פלורה ויוליסס
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
פלורה ויוליסס
הוספה למועדפים

פלורה ויוליסס

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

תקציר

פלורה היא סַפקנית מלידה!
יוליסס הוא סנאי רגיש!
יחד הם ייאבקו בכוחות הרשע, 
יצילו את חסרי הישע ויגֵנו על החלשים.
או משהו...
פלורה קראה את כל חוברות הקומיקס בסדרה דברים איומים יכולים לקרות גם לך! ולכן ידעה בדיוק מה צריך לעשות כששואב האבק הענקי בלע את הסנאי. 
אבל פלורה לא ציפתה שלסנאי יהיו כוחות־על של עוצמה ותעופה ואפילו שירה... 
היא בכלל לא ציפתה להרפתקה משונה שכזאת, ולא חשבה שהכוחות המופלאים האלה ישפיעו גם עליה ויובילו אותה לגלות את גודל התקווה ואת רוחב הלב. 
 
״מעריציה המושבעים של קייט די־קמילו יגלו ב׳פלורה ויוליסס׳ חיבור מוצלח בין החמימות והטרלול של ׳מרסי ווטסון׳ לבין העדינות והחוכמה של ׳אדוארד טוליין׳. הם יגלו גם את פלורה, ילדה בלתי נשכחת ששווה להכיר.״
 
- ניו יורק טיימס 
 
״מצחיק עד דמעות, מרגש, מורכב ומלא תקווה, וכל זה בבת אחת.״
 
- הפינגטון פוסט
 
״אל כתיבתה השנונה של די־קמילו מצטרפים איורי קומיקס מלאי תנופה של קמפבל... מצחיק ויוצא מן הכלל.״
 
- וול סטריט ג׳ורנל
 
״כתיבה מבריקה ואיורים שובי לב בסיפור שכולו הרפתקה, פיוט וחמלה. שווה קריאה, לילדים ולמבוגרים גם יחד.״
 
- בוסטון גלוב
 
״כתוב נפלא ומלווה באיורים מקסימים.״
 
- שיקגו טריביון
 
פלורה ויוליסס הוא עוד יצירת מופת של סופרת הילדים קייט די־קמילו, מחברת רבי־המכר סיפורו של דספרו והמסע המופלא של אדוארד טוליין. 
פלורה ויוליסס זכה בפרס ניוברי היוקרתי והיה לרב־מכר של הניו־יורק טיימס.

פרק ראשון

פרק ראשון
ציניקָנית מלידה 

פלורה בֶּל בַּקמֶן ישבה ליד השולחן בחדר שלה. היא היתה עסוקה מאוד. היא עשתה שני דברים בבת אחת. היא התעלמה מאמא שלה, ובמקביל קראה חוברת קומיקס ששמה הרפתקאותיו המאוירות של אינקֶנדֶסטוֹ המדהים!

״פלורה,״ צעקה אמא שלה, ״מה את עושה שם בחדר?״

״קוראת!״ צעקה פלורה.

״זכרי את החוזה!״ צעקה אמא שלה. ״אל תשכחי את החוזה!״

בתחילת הקיץ, ברגע של חולשה, פלורה עשתה טעות וחתמה על חוזה שלפיו היא ״תתאמץ להפנות עורף לתעלולים האוויליים של חוברות הקומיקס, ולהפנות את הפנים לספרות אמיתית״.

ככה בדיוק היה כתוב בחוזה. אמא שלה כתבה אותו.

אמה של פלורה היתה סופרת. היא היתה גרושה, וכתבה רומנים רומנטיים.

מי שמדברת על תעלולים אוויליים.

פלורה שנאה רומנים רומנטיים.

היא בכלל שנאה רומנטיקה.

״אני שונאת רומנטיקה,״ אמרה פלורה לעצמה בקול רם.

המילים האלה מצאו חן בעיניה. היא דמיינה אותן מרחפות מעל הראש שלה בתוך בלון של קומיקס; היה נעים להרגיש שמילים מרחפות לה מעל הראש. במיוחד מילים נגד רומנטיקה.

אמא של פלורה טענה נגדה לא פעם שהיא ״ציניקָנית מלידה״.

לפלורה היתה הרגשה שזה נכון.

היא ציניקנית מלידה
שלא מכבדת חוזים!

כן, חשבה פלורה, זאת אני. היא הרכינה את ראשה והמשיכה לקרוא על אינקנדסטו המדהים.

כעבור כמה דקות קָטע את הקריאה רעש אדיר.

כאילו מטוס נחת בחצר האחורית של משפחת טיקם.

״מה זה צריך להיות?״ שאלה פלורה. היא קמה, ניגשה לחלון וראתה את גברת טיקם מתרוצצת בחצר עם שואב אבק מבריק וגדול מאוד.

כאילו היא שואבת את החצר.

לא יכול להיות, חשבה פלורה. מי יוצא לשאוב אבק בחצר?

בעצם, גברת טיקם לא נראתה כאילו היא יצאה לשאוב אבק.

מי שיצא, כנראה, היה דווקא השואב. יצא מדעתו. או אולי ממנועו, מי יודע.

״אולי חסר לו בורג,״ אמרה פלורה בקול רם.

ואז ראתה שגברת טיקם ושואב האבק מתקדמים בקו ישר בכיוונו של סנאי!

״לאט־לאט,״ אמרה פלורה.

היא דפקה על החלון בכוח.

״תיזהרי!״ צעקה. ״את תכף תשאבי את הסנאי הזה!״

כך אמרה, ולרגע מוזר אחד ראתה את המילים תלויות לה מעל הראש.

״את תכף תשאבי
את הסנאי הזה!״

אין לדעת איזה מין משפטים את עלולה לומר פתאום, חשבה פלורה. מי היה מאמין שפתאום אצעק: ״את תכף תשאבי את הסנאי הזה!'״?

היא אמנם אמרה את המילים האלה, אבל לשווא. פלורה היתה רחוקה מדי. שואב האבק היה רועש מדי. וממילא היה ברור שהוא שואף הרס.

״יש לשים קץ למעשה הזדון הזה,״ אמרה פלורה בקול עבה של גיבורי־על.

״יש לשים קץ למעשה הזדון הזה״ — כך אמר תמיד השרת הצנוע אלפרד שפריץ לפני שהחליף צורה והפך לאינקנדסטו המדהים, עמוד אור ענקי הנלחם בפשע.

למרבה הצער, אלפרד שפריץ לא היה בחדר.

עוד על הספר

פלורה ויוליסס קייט די־קמילו

פרק ראשון
ציניקָנית מלידה 

פלורה בֶּל בַּקמֶן ישבה ליד השולחן בחדר שלה. היא היתה עסוקה מאוד. היא עשתה שני דברים בבת אחת. היא התעלמה מאמא שלה, ובמקביל קראה חוברת קומיקס ששמה הרפתקאותיו המאוירות של אינקֶנדֶסטוֹ המדהים!

״פלורה,״ צעקה אמא שלה, ״מה את עושה שם בחדר?״

״קוראת!״ צעקה פלורה.

״זכרי את החוזה!״ צעקה אמא שלה. ״אל תשכחי את החוזה!״

בתחילת הקיץ, ברגע של חולשה, פלורה עשתה טעות וחתמה על חוזה שלפיו היא ״תתאמץ להפנות עורף לתעלולים האוויליים של חוברות הקומיקס, ולהפנות את הפנים לספרות אמיתית״.

ככה בדיוק היה כתוב בחוזה. אמא שלה כתבה אותו.

אמה של פלורה היתה סופרת. היא היתה גרושה, וכתבה רומנים רומנטיים.

מי שמדברת על תעלולים אוויליים.

פלורה שנאה רומנים רומנטיים.

היא בכלל שנאה רומנטיקה.

״אני שונאת רומנטיקה,״ אמרה פלורה לעצמה בקול רם.

המילים האלה מצאו חן בעיניה. היא דמיינה אותן מרחפות מעל הראש שלה בתוך בלון של קומיקס; היה נעים להרגיש שמילים מרחפות לה מעל הראש. במיוחד מילים נגד רומנטיקה.

אמא של פלורה טענה נגדה לא פעם שהיא ״ציניקָנית מלידה״.

לפלורה היתה הרגשה שזה נכון.

היא ציניקנית מלידה
שלא מכבדת חוזים!

כן, חשבה פלורה, זאת אני. היא הרכינה את ראשה והמשיכה לקרוא על אינקנדסטו המדהים.

כעבור כמה דקות קָטע את הקריאה רעש אדיר.

כאילו מטוס נחת בחצר האחורית של משפחת טיקם.

״מה זה צריך להיות?״ שאלה פלורה. היא קמה, ניגשה לחלון וראתה את גברת טיקם מתרוצצת בחצר עם שואב אבק מבריק וגדול מאוד.

כאילו היא שואבת את החצר.

לא יכול להיות, חשבה פלורה. מי יוצא לשאוב אבק בחצר?

בעצם, גברת טיקם לא נראתה כאילו היא יצאה לשאוב אבק.

מי שיצא, כנראה, היה דווקא השואב. יצא מדעתו. או אולי ממנועו, מי יודע.

״אולי חסר לו בורג,״ אמרה פלורה בקול רם.

ואז ראתה שגברת טיקם ושואב האבק מתקדמים בקו ישר בכיוונו של סנאי!

״לאט־לאט,״ אמרה פלורה.

היא דפקה על החלון בכוח.

״תיזהרי!״ צעקה. ״את תכף תשאבי את הסנאי הזה!״

כך אמרה, ולרגע מוזר אחד ראתה את המילים תלויות לה מעל הראש.

״את תכף תשאבי
את הסנאי הזה!״

אין לדעת איזה מין משפטים את עלולה לומר פתאום, חשבה פלורה. מי היה מאמין שפתאום אצעק: ״את תכף תשאבי את הסנאי הזה!'״?

היא אמנם אמרה את המילים האלה, אבל לשווא. פלורה היתה רחוקה מדי. שואב האבק היה רועש מדי. וממילא היה ברור שהוא שואף הרס.

״יש לשים קץ למעשה הזדון הזה,״ אמרה פלורה בקול עבה של גיבורי־על.

״יש לשים קץ למעשה הזדון הזה״ — כך אמר תמיד השרת הצנוע אלפרד שפריץ לפני שהחליף צורה והפך לאינקנדסטו המדהים, עמוד אור ענקי הנלחם בפשע.

למרבה הצער, אלפרד שפריץ לא היה בחדר.