מעבר לקופה

ראש בראש

להכיר את האנשים מאחורי הספרים
צילום:צילום פרטי

מיכל ברנע-אסטרוג

לאי בודד היא תיקח ספר עם דרשות הבודהה, יש לא מעט ספרים שהיא הפסיקה לקרוא, והיא תמיד מחזיקה בתיק פנקס ועט. מיכל ברנע-אסטרוג ("נדידה", הוצאת פרדס) עונה לשאלון האישי
  • מה הספר הכי טוב שלא את כתבת?
  • השניים הראשונים שעולים בדעתי כרגע (מאלה שבזמן הקריאה לא הפסקתי להתרגש ולהתפעל, ולומר לכל מי שעבר בסביבה: "זה הספר הכי טוב שקראתי בחיים שלי") הם "אוסטרליץ" של וו. ג. זבאלד, ו"אורלנדו" של וירג'יניה וולף.
  • כמה ספרים התחלת לכתוב והפסקת באמצע?
  • לפני כמה שנים היה לי רעיון לכתוב ספר דיאלוגי, שבו "אשוחח" בכתב בכל פעם עם כותב אחר, ושבכל דיאלוג היבטים של גישת "האקומי", שבה אני עוסקת, ייבחנו ויובהרו תוך כדי שיח עם מושגים פסיכואנליטיים. היה דיאלוג ראשון כתוב, עם כותבת מ ע ו ל ה. אבל הרגשתי שהכיוון לא בדמי, ושאני לא רוצה לכתוב ספר שמציג שיטה או גישה טיפולית. אני שמחה מאוד שעזבתי אותו. אבל הרעיון לכתיבה דיאלוגית נשאר בי, והבשיל לאחרונה בדרך יצירתית ומרתקת בהרבה, בעיניי. והספר החדש, שגדל בזכות העובדה שהפסקתי ועזבתי את הספר ההוא – ייראה אור בהמשך השנה. באנגלית, עמכם הסליחה.
  • ספר שתיקחי לאי בודד?
  • אי בודד – כלומר שאני מבלה בו שבועיים, או לכל החיים? גזירת פרישוּת או חופשה? אם זה לכל החיים, כנראה אנסה לקחת מה שאפשר מה"סוטא פיטקה", קבצי דרשות הבודהא. אם מדובר בחופשה, זה יהיה ספר שעדיין לא קראתי. אז אני לא יודעת מהו.
  • האי הבודד הזה שאת חולמת עליו – איפה הוא בערך?
  • עדיין לא הייתי בו, אבל אני בהחלט מחפשת אותו. אי דמיוני כזה הוא התפאורה של "נדידה". נדמה לי שהוא משהו בין ספרד לאיטליה לדרום צרפת ליוון.
  • כשאת תקועה בכתיבה – מה עובד בשבילך? מה לא?
  • אני לא יודעת עד כמה אני מזדהה עם המילה "תקיעוּת". זה עניין של מצב תודעה, של גלי מוח, של זרימה חופשית ממעמקי הלא מודע. אבל יש תנאים שתומכים בהתעוררות ההשראה ותנאים שמפריעים, כמובן. כדי להתחיל לכתוב משהו חדש, אני צריכה מספיק זמן פנוי לבד. שאנשים ומשימות אחרות לא יפריעו לי בכל רגע. מספיק מרחב פנוי ושקט, בעיקר בבית. אם יש לי מספיק זמן ושקט – משהו בסוף קורה. כשכבר נוצר המומנטום, זה מתפרץ ממילא, בכל מקום ובכל שעה. אז תמיד יש לי פנקס וכלי כתיבה בתיק, ותמיד יש לי מחברת ועט ליד המיטה. כי יש דברים שאם לא כותבים אותם מיד, פשוט נעלמים עוד לפני שנרשמו בהכרה.
  • כתיבה או ארוחה טובה?
  • כתיבה ואז ארוחה טובה.
  • השלימי את המשפט: אם הילד שלי יוצא סופר/משורר,
  • אני גאה מאוד.
  • באיזה שעות ומיקום את אוהבת לכתוב?
  • בבוקר, בבית, על הספה בסלון, מול השקדייה.
  • מציעים לך להשתתף ב"הישרדות וי.איי.פי" תמורת מאות אלפי שקלים. בא בחשבון?
  • לא.
  • רוצים להפוך ספר שלך למיוזיקל. זורמת?
  • לא נראה לי שיש סכנה כזאת.
  • במכונת הזמן שקיבלת לנסיעת מבחן, לאיזו שנה את חוזרת ולמה?
  • הבעיה היא שאני חולמת על קומבינציות בלתי אפשריות: זכויות אדם ונוחות חומרית כמו שיש כיום במקומות מסוימים בעולם – בשילוב עם הטבע והשקט והמרווחים של פעם. מהירות תקשורת ונגישות מידע שרק האינטרנט מאפשר – אבל בלי כל הצרות הכרוכות בכך. למשל, רנסנס בפירנצה – לכאורה, מי יכול לסרב? בפועל, אני מניחה שלא הייתי מסתדרת שם כל כך. אולי הייתי שמחה, ככה לנסיעת מבחן צנועה ולא מחייבת, לחזור 15 או 20 שנים אחורה (לא לחזור בגיל, רק בתקופה) לעידן שלפני הסמארטפונים והלייקים.
  • מי הסופר החי הגדול בעולם?
  • אין לי מושג.
  • על מה אף אחד לא כותב, וחבל?
  • בשביל לענות על השאלה הזאת צריך לקרוא הכול, ואין סיכוי שזה יקרה. בכל אופן, אני מניחה שכתבו כמעט על כל נושא שאפשר לדמיין. השאלה היא איך ומה. ואז זה נהיה אינסופי.
  • כשיוצא לך ספר חדש, את באופוריה/ חרדה/ חופשה בקאריביים/ אחר (פרטי).
  • שילוב כלשהו בין צהלת אושר מכל הלב, לבין דחף להתחבא מתחת למיטה, לבין: "אוקיי, מה הדבר הבא?"
  • אבל מה עם מקצוע? מה תבחרי אם שולחים אותך עכשיו ללימודים?
  • ביליתי לא מעט שנים בלימודים, באקדמיה ומחוצה לה: פסיכולוגיה, בודהיזם ותרבויות מזרח אסיה, פסיכואנליזה (כתורת נפש), גישת האקומי לפסיכותרפיה (באנגליה). בשנים האחרונות אני לומדת בעיקר בעצמי. מקשיבה לשיעורים תוך כדי עבודות הבית או הליכה.
  • מהו השיא האישי שלך בשעות כתיבה רצופות?
  • לא יודעת, לא מדדתי. אבל גם אם שום דבר חיצוני לא מפריע, אני קמה להתאוורר כשהמוח נהיה דחוס מדי. ובכל מקרה, כשאני שקועה בכתיבת ספר, התהליך ממשיך ממילא גם תוך כדי שאר הפעולות, גם אם זה מאחורי הקלעים וגם אם זה בלא-מודע.
  • כושר גופני – מה את עושה בקשר לזה?
  • לא מספיק. משתדלת ללכת קצת.
  • איזה ספרים מבזבזים לך את הזמן אבל את מאפשרת להם את זה?
  • בדרך כלל אני פשוט מפסיקה את הספר אם הוא לא מעניין אותי. הפסקתי לקרוא הרבה ספרים. גם פרופיל הנטפליקס שלי מלא בתכנים שהפסקתי לראות אחרי כמה דקות או אחרי פרק וחצי.
עוד ראיונות עם סופרים