הבעיה הכלכלית של המזוכיזם
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הבעיה הכלכלית של המזוכיזם
הוספה למועדפים

הבעיה הכלכלית של המזוכיזם

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

זיגמונד פרויד

זיגמוּנד פרויד (בגרמנית: Sigmund Freud;‏ 6 במאי 1856, מורביה – 23 בספטמבר 1939, לונדון) היה חוקר בתחום הפסיכולוגיה ונוירולוג אוסטרי יהודי. פרויד הוא אבי הפסיכואנליזה, אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ואחד המדענים הבולטים והמשפיעים במאה העשרים.

פרויד נחשב לאבי הפסיכולוגיה הביולוגיסטית. כמי שלמד רפואה, ובא מן העולם המדעי, ניגש פרויד אל הנפש כשם שניגש הביולוג אל התא, החיה או החומר אותו הוא חוקר. לפני פרסום מחקריו של פרויד העיסוק בנפש לא נחשב למדעי, לפחות לא בהגדרה הנוקשה של מדע, והוא ניסה לכונן פסיכולוגיה כמדע ממשי.
יש הרואים את פרויד כאחד המשפיעים על המחשבה הפוסטמודרנית. הגילוי כי האדם מונע על ידי יצריו הקמאיים, וכי רבות מתוך ההצדקות הרציונליות שלנו למעשים, באות מחוסר מודעות למתחולל בנפשינו, משמשות טענות בזכות נטישת ההיגיון החברתי, האידאולוגי והפוליטי, והן כשלט מחאה כנגד ריסון עצמי ועידון תרבותי, הנתפסים כמזויפים. עם זאת, תפיסת שיטתו של פרויד כדוגלת באי השמעות לרציונל ולמוסר (שהרי הוא נובע מעיצוב נפשי – תרבותי, כמנגנון מניעה) היא אינה מוצדקת. פרויד ראה דווקא באידאל של האדם הרציונלי והמודע, בעל יכולת הבחירה המלאה, את האדם הבריא, שיכול להכיר במציאות כמו שהיא, ללא קונפליקטים נפשיים בלתי מודעים. תפקידה החברתי של תורתו הוא להפוך את בני האדם לשלמים יותר, מחוברים לאני האמיתי שבתוכם, ומבינים יותר את מבנה נפשם, כך שיוכלו לחיות חיים ללא עולן של הפרעות נפשיות וקונפליקטים פנימיים (אשר כל תכליתם, לפי תורתו, היא סירוס האני האמיתי ושלל היכולות שבו).

נושאים

תקציר

במאמרו הקלאסי של זיגמונד פרויד, "הבעיה הכלכלית של המזוכיזם" (1924), ניתן סיכום ממצה לתופעה הייחודית של המזוכיזם. לפני כן עסק פרויד בנושא, אך תמיד באופן חלקי, כשהמזוכיזם נובע מסאדיזם ראשוני ואין הכרה בו כראשוני. הקיום של מזוכיזם ראשוני, כפי שבא לידי ביטוי במאמר מאוחר זה, מבוסס במיוחד על ערבוב והיתפרטות של דחפי המוות ודחפי החיים הארוטיים.
 
החקירה של פרויד מראה שמזוכיזם ראשוני או אֶרוֹגֶנִי מכיל שני סוגי משנה: המזוכיזם הנשי והמזוכיזם המוסרי. הדיון על אודות המזוכיזם המוסרי מאפשר לפרויד לרענן את תפיסתו באשר לרגשות האשם והמצפון הפועלים במסגרת היחסים בין האני לעל-אני. ניתן לטעון שטקסט מאוחר זה של פרויד מנקז לתוכו את עיקרי ההתחבטויות האנליטיות של פרויד עוד מתחילת דרכו, ההתחבטויות הנוגעות לקשיים הרבים בריפוי הסבל של המטופלים. אותם קשיים הובילו את פרויד מצד אחד לעמדה פסימית ביחס למצב האנושי ולרצון המטופל/ת להשתחרר באמת מהסבל, ומצד שני להמשיך ולפתח את משנתו.
 
זו מהדורה שנייה של התרגום למאמר של פרויד שראה אור לראשונה בעברית באסופת המאמרים "עבד התענגות אדון" בשנת 2002 בהוצאת רסלינג.

פרק ראשון

הקדמת העורכים
 
פרויד סיים לחבר את המאמר "Das ökonomische Problem des Masochismus" בינואר 1924, ופרסמו לראשונה בשנת 1924 בגיליון מס' 10 של כתב העת Internationale Zeitschrift für Psychoanalyse. במאמר ניתן סיכום ממצה לתופעה הייחודית של המזוכיזם. לפני כן עסק פרויד בנושא, אך תמיד באופן חלקי, כפי שבא לידי ביטוי בשלוש מסות על התיאוריה של המיניות (1905), במאמר המטא־פסיכולוגי "הדחפים וגורלותיהם" (1915) ובאופן נרחב יותר ב"מכים ילד" (1919) אשר פרויד תפס כ"מאמר על המזוכיזם". בכתבים אלו נובע המזוכיזם מסאדיזם ראשוני, ואין הכרה בַּמזוכיזם כראשוני. אלא שכבר ב"מעבר לעקרון העונג" (1920), לאחר הדיון על דחף המוות, אנו מוצאים את הדברים הבאים: "יכול המזוכיזם להיות ראשוני".1 במאמר הנוכחי ישנו דווקא ביטחון בקיומו של המזוכיזם הראשוני.
הקיום של מזוכיזם ראשוני מבוסס כאן במיוחד על "ערבוב" (Vermischung) ו"התפרטות" (Entmischung) של שני סוגי הדחפים: דחפי המוות ודחפי החיים הארוטיים - כפי שמושגים אלו הוצגו ב"האני והסתמי" (1923), שנה לפני פרסום המאמר הנוכחי. החקירה של פרויד מראה שמזוכיזם ראשוני או "אֶרוֹגֶנִי" מכיל שני סוגי משנה נגזרים: "המזוכיזם הנשי", שהוצג כבר במאמרו "פנטזיות של הכאה" (1919), ו"המזוכיזם המוסרי", המאפשר לפרויד להרחיב את דיונו שהחל ב"האני והסתמי", כמו גם לרענן את תפיסתו באשר לרגשות האשם והמצפון הפועלים במסגרת היחסים בין האני (Ich) לעל־אני (Über-Ich).
המאמר הנוכחי מופיע במהדורה המלאה של כתבי פרויד בגרמנית: Gesammelte Werke, כרך 13, עמ' 371-383, וגם במהדורה המדעית המאוחרת יותר: Studienausgabe, כרך 3, עמ' 343-354. התרגום כאן מסתמך על הגרסה המאוחרת, כולל החלוקה לתתי־פרקים וחלק מהערות העורכים.
זוהי מהדורה שנייה ומתוקנת של התרגום.

זיגמונד פרויד

זיגמוּנד פרויד (בגרמנית: Sigmund Freud;‏ 6 במאי 1856, מורביה – 23 בספטמבר 1939, לונדון) היה חוקר בתחום הפסיכולוגיה ונוירולוג אוסטרי יהודי. פרויד הוא אבי הפסיכואנליזה, אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ואחד המדענים הבולטים והמשפיעים במאה העשרים.

פרויד נחשב לאבי הפסיכולוגיה הביולוגיסטית. כמי שלמד רפואה, ובא מן העולם המדעי, ניגש פרויד אל הנפש כשם שניגש הביולוג אל התא, החיה או החומר אותו הוא חוקר. לפני פרסום מחקריו של פרויד העיסוק בנפש לא נחשב למדעי, לפחות לא בהגדרה הנוקשה של מדע, והוא ניסה לכונן פסיכולוגיה כמדע ממשי.
יש הרואים את פרויד כאחד המשפיעים על המחשבה הפוסטמודרנית. הגילוי כי האדם מונע על ידי יצריו הקמאיים, וכי רבות מתוך ההצדקות הרציונליות שלנו למעשים, באות מחוסר מודעות למתחולל בנפשינו, משמשות טענות בזכות נטישת ההיגיון החברתי, האידאולוגי והפוליטי, והן כשלט מחאה כנגד ריסון עצמי ועידון תרבותי, הנתפסים כמזויפים. עם זאת, תפיסת שיטתו של פרויד כדוגלת באי השמעות לרציונל ולמוסר (שהרי הוא נובע מעיצוב נפשי – תרבותי, כמנגנון מניעה) היא אינה מוצדקת. פרויד ראה דווקא באידאל של האדם הרציונלי והמודע, בעל יכולת הבחירה המלאה, את האדם הבריא, שיכול להכיר במציאות כמו שהיא, ללא קונפליקטים נפשיים בלתי מודעים. תפקידה החברתי של תורתו הוא להפוך את בני האדם לשלמים יותר, מחוברים לאני האמיתי שבתוכם, ומבינים יותר את מבנה נפשם, כך שיוכלו לחיות חיים ללא עולן של הפרעות נפשיות וקונפליקטים פנימיים (אשר כל תכליתם, לפי תורתו, היא סירוס האני האמיתי ושלל היכולות שבו).

עוד על הספר

נושאים

הבעיה הכלכלית של המזוכיזם זיגמונד פרויד
הקדמת העורכים
 
פרויד סיים לחבר את המאמר "Das ökonomische Problem des Masochismus" בינואר 1924, ופרסמו לראשונה בשנת 1924 בגיליון מס' 10 של כתב העת Internationale Zeitschrift für Psychoanalyse. במאמר ניתן סיכום ממצה לתופעה הייחודית של המזוכיזם. לפני כן עסק פרויד בנושא, אך תמיד באופן חלקי, כפי שבא לידי ביטוי בשלוש מסות על התיאוריה של המיניות (1905), במאמר המטא־פסיכולוגי "הדחפים וגורלותיהם" (1915) ובאופן נרחב יותר ב"מכים ילד" (1919) אשר פרויד תפס כ"מאמר על המזוכיזם". בכתבים אלו נובע המזוכיזם מסאדיזם ראשוני, ואין הכרה בַּמזוכיזם כראשוני. אלא שכבר ב"מעבר לעקרון העונג" (1920), לאחר הדיון על דחף המוות, אנו מוצאים את הדברים הבאים: "יכול המזוכיזם להיות ראשוני".1 במאמר הנוכחי ישנו דווקא ביטחון בקיומו של המזוכיזם הראשוני.
הקיום של מזוכיזם ראשוני מבוסס כאן במיוחד על "ערבוב" (Vermischung) ו"התפרטות" (Entmischung) של שני סוגי הדחפים: דחפי המוות ודחפי החיים הארוטיים - כפי שמושגים אלו הוצגו ב"האני והסתמי" (1923), שנה לפני פרסום המאמר הנוכחי. החקירה של פרויד מראה שמזוכיזם ראשוני או "אֶרוֹגֶנִי" מכיל שני סוגי משנה נגזרים: "המזוכיזם הנשי", שהוצג כבר במאמרו "פנטזיות של הכאה" (1919), ו"המזוכיזם המוסרי", המאפשר לפרויד להרחיב את דיונו שהחל ב"האני והסתמי", כמו גם לרענן את תפיסתו באשר לרגשות האשם והמצפון הפועלים במסגרת היחסים בין האני (Ich) לעל־אני (Über-Ich).
המאמר הנוכחי מופיע במהדורה המלאה של כתבי פרויד בגרמנית: Gesammelte Werke, כרך 13, עמ' 371-383, וגם במהדורה המדעית המאוחרת יותר: Studienausgabe, כרך 3, עמ' 343-354. התרגום כאן מסתמך על הגרסה המאוחרת, כולל החלוקה לתתי־פרקים וחלק מהערות העורכים.
זוהי מהדורה שנייה ומתוקנת של התרגום.