יוסף איש החלומות
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
יוסף איש החלומות
הוספה למועדפים

יוסף איש החלומות

ספר דיגיטלי
שליחת מתנה
הוספה למועדפים

עוד על הספר

יוסף ששון הלוי

יוסף (יוסי) ששון הלוי, נולד בשנת 1947 בעיר עקרא שבעיראק ועלה ארצה עם משפחתו בנובמבר 1950 כשהיה בן שלוש. המשפחה נקלטה יחד עם אלפי עולים אחרים בטבריה.
בשנת 1965 סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון הדתי 'בית דבורה' והיה בין שלושת התלמידים שקיבלו תעודת בגרות.
בנובמבר, אותה שנה, התגייס לצה"ל ושירת שלוש שנים בחיל המודיעין ביחידות מובחרות. בתום השירות למד באוניברסיטת'בר אילן' וסיים את התואר הראשון בעבודה סוציאלית ובלימודי יהדות.
בד בבד עם עבודתו כשליח הסוכנות היהודית בארה"ב השלים את לימודיו לתואר שני באוניברסיטת וושינגטון, סנט לואיס M.S.W, תואר משולב במנהל וארגון מוסדות חינוך ורווחה. כן סיים את הקורסים ולימודי החובה לתואר שלישי באוניברסיטת וושינגטון, סנט לואיס,PH.D .B.D נושאי הלימודים: פיתוח מדיניות, ארגון ומנהל של מוסדות חינוך ורווחה.

תקציר

סיפור חייו האישים של יוסף וסיפורם של מאות ילדים והוריהם שעלו מעיראק לארץ במבצע 'עזרא ונחמיה' בשנים 1950 - 1952.
בספר מסע ארוך המתאר את קשיי העקירה ממחוזות הילדות בצפון עיראק ואת חבלי הקליטה בארץ כשהמדינה הייתה עדיין בחיתוליה. זהו סיפור הישרדות של אלפי משפחות אמיצות שנאלצו להתמודד בקשיים של שפה חדשה, להסתגל לתרבות זרה, ומעל לכול להילחם בבעיות שוטפות של פרנסה ושל מצוקה כלכלית וחברתית כדי להשתלב בארץ. על אף הקשיים, רוב העולים הודו לבורא עולם על שנפלה בחלקם הזכות לעלות ארצה ולקחת חלק בבנייתה ובהתעצמותה של המדינה.  
בספר מעשיות וסיפורים על חייהם של ילדים והורים משלוש העדות העיקריות שהגיעו מעקרא, ממוסול ומארביל ויושבו בתנאי עוני ומחסור במעברת טבריה. בספר תיאורים של ההווי בגני הילדים ובבתי הספר היסודיים והתיכוניים, וחוויות המחבר מתקופת השירות הצבאי והלימודים באוניברסיטה.
מנקודות זינוק נמוכות, רובם של ילדי העולים, גדלו, למדו והשכילו. הם בגרו והשתלבו היטב בכל תחומי החיים של המדינה. שילובם ניכר במשרות ובתפקידים בכירים ומגוונים בפוליטיקה ובביטחון, בחינוך וברווחה, בכלכלה, במסחר ובתעשייה. סיפורו של יוסף הוא סיפורה של העדה העקראוית למן קליטתה בארץ ועד ימינו. 
יוסף רקם את החלומות וזכה לראות את הגשמתם.

פרק ראשון

הקדמה
 
שנים לפני שפרשתי לגמלאות התעורר בי הרצון להעלות בכתב את עברה של הקהילה היהודית הקטנה מהעיר עקרא שבצפון עיראק. גיליתי שלא נכתב עליה כמעט דבר, ואם נכתב, אזי היה זה על קצה המזלג ולא שיקף את חיי הקהילה, כפי שהיו וכפי שזכורים לי.
מדובר בקהילה עתיקת יומין בעלת שורשים, מסורת ועבר מפוארים. קהילה ששמרה בקנאות במשך דורות על צביונה היהודי והדתי, על אהבת הארץ ועל הכמיהה לשיבת ציון.
בימים אלה, לאחר שנים של מחקר וצבירה של אין ספור סיפורים ששמעתי מאבי, מאימי ומבני משפחה אחרים, החלטתי לעשות מעשה. כשכולי נפעם ונרגש מההקלטות של זקני העדה ומשמיעת עדויותיהם נפלה בידי הזכות להנציח את סיפורה של העדה.
סיפור העדה מופיע בשער הראשון של הספר. השער השני הוא המשך ישיר של השער הראשון ובו סיפור חיי האישיים וסיפורם של מאות ילדים מהעלייה של מבצע 'עזרא ונחמיה' מהשנים 1950 — 1951. העליתי מעשיות וסיפורים על חייהם של ילדים והוריהם משלוש העדות העיקריות שהגיעו מעקרא, ממוסול ומארביל ויושבו במעברת טבריה והשיכונים. בפרק תיאורים של ההווי בגנים ובבתי הספר היסודיים והתיכוניים, וחוויות מתקופת השירות הצבאי ולימודיי באוניברסיטה. השער מהווה מסע ארוך המתאר את קשיי העקירה ממחוזות הילדות בעיראק ואת חבלי הקליטה בארץ המכורה, כשהמדינה הייתה עדיין בחיתוליה.
הקליטה התאפיינה בבעיות של שפה, מנהגים שונים ותרבות זרה. לצד כל אלה היו בעיות שוטפות של פרנסה ושל מצוקה כלכלית וחברתית. ההשכלה הדלה של ההורים וכישוריהם המקצועיים לא הקלו עליהם במהלך כל שלבי הקליטה.
הורינו ואנו קיבלנו את העובדות כהוויתן. הבנו את קשיי המדינה שנוסדה זה עתה. הבנו את המסירות וההתמודדות העיקשת של מנהיגיה בבעיות ביטחון קשות, בבניית מוסדותיה, בפיתוח תעשייה וחקלאות וביצירת אלפי מקומות עבודה לעולים החדשים.
לא היה למי לפנות, לא היה בפני מי להלין, ובכלל למי היה הזמן, היכולת והרצון לעסוק בכל אלה? ההיפך הגמור היה. רובם של העולים הודו לבורא עולם על שנפלה בחלקם הזכות לעלות ארצה ולקחת חלק בבנייתה ובהתעצמותה של המדינה.
על אף כל זאת, מנקודות זינוק נמוכות יחסית, רובם של ילדי העולים, גדלו, למדו והשכילו. הם בגרו והשתלבו היטב בכל תחומי החיים של המדינה המתפתחת בקצב מדהים ומסחרר. שילובם ניכר בפוליטיקה ובביטחון, בחינוך וברווחה, בכלכלה, במסחר ובתעשייה. הם הועסקו במשרות ובתפקידים בכירים ומגוונים.
'יוסף איש החלומות' כולל סיפורים שכתבתי ועשרות סיפורים שליקטתי, סיפורים על הישרדות אין קץ של אלפי משפחות אמיצות שעלו מצפון עיראק. ראוי שהסיפורים המגוללים את התמודדותם של בני הקהילה למן חבלי הקליטה הקשים ועד לשילובם המלא בחברה החדשה, ייכללו בשיעורי האזרחות הנלמדים בבתי הספר ובמערכת החינוך הארצית.

יוסף ששון הלוי

יוסף (יוסי) ששון הלוי, נולד בשנת 1947 בעיר עקרא שבעיראק ועלה ארצה עם משפחתו בנובמבר 1950 כשהיה בן שלוש. המשפחה נקלטה יחד עם אלפי עולים אחרים בטבריה.
בשנת 1965 סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון הדתי 'בית דבורה' והיה בין שלושת התלמידים שקיבלו תעודת בגרות.
בנובמבר, אותה שנה, התגייס לצה"ל ושירת שלוש שנים בחיל המודיעין ביחידות מובחרות. בתום השירות למד באוניברסיטת'בר אילן' וסיים את התואר הראשון בעבודה סוציאלית ובלימודי יהדות.
בד בבד עם עבודתו כשליח הסוכנות היהודית בארה"ב השלים את לימודיו לתואר שני באוניברסיטת וושינגטון, סנט לואיס M.S.W, תואר משולב במנהל וארגון מוסדות חינוך ורווחה. כן סיים את הקורסים ולימודי החובה לתואר שלישי באוניברסיטת וושינגטון, סנט לואיס,PH.D .B.D נושאי הלימודים: פיתוח מדיניות, ארגון ומנהל של מוסדות חינוך ורווחה.

עוד על הספר

יוסף איש החלומות יוסף ששון הלוי
הקדמה
 
שנים לפני שפרשתי לגמלאות התעורר בי הרצון להעלות בכתב את עברה של הקהילה היהודית הקטנה מהעיר עקרא שבצפון עיראק. גיליתי שלא נכתב עליה כמעט דבר, ואם נכתב, אזי היה זה על קצה המזלג ולא שיקף את חיי הקהילה, כפי שהיו וכפי שזכורים לי.
מדובר בקהילה עתיקת יומין בעלת שורשים, מסורת ועבר מפוארים. קהילה ששמרה בקנאות במשך דורות על צביונה היהודי והדתי, על אהבת הארץ ועל הכמיהה לשיבת ציון.
בימים אלה, לאחר שנים של מחקר וצבירה של אין ספור סיפורים ששמעתי מאבי, מאימי ומבני משפחה אחרים, החלטתי לעשות מעשה. כשכולי נפעם ונרגש מההקלטות של זקני העדה ומשמיעת עדויותיהם נפלה בידי הזכות להנציח את סיפורה של העדה.
סיפור העדה מופיע בשער הראשון של הספר. השער השני הוא המשך ישיר של השער הראשון ובו סיפור חיי האישיים וסיפורם של מאות ילדים מהעלייה של מבצע 'עזרא ונחמיה' מהשנים 1950 — 1951. העליתי מעשיות וסיפורים על חייהם של ילדים והוריהם משלוש העדות העיקריות שהגיעו מעקרא, ממוסול ומארביל ויושבו במעברת טבריה והשיכונים. בפרק תיאורים של ההווי בגנים ובבתי הספר היסודיים והתיכוניים, וחוויות מתקופת השירות הצבאי ולימודיי באוניברסיטה. השער מהווה מסע ארוך המתאר את קשיי העקירה ממחוזות הילדות בעיראק ואת חבלי הקליטה בארץ המכורה, כשהמדינה הייתה עדיין בחיתוליה.
הקליטה התאפיינה בבעיות של שפה, מנהגים שונים ותרבות זרה. לצד כל אלה היו בעיות שוטפות של פרנסה ושל מצוקה כלכלית וחברתית. ההשכלה הדלה של ההורים וכישוריהם המקצועיים לא הקלו עליהם במהלך כל שלבי הקליטה.
הורינו ואנו קיבלנו את העובדות כהוויתן. הבנו את קשיי המדינה שנוסדה זה עתה. הבנו את המסירות וההתמודדות העיקשת של מנהיגיה בבעיות ביטחון קשות, בבניית מוסדותיה, בפיתוח תעשייה וחקלאות וביצירת אלפי מקומות עבודה לעולים החדשים.
לא היה למי לפנות, לא היה בפני מי להלין, ובכלל למי היה הזמן, היכולת והרצון לעסוק בכל אלה? ההיפך הגמור היה. רובם של העולים הודו לבורא עולם על שנפלה בחלקם הזכות לעלות ארצה ולקחת חלק בבנייתה ובהתעצמותה של המדינה.
על אף כל זאת, מנקודות זינוק נמוכות יחסית, רובם של ילדי העולים, גדלו, למדו והשכילו. הם בגרו והשתלבו היטב בכל תחומי החיים של המדינה המתפתחת בקצב מדהים ומסחרר. שילובם ניכר בפוליטיקה ובביטחון, בחינוך וברווחה, בכלכלה, במסחר ובתעשייה. הם הועסקו במשרות ובתפקידים בכירים ומגוונים.
'יוסף איש החלומות' כולל סיפורים שכתבתי ועשרות סיפורים שליקטתי, סיפורים על הישרדות אין קץ של אלפי משפחות אמיצות שעלו מצפון עיראק. ראוי שהסיפורים המגוללים את התמודדותם של בני הקהילה למן חבלי הקליטה הקשים ועד לשילובם המלא בחברה החדשה, ייכללו בשיעורי האזרחות הנלמדים בבתי הספר ובמערכת החינוך הארצית.