶיהָ..."
"כְּמוֹ גֶּשֶׁר הַחֲבָלִים הַגָּבוֹהַּ הַהוּא, בַּטִּיּוּל לְמוֹנְטֵנֶגְרוֹ," אָמְרָה אִמָּא.