פרקי אצבעותיו המשופשפים של אוואן, בצבע חציל בוהק כמו אחרי קרב אגרוף, נאחזו בהגה. אפו, שזה עתה נשבר, דלף זרזיף ארגמני. לא משהו רציני, רק תזוזות לאורך קווי שבר נושנים.
הוא בחן את אפו במראה האחורית ולאחר מכן הושיט את ידו והחזיר את האף למקום בתנועה חטופה.
הקדילק נטתה לרגע ימינה ואיימה להטיל אותו לתעלה מלאה מי גשמים שבצד הדרך. קפיצי המושב דקרו בירכיו והבד, המנוקד בחריכות סיגריה, הדיף ריח מנטה. בבית המנורה שמעל הייתה נורה אחת שרופה, דסקיות הבלמים השמיעו קולות של תרנגולת נחנקת ומנורת הבלם האחורי הייתה שרופה.
הוא צריך היה לגנוב מכונית יותר מוצלחת.
הגשם ניתך בעוצמה. ככה זה בפורטלנד. או — ליתר דיוק — בכביש צדדי בפרוורי הילסבורו.
טיפות גדולות הפכו את הגג לתוף פח. המים זרמו על פני שמשת המכונית וניתזו מאחורי הגלגלים.
הוא ביצע פנייה מהירה וחלף על פני שלט דרכים. כעבור רגע החלון האחורי של הקדילק נמלא מהומת אורות באדום וכחול.
ניידת.
אור הבלמים האחורי המקולקל.
לא טוב.
בעיקר במכונית הזו, משום שסביר להניח שכבר נשלחה התרעה לכל הניידות. השוטר יבדוק את לוחית הרישוי, אם לא בדק כבר.
אוואן התנשף. הוא דרך בכוח מחודש על דוושת הדלק.
הנה מגיעה הסירנה. אורות ניידת המשטרה הלכו והתעצמו.
אוואן הבחין בצלליתו של השוטר מאחורי ההגה. בדיוק כמו מטרה במטווח — ראש וחזה, כל המסה הקריטית.
הילסבורו התגאתה בעובדה שהיא אחת הערים הבטוחות ביותר בצפון מערב ארצות הברית. אוואן קיווה שכך תישאר.
הוא לחץ על הבלמים וסובב את ההגה, וערימת הגרוטאות המתנייעת דילגה בכבדות אל דרך צדדית.
שתי מכוניות משטרה נוספות הגיחו מאחוריו מהכיוון הנגדי.
אוואן נאנח.
שלוש הניידות הדליקו אורות, כמו עץ חג מולד, ונפרשו בסירנות מצווחות לאורך הכביש כשהן כמעט חוסמות אותו לחלוטין.
ובדיוק אז החלו החבטות שעלו מתא המטען להתגבר.
