סודות השכנוע וההשפעה של אובמה

מה הסיפור שלו? - איך הכול התחיל

מהטמה גנדי נמנה עם המנהיגים המוערכים ביותר במאה העשרים. גנדי הוביל את תנועת העצמאות של הודו במאבקה השקט והלא־אלים נגד האימפריה הבריטית והטיף לאי־אלימות ולאמת בכל מצב. באחד המפגשים הפוליטיים שערך בהודו, פנה אליו אחד המשתתפים ואמר: ״אני אדם פשוט ולא מבין הרבה דברים. התוכל לומר לי בפשטות מהו המסר שלך?״ גנדי השיב לו: ״אני המסר של עצמי.״
אובמה הוא דוגמה מהלכת לשימוש במסר הזה של גנדי. למעשה, כל אחד מאיתנו יכול להצליח למגנט, להשפיע ולהוביל אנשים אם נזכור שלפני הכול האדם הוא המסר של עצמו.
הכריזמה נמצאת בתוכנו. אלא שלא כל אחד יודע איך לגלות ולממש אותה. אובמה עשה את זה, ובהמשך נחשוף את סודות ההשפעה והכריזמה שלו. נסיבות חייו של אובמה השפיעו וממשיכות להשפיע על המסרים שלו. כבר בצעירותו הוא הבין שחומרי הגלם האמיתיים של החיים מצויים ברחוב, בשטח ובהקשבה לסיפורים של אנשים.
חוכמת החיים שלו לא נרכשה באוניברסיטאות, בספריות או במעבדות. היא נצברה חוויה אחר חוויה, התנסות אחר התנסות. אובמה יודע היטב שרק מה שהוא חווה בעצמו הוא יוכל להעביר הלאה לאחרים. הוא צבר חוכמה בהתנסות אישית עשירה ובהקשבה לסיפוריהם של אנשים ולמה שמניע אותם. הוא גדל על תפיסה שלפיה רק כאשר נכנסים לנעליים של האחר, ניתן להבין באמת איך הוא מרגיש ומה מניע אותו. כשאובמה נואם מול קהל, הוא יכול לִצפות איך הקהל שלו ירגיש, ולדעת כיצד להניע אותו. הידע הזה מבוסס על היכרות כמעט אינטימית עם הסיפורים מהשטח ועם מה שמניע אנשים.
בזכות זאת אובמה מצליח לנוע בגמישות יוצאת דופן בין עמדות ותפיסות שונות ולבחון כל מצב מכמה נקודות מבט. יכולתו לגשר בין חלקי החברה השונים, תוך חתירה למציאת האינטרסים המשותפים, היא תולדה של סיפור החיים יוצא הדופן שלו ושל האינטראקציה ההדוקה שלו עם השטח. שני הספרים שכתב אובמה מספקים הזדמנות ללמוד ממקור ראשון על אישיותו.
וכשמנתחים אותם בקפידה, אפשר לגלות את סודותיו.

***

לפני שנחשוף את הסודות של אובמה, נסקור בקצרה את חייו ונראה איך הכול התחיל.
ברק חוסיין אובמה נולד ב־4 באוגוסט 1961 בהונולולו שבהוואי, כבן לאם לבנה ולאב שחור. אביו הגיע להוואי מקניה כסטודנט זר שקיבל מלגת לימודים, ואמו הגיעה עם הוריה מקנזס. הוריו, אגב, הכירו בקורס ללימוד השפה ה... רוסית.
נישואי תערובת של גבר שחור ואישה לבנה היו דבר חריג באותה עת בארצות הברית, ואף בלתי חוקיים בחלק מהמדינות.
כשהיה אובמה בן שנתיים נפרדו הוריו. אביו עזב כדי ללמוד בהרווארד, אך משם לא שב למשפחתו, אלא נישא מחדש וחזר לקניה, ואילו אמו נישאה בשנית לסטודנט זר, הפעם מאינדונזיה.
אביו הביולוגי של אובמה לא תפקד כהורה עבורו לאחר שמלאו לו שנתיים. אמנם אובמה הכיר אותו מסיפורים, אך חייו התעצבו כפועל יוצא של היעדרו יותר מאשר כפועל יוצא של נוכחותו. לאחר שהוריו נפרדו הוא פגש את אביו פעם אחת בהוואי, כאשר היה בן עשר, ואביו בא לבקרו בחג המולד. המפגש הזה היה גם המפגש האחרון שלהם. האב נהרג בשנת 1982 בתאונת דרכים.
כשהיה בן שש עבר אובמה עם אמו ואביו החורג לג׳קרטה, בירת אינדונזיה, מולדתו של אביו החורג. הוא גדל שם ולמד בבית הספר קרוא וכתוב באינדונזית. כשהיה בן עשר חזר לבדו להונולולו, ושם למד בבית ספר פרטי וחי עם סבו וסבתו שמילאו עבורו את תפקיד הוריו. רק בשנת 1986, כשהיה בן 25, ביקר אובמה לראשונה אצל משפחת אביו בקניה, במסגרת טיול שורשים.
כפי שאתם רואים, אובמה חווה בילדותו המוקדמת שינויים במסגרת המשפחתית, בדמות ההורים, בסביבת המגורים - מדינה, תרבות, שפה - ואפילו בזהותו האישית. מרגע לידתו הוא חווה מציאות דינמית, והוא גדל והתעצב לנער פתוח, הזורם עם החיים ועם ההפתעות שהם טומנים בחובם.
סיפור חייו של אובמה הוא סיפור של שינוי והתגברות על קשיים. לא במקרה הפכה המילה ״שינוי״ למוטו שלו בבחירות לנשיאות. אובמה הוא מומחה בשינויים. הוא עבר בחייו שינויים רבים, ואת רובם צלח באופן מרשים. זה בדיוק מה שמקנה לו את העוצמה הפנימית לחוש שיש לו זכות לגיטימית להוביל את הסביבה שלו, וכיום גם את העולם כולו, לקראת שינויים.
זהותו המיוחדת, כבן לאב שחור ולאם לבנה, כנער שנראה שחור אך גדל והתחנך בין אנשים לבנים, הפגישה אותו בין היתר עם החוויה של להיות שונה, אחֵר. מי כמוהו יודע איך זה להרגיש לא שייך? להיות תמיד קצת אחר - לא ממש לבן אבל גם לא ממש שחור? לאורך כל חייו גם שחורים וגם לבנים ראו בו מישהו שונה, לא אחד משלהם. אובמה התייחס לכך בנאומיו:

בשלבים שונים של מסע הבחירות היו פרשנים שקבעו שאני ״שחור מדי״ או ״לא מספיק שחור״.

- מתוך נאום בנושא גזע, פילדלפיה, מרס 2008

אין פלא אפוא שהילד אובמה גדל להיות אדם ליברלי וסובלני, החותר לגשר בין פערים; הוא היה חייב לגשר על הפערים הפנימיים בזהותו שלו כדי להגיע לשלמות פנימית. בספרו האוטוביוגרפי, ״חלומות מאבי״,[1] הוא כתב על עצמו:

העובדה שאבי לא נראה כלל כמו האנשים סביבי - העובדה שהיה שחור כפחם, אמי לבנה כשלג - בקושי נקלטה במוחי [...] עצם המראה של שניהם ביחד נחשב אז מחריד וסוטה. הוכחה ניצחת לטיפשותם של קומץ ליברלים שתמכו בסדר היום של זכויות האזרח.

ב־1979, לאחר שסיים את לימודי התיכון, עבר אובמה ללוס אנג׳לס, ושם למד שנתיים בקולג׳. אחר כך המשיך לאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שם למד מדעי המדינה עם התמחות ביחסים בינלאומיים, וב־1983 קיבל תואר בוגר אוניברסיטה.
עם סיום לימודיו עבד כשנה בניו יורק כאנליסט בחברה העוסקת בייעוץ לחברות שמוקד פעילותן בחו״ל, ואז עבר לשיקגו, שם הפך למארגן קהילתי ופעל למען שיפור תנאי החיים בשכונות עוני. במסגרת תפקידו עסק בין היתר בהכשרת מנהיגים מקומיים בשכונות עוני ובהקמה ובהובלה של פרויקטים חברתיים. על עבודתו כמארגן קהילתי, ובייחוד על תפיסת עולמו, אפשר ללמוד ממאמר שכתב כבר ב־1988, ושפורסם באוגוסט של אותה שנה במגזין אוניברסיטת אילינוי בספרינגפילד. במאמר הוא מספר על הסיבות שבגללן הוא עוסק בתחום שנתפס בעיני רבים ככפוי טובה:

בחמש השנים האחרונות התקשיתי לא פעם להסביר לאנשים מה המקצוע שלי. הערה אופיינית ברוח זו שמעתי מפי עוזרת מנהלית בבית ספר ממלכתי בבוקר סגרירי אחד, כשהמתנתי כדי לחלק עלונים לחבורת הורים מבולבלים וכועסים שגילו שהשתמשו באזבסט בבית הספר של ילדיהם.
״תשמע, אובמה,״ היא אמרה, ״אתה בחור מבריק. הלכת לקולג׳, לא?״
הנהנתי.
״אני פשוט לא מבינה למה בחור מבריק כמוך הולך לקולג׳, מקבל תואר והולך להיות מארגן קהילתי.״
״למה לא?״
״כי השכר נמוך, שעות העבודה רבות ואף אחד לא מעריך אותך.״
היא נדה בראשה בתמיהה וחזרה למלא את חובותיה.
לא פעם חשבתי על השיחה ההיא בזמן שארגנתי את פרויקט פיתוח הקהילות הממוקם בקצה הדרומי הרחוק של שיקגו. למרבה הצער, התשובות שעלו בדעתי לא היו פשוטות כמו השאלה שלה. התשובה הקצרה שבהן היא זו: צריך לעשות את זה, ואין מספיק אנשים שעושים את זה.

כמארגן קהילתי הבין אובמה שכדי ליצור שינוי אמיתי יש לחתור לשינוי בפוליטיקה ובחוק. באותה שנה הוא החל ללמוד משפטים בהרווארד, ושם עשה היסטוריה כשנבחר לעורך האפרו־אמריקאי הראשון של העיתון המשפטי היוקרתי של הרווארד, Harvard Law Review.
הוא הוסמך ב־1991, ולאחר שסיים את לימודיו סירב להצעות מפתות ממשרדים לעריכת דין וחזר לשיקגו, שם החל לעבוד כעורך דין המתמחה בזכויות האזרח, ובמקביל לימד משפט חוקתי באוניברסיטת שיקגו. באותן שנים טיפל בתיקים של עובדים שהופלו לרעה, מובטלים שפונו מבתיהם ואנשים נוספים משולי החברה. החוויות האלו סיפקו לו את חוכמת החיים שהוא הפך כעבור שנים למקפצה לבית הלבן.
ב־1995, כשכבר היה נשוי למישל, הוציא לאור את ספרו הראשון, האוטוביוגרפיה ״חלומות מאבי״, שהפך לרב מכר רק תשע שנים אחר כך, לאחר שנשא את נאומו ההיסטורי ב־2004 בפני הוועידה הדמוקרטית.
זמן קצר אחר כך, ב־1996, הוא החל את הקריירה הציבורית שלו. הוא נבחר לסנאט של מדינת אילינוי, ושם כיהן בשנים 2004-1997.
בדרכו לנשיאות ארצות הברית היו לאובמה גם כישלונות.
בשנת 2000 הוא ניהל מסע בחירות לא מוצלח כדי להיבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית, והפסיד ליריבו בובי ראש, שניצח אותו בהפרש גדול, ביחס של 2:1.
ארבע שנים אחר כך, ב־2004, הוא קיבל את הזדמנות חייו כאשר נשא את הנאום המרכזי בוועידה הדמוקרטית, נאום שנחשב היסטורי ומעורר השראה. בעקבותיו הפך לפוליטיקאי מוערך לא רק בקרב הדמוקרטים.
בסוף אותה שנה הוא גם נבחר לסנאט האמריקאי, והפך להיות הסנטור האפרו־אמריקאי החמישי בהיסטוריה.
שנתיים אחר כך, ב־2006, הוא פרסם את הספר השני שלו, ״ההעזה שבתקווה״,[2] שהפך אף הוא לרב מכר. שם הספר לקוח מדרשה שנשא הכומר ג׳רמיה רייט בשנת 1988, הכומר שלכנסייה שלו השתייך אובמה, אותו כומר שבהמשך גרם לאובמה צרות בהתבטאויותיו.
״ההעזה שבתקווה״ היה גם שמו של הנאום שאובמה נאם כאמור שנתיים קודם לכן בפני הוועידה הדמוקרטית ב־2004.
בקור העז של פברואר 2007 הכריז אובמה בספרינגפילד, אילינוי, על הצגת מועמדותו לנשיאות ארצות הברית, ובאוגוסט 2008 הוא נבחר כנציג המפלגה הדמוקרטית לבחירות לנשיאות, אחרי שגבר על הילרי קלינטון, שהיתה המועמדת הבולטת של המפלגה כמה חודשים לפני כן.

עשרה דברים שלא ידעתם על ברק אובמה

1. הוא זכה בשני פרסי גראמי על גרסאות השמע של שני ספריו.
2. הוא שמאלי.
3. הוא קרא את כל הספרים בסדרת ״הארי פוטר״.
4. בנעוריו התנסה בקוקאין ובמריחואנה.
5. בתיכון הוא היה שחקן כדורסל מצטיין, וחבריו כינו אותו ״בארי המפציץ״.
6. הספר האהוב עליו הוא ״מובי דיק״ מאת הרמן מלוויל.
7. באייפוד שלו הוא שומע מוזיקה של מיילס דייוויס, בוב דילן ובאך.
8. אביו נהרג בתאונת דרכים ואמו נפטרה מסרטן.
9. הוא הכיר את מישל אשתו במשרד עורכי הדין שבו התמחה. היא היתה הבוסית שלו.
10. הוא אוהד את קבוצת הבייסבול ״שיקגו וייט סוקס״.