"צעדתי עם אחי ועם בת דודתי הגדולה בחוף הים. הייתי בן שלוש. היא אחזה בידי מצד אחד וביד אחי בצד השני. היתה שעת בין ערביים, השמש עמדה לשקוע, הצללים התארכו והכול נצבע בצבע זהב. מרחוק ראיתי משהו מוזהב מונח על החול והחלטתי שזה דג הזהב הממלא שלוש משאלות, סיפור שאבי מן הסתם סיפר לנו בלילה הקודם או אולי קודם לכן. 'הנה דג הזהב', קראתי בהתרגשות, מצביע אל עבר אותו גוש לא מזוהה. בת דודתי, שהיתה אז בת עשר או שתים עשרה ומונתה להיות בייבי סיטר לזמן קצר לשנינו, התבוננה היטב בגוש הזה, אמרה 'שטויות' ומשכה אותנו החוצה".