בעשורים האחרונים נולד שלב חיים חדש – הצְעִירוּת. השנים שבין הנעורים לבגרות התארכו והפכו לתקופה מובחנת של חיפוש והתהוות. הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה והכלכלה כבר עוסקות בה, אבל דווקא החינוך עדיין לא פיתח עבורה שפה משלו.
איזה חינוך דרוש לאדם בשנות הצעירות? כיצד נראית למידה שתומכת בבגרות המתהווה? איך יכולות קהילות צעירים להיות גם מפתח לעתידה של הדמוקרטיה? ואיך קרה שהניסיון הראשון לנסח פדגוגיה לשלב החיים הזה נכתב דווקא בעברית?
הספר רוח עלומים מבקש להניח לראשונה את יסודותיה של הפדגוגיה של הצעירות – תפיסה חינוכית קהילתית לגילי 20–30, הרואה בחיפוש אחר משמעות, זהות ושייכות כוח שיש לטפח. היא מציעה ליצור קהילות ומרחבי חיים־למידה שבהם צעירים יכולים לשאול, להתנסות, לגלות, להשתייך ולקחת אחריות.
מתוך יותר מחמש־עשרה שנות עבודה עם צעירים וצעירות, חן שמיר מציע שפה ועקרונות למעשה חינוכי המבקש להצמיח דור שלא רק מוצא את מקומו בעולם, אלא נעשה שותף בעיצובו.
קריאה מומלצת לכל מי שמוביל או מלווה מסגרות לצעירים - אנשי חינוך, ארגונים ותנועות, מעסיקים, מרצים והורים, וכמובן, למי שצעיר בעצמו.
יש עוגיות, יש ספרים, חסר רק קפה. המשך גלישה מהווה 
