שיחות לבונים חופשיים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
שיחות לבונים חופשיים

שיחות לבונים חופשיים

4 כוכבים (2 דירוגים)

עוד על הספר

תקציר

מאז חשיפתו של מסדר הבונים החופשיים לציבור בראשית המאה ה-18, ניסו רבים לעמוד על קנקנו. אגודת סתרים ששמה לה למטרה להעמיד את חבריה בעמדות כח והשפעה? ארגון צדקה וחסד? ואולי משהו אחר לגמרי? בשנת 1778 מפרסם גוטהולד אפרים לסינג "החשוב במחזאי תקופת הנאורות הגרמנים." ובונה חופשי בעצמו, 5 דיאלוגים בין פאלק הבונה החופשי וארנסט המנסה להתקבל לשורותיה. בעזרת דיאלוגים אלו מבהיר לסינג לקורא את מהותה של הבנייה החופשית ודן בסוגיות החשובות שהטרידו את בני תקופתו לגביה. רבות מהן רלוונטיות גם לתקופתנו. בספר זה מובאים בפעם הראשונה תרגומם המלא של כל השיחות לעברית בת זמננו. המתרגם משה שנון, בונה חופשי בעצמו וחוקר של הבנייה החופשית, מנגיש לקורא את הדיאלוגים עצמם ובנוסף מפרש אותם ונותן להם את הקונטקסט המתאים לתקופתם ולתקופתנו. כך נפתח בפני הקורא צוהר למסדר הבונים החופשיים והפילוסופיה שלו, ומתפזרת במקצת עננת הדיסאינפורמציה והסודיות האופפת אותו. בונים חופשיים ושאינם כאלה ימצאו בו עניין רב.  

פרק ראשון

על השיחות לבונים חופשיים של לסינג 
מחקר והגות
 
משה שנון
 
קצת יותר ממאתיים שנה מפרידות בין הדיאלוגים של לסינג "ארנסט ופאלק - שיחות לבונים חופשיים" לבנינו. האם באמת השתנו הבעיות המעסיקות את אחוות הבונים החופשיים כיום מאשר אלו שהעסיקו אותה לפני שתי מאות? מועדון חברים אליטיסטי או גוף הפועל לטובת האנושות? ארגון צדקה או מסדר פילוסופי? מהם מקורותיה של הבנייה החופשית ולאן היא מתקדמת? דומה כי דבר לא השתנה במהות הוויכוח. ההרגשה כי העגלה תקועה זה מאתיים שנה עולה מהקריאה. אולם, התובנות שמעלה לסינג דרך פיו של פאלק יכולות וצריכות לעניין את אחי ומנהיגי המסדר ואולי אף יאפשרו לנו להתקדם הלאה במסענו.
 
 
מבוא
 
שנים לאחר היותי לבונה חופשי התוודעתי אל "השיחות לבונים חופשיים" של גוטהולד אפריים לסינג. מן הקריאה הראשונה נהיר היה לי כי מדובר ביצרה קלאסית במתכונת הדיאלוגים הסוקראטיים ויתכן אף שאינה נופלת מהם באיכותה. ברור היה לי כי למרות שהרעיונות המובעים ביצירה לגבי הבנייה החופשית ומהותה, ברובם באופן מופלא מתאימים גם לימנו. אולם, יש להבינם במלואם רק על רקעם והקשרם במסגרת חייו ותקופתו של ג. א. לסינג בשליש האחרון של המאה השמונה עשרה. קשיים רבים עמדו בפני עד לכתיבת ספר זה עבור הקורא העברי.
למעט תרגום אחד שלא הצלחתי להשיגו של אביגדור המאירי1 כנראה שלא קיימים בנמצא תרגומים בעברית של כל הדיאלוגים כמקשה וע"י מתרגם יחיד שהוא בונה־חופשי. הדיאלוגים נכתבו בשפה הגרמנית בשנת 1778 וכבר בשפה זאת היו להם גרסאות שונות. איני דובר גרמנית ולצערי לא מצאתי יד אחים מושתת לעזרה בתרגומם, נהפוך הוא, נאמר לי כי הדבר אינו אפשרי מבלי לאבד את רוחו וסגנונו של לסינג. נעזרתי בשלושה נוסחים שונים של תרגום הדיאלוגים לאנגלית. לאחר מכן, נצרכתי להבין את הרקע הן של לסניג כסופר, מחזאי, פילוסוף והן כבונה חופשי בתקופתו- משימה לא קלה שלעצמה רב הצורך לבור מוץ מבר.
בנוסף, כקורא וכבונה חופשי היה עלי להתמודד עם השאלות הפילוסופיות הקשות שלסינג מעמיד. התמודדות זאת מובאת בפני הקורא בחלק ההגותי של הספר.
ראשית תקוותי כי התרגום יגרום הנאה לקורא העברי. הנאה אינטלקטואלית. לאחר מכן אני תקווה כי בעזרת הדיאלוגים יוכל הקורא לגבש את השקפתו ודעתו האישית על הבנייה החופשית בצלילות יתרה. ואם דוברי הגרמנית יאירו עיני באשר לתרגום, לאופי, למצלול ולמשמעות אשמח לחזור ולתקן את המעוות.
ספר זה נכתב בתחילה עבור בונים חופשיים במסגרת הכנה להרצאות בתוך לשכות הבניה החופשית. זה שנים כי איני פעיל במסדר. אולם עוד בתקופת פעילותי נהיר היה לי כי לגבי ידיעתם של הבונים החופשיים עצמם את מסדרם לרוב אינה עולה על אלו שמוצה לו — ולעיתים הם אף מוזנים מדיסאינפורמציה בין שמכוונת ובין שאינה. לכן ספר זה כתוב בצורה כזו שגם מי שאינם בונים חופשיים יוכלו למצוא בו את ימינם ושמאלם ויתכן ויפתח עבורם צוהר לעולם הבנייה החופשית.
 
 
שיטות וחומרים
 
במישור התרגום נוצר הצורך להגיע לתרגום אחיד של הדיאלוגים בהתחשב בכך שהנוסח הגרמני לא עמד בפני לשם כך השתמשתי בשלושה נוסחים אנגליים המפורטים כאן:
 
1. Zwiebel, William L. ״Ernst and Falk Conversation for the Freemasons.״ Nathan the Wise, Minna Von Barnhelm, and Other Plays and Writings - Gotthold Ephraim Lessing Ed. Peter Demetz. New-York: Continuum, 2000. 277-306
2. Eisenlohr, B.A., Ernst and Falk, The Builder Magazine, Volume XV, Nov-29, 29/11/05, http://www.phoenixmasonry.org/the_builder_1929_november.htm
3. Louis, Block, Ernst and Falk, The Builder Magazine, 1, Volume 1, January 1915, 29/11/05, http://www.phoenixmasonry.org/the_builder_1915_january.htm
 
במישור המחקרי, לצורך הבנת המאורעות, האישים, והרקע בו פעל לסינג השתמשתי מספר מקורות המפורטים בהמשך. המקורות חלקם מסוניים וחלקם חיצוניים. יש לציין כי המקורות המסוניים כמעט ברובם המוחלט סובלים מאי־דיוקים וסתירות פנימיות ולכן במקומות שבהם נדרשתי להחליט בחרתי במקורות החיצוניים. לרוב נטיתי לכיוון החוקרים המאוחרים יותר שראייתם רחבה יותר ויכולתם להתנתק מהדעות הקדומות שיש לחוקרים מסוניים מוקדמים טובה יותר.
במישור ההגות, הדעות המובאות הם דעותיי שלי, אולם אין אני ערב לכך כי הדברים לא נאמרו על־ידי הוגה דעות מסוני זה או אחר בעבר. במקרים בהם עלה בדעתי הדבר ציינתי זאת. חובתו של הקורא, אם ירצה להפיק את מירב התועלת מן המחקר, לעצב את דעתו שלו לפי מבחן הסבירות וההיתכנות. ברור לי כי חלק מהאירועים והמניעים שהפעילו את גיבורי פרשה זאת יישארו לנצח לוטים בערפל.
 
 
לקורא את ארנסט ופאלק שיחות לבונים חופשיים בתרגום משה שנון
 
בתוך התרגום מובאות הערות, חלקן פרי עטי והן מצוינות בראשי התיבות מ.ש. אחרות הינן הערות שמופיעות במקור הגרמני ועברו אל האנגלי או ממקורות אחרים. הצעתי לקורא היא: לקרוא את השיחות כמקשה אחת ואז תוך קריאת החלק המחקרי וההגות לחזור ולעיין בדיאלוגים בשנית. למרות שלא ברור לי אם אי פעם הוצגו הדיאלוגים על הבמה. הרי שבין שנת 2000 ל2005 בעזרתו של האח ישי קרני שעיבד ביד אומן חלק מהדיאלוגים מחדש (מטלה כי אני תקווה שישלימה בעתיד) העלינו שנינו את שני הדיאלוגים הראשונים בפני קהל בונים חופשיים וקהל חיצוני. לפחות מקהל הבונים החופשיים זכינו לתשואות ויש לי הרגשה כי כפי שכתב לסינג עצמו:
 
"העם משתוקק למים והוא קמל..."
 
השורות בדיאלוגים ממוספרות באופן רציף לאפשר נוחות בדיונים עליהם.
 
 
על המתרגם
 
המתרגם הינו בונה חופשי שנתקבל לבנייה החופשית בשנת 1995. התקדם בשלושת הדרגות תלמיד, חבר, רב‐בונה. כהן כנשיא לשכה לשעבר. היה ממייסדי וחברי לשכת מחקר. היה פעיל ובעל דרגות במסדרים הגבוהים בבניה החופשית בישראל. אינו חבר מן המניין במסדר כל שהוא בימים אלו. המחבר והספר אינם מייצג שום גוף רשמי של הבנייה החופשית. הערות הארות שאלות ותיקונים יתקבלו בברכה mosheshanon@gmail.com.
 
מוקדש להורי:
דוד שנון שטונציגער ז"ל.
אסתר שנון לבית הרץ ז"ל.

עוד על הספר

שיחות לבונים חופשיים גוטהולד אפרים לסינג
על השיחות לבונים חופשיים של לסינג 
מחקר והגות
 
משה שנון
 
קצת יותר ממאתיים שנה מפרידות בין הדיאלוגים של לסינג "ארנסט ופאלק - שיחות לבונים חופשיים" לבנינו. האם באמת השתנו הבעיות המעסיקות את אחוות הבונים החופשיים כיום מאשר אלו שהעסיקו אותה לפני שתי מאות? מועדון חברים אליטיסטי או גוף הפועל לטובת האנושות? ארגון צדקה או מסדר פילוסופי? מהם מקורותיה של הבנייה החופשית ולאן היא מתקדמת? דומה כי דבר לא השתנה במהות הוויכוח. ההרגשה כי העגלה תקועה זה מאתיים שנה עולה מהקריאה. אולם, התובנות שמעלה לסינג דרך פיו של פאלק יכולות וצריכות לעניין את אחי ומנהיגי המסדר ואולי אף יאפשרו לנו להתקדם הלאה במסענו.
 
 
מבוא
 
שנים לאחר היותי לבונה חופשי התוודעתי אל "השיחות לבונים חופשיים" של גוטהולד אפריים לסינג. מן הקריאה הראשונה נהיר היה לי כי מדובר ביצרה קלאסית במתכונת הדיאלוגים הסוקראטיים ויתכן אף שאינה נופלת מהם באיכותה. ברור היה לי כי למרות שהרעיונות המובעים ביצירה לגבי הבנייה החופשית ומהותה, ברובם באופן מופלא מתאימים גם לימנו. אולם, יש להבינם במלואם רק על רקעם והקשרם במסגרת חייו ותקופתו של ג. א. לסינג בשליש האחרון של המאה השמונה עשרה. קשיים רבים עמדו בפני עד לכתיבת ספר זה עבור הקורא העברי.
למעט תרגום אחד שלא הצלחתי להשיגו של אביגדור המאירי1 כנראה שלא קיימים בנמצא תרגומים בעברית של כל הדיאלוגים כמקשה וע"י מתרגם יחיד שהוא בונה־חופשי. הדיאלוגים נכתבו בשפה הגרמנית בשנת 1778 וכבר בשפה זאת היו להם גרסאות שונות. איני דובר גרמנית ולצערי לא מצאתי יד אחים מושתת לעזרה בתרגומם, נהפוך הוא, נאמר לי כי הדבר אינו אפשרי מבלי לאבד את רוחו וסגנונו של לסינג. נעזרתי בשלושה נוסחים שונים של תרגום הדיאלוגים לאנגלית. לאחר מכן, נצרכתי להבין את הרקע הן של לסניג כסופר, מחזאי, פילוסוף והן כבונה חופשי בתקופתו- משימה לא קלה שלעצמה רב הצורך לבור מוץ מבר.
בנוסף, כקורא וכבונה חופשי היה עלי להתמודד עם השאלות הפילוסופיות הקשות שלסינג מעמיד. התמודדות זאת מובאת בפני הקורא בחלק ההגותי של הספר.
ראשית תקוותי כי התרגום יגרום הנאה לקורא העברי. הנאה אינטלקטואלית. לאחר מכן אני תקווה כי בעזרת הדיאלוגים יוכל הקורא לגבש את השקפתו ודעתו האישית על הבנייה החופשית בצלילות יתרה. ואם דוברי הגרמנית יאירו עיני באשר לתרגום, לאופי, למצלול ולמשמעות אשמח לחזור ולתקן את המעוות.
ספר זה נכתב בתחילה עבור בונים חופשיים במסגרת הכנה להרצאות בתוך לשכות הבניה החופשית. זה שנים כי איני פעיל במסדר. אולם עוד בתקופת פעילותי נהיר היה לי כי לגבי ידיעתם של הבונים החופשיים עצמם את מסדרם לרוב אינה עולה על אלו שמוצה לו — ולעיתים הם אף מוזנים מדיסאינפורמציה בין שמכוונת ובין שאינה. לכן ספר זה כתוב בצורה כזו שגם מי שאינם בונים חופשיים יוכלו למצוא בו את ימינם ושמאלם ויתכן ויפתח עבורם צוהר לעולם הבנייה החופשית.
 
 
שיטות וחומרים
 
במישור התרגום נוצר הצורך להגיע לתרגום אחיד של הדיאלוגים בהתחשב בכך שהנוסח הגרמני לא עמד בפני לשם כך השתמשתי בשלושה נוסחים אנגליים המפורטים כאן:
 
1. Zwiebel, William L. ״Ernst and Falk Conversation for the Freemasons.״ Nathan the Wise, Minna Von Barnhelm, and Other Plays and Writings - Gotthold Ephraim Lessing Ed. Peter Demetz. New-York: Continuum, 2000. 277-306
2. Eisenlohr, B.A., Ernst and Falk, The Builder Magazine, Volume XV, Nov-29, 29/11/05, http://www.phoenixmasonry.org/the_builder_1929_november.htm
3. Louis, Block, Ernst and Falk, The Builder Magazine, 1, Volume 1, January 1915, 29/11/05, http://www.phoenixmasonry.org/the_builder_1915_january.htm
 
במישור המחקרי, לצורך הבנת המאורעות, האישים, והרקע בו פעל לסינג השתמשתי מספר מקורות המפורטים בהמשך. המקורות חלקם מסוניים וחלקם חיצוניים. יש לציין כי המקורות המסוניים כמעט ברובם המוחלט סובלים מאי־דיוקים וסתירות פנימיות ולכן במקומות שבהם נדרשתי להחליט בחרתי במקורות החיצוניים. לרוב נטיתי לכיוון החוקרים המאוחרים יותר שראייתם רחבה יותר ויכולתם להתנתק מהדעות הקדומות שיש לחוקרים מסוניים מוקדמים טובה יותר.
במישור ההגות, הדעות המובאות הם דעותיי שלי, אולם אין אני ערב לכך כי הדברים לא נאמרו על־ידי הוגה דעות מסוני זה או אחר בעבר. במקרים בהם עלה בדעתי הדבר ציינתי זאת. חובתו של הקורא, אם ירצה להפיק את מירב התועלת מן המחקר, לעצב את דעתו שלו לפי מבחן הסבירות וההיתכנות. ברור לי כי חלק מהאירועים והמניעים שהפעילו את גיבורי פרשה זאת יישארו לנצח לוטים בערפל.
 
 
לקורא את ארנסט ופאלק שיחות לבונים חופשיים בתרגום משה שנון
 
בתוך התרגום מובאות הערות, חלקן פרי עטי והן מצוינות בראשי התיבות מ.ש. אחרות הינן הערות שמופיעות במקור הגרמני ועברו אל האנגלי או ממקורות אחרים. הצעתי לקורא היא: לקרוא את השיחות כמקשה אחת ואז תוך קריאת החלק המחקרי וההגות לחזור ולעיין בדיאלוגים בשנית. למרות שלא ברור לי אם אי פעם הוצגו הדיאלוגים על הבמה. הרי שבין שנת 2000 ל2005 בעזרתו של האח ישי קרני שעיבד ביד אומן חלק מהדיאלוגים מחדש (מטלה כי אני תקווה שישלימה בעתיד) העלינו שנינו את שני הדיאלוגים הראשונים בפני קהל בונים חופשיים וקהל חיצוני. לפחות מקהל הבונים החופשיים זכינו לתשואות ויש לי הרגשה כי כפי שכתב לסינג עצמו:
 
"העם משתוקק למים והוא קמל..."
 
השורות בדיאלוגים ממוספרות באופן רציף לאפשר נוחות בדיונים עליהם.
 
 
על המתרגם
 
המתרגם הינו בונה חופשי שנתקבל לבנייה החופשית בשנת 1995. התקדם בשלושת הדרגות תלמיד, חבר, רב‐בונה. כהן כנשיא לשכה לשעבר. היה ממייסדי וחברי לשכת מחקר. היה פעיל ובעל דרגות במסדרים הגבוהים בבניה החופשית בישראל. אינו חבר מן המניין במסדר כל שהוא בימים אלו. המחבר והספר אינם מייצג שום גוף רשמי של הבנייה החופשית. הערות הארות שאלות ותיקונים יתקבלו בברכה mosheshanon@gmail.com.
 
מוקדש להורי:
דוד שנון שטונציגער ז"ל.
אסתר שנון לבית הרץ ז"ל.