דחייה חברתית

תופעת הדחייה החברתית בקרב בני הגיל נפוצה יותר מכפי שנראה לעין, והשפעותיה עמוקות וממושכות. מרכזיותה והיקפה של תופעה זו דורשים התערבות משפחתית, חינוכית או טיפולית. למרבה הצער, הורים אנשי חינוך ומטפלים חווים לא פעם תחושות של חוסר אונים ואוזלת יד בהתמודדות עם התופעה. פעמים רבות ההרגשה השלטת היא שאין לכך פיתרון וכי זו דרכו של עולם. הספר "אין מצב שמפנים את הגב" הוא תוצר של חמש עשרה שנות עבודה טיפולית רחבת היקף ומטרתו לתת מענה לתחושת אוזלת היד, להציג גישות תיאורטיות שונות ומגוון דרכי טיפול, הן ברמה הפרטנית והן ברמה הקבוצתית ובכך לעודד התערבויות מושכלות של אנשי חינוך, מטפלים והורים. הפסר נכתב מתוך אמונה כי מעמדו החברתי של הילד ותהליכים של הדרה ודחייה חברתית בקרב בני גילו אינם גזירת גורל ובידינו הכוח ואף החובה לשנותם. 

 

 "ספרה של יעל אברהם פורץ דרך. משמעותו פשוטה: אנושיות, חמלה, ראיית כל אדם על מקומו ובעיקר – פתיחת הלב. חיי אדם נבחנים ביכולתנו לנהל חיים שיש בהם 'פנים אל פנים'. הפניית גב היא בטוי לניכור וזרות, להעצמת היחיד על חשבון האחר. דחייה חברתית יכולה להפוך לפגיעה אנושה בעתידו של צעיר, היא פצע מדמם, כואב, מוחק אישיות ומטלטל. הספר מציע ריפוי ותיקון חברתי עמוק ומניח תשתית לכינונה של חברה מוסרית ומכילה" הרב שי פירון. שר החינוך לשעבר.