צ'כוב
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: אפריל 2018
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 164 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 44 דק'

תקציר

אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁאוּלַי הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁאֵלֵךְ לַמָּקוֹם
שֶׁבּוֹ הַשּׁוּם־דָּבָר הוּא הַכֹּל.
 
הַשּׁוּם־דָּבָר הוּא הַכֹּל וְהַלֹּא כְלוּם.
אֲנִי מוֹתִיר אוֹתוֹ אַחֲרַי, כְּמוֹ שָׁטִיחַ
פַּרְסִי שֶׁל שְׁתִיקָה.
 
שלמה לאופר עלה ארצה בהיותו כבן שמונה. שיריו התפרסמו לראשונה בהיותו נער במוסף הספרות "משא" של העיתון" על המשמר" בעריכתו של אהרון מגד, בהמלצתו של נתן אלתרמן. בשנת 1964 פרסם לאופר את ספר שיריו הראשון, "הערב יבוא אורח". מאז פרסם לאופר משיריו בכמעט כל מוספי הספרות של העיתונים והביטאונים הספרותיים באותם ימים.

פרק ראשון

המשרתת חיתלה בזריזות את התינוקת האדמונית היפהפייה, ובהיסח הדעת השליכה אותה דרך החלון, במרוצה למטבח לבשל את מרק הפטריות המורעלות עבור בעלה. באותן שניות ממש חלפה מתחת לבית כרכרה הדורה, המוכרת לכל, ובה רבץ גתה הגדול לקראת מפגשו עם הקיסר נפוליאון. התינוקת נחתה על גגון הכרכרה המרופד, כשהתחת המתוק בעולם של הזאטוטית התיישב על פדחתו של המשורר. הכרכרה עצרה מיד וכבר התגודדו סביבה המונים, ונסיכת הכתר הצעירה שחלפה במקום באקראי טיפסה בזריזות חתולית על מדרגת הכרכרה וחילצה את התינוקת שצהלת רוחה הקרינה לכל עבר, ועם זה גם בהלתה מהאירוע המדהים, בקולות צחוק מהולים בבכי צרחני. אני במקרה הייתי במקום לקראת פגישה שציפתה לי, מכרעת צריך לומר, ובמזגי הסוער והנרגש פתחתי את דלת הכרכרה, רכנתי על אוזנו של גתה הנבוך ומבוהל אף הוא, הרגעתי אותו, נראה שהמשורר נעקר כאילו מאיזו ספירה אחרת. באותן שניות ממש חיבר במוחו את השורות בנות האלמוות שלו; יום אחד וגם אתה תנוח.

עוד על הספר

  • הוצאה: כרמל
  • תאריך הוצאה: אפריל 2018
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 164 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 44 דק'
צ'כוב שלמה לאופר

המשרתת חיתלה בזריזות את התינוקת האדמונית היפהפייה, ובהיסח הדעת השליכה אותה דרך החלון, במרוצה למטבח לבשל את מרק הפטריות המורעלות עבור בעלה. באותן שניות ממש חלפה מתחת לבית כרכרה הדורה, המוכרת לכל, ובה רבץ גתה הגדול לקראת מפגשו עם הקיסר נפוליאון. התינוקת נחתה על גגון הכרכרה המרופד, כשהתחת המתוק בעולם של הזאטוטית התיישב על פדחתו של המשורר. הכרכרה עצרה מיד וכבר התגודדו סביבה המונים, ונסיכת הכתר הצעירה שחלפה במקום באקראי טיפסה בזריזות חתולית על מדרגת הכרכרה וחילצה את התינוקת שצהלת רוחה הקרינה לכל עבר, ועם זה גם בהלתה מהאירוע המדהים, בקולות צחוק מהולים בבכי צרחני. אני במקרה הייתי במקום לקראת פגישה שציפתה לי, מכרעת צריך לומר, ובמזגי הסוער והנרגש פתחתי את דלת הכרכרה, רכנתי על אוזנו של גתה הנבוך ומבוהל אף הוא, הרגעתי אותו, נראה שהמשורר נעקר כאילו מאיזו ספירה אחרת. באותן שניות ממש חיבר במוחו את השורות בנות האלמוות שלו; יום אחד וגם אתה תנוח.