מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים

אמיר זיו

אמיר זיו מתחלחל מהמחשבה על כושר גופני וכותב הכי טוב אחרי שהוא מתחמם שעתיים. לרגל ספר הביכורים שלו, "ארבעה אבות", זיו מגלה הכל
  • מה הספר הכי טוב שלא אתה כתבת?
  • בראשית, וספר הדקדוק הפנימי.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • שניים. אבל בסופו של דבר איחדתי אותם לאחד, שראה אור.
  • ספר שתיקח לאי בודד כדי לקרוא?
  • את "גבעת ווטרשיפ", ספר הילדות הראשון שאני זוכר, ואת "פרפר", ספר ה"גדולים" האכזרי הראשון שקראתי כנער. אל שניהם לא חזרתי מאז, מפחד לפוגג את הרושם. וגם את "עשרה בדצמבר" של ג'ורג' סונדרס שאני מצליח לקרוא בו בכל פעם כאילו היא הראשונה, ושלושה ספרים של עגנון, שהם כמו לשמוע מוזיקה.
  • האי הבודד הזה שאתה חולם עליו – איפה הוא בערך?
  • ביוון. לא רחוק מדי, לא באמת בודד.
  • כמה ספר חדש צריך לדעתך לעלות בחנות?
  • 60 שקלים.
  • השלם את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר, אני...
  • אהיה ממש גאה בו. מילדות אני מתבונן בכותבים טובים בחרדת קודש, ואם יהיה לי אחד בבית זה יהיה מאוד מאוד משמח.
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • כתיבה היא ארוחה טובה.
  • באיזה שעות ומיקום אתה כותב הכי טוב?
  • בין 22:00 ל-02:00 בלילה, אחרי שהבית נרדם והמטלות נגמרו. ואני מסוגל לכתוב רק בפינת העבודה שלי, מול המחשב, ועם מוזיקה לא בעברית ברקע, שלא תחלחל פנימה.
  • קמפיין ל"פוקס" או "הישרדות וי.איי.פי" תמורת מאות אלפי שקלים – בא בחשבון?
  • לא.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורם?
  • לגמרי, נראה לי שאפילו השם כבר מתאים. הייתי מציע לטום ווייטס להלחין.
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה אתה חוזר ולמה?
  • 1969, פסטיבל וודסטוק. למרות שאני עלול לגלות שברגע האמת, עם כל הפקקים של הפולקסווגנים והבלאגן אני אחליט להישאר בבית ואלעג לביטניקים האלה. או 1995, כיכר מלכי ישראל, רגע לפני.
  • אתה יכול לפגוש לשעה כל אדם (חי) בעולם. במי תבחר?
  • מייקל ג'ורדן.
  • כשיוצא לך ספר חדש, אתה באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרט).
  • קודם תחושת שחרור עצומה כשהמשימה הושלמה, אחר כך החרדה מחלחלת, אחריה משתרר שקט מבהיל, ומכאן ועד הנצח ציפייה דרוכה למשוב.
  • אבל מה עם מקצוע? מה אתה הולך ללמוד אם אני שולח אותך עכשיו ללימודים?
  • רק עיתונות. המקצוע הנהדר בעולם, שהופך חשוב ורלוונטי עם כל יום נוסף שבו הטראמפיזם מחלחל ומשחית חלקות טובות. כתחביב הייתי שמח ללמוד לשפץ שעוני קוקייה. מכניקה של פעם, שאין בה באמת צורך אבל ההתבוננות בה מפליאה.
  • כמה הכי הרבה שעות רצוף יצא לך לשבת לכתוב?
  • יום שלם, מבוקר עד ערב. עם הפסקות. כתיבה, לפחות אצלי, היא כמו פרבולה הפוכה שמטפסת לנקודת המקסימום בחלוף שעתיים ומשם האיכות יורדת.
  • ספר נייר או דיגיטלי?
  • ספר. אבל אני גם כותב בעיתון נייר, כך שאני משוחד לחלוטין.
  • כושר גופני – מה אתה עושה בקשר לזה?
  • רק "כושר פונקציונאלי" שיש לו נחיצות ותועלת מעבר לטיפוח ושמירת הגוף. אני הולך הרבה כדי להגיע ממקום למקום, אני רוכב על אופניים כדי להגיע לעבודה או לתחנת הרכבת. מאמצים גופניים "בריאים" ככאלה, כמו ריצה או חדר כושר, מעוררים בי חלחלה.
  • אפשר סלפי? ברגע זה, כמו שאתה.
  • כן.
עוד ראיונות עם סופרים