מתנה ושמה דוני
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מתנה ושמה דוני
מכר
מאות
עותקים
מתנה ושמה דוני
מכר
מאות
עותקים

מתנה ושמה דוני

4.3 כוכבים (6 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

הספר השישי בסדרה האהובה החיים המאושרים שלי, בכיכובה של הילדה דּוּנִי, הוא סיפור על געגועים, אהבה ואומץ, ועל הפתעות טובות שהעתיד טומן בחובו גם כאשר דברים לא מסתדרים. מותאם במיוחד למתחילים ולמתחילות לקרוא. לגיל 6-8.  

פרק ראשון

פרק 1
 
 
 
עַכְשָׁו נְסַפֵּר שׁוּב קְצָת עַל דּוּנִי, זוֹ שֶׁגָּרָה בַּבַּיִת הַצָּהֹב בִּרְחוֹב הַתּוּת עִם אַבָּא שֶׁלָּהּ, עִם הֶחָתוּל וְעִם הַשַׁרְקָנִים.
"הַמְּאֻשֶּׁרֶת הַקְּטַנָּה", כְּפִי שֶׁהַמּוֹרָה שֶׁלָּהּ קוֹרֵאת לָהּ.
 
 
אַחַד הָרְגָעִים הֲכִי מְאֻשָּׁרִים שֶׁלָּהּ מִדֵּי יוֹם הוּא לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר.
וְהַדָּבָר הֲכִי טוֹב בְּבֵית הַסֵּפֶר הוּא הַמּוֹרָה. דּוּנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָהּ. הִיא גַּם אוֹהֶבֶת שִׁעוּרֵי טֶבַע. וְשִׁעוּרֵי צִיּוּר וּקְרִיאָה שְׁקֵטָה בַּכִּתָּה.
וְאֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלָּהּ.
הַדָּבָר הֲכִי טוֹב בְּבֵית הַסֵּפֶר הוּא כִּמְעַט הַכֹּל. בְּבֵית הַסֵּפֶר הִיא מַרְגִּישָׁה כְּמוֹ דָּג בַּמַּיִם. כָּכָה אוֹמְרִים כְּשֶׁטּוֹב לְמִישֶׁהוּ וְהוּא מַרְגִּישׁ בְּנוֹחַ.
 
אַחֲרֵי הַשְּׁלִישׁ הָרִאשׁוֹן בְּכִתָּה ב', כָּל הַיְּלָדִים בַּכִּתָּה שֶׁל דּוּנִי כְּבָר מַרְגִּישִׁים כְּמוֹ דָּגִים בַּמַּיִם. בִּמְיֻחָד צוּצִיק, אֲבָל הוּא כָּזֶה שֶׁטּוֹב לוֹ בְּכָל מָקוֹם, לֹא מְשַׁנֶּה מָה קוֹרֶה.
 
 
כְּשֶׁהַמּוֹרָה בִּקְּשָׁה מֵהֶם לְסַפֵּר מַשֶּׁהוּ נֶחְמָד שֶׁקָּרָה לָהֶם בְּחֻפְשַׁת חַג הַמּוֹלָד, הוּא הִצְבִּיעַ וְאָמַר:
"נָשַׁךְ אוֹתִי כֶּלֶב."
כֻּלָּם הִשְׁתַּתְּקוּ מִיָּד. מָה הוּא אָמַר?
 
הַמּוֹרָה הִתְקָרְבָה אֵלָיו וְהִסְתַּכְּלָה עָלָיו מִקָּרוֹב.
"שָׁמַעְתִּי נָכוֹן?" שָׁאֲלָה. "נָשַׁךְ אוֹתְךָ כֶּלֶב! זֶה בֶּאֱמֶת הָיָה נֶחְמָד?"
 
"לֹא הַנְּשִׁיכָה עַצְמָהּ," אָמַר צוּצִיק, "וְלֹא הַזְּרִיקָה נֶגֶד טֶטָנוּס, כַּמּוּבָן."
"לֹא עָשׂוּ לְךָ תְּפָרִים?" קָטְעָה אוֹתוֹ הַמּוֹרָה.
"לֹא תּוֹפְרִים נְשִׁיכוֹת כְּלָבִים!" הִסְבִּיר צוּצִיק. "רַק מַדְבִּיקִים."
"כַּמָּה חֹרִים הָיוּ לְךָ?" שָׁאַל יוֹנָתָן.
הֵם שָׁאֲלוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת, שֶׁצּוּצִיק הִתְבַּלְבֵּל.
"מָתַי כְּבָר מַגִּיעַ הַחֵלֶק הַנֶּחְמָד?" הִתְלוֹנֵן בֶּנִי.
"אוּלַי תִּהְיוּ בְּשֶׁקֶט כְּדֵי שֶׁצּוּצִיק יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ!" בִּקְּשָׁה דּוּנִי.
צוּצִיק הִבִּיט בָּהּ בְּהַכָּרַת תּוֹדָה וְהִשְׁתַּתֵּק לְרֶגַע.
כֻּלָּם חִכּוּ.
 
"אַחֲרֵי זֶה אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר שֶׁאֲקַבֵּל כַּלְבָּה מִשֶּׁלִּי!"
רַחַשׁ חָלַף בַּכִּתָּה.
"כְּבָר הָלַכְנוּ לִרְאוֹת אוֹתָהּ," הִמְשִׁיךְ צוּצִיק. "קוֹרְאִים לָהּ דִּיצָה וְהִיא אַף פַּעַם לֹא נָשְׁכָה אַף אֶחָד!"
"טוֹב, עַכְשָׁו אֲנִי מְבִינָה לָמָּה אָמַרְתָּ שֶׁקָּרָה לְךָ מַשֶּׁהוּ נֶחְמָד," הוֹדְתָה הַמּוֹרָה.
וְאַחַר כָּךְ הָיָה לָהֶם שִׁעוּר צִיּוּר. כֻּלָּם צִיְּרוּ כְּלָבִים נוֹשְׁכִים אֲנָשִׁים, חוּץ מִדּוּנִי שֶׁצִּיְּרָה סְנָאִי. וְצוּצִיק, שֶׁהִסְתּוֹבֵב בֵּין כָּל הַיְּלָדִים בַּכִּתָּה וְהִתְפַּעֵל מֵהַצִּיּוּרִים שֶׁלָּהֶם.
כְּשֶׁהִגִּיעַ לַשֻּׁלְחָן שֶׁל דּוּנִי הוּא נֶעֱמַד וְהִסְתַּכֵּל.
 
"יָפֶה!" אָמַר לְבַסּוֹף.
"לֹא נָכוֹן, זֶה אִיכְסָה," מִלְמְלָה דּוּנִי.
 
צוּצִיק הִבִּיט בְּעֶרְגָּה בַּכִּסֵּא הָרֵיק לְיַד דּוּנִי, זֶה שֶׁחֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר, אֶלָה־פְרִידָה, יָשְׁבָה בּוֹ עַד שֶׁהָיְתָה חַיֶּבֶת לַעֲבֹר לְנוֹרְשֶׁפִּינְג.
הַכִּסֵּא הַזֶּה עוֹמֵד רֵיק כְּבָר שָׁנָה שְׁלֵמָה. אָסוּר לְאַף אֶחָד לָשֶׁבֶת בּוֹ, כִּי דּוּנִי עֲדַיִן מַאֲמִינָה שֶׁאֶלָה־פְרִידָה תַּחְזֹר לַכִּתָּה.
 
צוּצִיק לֹא מְבַקֵּשׁ, אֲפִלּוּ שֶׁהָיָה רוֹצֶה. הֲרֵי הוּא כָּל כָּךְ מְאֹהָב בְּדוּנִי.
בְּעֵינֵי צוּצִיק, הַדָּבָר הֲכִי טוֹב בְּבֵית הַסֵּפֶר הוּא דּוּנִי.
 
אֲבָל מָה עִם דּוּנִי? הִיא מְאֹהֶבֶת?
 
אוּלַי כֵּן, אוּלַי לֹא. אֵין לָהּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה לְמָה לְהַשְׁווֹת.
 
 
הִיא הָיְתָה מְאֹהֶבֶת רַק פַּעַם אַחַת, מִזְּמַן. כְּשֶׁהָיְתָה קְטַנָּה וְהָלְכָה לַגַּן.
הָיָה שָׁם יֶלֶד שֶׁקָּרְאוּ לוֹ מַקְס...
הֵם שִׂחֲקוּ יַחַד כָּל יוֹם. מֵאֲחוֹרֵי אֶבֶן גְּדוֹלָה. אֲבָל יוֹם אֶחָד הוּא קָרָא לְדוּנִי קָקִי.
כְּשֶׁסָּבְתָא שָׁמְעָה עַל זֶה, הִיא הִתְרַגְּזָה.
"אוּלַי הוּא שָׁכַח אֵיךְ קוֹרְאִים לִי," נִסְּתָה דּוּנִי לְהָגֵן עָלָיו. "מַקְס קְצָת מְבֻלְבָּל."
"אִם הוּא יַגִּיד אֶת זֶה עוֹד פַּעַם תַּגִּידִי לוֹ שֶׁקּוֹרְאִים לָךְ דָּנִיאֵלָה," אָמְרָה סָבְתָא.
אֲבָל לֹא הָיָה בְּזֶה צֹרֶךְ. הֵם לֹא שִׂחֲקוּ שׁוּב יַחַד.
 
זֶה קָרָה כְּשֶׁדּוּנִי גָּרָה אֵצֶל סָבְתָא וְסַבָּא שֶׁלָּהּ אַחֲרֵי שֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ מֵתָה.
אַבָּא שֶׁלָּהּ הָיָה כָּל כָּךְ מְדֻכָּא, שֶׁלֹּא הָיָה מְסֻגָּל לְטַפֵּל בָּהּ.
רַק לִפְנֵי שֶׁדּוּנִי עָלְתָה לְכִתָּה א' הוּא הִרְגִּישׁ מַסְפִּיק טוֹב וְהִיא יָכְלָה לַחְזֹר הַבַּיְתָה, אֵלָיו וְאֶל הֶחָתוּל.

עוד על הספר

הספר מופיע כחלק מ -

מתנה ושמה דוני רוסה לגרקרנץ
פרק 1
 
 
 
עַכְשָׁו נְסַפֵּר שׁוּב קְצָת עַל דּוּנִי, זוֹ שֶׁגָּרָה בַּבַּיִת הַצָּהֹב בִּרְחוֹב הַתּוּת עִם אַבָּא שֶׁלָּהּ, עִם הֶחָתוּל וְעִם הַשַׁרְקָנִים.
"הַמְּאֻשֶּׁרֶת הַקְּטַנָּה", כְּפִי שֶׁהַמּוֹרָה שֶׁלָּהּ קוֹרֵאת לָהּ.
 
 
אַחַד הָרְגָעִים הֲכִי מְאֻשָּׁרִים שֶׁלָּהּ מִדֵּי יוֹם הוּא לָלֶכֶת לְבֵית הַסֵּפֶר.
וְהַדָּבָר הֲכִי טוֹב בְּבֵית הַסֵּפֶר הוּא הַמּוֹרָה. דּוּנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָהּ. הִיא גַּם אוֹהֶבֶת שִׁעוּרֵי טֶבַע. וְשִׁעוּרֵי צִיּוּר וּקְרִיאָה שְׁקֵטָה בַּכִּתָּה.
וְאֶת הַחֲבֵרִים שֶׁלָּהּ.
הַדָּבָר הֲכִי טוֹב בְּבֵית הַסֵּפֶר הוּא כִּמְעַט הַכֹּל. בְּבֵית הַסֵּפֶר הִיא מַרְגִּישָׁה כְּמוֹ דָּג בַּמַּיִם. כָּכָה אוֹמְרִים כְּשֶׁטּוֹב לְמִישֶׁהוּ וְהוּא מַרְגִּישׁ בְּנוֹחַ.
 
אַחֲרֵי הַשְּׁלִישׁ הָרִאשׁוֹן בְּכִתָּה ב', כָּל הַיְּלָדִים בַּכִּתָּה שֶׁל דּוּנִי כְּבָר מַרְגִּישִׁים כְּמוֹ דָּגִים בַּמַּיִם. בִּמְיֻחָד צוּצִיק, אֲבָל הוּא כָּזֶה שֶׁטּוֹב לוֹ בְּכָל מָקוֹם, לֹא מְשַׁנֶּה מָה קוֹרֶה.
 
 
כְּשֶׁהַמּוֹרָה בִּקְּשָׁה מֵהֶם לְסַפֵּר מַשֶּׁהוּ נֶחְמָד שֶׁקָּרָה לָהֶם בְּחֻפְשַׁת חַג הַמּוֹלָד, הוּא הִצְבִּיעַ וְאָמַר:
"נָשַׁךְ אוֹתִי כֶּלֶב."
כֻּלָּם הִשְׁתַּתְּקוּ מִיָּד. מָה הוּא אָמַר?
 
הַמּוֹרָה הִתְקָרְבָה אֵלָיו וְהִסְתַּכְּלָה עָלָיו מִקָּרוֹב.
"שָׁמַעְתִּי נָכוֹן?" שָׁאֲלָה. "נָשַׁךְ אוֹתְךָ כֶּלֶב! זֶה בֶּאֱמֶת הָיָה נֶחְמָד?"
 
"לֹא הַנְּשִׁיכָה עַצְמָהּ," אָמַר צוּצִיק, "וְלֹא הַזְּרִיקָה נֶגֶד טֶטָנוּס, כַּמּוּבָן."
"לֹא עָשׂוּ לְךָ תְּפָרִים?" קָטְעָה אוֹתוֹ הַמּוֹרָה.
"לֹא תּוֹפְרִים נְשִׁיכוֹת כְּלָבִים!" הִסְבִּיר צוּצִיק. "רַק מַדְבִּיקִים."
"כַּמָּה חֹרִים הָיוּ לְךָ?" שָׁאַל יוֹנָתָן.
הֵם שָׁאֲלוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שְׁאֵלוֹת, שֶׁצּוּצִיק הִתְבַּלְבֵּל.
"מָתַי כְּבָר מַגִּיעַ הַחֵלֶק הַנֶּחְמָד?" הִתְלוֹנֵן בֶּנִי.
"אוּלַי תִּהְיוּ בְּשֶׁקֶט כְּדֵי שֶׁצּוּצִיק יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ!" בִּקְּשָׁה דּוּנִי.
צוּצִיק הִבִּיט בָּהּ בְּהַכָּרַת תּוֹדָה וְהִשְׁתַּתֵּק לְרֶגַע.
כֻּלָּם חִכּוּ.
 
"אַחֲרֵי זֶה אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר שֶׁאֲקַבֵּל כַּלְבָּה מִשֶּׁלִּי!"
רַחַשׁ חָלַף בַּכִּתָּה.
"כְּבָר הָלַכְנוּ לִרְאוֹת אוֹתָהּ," הִמְשִׁיךְ צוּצִיק. "קוֹרְאִים לָהּ דִּיצָה וְהִיא אַף פַּעַם לֹא נָשְׁכָה אַף אֶחָד!"
"טוֹב, עַכְשָׁו אֲנִי מְבִינָה לָמָּה אָמַרְתָּ שֶׁקָּרָה לְךָ מַשֶּׁהוּ נֶחְמָד," הוֹדְתָה הַמּוֹרָה.
וְאַחַר כָּךְ הָיָה לָהֶם שִׁעוּר צִיּוּר. כֻּלָּם צִיְּרוּ כְּלָבִים נוֹשְׁכִים אֲנָשִׁים, חוּץ מִדּוּנִי שֶׁצִּיְּרָה סְנָאִי. וְצוּצִיק, שֶׁהִסְתּוֹבֵב בֵּין כָּל הַיְּלָדִים בַּכִּתָּה וְהִתְפַּעֵל מֵהַצִּיּוּרִים שֶׁלָּהֶם.
כְּשֶׁהִגִּיעַ לַשֻּׁלְחָן שֶׁל דּוּנִי הוּא נֶעֱמַד וְהִסְתַּכֵּל.
 
"יָפֶה!" אָמַר לְבַסּוֹף.
"לֹא נָכוֹן, זֶה אִיכְסָה," מִלְמְלָה דּוּנִי.
 
צוּצִיק הִבִּיט בְּעֶרְגָּה בַּכִּסֵּא הָרֵיק לְיַד דּוּנִי, זֶה שֶׁחֲבֶרְתָּהּ הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר, אֶלָה־פְרִידָה, יָשְׁבָה בּוֹ עַד שֶׁהָיְתָה חַיֶּבֶת לַעֲבֹר לְנוֹרְשֶׁפִּינְג.
הַכִּסֵּא הַזֶּה עוֹמֵד רֵיק כְּבָר שָׁנָה שְׁלֵמָה. אָסוּר לְאַף אֶחָד לָשֶׁבֶת בּוֹ, כִּי דּוּנִי עֲדַיִן מַאֲמִינָה שֶׁאֶלָה־פְרִידָה תַּחְזֹר לַכִּתָּה.
 
צוּצִיק לֹא מְבַקֵּשׁ, אֲפִלּוּ שֶׁהָיָה רוֹצֶה. הֲרֵי הוּא כָּל כָּךְ מְאֹהָב בְּדוּנִי.
בְּעֵינֵי צוּצִיק, הַדָּבָר הֲכִי טוֹב בְּבֵית הַסֵּפֶר הוּא דּוּנִי.
 
אֲבָל מָה עִם דּוּנִי? הִיא מְאֹהֶבֶת?
 
אוּלַי כֵּן, אוּלַי לֹא. אֵין לָהּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה לְמָה לְהַשְׁווֹת.
 
 
הִיא הָיְתָה מְאֹהֶבֶת רַק פַּעַם אַחַת, מִזְּמַן. כְּשֶׁהָיְתָה קְטַנָּה וְהָלְכָה לַגַּן.
הָיָה שָׁם יֶלֶד שֶׁקָּרְאוּ לוֹ מַקְס...
הֵם שִׂחֲקוּ יַחַד כָּל יוֹם. מֵאֲחוֹרֵי אֶבֶן גְּדוֹלָה. אֲבָל יוֹם אֶחָד הוּא קָרָא לְדוּנִי קָקִי.
כְּשֶׁסָּבְתָא שָׁמְעָה עַל זֶה, הִיא הִתְרַגְּזָה.
"אוּלַי הוּא שָׁכַח אֵיךְ קוֹרְאִים לִי," נִסְּתָה דּוּנִי לְהָגֵן עָלָיו. "מַקְס קְצָת מְבֻלְבָּל."
"אִם הוּא יַגִּיד אֶת זֶה עוֹד פַּעַם תַּגִּידִי לוֹ שֶׁקּוֹרְאִים לָךְ דָּנִיאֵלָה," אָמְרָה סָבְתָא.
אֲבָל לֹא הָיָה בְּזֶה צֹרֶךְ. הֵם לֹא שִׂחֲקוּ שׁוּב יַחַד.
 
זֶה קָרָה כְּשֶׁדּוּנִי גָּרָה אֵצֶל סָבְתָא וְסַבָּא שֶׁלָּהּ אַחֲרֵי שֶׁאִמָּא שֶׁלָּהּ מֵתָה.
אַבָּא שֶׁלָּהּ הָיָה כָּל כָּךְ מְדֻכָּא, שֶׁלֹּא הָיָה מְסֻגָּל לְטַפֵּל בָּהּ.
רַק לִפְנֵי שֶׁדּוּנִי עָלְתָה לְכִתָּה א' הוּא הִרְגִּישׁ מַסְפִּיק טוֹב וְהִיא יָכְלָה לַחְזֹר הַבַּיְתָה, אֵלָיו וְאֶל הֶחָתוּל.