השרביט והחרב 2 - אלגחון נחש הים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
השרביט והחרב 2 - אלגחון נחש הים
מכר
מאות
עותקים
השרביט והחרב 2 - אלגחון נחש הים
מכר
מאות
עותקים

השרביט והחרב 2 - אלגחון נחש הים

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

תקציר

כֶּשֶׁף מִשְׁתַּלֵּט עַל יְצוּרֵי הַפֶּלֶא...
הַמַּסָּע לְאָוַנְטְיָה מַתְחִיל...
 
קְלָלָה רוֹבֶצֶת עַל מַמְלֶכֶת אָוַנְטְיָה. מֶלְוֶל הַמְּכַשֵּׁף הָפַךְ אֶת יְצוּרֵי הַפֶּלֶא הַשּׁוֹמְרִים עַל הָאָרֶץ לְמִפְלָצוֹת אֲיֻמּוֹת. הַפַּעַם צוֹלְלִים תוֹם וְאֵלֵנָה אֶל מְצוּלוֹת הָאוֹקְיָנוֹס, שָׁם עֲלֵיהֶם לִגְבֹּר עַל אַלְגָּחוֹן, נְחַשׁ הַיָּם הָאֵימְתָנִי.
 
סִדְרַת הַשַּׁרְבִיט וְהַחֶרֶב הִיא הַצְלָחָה בֵּינְלְאֻמִּית. סִפְרֵי הַסִּדְרָה תֻּרְגְּמוּ לְ־24 שָׂפוֹת וְזָכוּ לְמִילְיוֹנֵי קוֹראִים. הַסְּפָרִים מַזְמִינִים אֶת הַקּוֹראִים הַצְּעִירִים לְבִקּוּר רִאשׁוֹן בְּמַמְלֶכֶת הַפַנְטַזְיָה. בֵּין דַּפֵּיהֶם יִפְגְּשׁוּ יְצוּרִים אַגָּדִיִּים, מְכַשְּׁפִים וְאַבִּירִים, וְיַכִּירוּ אֶת כּוֹחָם שֶׁל אֹמֶץ לֵב וְשֶׁל חֲבֵרוּת.

פרק ראשון

 

אֵי־שָׁם בִּקְצֵה הָאֹפֶק, מֵעֵבֶר לֶהָרִים,
שׁוֹכֶנֶת מַמְלֶכֶת אָוַנְטְיָה, וְלָהּ שִׁשָּׁה שׁוֹמְרִים.
לֹא בְּנֵי אֱנוֹשׁ הֵם, כִּי אִם יְצוּרֵי פְּלָאוֹת:
דְּרָקוֹן, נְחַשׁ יָם, עֲנָק, אִישׁ סוּס,
מִפְלַץ שֶׁלֶג וְצִפּוֹר לֶהָבוֹת.
 
מֵעַל אָוַנְטְיָה הַשְּׁלֵוָה מְרַחֶפֶת סַכָּנָה,
בְּיָדָיו שֶׁל מְכַשֵּׁף נוֹרָא הָאֵימָה טְמוּנָה.
שַׁרְבִיט קְסָמִים אֲשֶׁר הוּנַף
הָפַךְ שׁוֹמְרִים לְאוֹיְבִים,
שִׁשָּׁה מִפְלָצִים אֲיֻמִּים, זוֹעֲמִים,
כָּעֵת בַּסֵּתֶר אוֹרְבִים.
 
הָאָרֶץ חֲרֵבָה,
וְהָעָם מִתְפַּלֵּל לְגִבּוֹר,
אֲשֶׁר יָנִיף חַרְבּוֹ אֶל־עָל
וְיֵצֵא לְהָשִׁיב אֶת הָאוֹר.
 
 

פְּרוֹלוֹג

 
 
סִירַת הַדַּיָּגִים הִתְנַדְנְדָה קַלּוֹת עַל הַגַּלִּים. קָלוּם שִׁחְרֵר אֶת הַחֶבֶל וּפָתַח אֶת הַמִּפְרָשׂ. אָבִיו הוֹרִיד אֶת הָרֶשֶׁת לַמַּיִם בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת. "אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לָמָּה אֲנַחְנוּ טוֹרְחִים בִּכְלָל," רָטַן. "כְּבָר חֹדֶשׁ לֹא הֶעֱלֵינוּ כְּלוּם!"
 
"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה אוֹמְרִים," אָמַר קָלוּם. "נְחַשׁ הַיָּם הִבְרִיחַ אֶת הַדָּגִים."
 
אַבָּא שֶׁלּוֹ פָּלַט נְחִירַת בּוּז. "סִפּוּרֵי סָבְתָא! בְּכָל מִקְרֶה, חָשַׁבְתִּי שֶׁנְּחַשׁ הַיָּם הַזֶּה אָמוּר לַעֲזֹר לָנוּ!"
 
קָלוּם הִבִּיט סְבִיבוֹ. דָּבָר לֹא בָּלַט עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַשְּׁקֵטִים, מִלְּבַד אִי סַלְעִי קָטָן לֹא הַרְחֵק מֵהַחוֹף.
 
כְּשֶׁמָּשְׁכוּ אֶת הָרֶשֶׁת בַּחֲזָרָה לַסִּירָה, הִיא הָיְתָה רֵיקָה.
 
"אֵין טַעַם," אָמַר אַבָּא שֶׁלּוֹ.
 
הוּא הִשְׁלִיךְ אֶת הָרֶשֶׁת שׁוּב. קָלוּם הִבִּיט בָּהּ שׁוֹקַעַת בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וּלְפֶתַע הִבְחִין שֶׁמַּשֶּׁהוּ קוֹרֶה בֵּין הַסִּירָה לַחוֹף. נִרְאָה שֶׁהַיָּם רוֹתֵחַ. הוּא רָעַשׁ וְקָצַף, וְגַלִּים הִתְנַפְּצוּ עַל הַסְּלָעִים. "תִּרְאֶה!" צָעַק קָלוּם וְהִצְבִּיעַ. "שָׁם!"
 
מִתּוֹךְ הַמַּיִם הִזְדַּקֵּר רֹאשׁ מִפְלַצְתִּי. הוּא הָיָה מְכֻסֶּה בְּקַשְׂקַשִּׂים עָבִים בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת וּבְבַלּוּטֵי יָם. סְבִיב צַוָּארוֹ הָאָרֹךְ וְהַדַּק שֶׁל הַיְּצוּר הָיָה כָּרוּךְ קוֹלָר זָהֹב שֶׁנָּצַץ בַּשֶּׁמֶשׁ, וְשַׁרְשֶׁרֶת בּוֹהֶקֶת נִמְתְּחָה מִמֶּנּוּ לְתוֹךְ הַמַּיִם.
 
 
  
 
״מָה הַדָּבָר הַזֶּה?״ צָעַק אָבִיו שֶׁל קָלוּם.
 
קָלוּם גִּשֵּׁשׁ אַחַר הַחֶבֶל כְּדֵי לְהָרִים אֶת הַמִּפְרָשׂ, אֲבָל הָיָה מְאֻחָר מִדַּי. צַוָּארוֹ שֶׁל הַיְּצוּר הִתְעַקֵּל, וְרֹאשׁוֹ הֶעָצוּם הִתְנַשֵּׂא מֵעַל הַסִּירָה. קָלוּם הִבִּיט לְתוֹךְ עֵינַיִם אַדִּירוֹת, זוֹעֲמוֹת, שֶׁנִּרְאָה כִּי אֵשׁ קָרָה בּוֹעֶרֶת בָּהֶן. לְמַרְבֵּה הָאֵימָה, הוּא רָאָה אֶת לִסְתּוֹ שֶׁל הַיְּצוּר נִפְעֶרֶת. שִׁנֵּי הָאֶרֶס הָאֲרֻכּוֹת, הַמְּעֻקָּלוֹת, נִנְעֲצוּ בְּמִפְרַשׂ הַסִּירָה, וְהַשְּׁבָבִים נִתְּכוּ עַל הָאָב וְעַל בְנוֹ כְּמוֹ גֶּשֶׁם.
 
הַסִּירָה הִטַּלְטְלָה, וּמֵי יָם נִשְׁפְּכוּ עַל קָלוּם. הַנַּעַר הִתְכּוֹפֵף, כָּרַךְ אֶת זְרוֹעוֹתָיו סְבִיב הָרֹאשׁ וְעָצַם אֶת עֵינָיו בְּכוֹחַ, בְּעוֹד שַׁאֲגוֹתֶיהָ שֶׁל מִפְלֶצֶת הַיָּם מְהַדְהֲדוֹת מִכָּל עֲבָרָיו... 
 
      
 
  
 
 
 
 
 
 
 

עוד על הספר

השרביט והחרב 2 - אלגחון נחש הים אדם בליד

 

אֵי־שָׁם בִּקְצֵה הָאֹפֶק, מֵעֵבֶר לֶהָרִים,
שׁוֹכֶנֶת מַמְלֶכֶת אָוַנְטְיָה, וְלָהּ שִׁשָּׁה שׁוֹמְרִים.
לֹא בְּנֵי אֱנוֹשׁ הֵם, כִּי אִם יְצוּרֵי פְּלָאוֹת:
דְּרָקוֹן, נְחַשׁ יָם, עֲנָק, אִישׁ סוּס,
מִפְלַץ שֶׁלֶג וְצִפּוֹר לֶהָבוֹת.
 
מֵעַל אָוַנְטְיָה הַשְּׁלֵוָה מְרַחֶפֶת סַכָּנָה,
בְּיָדָיו שֶׁל מְכַשֵּׁף נוֹרָא הָאֵימָה טְמוּנָה.
שַׁרְבִיט קְסָמִים אֲשֶׁר הוּנַף
הָפַךְ שׁוֹמְרִים לְאוֹיְבִים,
שִׁשָּׁה מִפְלָצִים אֲיֻמִּים, זוֹעֲמִים,
כָּעֵת בַּסֵּתֶר אוֹרְבִים.
 
הָאָרֶץ חֲרֵבָה,
וְהָעָם מִתְפַּלֵּל לְגִבּוֹר,
אֲשֶׁר יָנִיף חַרְבּוֹ אֶל־עָל
וְיֵצֵא לְהָשִׁיב אֶת הָאוֹר.
 
 

פְּרוֹלוֹג

 
 
סִירַת הַדַּיָּגִים הִתְנַדְנְדָה קַלּוֹת עַל הַגַּלִּים. קָלוּם שִׁחְרֵר אֶת הַחֶבֶל וּפָתַח אֶת הַמִּפְרָשׂ. אָבִיו הוֹרִיד אֶת הָרֶשֶׁת לַמַּיִם בְּפָנִים זוֹעֲפוֹת. "אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ לָמָּה אֲנַחְנוּ טוֹרְחִים בִּכְלָל," רָטַן. "כְּבָר חֹדֶשׁ לֹא הֶעֱלֵינוּ כְּלוּם!"
 
"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה אוֹמְרִים," אָמַר קָלוּם. "נְחַשׁ הַיָּם הִבְרִיחַ אֶת הַדָּגִים."
 
אַבָּא שֶׁלּוֹ פָּלַט נְחִירַת בּוּז. "סִפּוּרֵי סָבְתָא! בְּכָל מִקְרֶה, חָשַׁבְתִּי שֶׁנְּחַשׁ הַיָּם הַזֶּה אָמוּר לַעֲזֹר לָנוּ!"
 
קָלוּם הִבִּיט סְבִיבוֹ. דָּבָר לֹא בָּלַט עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַשְּׁקֵטִים, מִלְּבַד אִי סַלְעִי קָטָן לֹא הַרְחֵק מֵהַחוֹף.
 
כְּשֶׁמָּשְׁכוּ אֶת הָרֶשֶׁת בַּחֲזָרָה לַסִּירָה, הִיא הָיְתָה רֵיקָה.
 
"אֵין טַעַם," אָמַר אַבָּא שֶׁלּוֹ.
 
הוּא הִשְׁלִיךְ אֶת הָרֶשֶׁת שׁוּב. קָלוּם הִבִּיט בָּהּ שׁוֹקַעַת בְּתוֹךְ הַמַּיִם, וּלְפֶתַע הִבְחִין שֶׁמַּשֶּׁהוּ קוֹרֶה בֵּין הַסִּירָה לַחוֹף. נִרְאָה שֶׁהַיָּם רוֹתֵחַ. הוּא רָעַשׁ וְקָצַף, וְגַלִּים הִתְנַפְּצוּ עַל הַסְּלָעִים. "תִּרְאֶה!" צָעַק קָלוּם וְהִצְבִּיעַ. "שָׁם!"
 
מִתּוֹךְ הַמַּיִם הִזְדַּקֵּר רֹאשׁ מִפְלַצְתִּי. הוּא הָיָה מְכֻסֶּה בְּקַשְׂקַשִּׂים עָבִים בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת וּבְבַלּוּטֵי יָם. סְבִיב צַוָּארוֹ הָאָרֹךְ וְהַדַּק שֶׁל הַיְּצוּר הָיָה כָּרוּךְ קוֹלָר זָהֹב שֶׁנָּצַץ בַּשֶּׁמֶשׁ, וְשַׁרְשֶׁרֶת בּוֹהֶקֶת נִמְתְּחָה מִמֶּנּוּ לְתוֹךְ הַמַּיִם.
 
 
  
 
״מָה הַדָּבָר הַזֶּה?״ צָעַק אָבִיו שֶׁל קָלוּם.
 
קָלוּם גִּשֵּׁשׁ אַחַר הַחֶבֶל כְּדֵי לְהָרִים אֶת הַמִּפְרָשׂ, אֲבָל הָיָה מְאֻחָר מִדַּי. צַוָּארוֹ שֶׁל הַיְּצוּר הִתְעַקֵּל, וְרֹאשׁוֹ הֶעָצוּם הִתְנַשֵּׂא מֵעַל הַסִּירָה. קָלוּם הִבִּיט לְתוֹךְ עֵינַיִם אַדִּירוֹת, זוֹעֲמוֹת, שֶׁנִּרְאָה כִּי אֵשׁ קָרָה בּוֹעֶרֶת בָּהֶן. לְמַרְבֵּה הָאֵימָה, הוּא רָאָה אֶת לִסְתּוֹ שֶׁל הַיְּצוּר נִפְעֶרֶת. שִׁנֵּי הָאֶרֶס הָאֲרֻכּוֹת, הַמְּעֻקָּלוֹת, נִנְעֲצוּ בְּמִפְרַשׂ הַסִּירָה, וְהַשְּׁבָבִים נִתְּכוּ עַל הָאָב וְעַל בְנוֹ כְּמוֹ גֶּשֶׁם.
 
הַסִּירָה הִטַּלְטְלָה, וּמֵי יָם נִשְׁפְּכוּ עַל קָלוּם. הַנַּעַר הִתְכּוֹפֵף, כָּרַךְ אֶת זְרוֹעוֹתָיו סְבִיב הָרֹאשׁ וְעָצַם אֶת עֵינָיו בְּכוֹחַ, בְּעוֹד שַׁאֲגוֹתֶיהָ שֶׁל מִפְלֶצֶת הַיָּם מְהַדְהֲדוֹת מִכָּל עֲבָרָיו...