חולמים על בית

יהושע גוטמן 

 

גוטמן אסיף אדריכלים בע"מ 

המחלקה לארכיטקטורה בצלאל - אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים

 

ב-21 בנובמבר 2012, כמה חודשים לאחר אירועי המחאה החברתית בישראל, נערך הכנס הבינלאומי ״מגדל השן — התפר בין שוק לאקדמיה, בין משבר לפתרון, בין תכנון לביצוע, בין סינגפור לתל אביב״. הכנס עסק בהשפעתה של הבנייה לגובה על המרחב העכשווי של חיינו, בהקשר לפרוץ משבר המשכנתאות העולמי בשנת 2008 והמחאות החברתיות שהתעוררו במקומות שונים בעולם מיד אחריו, בין השאר גם בישראל בשנת 2011. הכנס נערך בקומה ה-49 במגדלי עזריאלי בידי היחידה ל״מבנים מורכבים״ בראשותי והמחלקה לארכיטקטורה בבצלאל - אקדמיה לאמנות ועיצוב.

את רוב המידע, הפתרונות והרעיונות בקובץ זה יהיה קשה להשיג דרך גופים סטטיסטיים או טבלאות אקסל. מדובר במידע מרובד, שהצטבר בתוך הדיסציפלינה והאקדמיה במשך שנים רבות.

 

 

2008

 

משבר המשכנתאות בארצות הברית, שנתן את אותותיו הראשונים כבר בשנת 2007, הפך להיות משבר פיננסי כלכלי עולמי ב-2008, ומ-2010 — למשבר חוב ריבוני. המשבר אמנם הביא לידי התחזקות המודעות החברתית במקומות רבים, אך למרות זאת, בכל שנה ההשקעה הציבורית בדיור בעולם מצטמצמת, המנגנונים נשחקים והבירוקרטיה עדיין סבוכה, לא אחידה ונטולת כיוון ואג'נדה. עקב מחסור בקרקע, קשיים סטטוטוריים והפרטה ובשל שחיתות וקודים נוקשים לבנייה, מחירי הנדל״ן ממשיכים לעלות, וכך הם מרחיקים מגזרים רבים באוכלוסייה מהאפשרות לרכוש או אפילו לשכור בית. למעשה, ככל שתמשיך המגמה הרשמית העכשווית, המייצרת עוד מגבלות ועוד תקנות, נהיה מסוגלים לתת פתרונות תכנוניים מרחביים אך ורק לשלושת העשירונים העליונים של האוכלוסייה.

 

 

2048

 

בעשורים האחרונים מתמלא החלל הריק שמשאירות הממשלות באמצעות השתלטות המגזר הפרטי על שוק הדיור. ההפרטה הובילה להאצה בהתרחשות של תופעות אדריכליות מרתקות בתחום תרבות המגורים ולשכלול בתופעות אלה, שהיו סיבות חשובות לעלייה הקיצונית במחירי הנדל״ן. עלייה זו והנפילה שאחריה היו מהגורמים המרכזיים למשבר הכלכלי העולמי. בשל הפרטת הפיתוח אנו עדים להתרחשויות שונות, בין השאר התעצמות של תופעות אנטי־חברתיות, כמו המתחמים הסגורים, הגדלת שטחי הדירות ומספרי החדרים בהן, בניית מגדלי מגורים משוכפלים דמויי וילות ישראליות ענקיות אך חסרי קשר לסביבתם, דיור ממותג ושיווק מהיר. מנגד, נוצרות יותר ויותר ערים לא־פורמליות, שנתפסות כבעיה עירונית, חברתית, כלכלית ופוליטית. את הערים הלא־פורמליות מקימים על קרקעות לא מוסדרות. הן אינן מחוברות לתשתיות ארציות ועירוניות, כגון מערכות הדרכים, המים והחשמל. נוסף על כך, תושבי ערים אלו הם עניים, והערים אינן מספקות להם שירותים עירוניים בסיסיים. 15 אחוזים מתושבי כדור הארץ חיים בערים לא־פורמליות, חלקן בעולם המערבי. 30 אחוזים מתושבי כדור הארץ יחיו בערים לא־פורמליות בעוד 20 שנה.

רב־תחומיות

 

משבר המשכנתאות והפיכת הנדל"ן לערוץ השקעה מרכזי ובעקבותיהם התממשותה של מצוקת הדיור בישראל, שעלתה לחזית הדיון הציבורי במסגרת המחאה החברתית בקיץ 2011, הם עדיין נושאים פוליטיים־חברתיים בוערים. כדי לקדם חשיבה פורצת גבולות ולנסח מתווים ופתרונות ממשיים לבעיה זו, החלטנו לפרסם את עיקרי הכנס הרב־תחומי שהוקדש לקידום נושא מצוקת הדיור. בכנס השתתפו אנשי מפתח, אקדמאים, מתכננים, פקידי עיריות, פוליטיקאים, בנקאים ועוד, מהארץ ומהעולם. בעלי מקצוע אלו עוסקים בתחומי התכנון, הכלכלה, החברה, הדיור והרגולציה. כל אחד בתחומו דן בחסמים ובהזדמנויות שבבנייה לגובה, בהגדלת הצפיפות והאינטנסיביות העירונית ובשאלה כיצד אפשר לפתור בעזרת שני אמצעים אלה ואחרים את משבר הדיור המתמשך.

 

 

מגדלים פורחים

 

על אף הדימוי השלילי והתפיסה הגורפת בארץ שהבנייה לגובה היא בעייתית, לנוכח דוחות סביבתיים, אדריכליים וכלכליים רבים שפורסמו בשנים האחרונות הופתענו לגלות מחשבות חדשות ומודלים רבים המנפצים את התפיסה הרווחת. אלו מציגים רעיונות רעננים ואפשרויות למגורים בבנייה לגובה הן במגזר הציבורי, המאפשר דיור בר השגה, והן במגזר הפרטי, שניהם על פי רוב מנסים לפתח מודלים שונים לעירוב שימושים. מצאנו שמודלים רבים של ציפוף התגלו לא אחת כיעילים, כמעודדים יצירתיות וכמפתחים סביבות חיים מגוונות, תוססות ומושכות. גילינו ששוק דיור בריא ומפותח עשוי להיות בעצמו מנגנון כלכלי של צמיחה. והעיקר הוא שבשיח משותף רב־תחומי בלתי אמצעי ובלתי תלוי אפשר להתגבר על תפיסות מקובעות, על מגבלות ועל חסמים ולאתר פתרונות לטובת הציבור בישראל ולמען עתיד ילדינו.

 

 

דיון מתמשך

 

עקב הצלחת הכנס ובניסיון לאגד את המידע ואת הרעיונות הרבים שנאספו בו מהדיסציפלינות השונות, עלה בהוצאת רסלינג הרעיון לערוך ולפרסם ספר ובו תמלול ההרצאות והדיונים אשר הוצגו בכנס לצד מקבץ מאמרים שנכתבו עם העמקת הדיון ובעקבותיו בידי המשתתפים ומוזמנים נוספים מהארץ ומחו״ל. כך הספר מייצר מצע להמשך הדיון בנושאי הדיור והמרחב.

 

 

מציאת פתרון

 

עד כתיבת שורות אלה, שש שנים מפרוץ המחאה החברתית בישראל בשנת 2011, לא נמצאו פתרונות ממשיים למשבר הדיור בישראל, ומחירי הדירות ממשיכים לעלות. על כן, החשיבות בפרסום הקובץ הזה היא, בין השאר, בהזדמנות שנוצרה לאקדמיה לחזור ולהשפיע על הסביבה, כפי שנהגה לעשות לפני כמה עשורים. לפי תפיסתנו, תפקידה של האקדמיה בחברה הוא לייצר אסטרטגיות ולפתח מודלים חדשים של מחקר בזמן אמת. בעזרת כלי עבודה חדשניים, מחקר רענן ותפיסות עולם לא־שגרתיות, יהיה אפשר לקדם כל העת שיתופי ידע ומידע בינה לבין ציבור האזרחים, היזמים ומתווי המדיניות בישראל.

 

 

מגדל השן

 

מאז ימי קדם מתפקדת האקדמיה בחברה כבועה אינטלקטואלית, לטוב ולרע. עם השנים, התבצרה האקדמיה בתוך הבועה ובד בבד התנתקה מהנעשה בחוץ. אולם, עם חיזוק והידוק הקשרים בין השלטון להון והיחלשותו המתמשכת של האזרח הקטן, נראה שהאקדמיה יכולה להיות אחד המקומות האחרונים שבהם אפשר לייצר ידע ודעה באופן חופשי וללא הגבלה. פרסום זה מבוסס על הרעיון והניסיון להחדיר אל תוך הבועה האקדמית וממנה החוצה דיון שנוגע למציאות היומיומית האמיתית של כולנו. מתוך הדחיפות במציאת פתרונות, אנו מזמינים את נציגי שוק הנדל״ן, את הגופים הסטטוטוריים ואת הציבור הרחב לבוא ולחלום, בד בבד עם דיון ״אקדמי ריאלי״ ב״מגדל השן״. מפגש כזה בין האקדמיה לבין שוק הנדל״ן, נציגי הרשויות והציבור מייצר בפועל דיאלוג שלא היה יכול להיווצר בשום צירוף נסיבות אחר. האקדמיה מאפשרת ניתוק רגעי מהמציאות והחלפת רעיונות רעננים. על פי המודל שלנו, הרעיונות אינם מנותקים מצורכי השוק ומנתונים ריאליים אשר יועילו לציבור. בעבר האקדמיה וגופי התכנון הממשלתיים שיתפו פעולה זה עם זה. הטכניון בישראל הוא דוּגמה ייחודית למוסד ששיתף פעולה עם גופים חיצוניים במחקר ובפיתוח. בעשוריה הראשונים של המדינה השתתפה הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון השתתפות פעילה בתכנון: היא עיצבה מודלים לשיכונים, מודלים קונסטרוקטיביים ותוכניות אב (כמו ״ישראל 2020 — תוכנית אב לישראל בשנות האלפיים״).

 

 

שיתופי פעולה

 

עם תהליכי ההפרטה והמונופוליזציה האקדמית הפכו שיתופי פעולה אלה למסוכנים. באקדמיה חששו מניגוד עניינים עם השוק החופשי, ולמרבה האירוניה הפכה האקדמיה לא רלוונטית. כיום הן הדיסציפלינה התכנונית הציבורית והן האקדמיה ניצבות חסרות אונים מול שינויים מהירים ומשברים במדינות מפותחות ומתפתחות. מדינות אלה סובלות ממחסור בדוקטרינות תכנון עדכניות, שאפשר להיעזר בהן כדי להתמודד עם הפיתוח הנדל״ני המואץ ועם הרגולציות. שיטות התכנון הממסדיות הן לעתים איטיות ומסורבלות, הן אינן עומדות תמיד בקצב הבזק של כוחות השוק. משבר הנדל״ן ומחאת הדיור הם ציון דרך, ובעקבותיהם יש לאקדמיה הזדמנות לחזור ולהשפיע בטווח הקצר על הסביבה ועל פרויקטים בשלבי תכנון ראשוניים. בטווח הארוך תוכל האקדמיה לייצר אסטרטגיות יצירתיות, לפתח מודלים חדשים של מחקר רלוונטי בזמן אמת ולקדם כל העת שיתופי ידע ומידע בינה לבין השוק הפרטי והרשויות. בהזדמנות זו אנו מבקשים לקרוא לשיתופי פעולה נוספים בין הרגולטורים, הרשויות והיזמים הפרטיים, כדי לפתח סביבות חיים מגוונות, איכותיות, בנות השגה ותוססות.