אהבה בלילה, השחיינים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אהבה בלילה, השחיינים
הוספה למועדפים

אהבה בלילה, השחיינים

כוכב אחד (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

  • תרגום: רעיה ג'קסון
  • הוצאה: נהר ספרים
  • תאריך הוצאה: אוגוסט 2018
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 112 עמ' מודפסים

פרנסיס סקוט קי פיצג'רלד (באנגלית: Francis Scott Key Fitzgerald;‏ 24 בספטמבר 1896 – 21 בדצמבר 1940) היה סופר אמריקאי ממוצא אירי, שתיאר ברומנים ובסיפורים קצרים את שנות ה-20 של המאה ה-20.

פיצג'רלד נחשב לאחד הסופרים האמריקאים הגדולים של המאה ה-20. הוא נחשב לדוברו של "הדור האבוד", אמריקאים ילידי שנות ה-90' של המאה ה-19, שהתבגרו במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא חיבר ארבעה רומנים וחמישי שנותר לא גמור. כמו כן, כתב סיפורים קצרים רבים העוסקים בבעיות גיל הנעורים והייאוש שהיו אופייניים לתקופתו.

תקציר

"אהבה בלילה" ו"השחיינים" – שני סיפורים דקדנטיים על אמריקנים צעירים ב"עידן הג'אז", משוחררים מבעיות פרנסה אך לא מחיבוטי נפש, המחפשים את אושרם ובעיקר את עצמם בריביירה הצרפתית – ועל הגורל המזמן להם הזדמנות בלתי חוזרת שאותה הם לא תמיד מצליחים לנצל. סיפורים "פיצג'רלדיים" אופייניים המכשירים את הקרקע לרומן המופת "ענוג הוא הלילה".
 
פרנסיס סקוט פיצג'רלד, מנציגיו הבולטים של "הדור האבוד". יצירות נוספות שלו שראו בנהר ספרים: "התרסקות", מלווה ב"על שינה ועל עֵרות", מאנגלית: ניצה פלד. (2017) ו"הוֹ מכשפה אדמונית!", מאנגלית: ניצה פלד (2017).

פרק ראשון

המילים ריגשו את וַאל. הן עלו וצפו במוחו ברגע כלשהו באחר-צהריים רענן וזהוב של אפריל והוא שינן אותן לעצמו ללא הרף: "אהבה בלילה… אהבה בלילה…" ניסה לבטא אותן בשלוש שפות – רוסית, צרפתית ואנגלית – והחליט שבאנגלית הן נשמעות טוב יותר. בכל אחת מן השפות הן ביטאו סוג אחר של אהבה, וסוג אחר של לילה – הלילה האנגלי נראה לו הכי חמים ורך, עם זרזיף דקיק של כוכבים זוהרים מאוד. האהבה האנגלית נראתה לו הכי שברירית ורומנטית – שׂמלה לבנה ומעליה פנים עמומות ועיניים שהן בריכות של אור. וכשאני מוסיף ואומר שאחרי הכול היה זה דווקא לילה צרפתי שעליו וַאל חשב, אני מסיק מכך שעלי לחזור ולספר את הסיפור מההתחלה. וַאל היה רוסי ואמריקני למחצה. אמו הייתה בתו של מוריס הֵייזילטוֹן שסייע במימון היריד העולמי בשיקגו ב-1892, ואביו היה – עיין ב"אלמנך של גוֹתָה" משנת 1910 – הנסיך פּול סרגיי בוריס רוֹסטוֹב, בנו של ולדימיר רוסטוב, נכדו של דוכס גדול – "הלֶסת" סֶרג' – בן-דוד רחוק של הצאר. כל זה היה מרשים מאוד, כמובן, בצד זה: בית בסנקט פטרבורג, בקתת ציד ליד ריגה ווילה יומרנית, בעצם ארמון, שנשקפת אל הים התיכון. הכול החל באותה וילה בקאן שהרוסטובים היו מבלים בה את החורף; ומן הראוי לדעת שלא היה זה מן הראוי להזכיר לנסיכה רוסטובה שהווילה הזו בריביירה וכל אשר בה – החל במזרקת השיש בסגנון בֶּרניני, ועד לכוסות הליקר המוזהבות – הכול שולם בזהב אמריקני.

פרנסיס סקוט קי פיצג'רלד (באנגלית: Francis Scott Key Fitzgerald;‏ 24 בספטמבר 1896 – 21 בדצמבר 1940) היה סופר אמריקאי ממוצא אירי, שתיאר ברומנים ובסיפורים קצרים את שנות ה-20 של המאה ה-20.

פיצג'רלד נחשב לאחד הסופרים האמריקאים הגדולים של המאה ה-20. הוא נחשב לדוברו של "הדור האבוד", אמריקאים ילידי שנות ה-90' של המאה ה-19, שהתבגרו במהלך מלחמת העולם הראשונה. הוא חיבר ארבעה רומנים וחמישי שנותר לא גמור. כמו כן, כתב סיפורים קצרים רבים העוסקים בבעיות גיל הנעורים והייאוש שהיו אופייניים לתקופתו.

עוד על הספר

  • תרגום: רעיה ג'קסון
  • הוצאה: נהר ספרים
  • תאריך הוצאה: אוגוסט 2018
  • קטגוריה: פרוזה תרגום
  • מספר עמודים: 112 עמ' מודפסים
אהבה בלילה, השחיינים פרנסיס סקוט פיצג'רלד

המילים ריגשו את וַאל. הן עלו וצפו במוחו ברגע כלשהו באחר-צהריים רענן וזהוב של אפריל והוא שינן אותן לעצמו ללא הרף: "אהבה בלילה… אהבה בלילה…" ניסה לבטא אותן בשלוש שפות – רוסית, צרפתית ואנגלית – והחליט שבאנגלית הן נשמעות טוב יותר. בכל אחת מן השפות הן ביטאו סוג אחר של אהבה, וסוג אחר של לילה – הלילה האנגלי נראה לו הכי חמים ורך, עם זרזיף דקיק של כוכבים זוהרים מאוד. האהבה האנגלית נראתה לו הכי שברירית ורומנטית – שׂמלה לבנה ומעליה פנים עמומות ועיניים שהן בריכות של אור. וכשאני מוסיף ואומר שאחרי הכול היה זה דווקא לילה צרפתי שעליו וַאל חשב, אני מסיק מכך שעלי לחזור ולספר את הסיפור מההתחלה. וַאל היה רוסי ואמריקני למחצה. אמו הייתה בתו של מוריס הֵייזילטוֹן שסייע במימון היריד העולמי בשיקגו ב-1892, ואביו היה – עיין ב"אלמנך של גוֹתָה" משנת 1910 – הנסיך פּול סרגיי בוריס רוֹסטוֹב, בנו של ולדימיר רוסטוב, נכדו של דוכס גדול – "הלֶסת" סֶרג' – בן-דוד רחוק של הצאר. כל זה היה מרשים מאוד, כמובן, בצד זה: בית בסנקט פטרבורג, בקתת ציד ליד ריגה ווילה יומרנית, בעצם ארמון, שנשקפת אל הים התיכון. הכול החל באותה וילה בקאן שהרוסטובים היו מבלים בה את החורף; ומן הראוי לדעת שלא היה זה מן הראוי להזכיר לנסיכה רוסטובה שהווילה הזו בריביירה וכל אשר בה – החל במזרקת השיש בסגנון בֶּרניני, ועד לכוסות הליקר המוזהבות – הכול שולם בזהב אמריקני.