איך מתחתנים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
איך מתחתנים

איך מתחתנים

5 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

אמיל זולא

אמיל זולא (1840 – 1902) היה סופר ופובליציסט צרפתי. זולא היה דמות בולטת בליברליזציה הפוליטית של צרפת. נחשב - יחד עם פלובּר - לאבי הזרם הנטוריאליסטי בספרות.

זולא עסק רבות בפרשת דרייפוס בלוחמנות ובאומץ, ופרסם את ה"אני מאשים!" המפורסם. בעקבות זאת זכה לביקורת רבה מצד הלאומנים. הוא נתבע לדין והורשע בהוצאת דיבה והורשע. הוא נאלץ לצאת לגלות באנגליה לשנה. בשובו לצרפת המשיך במאבקו הפוליטי ובספטמבר 1902 נמצא ללא רוח חיים בביתו. אויביו נחשדו כי גרמו ל"תאונה", אך לחקירה לא היו תוצאות חד-משמעיות. זולא הובא למנוחה בבית הקברות מונמרטאר וקהל עצום ליווה אותו.

תקציר

בנובלה "איך מתחתנים" חוקר זולה את ההתייחסות לנישואים באמצעות דמויות מחוגים שונים המייצגים את התקופה: אריסטוקרטיה על סף הפיכתה לבורגנות; חברת העסקים הבורגנית המשגשגת; הבורגנות הזעירה העוסקת במסחר; והשכבות העממיות שאין להן אלא כוח העבודה שלהן ושום אפשרות לחרוג מסביבתן ולשפר או לקדם את מעמדן. לדמויות השונות בחוגים הללו יש יחס מיוחד כלפי הקשר הזוגי: האריסטוקרטיה רואה בנישואים חובה חברתית: נישואים מוצלחים מאחדים שתי משפחות בעלות רכוש ומעניקים להן לאו דווקא תוספת נכסים ועושר אלא יוקרה ואפשרות לשמר את מעמדן בעולם. בעיני הבורגנות העסקית, לעומת זאת, הנישואים הם חוזה שמטרתו והצדקתו מאפשרים איחוד עם יורש או יורשת עשירים, כלומר בראש ובראשונה השקעה המגדילה את היקף העסקים. אצל הבורגנות הזעירה, העוסקת במסחר, הנישואים פירושם איחוד של שני בעלי רכוש שנחסך, וחייהם המשותפים מתמצים בניהול חשבונות של רווח והפסד. ואילו בקרב הפועלים, דלותם הבסיסית משחררת אותם מן השאיפה להתעשר ומשאירה מקום לרגשות ואפילו לאהבה. הנישואים בעיניהם, בעיני האישה בעיקר, מהווים אשליה של ביטחון. [מתוך אחרית הדבר של המתרגמת אביבה ברק-הומי]
 
[ראובן מירן, מתרגם הספר]
 
 
 
אמיל זולה (1902-1840) הוא אחד מגדולי הסופרים הצרפתים בכל הדורות.

פרק ראשון

הרוזן מקסים דה לה רוֹש-מַבְּלוֹן הוא בן שלושים. הוא משתייך לאחת המשפחות הוותיקות ביותר באַנז'וּ. אביו היה סנטור בימי הקיסרות בלי שהיה עליו, לדבריו, לוותר אף לא על אחת מאמונותיו כחסיד הבורבונים. בני דה לה רוש-מבלון גם לא איבדו אף כברת אדמה בזמן ההגירה, ועדיין מונים אותם בין בעלי הקרקעות הגדולים של צרפת. באשר למקסים, הוא ניהל נעורים נאותים, התגייס כחייל אפיפיורי, אחר כך שב לפריז, שם היה מבוקש בחברה; הוא עסק בהימורים, היו לו מאהבות, הוא נלחם בדו-קרב בלי שיוכל להכריז על כך בפרהסיה. הוא בחור גבוה, בלונדיני, בן זוג נאה לריקוד, בעל תבונה בינונית, בלי תאוות קיצוניות, ועתה הוא חושב להיכנס לדיפלומטיה, כדי לדאוג לעתידו.
 
בעלת הדעה מבין בני לה רוש-מבלון היא דודתו, הברונית דה בּוּסְיֶר, גבירה זקנה פעלתנית, מצויה בעולם האקדמי ובעולם הפוליטי. כאשר אחיינה מגלה לה את תוכניותיו, היא אומרת שהוא צריך תחילה להתחתן, כי הנישואים הם בסיס לכל קריירה רצינית. למקסים אין כל התנגדות של ממש לנישואים. הוא פשוט לא חשב על כך; הוא היה מעדיף להישאר רווק, אך אם צריך בכל מחיר להתחתן, כדי לבסס את מעמדו בחברה, הוא ישלים עם עניין פורמלי זה כמו עם כל עניין פורמלי אחר. אלא שהוא מודה, אגב צחוק, כי הואיל ואין לו כל אהבה בלב, גם לא אם הוא נובר בזיכרונו, כל הנשים הצעירות שרקד עמן, בסלונים, נראות לו כמי שיש להן אותה שמלה לבנה ואותו חיוך. הגברת דה בוסייר מתמוגגת. היא תדאג לכול.

אמיל זולא

אמיל זולא (1840 – 1902) היה סופר ופובליציסט צרפתי. זולא היה דמות בולטת בליברליזציה הפוליטית של צרפת. נחשב - יחד עם פלובּר - לאבי הזרם הנטוריאליסטי בספרות.

זולא עסק רבות בפרשת דרייפוס בלוחמנות ובאומץ, ופרסם את ה"אני מאשים!" המפורסם. בעקבות זאת זכה לביקורת רבה מצד הלאומנים. הוא נתבע לדין והורשע בהוצאת דיבה והורשע. הוא נאלץ לצאת לגלות באנגליה לשנה. בשובו לצרפת המשיך במאבקו הפוליטי ובספטמבר 1902 נמצא ללא רוח חיים בביתו. אויביו נחשדו כי גרמו ל"תאונה", אך לחקירה לא היו תוצאות חד-משמעיות. זולא הובא למנוחה בבית הקברות מונמרטאר וקהל עצום ליווה אותו.

עוד על הספר

איך מתחתנים אמיל זולא
הרוזן מקסים דה לה רוֹש-מַבְּלוֹן הוא בן שלושים. הוא משתייך לאחת המשפחות הוותיקות ביותר באַנז'וּ. אביו היה סנטור בימי הקיסרות בלי שהיה עליו, לדבריו, לוותר אף לא על אחת מאמונותיו כחסיד הבורבונים. בני דה לה רוש-מבלון גם לא איבדו אף כברת אדמה בזמן ההגירה, ועדיין מונים אותם בין בעלי הקרקעות הגדולים של צרפת. באשר למקסים, הוא ניהל נעורים נאותים, התגייס כחייל אפיפיורי, אחר כך שב לפריז, שם היה מבוקש בחברה; הוא עסק בהימורים, היו לו מאהבות, הוא נלחם בדו-קרב בלי שיוכל להכריז על כך בפרהסיה. הוא בחור גבוה, בלונדיני, בן זוג נאה לריקוד, בעל תבונה בינונית, בלי תאוות קיצוניות, ועתה הוא חושב להיכנס לדיפלומטיה, כדי לדאוג לעתידו.
 
בעלת הדעה מבין בני לה רוש-מבלון היא דודתו, הברונית דה בּוּסְיֶר, גבירה זקנה פעלתנית, מצויה בעולם האקדמי ובעולם הפוליטי. כאשר אחיינה מגלה לה את תוכניותיו, היא אומרת שהוא צריך תחילה להתחתן, כי הנישואים הם בסיס לכל קריירה רצינית. למקסים אין כל התנגדות של ממש לנישואים. הוא פשוט לא חשב על כך; הוא היה מעדיף להישאר רווק, אך אם צריך בכל מחיר להתחתן, כדי לבסס את מעמדו בחברה, הוא ישלים עם עניין פורמלי זה כמו עם כל עניין פורמלי אחר. אלא שהוא מודה, אגב צחוק, כי הואיל ואין לו כל אהבה בלב, גם לא אם הוא נובר בזיכרונו, כל הנשים הצעירות שרקד עמן, בסלונים, נראות לו כמי שיש להן אותה שמלה לבנה ואותו חיוך. הגברת דה בוסייר מתמוגגת. היא תדאג לכול.