פתח דבר
ספר זה, המונח לפניכם, הוא הכרך הראשון של מהדורת כתבי ולטר בנימין הכוללת מבחר מקיף של כתביו אשר רואה אור לראשונה בעברית. מהדורה זו מכוונת לשמש בסיס ללימוד הגותו של בנימין ברמה אוניברסיטאית כמו גם להיות נגישה לקהל הרחב.
ברצוני לסקור בקצרה את השיקולים שהנחו אותנו בבחירת החומרים לכרך זה; כמה מהם בעלי אופי כללי, ועל כן יהיו רלוונטיים עבור הכרכים הנוספים שיצאו לאור בעתיד, חלקם נקודתיים ומתייחסים לכתביו המוקדמים של בנימין בלבד.
ראשית, מהדורה זו כוללת מספר רב של כתבים אשר התפרסמו במהדורה הגרמנית של כתבי בנימין שראתה אור בין השנים 1971 ל–1989 בעריכת רולף טידמן (Tiedemann) והרמן שוופנהויזר (Schweppenhäuser), תוך שיתוף פעולה בתחילת הדרך עם גרשם שלום ועם תיאודור אדורנו. למהדורה זו של כתבי בנימין קדם מבחר בן שני כרכים שיצא בהוצאת זוהרקמפ (Suhrkamp) ב–1955, בעריכתם של שלום ואדורנו. טידמן ושוופנהויזר הוציאו תחת ידם מהדורה עם אפרטוס מדעי מלומד לעילא, מהדורה שהייתה בגדר הישג חשוב. עם זאת, בעקבות הביקורת שנמתחה עליה הוחל בעריכתה של מהדורה מדעית–ביקורתית חדשה של כתבי בנימין - הכרך הראשון מתוכה ראה אור בשנת 2008. המהדורה החדשה של כתבי בנימין בעברית אינה משחזרת את מהדורת טידמן ושוופנהויזר במלואה, על כל כתבי בנימין השונים המופיעים בה ועל האפרטוס המדעי המלווה אותם. מפעל בסדר גודל כזה היה דורש זמן רב יותר ואמצעים נרחבים יותר מאלה שעמדו לרשות העוסקים במלאכה. בנוסף לכך, גם בהתעלם מאילוצים אלה, בהינתן שמהדורה גרמנית חדשה ומעודכנת נמצאת בדרכה לצאת לאור, אין טעם רב בשכפולה בעברית של מהדורה ישנה. אך עד שתתפרסם מהדורה גרמנית חדשה זו, יחלוף עוד מספר לא ידוע של שנים.
במצב עניינים זמני זה ביחס למצאי המהדורות הגרמניות, ובהתחשב באילוצים הזמניים והאחרים שהוצאת המהדורה העברית הייתה נתונה להם, היה צורך במציאת פתרון שיהווה פשרה. המהדורה העברית כוללת מספר מועט לאין ערוך של טקסטים יחסית לזו הגרמנית. טקסטים מסוימים שנכללו במהדורה העברית הם טקסטים שמופיעים באפרטוס המדעי במהדורת טידמן ושוופנהויזר. סדר הכתבים במהדורה העברית הנוכחית שונה מהסדר במהדורת טידמן ושוופנהויזר, ותואם את הסדר במהדורה האיטלקית, אשר אומץ גם במהדורה האנגלית של הוצאת הרווארד. הכתבים מסודרים באופן כרונולוגי, ללא חלוקה נושאית. אצל טידמן ושוופנהויזר מסודרים הכתבים לפי נושאים כגון ״חקירות במטפיזיקה ובפילוסופיה של ההיסטוריה״, ״מאמרים ספרותיים ואסתטיים״ וכיוצא בזה, והכתבים בכל נושא מסודרים בסדר כרונולוגי פנימי. הגותו של בנימין אינה נענית על פי רוב לניסיון לסווגה לפי קטגוריות, וחשוב שהקורא יחווה על בשרו את המתחים המושגיים שיוצרת כתיבתו של בנימין, בהיתקלו בשאלות מטפיזיות, בשאלות של הפילוסופיה של ההיסטוריה ובשאלות אסתטיות - כל זאת בו–זמנית.
יש לומר כמה מילים בנוגע לכרך ראשון זה של המהדורה, אשר כולל את כתביו המוקדמים של בנימין מהשנים 1910-1919 למעט מספר יוצאים מן הכלל. ״פרדוקס השקרן״ ו״המומנטים המשיחיים ביצירת אמנות״ לפי טידמן ושוופנהויזר אפשר שנכתבו בשנת 1920. חלק מהטקסט הכלול ב״רשימות I״ מתוארך ל–1919/1918, וחלקו ל–1921/1920. בנימין הגיש את עבודת הדוקטורט שלו לאוניברסיטת בֶּרְן ב–1919. היא פורסמה ב–1920. שנת הגשת העבודה מהווה את הגבול העליון של כרך ראשון זה. מנקודה זו ואילך החלה התקופה המשמעותית השנייה בכתיבתו. עבודת הדוקטורט של בנימין, ״מושג הביקורת ברומנטיקה הגרמנית״, אמורה להתפרסם בכרך נפרד של מהדורה עברית זו של כתבי בנימין. זמן כתיבתו של הטקסט ״שלושה שחיפשו את הדת״ (1910) מסמן את תחילת התקופה שכרך זה מקיף. בשנים הנכללות בכרך זה בנימין הקדיש מחשבה רבה לנושא הנדון בטקסט זה. כפי שהוא כותב במאמרו הפרוגרמטי המרכזי על קאנט מ–1918/1917, ״על מתכונתה של הפילוסופיה בעתיד״, דת ושפה הן סדרי ההוויה המרכזיים שאותם מזניח רעיון הניסיון המדולדל אשר ליווה את התפתחות הפילוסופיה בעידן המודרני. על מנת להרחיב את הטווח שכולל מושג הניסיון ולאפשר מטפיזיקה אמיתית חייבות הדת והשפה להיכלל בו. וכמו שמראים כתבים חשובים נוספים מתקופה ראשונה זו, שני הנושאים הללו, הדת והשפה, שלובים זה בזה.
כרך זה כולל את יומן המסע של בנימין באיטליה בשנת 1912. אף על פי שיש בידינו יומנים אחרים, קצרים יותר, מהתקופה המוקדמת, הרי שזהו החשוב שבהם. נושאים ותחומי עניין שיעסיקו את בנימין ויהיו מרכזיים בכתיבתו המאוחרת יותר מוצאים כאן את ביטוים.
מקור הפרגמנט ״רשימות לעבודה על קטגוריית הצדק״ הוא יומנו של גרשם שלום מ–9/8 באוקטובר 1916. שלום העתיק את הפרגמנט ממחברת של בנימין. המקור אבד, וטקסט זה אינו כלול במהדורה של טידמן ושוופנהויזר, אך מכיוון שהפרגמנט הוא בעל חשיבות מרכזית להבנת הגותו של בנימין, החלטנו לכלול אותו במהדורה העברית, ולפתוח בו את הכרך הנוכחי.
העבודה על מהדורה זו כרכה מאמץ משולב של מספר אנשים. אני עצמי הייתי מופקד על העריכה המדעית לסדרה, ובכללה על כתיבת הקדמה כללית למהדורה ועל בחירת הטקסטים. ד״ר יותם חותם היה אמון על העריכה המדעית של הכרך הנוכחי. דנית דותן תרגמה את הטקסטים מגרמנית.
ברצוני להודות לד״ר יצחק בנימיני ולעידן צבעוני העומדים בראש הוצאת רסלינג על הדחף הראשוני שסיפקו להכנת מהדורה זו. ד״ר בנימיני היה בעל הרעיון המקורי הנועז להוציא מהדורה עברית מקיפה של כתבי בנימין. הסיכון שפרויקט זה טומן בחובו אינו מבוטל. דומני שבמהלך העבודה על המהדורה למדנו כולנו רבות על שימור תחושה משותפת של היעד שלנו.
ברצוני להודות למוסדות שהעניקו תמיכה כספית לפרויקט זה. מרכז מינרבה ע״ש פרנץ רוזנצוויג תרם חלק נכבד מהכספים הדרושים. פרופ' פול מנדס–פלור, פרופ' גבריאל מוצקין ופרופ' סטיב אשהיים הם שעמדו בראש מרכז מינרבה בעת העבודה על הפרויקט. הם העניקו לא רק מסגרת מוסדית לעבודה על מהדורה זו, אלא גם את העידוד האינטלקטואלי הדרוש, ואני שמח על ההזדמנות להודות להם מעל במה זו. ברצוני להודות גם למכון גתה בתל אביב על תמיכתם הכספית.
ברצוני להקדיש מהדורה עברית זו של כתבי בנימין לזכרו של סטפן מוזס, מקים מרכז מינרבה ע״ש פרנץ רוזנצוויג לספרות גרמנית–יהודית ולהיסטוריה של התרבות באוניברסיטה העברית, ירושלים. הסבריו המדויקים, מלאי החוכמה והסבלניים על בנימין היו מקור השראה לכל מי שנפלה בחלקם הזכות ללמוד ממנו ולעבוד איתו.
ד״ר אשרף נור
מרכז מינרבה ע״ש פרנץ רוזנצוויג,
האוניברסיטה העברית בירושלים, ספטמבר 2009
