כמה טוב לחיות

כשאני לעצמי, מה אני

מרץ 2010
לחשוב שהייתי פעם בתוך הבטן של אמא שלי. מחשבה בלתי ניתנת לעיכול.
אבא מצא מזוודה ישנה בבוידעם ונתן לנו לקרוא חלק מהמכתבים שהיו בתוכה. התאריך בראש המכתב הראשון לא נכון כנראה. המלחמה הרי פרצה ב-6 באוקטובר. אמא התבלבלה.

יום שישי 12.9.73
נחום יקירי,
אני מאד מאד מקוה שאתה קורא את המכתב הזה. אם נקבל ממך תשובה כלשהיא נדע סופית שהצלחנו לאתר אותך. מבצע החיפוש אחריך נמשך כבר ימים אחדים - אביך כמעט החליט ליטול את המכונית ולנסוע לחפש אותך במרחבי סיני. לא שאנחנו בהיסטריה גמורה (חלילה) להיפך, אנחנו די מאוששים בגלל שני צלצולי טלפון של בחורה מסיני, ואולי דווקא בגלל זה נכנסה כל המשפחה לפעילות. ביומיים הראשונים היינו בהלם. אביך ניסה לנחם אותי באמצעות שיקולים אסטרטגיים שונים ואִלו אמך אמרה שבחור חכם ופיקח צעיר ובריא כמוך ידע להסתדר ולשמור על עצמו. מה דעתך?
בקיצור, עד שקיבלנו ממך ד"ש ביום ראשון בערב בכיתי בלי הפסקה, וזאת משום שאני לא "מחזיקה" מהמוצבים ההם שם ובכלל קו בר-לב לא שכנע אותי אף פעם. כשהבחורה צלצלה הבנתי שאיכשהו לא התקשרת מתוך מוצב כבוש והתעודדתי מעט.
יעקב מחזיק מעמד ואף מתפרע יתר על המידה - המצב הכללי לא נוגע לו. אם אתה עוד שם לב לתאריכים ודאי הבחנת שבימים אלה אני נכנסת לחודש השמיני - ואני מאד מקוה שהעצבנות וההתרגשות לא יביאו לי לידה מוקדמת. המלחמה הזאת העלתה את הדרישה לאינקובטורים - ואני דוקא רוצה לחכות לך בענין זה. ליאורה של וינו ואני החלטנו שחרף המצב נקפוץ לביקור שגרתי אצל רבאו. הספירה אצלי 9,10 וכולם בטוחים שאני צריכה לקחת ברזל. וינו ומיכה יצאו בכיוון אליך לדרום ולפי שעה אין כל ידיעות מהם. שלמה ניצן וטמירה ודודו נמצאים בהופעות במרחבי סיני. הם כבר קיבלו ממני צווי חיפוש - אני מקוה שיפגשו אותך.
אילו יכולת לחזור לחופשה קצרה לפחות. אפילו אמך טוענת שלפי החוק אי אפשר להחזיק אותך כל כך הרבה (היא מצחיקה האישה הזאת - אבל צודקת, לא?)
נחום, אני נמצאת אצל הורי כל הזמן. אני מחכה לשמוע ממך משהו. אני מצרפת לחבילה מספר גלויות דואר - אם אתה מצליח למסור אותן למישהו שנוסע לת"א זה יהיה אושר גדול עבורנו. הכתובת של הורי: משמר הירדן 1, גבעתיים.
אל תתפלא כשתגיע ותגלה שאשתך קבלה צורה של טרנזיסטור ועיניים של טלביזיה וישבן של כורסא - זה מה שאני עושה כל היום. אילו לא הייתי בה' הייתי לפחות מצטרפת לשלמה בהופעות, מוצאת אותך ונשארת שם וזהו.
צ'וקיניו, ממשיכה לחכות לצלצול או לגלויה או לזה שתחזור.
נשיקות נשיקות נשיקות, בשיק.

4.11.73
שלום נחום היקר שלנו,
אנחנו רואים לעתים קרובות את בתיה והיא נראית יפה ומצוין והכל כשורה אצלה. אנחנו חיים כרגיל. רק למענך ויתרנו על קולנוע ותיאטרון עד שתחזור. מסתפקים בטלביזיה, רדיו וברידג'. במשחק יש הזדמנות להוציא קצת מתח על ויכוחים בהכרזות וכפי שאתה מכיר את שנינו בקושי מגיעים להכרזה משותפת.
קוראים המון עיתונים והתענוג זה לשחק עם הילדים של דורית ויוסי. נועה מאוד כבר אוהבת את התינוק ומשתדלת להתישב בדיוק על הבטן של בתיה. היא גם שומרת מכל דבר טוב לנחום. כמו סל קלמנטינות. בשבוע הבא נקח את שלמה הבטלן לקטוף משיותר.
אומנם אנחנו חילוניים וכך גדלנו גם אותכם אבל לפעמים יש לי חשק להתפלל לאיזה ברק בשמים, כמו אנשים בימי קדם. חבל אינני יכולה להאמין אפילו באפיפיורים. אבל יש לי אמונה באדם וברצונו להתקיים.
אני מאחלת לך כל טוב שאפשרי,
שלך אמא.