הקדמה
שנים לפני שפרשתי לגמלאות התעורר בי הרצון להעלות בכתב את עברה של הקהילה היהודית הקטנה מהעיר עקרא שבצפון עיראק. גיליתי שלא נכתב עליה כמעט דבר, ואם נכתב, אזי היה זה על קצה המזלג ולא שיקף את חיי הקהילה, כפי שהיו וכפי שזכורים לי.
מדובר בקהילה עתיקת יומין בעלת שורשים, מסורת ועבר מפוארים. קהילה ששמרה בקנאות במשך דורות על צביונה היהודי והדתי, על אהבת הארץ ועל הכמיהה לשיבת ציון.
בימים אלה, לאחר שנים של מחקר וצבירה של אין ספור סיפורים ששמעתי מאבי, מאימי ומבני משפחה אחרים, החלטתי לעשות מעשה. כשכולי נפעם ונרגש מההקלטות של זקני העדה ומשמיעת עדויותיהם נפלה בידי הזכות להנציח את סיפורה של העדה.
סיפור העדה מופיע בשער הראשון של הספר. השער השני הוא המשך ישיר של השער הראשון ובו סיפור חיי האישיים וסיפורם של מאות ילדים מהעלייה של מבצע 'עזרא ונחמיה' מהשנים 1950 — 1951. העליתי מעשיות וסיפורים על חייהם של ילדים והוריהם משלוש העדות העיקריות שהגיעו מעקרא, ממוסול ומארביל ויושבו במעברת טבריה והשיכונים. בפרק תיאורים של ההווי בגנים ובבתי הספר היסודיים והתיכוניים, וחוויות מתקופת השירות הצבאי ולימודיי באוניברסיטה. השער מהווה מסע ארוך המתאר את קשיי העקירה ממחוזות הילדות בעיראק ואת חבלי הקליטה בארץ המכורה, כשהמדינה הייתה עדיין בחיתוליה.
הקליטה התאפיינה בבעיות של שפה, מנהגים שונים ותרבות זרה. לצד כל אלה היו בעיות שוטפות של פרנסה ושל מצוקה כלכלית וחברתית. ההשכלה הדלה של ההורים וכישוריהם המקצועיים לא הקלו עליהם במהלך כל שלבי הקליטה.
הורינו ואנו קיבלנו את העובדות כהוויתן. הבנו את קשיי המדינה שנוסדה זה עתה. הבנו את המסירות וההתמודדות העיקשת של מנהיגיה בבעיות ביטחון קשות, בבניית מוסדותיה, בפיתוח תעשייה וחקלאות וביצירת אלפי מקומות עבודה לעולים החדשים.
לא היה למי לפנות, לא היה בפני מי להלין, ובכלל למי היה הזמן, היכולת והרצון לעסוק בכל אלה? ההיפך הגמור היה. רובם של העולים הודו לבורא עולם על שנפלה בחלקם הזכות לעלות ארצה ולקחת חלק בבנייתה ובהתעצמותה של המדינה.
על אף כל זאת, מנקודות זינוק נמוכות יחסית, רובם של ילדי העולים, גדלו, למדו והשכילו. הם בגרו והשתלבו היטב בכל תחומי החיים של המדינה המתפתחת בקצב מדהים ומסחרר. שילובם ניכר בפוליטיקה ובביטחון, בחינוך וברווחה, בכלכלה, במסחר ובתעשייה. הם הועסקו במשרות ובתפקידים בכירים ומגוונים.
'יוסף איש החלומות' כולל סיפורים שכתבתי ועשרות סיפורים שליקטתי, סיפורים על הישרדות אין קץ של אלפי משפחות אמיצות שעלו מצפון עיראק. ראוי שהסיפורים המגוללים את התמודדותם של בני הקהילה למן חבלי הקליטה הקשים ועד לשילובם המלא בחברה החדשה, ייכללו בשיעורי האזרחות הנלמדים בבתי הספר ובמערכת החינוך הארצית.