מבוא
"העושר האמיתי הוא הבריאות, ולא פיסות של זהב או כסף."
— מהאטמה גנדי
במסגרת הקריירה שלי כרופא מוסמך זה למעלה מחמש־עשרה שנים, וכקרדיולוג שטיפל באלפי חולים, כולל ניתוחים שביצעתי במאות חולי לב, נוכחתי לדעת שחלק ניכר מהרפואה המודרנית אינו מועיל יותר מהנחת פלסטר על עורק קרוע. כבר עשרות שנים שהתַרבות והמשאבים הרפואיים שלנו מנחים אותנו בשוגג לטפל בתסמינים של מחלות במקום להתמודד ישירות עם הגורמים שבבסיסן.
כתוצאה מהמודל הכושל הזה, מערכת הבריאות נמצאת במשבר וכולנו סובלים. מעל 60 אחוזים מהאוכלוסייה הבוגרת בבריטניה סובלת מעודף משקל או מהשמנה מסכנת חיים. ומה שמטריד עוד יותר — שליש מהילדים נמצאים גם הם באותה קטגוריה כשהם מסיימים את בית הספר היסודי. והמגמה רק מחריפה. המצב חמור כל כך, עד שהיועצת הראשית של ממשלת בריטניה בתחום הבריאות, פרופ' דֵיים סאלי דיוויס, אומרת כי דור הילדים הזה עלול להיות הדור הראשון בהיסטוריה שהוריו יאריכו חיים אחריו.
אף מעמד סוציו־אקונומי, גיל או מאפיין דמוגרפי בעולם המערבי אינו חסין בפני השמנת היתר המרקיעה שחקים והמחלות הנלוות לה. הן פוגעות אפילו בצבא. בשנת 2012 הצהיר הרופא הראשי של צבא ארצות הברית שהשמנת יתר מהווה כעת איום על ביטחונה הלאומי של אמריקה.
עם זאת, ההשמנה עצמה היא רק קצהו של קרחון עצום של מחלות כרוניות שנובעות מאורח חיים ירוד, ואלה הן מחלת לב, סוכרת מסוג 2, סרטן ודמנציה. בארצות הברית, 75 אחוזים מתקציב הבריאות, העומד על למעלה מ־3 טריליון דולר, מופנים לטיפול במחלות אלו; אותן מחלות עומדות גם מאחורי רוב הפניות לטיפול במערכת הבריאות הציבורית בבריטניה.
לא רק שירותי הבריאות שלנו מתקשים להתמודד עם מפולת התחלואה הזאת. חברה לא בריאה ואומללה היא גם חברה לא יצרנית מבחינה כלכלית.
איך אִפשרנו לזה לקרות? האם זהו חוסר אחריות אישית? האם ניתן להעלים גרגרנות ועצלות, או להפחית אותן משמעותית, באמצעות מסר חינוכי פשוט: "אִכלו פחות וזוזו יותר"? לא — זה לא העניין; למעשה, זהו אחד מכמה מסרים לקוּיים, מסרים אשר לא רק גורמים לנו להיות חולים יותר, אלא חוסמים את הדרך לפתרונות משמעותיים באמת, הן לאדם הפרטי והן לאוכלוסייה בקנה מידה רחב יותר.
כדאי להתכונן — כל מה שאתם יודעים ומאמינים בו עומד להשתנות לחלוטין. מסרים מוטעים בנוגע לבריאות הציבור והקמפיינים השיווקיים המקדמים אותם ממשיכים להטעות את הרופאים, את הציבור ואת הפוליטיקאים, אך הגיע הזמן שזה ישתנה.
הפרקים הבאים ינפצו כמה מיתוסים, ויסבירו מדוע יש להפסיק לחשוש משומן רווי ומכולסטרול, מדוע חייבים להפסיק לספור קלוריות, מדוע אוכלוסייה מזדקנת היא לא באמת בעיה ושאפשר למות בריאים, מדוע אין "משקל בריא" ומדוע הסוכר ראוי למוניטין שיצא לו כאויב הציבור מספר אחת בתזונה המערבית. ברגע שתבינו את המדע העומד מאחורי כל זה, תהיו מצוידים טוב יותר כדי לחוות את תחילתו של מסע משנה חיים שאורכו עשרים ואחד ימים בלבד.
דיאטת פיופי משלבת כמה רבדים של אורח חיים "יפה לבריאות" — מזון הוא רק אחד מהם — שיעוררו את יכולתו של גופכם להרגיש טוב. בחירות תזונתיות טובות יותר הן אמנם הגורם המכריע לבריאות באופן כללי, אך השפעתן תגבר באמצעות החלטות מושכלות יותר בתחומים אחרים של אורח חיינו היומיומי. בזכות השילוב של הגורמים האלה, דיאטת פיופי היא ייחודית בעוצמתה כשיטת התערבות בריאותית בת 21 יום. במילים פשוטות, היא תוכננה לסייע לכם להתכוונן אל גופכם, לזהות את הדרישות שלו ולהיענות להן: מזון, שינה, תנועה, נשימה ו"פעילות גופנית" — שאנו מעדיפים לקרוא לה "תנועה מודעת". כתוצאה מכך תיווכחו — בצורה שקטה אך מובהקת — ביכולתו של גופכם להוביל אתכם אל עבר "אני" רזה, בריא, מאושר ואנרגטי יותר.
אבל אל תאמינו לנו סתם ככה. זכינו להיעזר במומחיותם ובתמיכתם של מדענים בינלאומיים מכובדים, ובהם קרדיולוגים ומומחים להשמנת יתר. אלה, בשילוב ההתנסות שלנו ועדויות אישיות נוספות, יאפשרו לכם לחוש בטוחים בכך שהפתרונות שמציעה דיאטת פיופי נסמכים על הראיות המדעיות הטובות ביותר שניתן למצוא בימינו. ספר זה מבוסס על הסרט התיעודי The Big Fat Fix 1 מ־2016 — הפקה משותפת שלי ושל הספורטאי הבינלאומי לשעבר, הקולנוען דונל או'ניל. שר הבריאות לשעבר וראש עיריית מנצ'סטר בהווה, אנדי ברנהאם, הצהיר בפומבי שלסרט יש פוטנציאל "לעזור למיליונים ולהציל את חייהם של אלפים" — מטרתנו האולטימטיבית והחשובה ביותר — ואני מפציר בכם לחלוק את סודות הבריאות של דיאטת פיופי עם בני משפחה, חברים ועמיתים בכל מקום. האמינו לי, לעולם לא מוקדם מדי — או מאוחר מדי — לעשות שינויים חיוביים באורח החיים.
אם לצטט עורך צעיר של המגזין "בריאות הגבר", ששיפר את חייו ואת מצב בריאותו באמצעות השינויים הללו, "העסק הזה באמת עובד."
