פֶּרֶק 3:
מִכָּל הַבָּא לַיָּד
אַחֲרֵי שֶׁאֲנַחְנוּ לוֹקְחִים עֶגְלַת קְנִיּוֹת, אַבָּא נוֹתֵן לָנוּ כַּמָּה הַנְחָיוֹת כְּמוֹ מְפַקֵּד לְחַיָּלָיו: "דָּבָר רִאשׁוֹן, אַף פַּעַם אַל תֵּלְכוּ לְבַד, אֶלָּא תָּמִיד בְּזוּגוֹת. דָּבָר שֵׁנִי, אִם מִישֶׁהוּ הוֹלֵךְ לְאִבּוּד, גְּשׁוּ לַקֻּפָּה הָרָאשִׁית וְהַסְבִּירוּ מָה קָרָה. אֲנִי כְּבָר אַגִּיעַ אֲלֵיכֶם לְשָׁם. לֹא צָרִיךְ לִבְכּוֹת. וְדָבָר שְׁלִישִׁי, אֶפְשָׁר לְהִסְתַּכֵּל עַל הַמַּדָּפִים וְעַל הַמּוּצָרִים, אֲבָל אֲנִי לֹא מַרְשֶׁה לְהַכְנִיס לָעֲגָלָה דְּבָרִים לְלֹא רְשׁוּתִי."
"טוֹב, אַבָּא," אֲנַחְנוּ עוֹנִים בְּמַקְהֵלָה, וְהַשִּׁיטוּט בֵּין הַמַּדָּפִים מַתְחִיל.
אֲבָל בְּפֹעַל, הַקְּנִיּוֹת מִתְנַהֲלוֹת בְּעֵרֶךְ כָּךְ: אַבָּא אוֹחֵז בָּרְשִׁימָה וּמִשְׁתַּדֵּל לִקְנוֹת רַק מָה שֶׁרָשׁוּם בָּהּ. וַאֲנַחְנוּ? זֶה כְּבָר סִפּוּר אַחֵר.
אֲנִי אוֹהֵב שׁוֹקוֹלָדִים, מַעֲדַנִּים שָׁוִים וּמִיצִים טְעִימִים, אָז בָּרֶגַע שֶׁאַבָּא מְסוֹבֵב אֶת הָרֹאשׁ, אֲנִי בּוֹחֵר כַּמָּה וּמַנִּיחַ בָּעֲגָלָה. יַרְדֵּן אוֹהֵב סֻכָּרִיּוֹת וּמַסְטִיקִים (לֹא פֶּלֶא שֶׁהוּא "מְבַלֶּה" הֲכִי הַרְבֵּה אֵצֶל רוֹפֵא הַשִּׁנַּיִם), וְסִיוָן אוֹהֶבֶת כָּל מִינֵי כְּלֵי כְּתִיבָה זוֹהֲרִים וּמְשֻׁכְלָלִים, "שֶׁיִּהְיֶה לְבֵית הַסֵּפֶר", וְגַם מוּצָרִים לַשֵּׂעָר הַמְּקֻרְזָל שֶׁלָּהּ.
בַּהַתְחָלָה, כְּשֶׁהָעֲגָלָה עוֹד דֵּי רֵיקָה, אַבָּא עוֹלֶה עַל הַ"תּוֹסָפוֹת" שֶׁלָּנוּ וְשׁוֹלֵף אוֹתָן מֵהָעֲגָלָה. לִפְעָמִים, כְּשֶׁאֶחָד מֵאִתָּנוּ מַמָּשׁ מִתְחַנֵּן, הוּא מְוַתֵּר. אֲבָל כְּשֶׁהַמּוּצָרִים בָּעֲגָלָה מַגִּיעִים לִמְמַדִּים שֶׁל הַר, זֶה כְּבָר יוֹתֵר קָשֶׁה.
וּמָה יוֹצֵא בַּסּוֹף?
אֲנַחְנוּ חוֹגְגִים וְנֶהֱנִים, וְאַבָּא... הוּא מְגַלֶּה אֶת כָּל הַ"תּוֹסָפוֹת" מְאֻחָר מִדַּי, כְּשֶׁאֲנַחְנוּ כְּבָר בַּקֻּפָּה, מֵרִים יָדַיִם, מַחְמִיץ פָּנִים וְרוֹטֵן: "יֹפִי שֶׁל עֶזְרָה, יְלָדִים, זֶה עוֹלֶה לְאַבָּא וּלְאִמָּא הַרְבֵּה כֶּסֶף!"
אַחַר כָּךְ הוּא עוֹד חוֹטֵף עַל הָרֹאשׁ מֵאִמָּא, שֶׁמִּתְלוֹנֶנֶת בְּפָנָיו: "בִּשְׁבִיל מָה זֶה?" וְ"לָמָּה זֶה?" וְ"זֶה מְיֻתָּר"...
אֲבָל עוֹבֵר שָׁבוּעַ, אַבָּא שׁוֹכֵחַ מִמָּה שֶׁהָיָה, וְהַכֹּל חוֹזֵר חֲלִילָה.
