נינה מכוכב "מגורים"
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
נינה מכוכב "מגורים"

נינה מכוכב "מגורים"

עוד על הספר

תקציר

"נינה נשארה שוב בתוך החללית ולפתע נדמה היה לה שהבחינה במשהו מתנועע היא התקרבה אל החלון והחלה לצלם. הפעולה שלה נשאה פרי: מול עיניה הופיעה דמות... במבט ראשון היא נראתה כיצור דמוי אדם, לבוש בסרבל אדום. ככל שהיא התקרבה, נינה הבחינה בכל הפרטים הייחודיים שלה: עור פניה וידיה היו בצבע לילך. היו לה עיניים אליפטיות, בצבע שחור, עם עפעפיים בעלי ריסים ארוכים במיוחד, שמדי פעם כיסו את העיניים. ב"מגורים" היה ברור לכול שלא ייתכן שאין עוד חיים בחלל, אבל עד אז לא נתקלו בצורות חיים ברורות."
 
נינה מכוכב מגורים מתאר את מה שקורה אחרי שכדור הארץ נהרס לחלוטין ורק קבוצה קטנה של מדענים, טכנאים, ואנשי שירותים מסוגים שונים ששהו על כוכב "מגורים" ייעודי ניצלו. הספר עוסק בחייהם ומשפחותיהם, ובמשלחת שיצאה מדי שנה: במיוחד בהרפתקאות ובתגליות של משפחה אחת. ילדים בני 10-12 ימצאו עניין בספר, בין אם הם אוהבים הרפתקאות וטכנולוגיות חדשות, או שקנוניות מאחורי הקלעים מרתקות אותם. 
 
איזבלה ארד היא אמא לשלושה ילדים מוכשרים (כל אחד בתחום שלו) וסבתא לשלוש נכדות מקסימות. נינה מכוכב מגורים הוא ספרה הראשון.

פרק ראשון

אמא של נינה ונמרוד- לילי – הייתה אישה נאה בת 35. היא הייתה דקת גזרה, בעלת גובה ממוצע (1.66)  עם שיער גלי שהיא נהגה לאסוף ב"זנב סוס" . היו לה עיניים חומות עם ריסים ארוכים, אף קטן ושפתיים מלאות. היא הייתה נמרצת ובנוסף להיותה אמא ולעבודה שלה מחוץ לבית,  היא אהבה לרקוד. בכל פעם שהצליחה לשכנע את בעלה רון- הם יצאו לערבי ריקודים שנערכו באחד האולמות המיועדים לאירועים מסוג זה. 
רון- אבא של נינה ושון- היה גבר מרשים בן 38. הוא היה גבוה (1.85) עם גוף מוצק. שערו חלק ושחור, עיניו ירוקות, אפו נשרי מעט ושפתיו בשרניות. שפת הגוף שלו הביעה חוסן וסמכותיות. בדרך כלל כשדיבר עם אחרים, הוא נהג לעמוד בעמידת פיסוק קלה כשזרועותיו שלובות על חזהו.
 
לילי הייתה חלק מצוות המוחות בכוכב "מגורים"  (כך קראו לכל צוות שעסק בפיתוח אמצעי למידה)  ובסוף שבוע אחד,  נערך כנס לאנשי הצוותים השונים. לילי ביקשה מרון, אביהם של הילדים, להצטרף אליה ומאחר ולא רצו להשאיר את הילדים ללא השגחה, הם פנו לבקש את עזרתה של סבתא לאה ....(הסבתא השנייה-  אמו של רון-  הייתה אלמנה ועבדה שעות ארוכות והוריה של לילי היו שניהם מורים במשרה מלאה) 
נינה ניסתה להתנגד לכך שגם שון יישאר איתה אצל סבתא לאה שכן חששה שהסבתא לא תוכל לספר לה את סיפורי הטבע שהיא אהבה כל כך.....היא ניסתה להציע כי שון יישאר אצל חברים אבל אמה התעקשה ואמרה שהיא מעדיפה  להשאיר את שון יחד איתה . לנינה לא הייתה ברירה והיא קיבלה עליה את רצונה של אימה.
הם הגיעו לסבתא לאה שקיבלה אותם כמו תמיד בשמלה ארוכה עם הדפס פרחים בצבעים עליזים. הפעם מסגרת המשקפיים שלה הייתה ירוקה.   ולאחר שחיבקו אותה וקיבלו נשיקה בכל לחי, הם התיישבו בסלון. הסלון היה  ממוקם בקומה הראשונה של הבית. הוא היה מרובע ומרוהט בסגנון "כדור הארץ הישן" – הייתה שם ספה תלת-מושבית, רכה לישיבה, מרופדת בבד שנראה כאילו היה רקום עם פרחים והגוונים השולטים בו היו ירוק – לבן וגוונים שונים של חום. הספה הייתה ממוקמת ליד הקיר הפנימי (שהפריד בין הסלון למטבח)  ולצידה כורסת הטלוויזיה של סבתא. קרוב לספה היה שולחן סלוני מרובע. בסיסו היה עשוי עץ וחלקו העליון משטח זכוכית אטומה שסבתא תמיד כיסתה במפה יפה. שתי כורסאות נוספות ניצבו בצד- מרופדות באותו בד כמו הספה ובחלקו השני של החדר (כלומר בקיר ממול לספה) היה מזנון גדול , בסגנון שנקרא "כוורת" משום שהיה מורכב מקוביות, ובמרכזו קובייה גדולה יותר שם ניצב מכשיר הטלוויזיה שהיה גדול ומודרני . על הקירות היו תלויות כמה תמונות שהילדים הכירו ואהבו : תמונה אחת הייתה למעשה עבודת "גובלן" שאמה של סבתא הכינה בזמנו והציגה נוף פסטורלי: הרים, אגם ועצים סביבו. תמונה אחרת הייתה ציור אבסטרקטי וצבעוני של צייר בלתי מוכר (בכל אופן- לא ידוע לילדים) ולידו שתי תמונות קטנות יותר של ציורים בסגנון סוריאליסטי : באחת ראו עץ צומח מתוך ביצה ובשנייה נראתה שושנה פורחת הבוקעת מתוך סלע אפור .

עוד על הספר

נינה מכוכב "מגורים" איזבלה ארד
אמא של נינה ונמרוד- לילי – הייתה אישה נאה בת 35. היא הייתה דקת גזרה, בעלת גובה ממוצע (1.66)  עם שיער גלי שהיא נהגה לאסוף ב"זנב סוס" . היו לה עיניים חומות עם ריסים ארוכים, אף קטן ושפתיים מלאות. היא הייתה נמרצת ובנוסף להיותה אמא ולעבודה שלה מחוץ לבית,  היא אהבה לרקוד. בכל פעם שהצליחה לשכנע את בעלה רון- הם יצאו לערבי ריקודים שנערכו באחד האולמות המיועדים לאירועים מסוג זה. 
רון- אבא של נינה ושון- היה גבר מרשים בן 38. הוא היה גבוה (1.85) עם גוף מוצק. שערו חלק ושחור, עיניו ירוקות, אפו נשרי מעט ושפתיו בשרניות. שפת הגוף שלו הביעה חוסן וסמכותיות. בדרך כלל כשדיבר עם אחרים, הוא נהג לעמוד בעמידת פיסוק קלה כשזרועותיו שלובות על חזהו.
 
לילי הייתה חלק מצוות המוחות בכוכב "מגורים"  (כך קראו לכל צוות שעסק בפיתוח אמצעי למידה)  ובסוף שבוע אחד,  נערך כנס לאנשי הצוותים השונים. לילי ביקשה מרון, אביהם של הילדים, להצטרף אליה ומאחר ולא רצו להשאיר את הילדים ללא השגחה, הם פנו לבקש את עזרתה של סבתא לאה ....(הסבתא השנייה-  אמו של רון-  הייתה אלמנה ועבדה שעות ארוכות והוריה של לילי היו שניהם מורים במשרה מלאה) 
נינה ניסתה להתנגד לכך שגם שון יישאר איתה אצל סבתא לאה שכן חששה שהסבתא לא תוכל לספר לה את סיפורי הטבע שהיא אהבה כל כך.....היא ניסתה להציע כי שון יישאר אצל חברים אבל אמה התעקשה ואמרה שהיא מעדיפה  להשאיר את שון יחד איתה . לנינה לא הייתה ברירה והיא קיבלה עליה את רצונה של אימה.
הם הגיעו לסבתא לאה שקיבלה אותם כמו תמיד בשמלה ארוכה עם הדפס פרחים בצבעים עליזים. הפעם מסגרת המשקפיים שלה הייתה ירוקה.   ולאחר שחיבקו אותה וקיבלו נשיקה בכל לחי, הם התיישבו בסלון. הסלון היה  ממוקם בקומה הראשונה של הבית. הוא היה מרובע ומרוהט בסגנון "כדור הארץ הישן" – הייתה שם ספה תלת-מושבית, רכה לישיבה, מרופדת בבד שנראה כאילו היה רקום עם פרחים והגוונים השולטים בו היו ירוק – לבן וגוונים שונים של חום. הספה הייתה ממוקמת ליד הקיר הפנימי (שהפריד בין הסלון למטבח)  ולצידה כורסת הטלוויזיה של סבתא. קרוב לספה היה שולחן סלוני מרובע. בסיסו היה עשוי עץ וחלקו העליון משטח זכוכית אטומה שסבתא תמיד כיסתה במפה יפה. שתי כורסאות נוספות ניצבו בצד- מרופדות באותו בד כמו הספה ובחלקו השני של החדר (כלומר בקיר ממול לספה) היה מזנון גדול , בסגנון שנקרא "כוורת" משום שהיה מורכב מקוביות, ובמרכזו קובייה גדולה יותר שם ניצב מכשיר הטלוויזיה שהיה גדול ומודרני . על הקירות היו תלויות כמה תמונות שהילדים הכירו ואהבו : תמונה אחת הייתה למעשה עבודת "גובלן" שאמה של סבתא הכינה בזמנו והציגה נוף פסטורלי: הרים, אגם ועצים סביבו. תמונה אחרת הייתה ציור אבסטרקטי וצבעוני של צייר בלתי מוכר (בכל אופן- לא ידוע לילדים) ולידו שתי תמונות קטנות יותר של ציורים בסגנון סוריאליסטי : באחת ראו עץ צומח מתוך ביצה ובשנייה נראתה שושנה פורחת הבוקעת מתוך סלע אפור .