בימי הקיץ שטופי השמש של פרובנס בראשית המאה העשרים יוצאים הילד מרסל, אביו המורה ז'וזף ואמו האהובה אוגוסטין לחופשה בכפר. אלה הם "ימיהם של אחרוני הרועים", והווילה שבה הם חופשים, חווה ישנה וחרבה המתהדרת בברז של מים זורמים, היא התפאורה לימים היפים ביותר בחיי הגיבור, שברבות השנים בגר והיה לאחד מאנשי התרבות החשובים בצרפת במאה החולפת.
מרסל פניול כותב בנוסטלגיה מחויכת ואירונית לעתים על קורותיה של משפחתו, על מעלליו בבית הספר ועל חופשת הקיץ, ששיאה הוא במסע צייד בלתי-נשכח. התהילה של אבי הוא ספר מצחיק מאוד ונוגע ללב, הטובל בקסם ישן ובפשטות שהיתה ואינה עוד, ומאוכלס בדמויות אנושיות ואקסצנטריות שהסופר מתאר באהבה ובחמלה. אולם עם כל פשטותו והאור השפוך עליו, הוא אינו נאיבי כלל וכלל.
מרסל פניול (1974-1895) הוא מגדולי יוצרי הקולנוע הצרפתים בכל הזמנים, במאי, תסריטאי, כותב מחזות, סופר, משורר, כותב מאמרים וחבר האקדמיה הצרפתית. הוא נולד בפרובנס, והנופים, האווירה והדמויות של דרום צרפת עמדו תמיד במרכז יצירתו. בשנת 1957 ראה אור התהילה של אבי, החלק הראשון בסדרת ספריו האוטוביוגרפיים "זיכרונות ילדות". מאז ועד היום הוא מהספרים האהובים ביותר בצרפת, וברבות השנים הפך שם נרדף לילדות בעידן של תום שחלף מן העולם. זהו תרגומו הראשון של הספר לעברית, בידיו של ניר רצ'קובסקי, שאף הוסיף אחרית דבר על חייו ויצירתו של פניול.
