ואני כל החורף
וַאֲנִי כָּל הַחֹרֶף עָמַדְתִּי בַּחַלּוֹן וְכָל הַקַּיִץ,
וּתְרִיסַי הִמְשִׁיכוּ לְחַלֵּק אֶת הָעוֹלָם
לְפַסִּים יְשָׁרִים וְלָרֹחַב.
וּכְשֶׁעוֹרְבִים בְּשֵׁלִים נָשְׁרוּ מֵהָעֵץ,
רַצְתִּי לְמַשֵּׁשׁ אֶת חֹם בְּשָׂרָם הָאַחֲרוֹן וְהֵם
נָשְׁרוּ וְנָשְׁרוּ לְתוֹךְ הָרַחֲמִים שֶׁלִּי כְּאִלּוּ אֵין בָּעוֹלָם
מָקוֹם אַחֵר לָמוּת בְּתוֹכוֹ.
וַאֲנִי, שֶׁחֲתוּלַי הָרְטֻבִּים מְיַלְּלִים מִתּוֹךְ בְּשָׂרִי
אֲפִלּוּ אֵין לִי פָּנָסִים לְחַפֵּשׂ אוֹתָם אֵין לִי קַשׁ
לִבְנוֹת לָהֶם קֵן לַגּוֹזָלִים שֶׁלִּי שֶׁהֵם מִמֵּילָא רַבִּים כָּל כָּךְ
עַל חוּטֵי הַחַשְׁמַל בָּהֶם אֲנִי זוֹרֶמֶת.