אמנזיה 2 - אמנסטי

יש חופש בלהיזכר.
לפחות, כך הייתי רוצה להאמין.

חלקים מהעבר שלי כבר מצאו את דרכם בחזרה אליי, אבל עדיין נותרו יותר מדי חללים ריקים. יותר מדי דברים שאני לא יודעת על האישה שהייתי לפני שאיבדתי את הזיכרון.

ואולי יש סיבה לכך שאני מפחדת למלא אותם.

כי מה אם כל מה שאני מאמינה בו היום נשען על עבר שאני לא באמת מכירה?

מה אם התשובות שאני מחפשת ישנו את הדרך שבה אני רואה את עצמי — ואת אדי?

ומה אם כשאגלה סוף־סוף מי הייתי, כבר לא אוכל להמשיך להיות מי שאני עכשיו?

אדי אומר שהעבר שלי לא משנה לו. שהוא יודע מי אני, גם כשאני עדיין לא יודעת בעצמי.

הלוואי שיכולתי להאמין שזה מספיק.

אבל האמת נמצאת שם, מחכה שאמצא אותה, וכל זיכרון שחוזר מקרב אותי אליה עוד קצת. אל החיים שהיו לי. אל הסודות שהשארתי מאחור. ואל תשובה אחת שאני כבר לא בטוחה שאני רוצה לקבל.

מי הייתי לפני ששכחתי הכול?

ובעיקר — מה יישאר ממני כשאזכר?

אמנסטי הוא החלק השני בדואט אמנזיה והמשכו הישיר של אמנזיה.

אל תחמיצו את סוף סיפורם של אמנזיה ואדי