היקום
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי ניב
  • תאריך הוצאה: פברואר 2018
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 88 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 28 דק'

תקציר

"היקום" מזמין את הקורא המשכיל לצלול לדיון בשאלות פילוסופיות על טבע היצירה. דרך דיאלוג בין שני חברים, "היוצר" ו"השואל", פורש לפנינו אבי שם-טוב תיאוריה פילוסופית על המטפיזיקה של היקום, במטרה לתת מסגרת שלמה להצלחתו של תהליך היצירה. הספר דן בשאלות רבות ומגוונות: מהי יצירה? מהו יופי? מהו הרצון? מה תפקידו של אלוהים? מהו היקום ומהו הקיום? ועוד.

פרק ראשון

פרק א:
המטפיזיקה
 
השואל: מה שלומך היוצר?
היוצר: שלומי טוב, ומה שלומך? 
השואל: שלומי מצוין, ורציתי לשאול אם יש חדש בחייך? 
היוצר: ובכן, ברצוני לכתוב יצירה מוזיקלית חדשה. 
השואל: אוהו, מעניין מאוד. ובאיזה סגנון אתה מתכוון לכתוב אותה, אם יורשה לי לשאול? 
היוצר: בוודאי, אענה בשמחה. אכתוב אותה בסגנון המוזיקה הקלאסית. 
השואל: יפה מאוד. אך האם אינך חושש שהיצירה לא תהיה יפה דייה? 
היוצר: כלל וכלל לא.
השואל: ומניין הביטחון הזה? 
היוצר: משום שהיצירה שלי נועדה לשרת את היקום. 
השואל: לשרת את מי? מיהו ה"יקום" הזה, וכמה הוא הולך לשלם לך על היצירה הזו... 
היוצר: לא, לא, לא. לא "מי", אלא "מה". ה"יקום" הוא המסגרת הגדולה ביותר שניתן לחשוב עליה, ולתפוס אותה במחשבה שלנו בכלל. 
השואל: נשמע מרתק ומסתורי בו זמנית. מה יש בו ביקום הזה? כיצד הוא בנוי, ממה הוא מורכב? 
היוצר: היקום בנוי ומורכב מחלקים רבים, אך פועל תמיד לפי עקרונות זהים. 
השואל: ומה הם אותם חלקים ועקרונות אלו, תוכל להצביע לי עליהם?
היוצר: ובכן, הנושא כלל לא קצר, האם אתה בטוח שתרצה להיכנס לשיחה ארוכה כל כך עכשיו? 
השואל: כן, יש לי זמן ואני לא ממהר. ואם לא נספיק לסיים את השיחה היום, נוכל לשוב ולהיפגש מחר בערב כאן במזרקה ולהמשיך אותה. 
היוצר: מצוין. אם כך נתחיל. ראשית, עלינו לשאול אם יש איזשהו קיום לדבר מה, או שאין קיום לשום דבר. 
השואל: ולמה השאלה הזאת חשובה? 
היוצר: שאלת הקיום היא חשובה ביותר, משום שאם אחד מאלו: היצירה, או אנחנו, או מישהו שייהנה מהיצירה - לא יהיו קיימים - ממילא אין ליצירה הזו כל משמעות. 
השואל: לא ממש הבנתי מדוע, אך קודם לכן, לשם מה צריך משמעות? 
היוצר: קודם כול, עלינו לקבוע מהי משמעות. 
השואל: מהי משמעות באמת? 
היוצר: משמעות היא עבורי יצירת שינוי בעולם, שמעורר יופי אצל היוצר עצמו או אצל אחרים. 
השואל: אני מקבל את הקביעה שלך. 
היוצר: ובכן, שאלת האם היצירה שלי תהיה יפה, נכון? 
השואל: כן. 
היוצר: ותשובתי אליך היא שאם אין משמעות בעולם, היצירה שלי לעולם לא תוכל להיות יפה. מסכים עד כאן? 
השואל: מסכים. אך איך כל זה קשור ליקום? 
היוצר: ובכן, כדי שאני אדע בוודאות שהיצירה שלי אכן תהיה יפה, אצטרך לדעת קודם כול מהי יצירה, ואם נכון הוא שלכל יצירה יש משמעות. אם שני התנאים הללו מתקיימים, היצירה שלי תהיה יפה בהכרח. 
השואל: בסדר, זה נשמע הגיוני, אך איך ניתן לקבוע את שני התנאים הללו? 
היוצר: אז אני אומר לך. קודם כול עניין המשמעות הוא הנחת יסוד. כלומר עלינו להסכים שנינו ולהניח שיש בכלל משמעות בעולם. 
השואל: לצורך העניין אקבל את ההנחה הזו. 
היוצר: אם אנחנו מסכימים על כך, השאלה הבאה שעלינו לשאול היא מהי יצירה, ועל גבי זה, אם כל יצירה היא יפה, כלומר אם לכל יצירה יש משמעות. 
השואל: ומהן התשובות לשאלות אלו? 
היוצר: אז ככה. בשביל לדעת מהי יצירה עלינו להגדיר מסגרת כלשהי, שרק בתוכה אנו קובעים מהי יצירה. ונקבע גם כי כל יצירה במסגרת הזאת תהיה יפה. 
השואל: כלומר נניח שיש מסגרת כלשהי שקובעת מהי יצירה, ונניח נוסף לכך שבמסגרת הזאת כל יצירה תהיה יפה?
היוצר: בדיוק! 
השואל: הכול טוב ויפה, אבל איך נדע אם מסגרת כזאת קיימת באמת או שהיא רק פרי דמיוננו?
היוצר: שאלה טובה! ישנן יצירות יפות בעולם, האם אתה מסכים על כך?
השואל: מסכים.
היוצר: והאם היצירות האלה נכתבו במסגרת כלשהי?
השואל: אני מניח שכן.
היוצר: אם אנו מניחים שהן נכתבו במסגרת מסוימת ושהן אכן יפות, אנו יכולים להניח גם כי קיימת מסגרת ליצירות יפות באופן כללי.
השואל: מקובלת עליי ההנחה הזאת.
היוצר: ובכן, אם כל היצירות בעולם שלנו נוצרו על ידי בני אדם, והעולם שלנו מורכב מאין-סוף גורמים יחידים, ונוסף להם גם מגרמי טבע כמו השמים וכוכבים לרוב, אז המסגרת שבתוכה נוצרו היצירות צריכה להיות גדולה מאוד. כמו כן עלינו להניח לא רק שהיצירה עצמה תהיה יפה, אלא שהיא יכולה גם לומר משהו לאחרים ולהשרות עליהם יופי.
השואל: אני מניח כך.
היוצר: אם כך, עלינו להניח שבמסגרת שלנו יש משמעות תמידית, או לפחות משמעות כלשהי. 
השואל: מקבל את ההנחה הזאת.
היוצר: לכן נקבע את המסגרת הגדולה ביותר שקיימת, והיא תהיה היקום.
השואל: למה המסגרת חייבת להיות כל כך גדולה?
היוצר: היא חייבת להיות כה גדולה כי אנחנו צריכים מקום שבו כל אחד מהגורמים האין-סופיים של העולם יכול להשפיע על תהליך היצירה, שתהיה יפה או למנוע בכלל את היווצרותה. למשל, האמצעים שנדרשים בשביל ליצור את היצירה, ההשראה שמחוללת את היצירה, היכולת להפיץ אותה בעולם, כל אלו מושפעים מגורמים אקראיים. אם ישנן יצירות יפות שהצליחו - ואנו מקבלים את ההנחה שהן נוצרות בתוך מסגרת, ולא קרו מתוקף מזל בלבד, כלומר שהיו מושפעות מגורמים אקראיים - אנו צריכים למצוא גם דרך לקבוע את המסגרת הזאת ולבטל את גורם האקראיות שביצירה.
השואל: אני חושב שאני מבין, אם יש אקראיות - אין משמעות. בכל זאת אשמח שתרחיב לי עוד. 
היוצר: ראה נא, כל יצירה בעולם אקראי נידונה לכישלון, משום שכל אחד מאין-סוף הגורמים האקראיים יכול לגרום לה להיכשל, ובסופו של דבר היצירה, וכל היופי וההצלחה שלה, שהיא היכולת להגיע לאחרים ולהשרות אצלם את היופי, נשארים בידי חסדו של המזל בלבד. אנו מנסים למצוא מערכת או מסגרת שבתוכה כל היצירות יהיו יפות ויצליחו תמיד, כלומר ישרו את היופי שלהן אצל אחרים תמיד. מערכת או מסגרת כזאת חייבת להיות גדולה מאוד משום שהיא חייבת לכלול את כל הגורמים האין-סופיים של העולם ושל מערכות הטבע, בשביל להכניס סדר באקראיות ולקבוע שאין זה רק מזל. מסגרת ברורה שבתוכה ניתן ליצור בחופשיות, ולדעת בוודאות שהיצירה שלך תהיה משמעותית, כלומר יפה ומוצלחת. כדי להכניס את כל הגורמים האין-סופיים לתוך המשוואה של היצירות בעולם החופשי והמורכב, אנו נשתמש במסגרת הגדולה ביותר שקיימת, והמסגרת הזאת תהיה היקום. 
השואל: ומדוע היא חייבת להיות המסגרת הכי גדולה?
היוצר: זאת משום שגם גרמי הטבע והשמים יכולים להשפיע על ההצלחה של היצירה, ולשמש כעוד גורמים אקראיים בתוך המערכת. לכן המסגרת לא יכולה להיות רק של העולם, או של האדם הבודד, היא צריכה להיות של משהו גדול הרבה יותר. היא צריכה לכלול את כל הגורמים כולם ולא להשאיר אפילו גורם אחד שיכול להשפיע באופן אקראי ולהוות מקור לחשיבה בצורה של מזל. המערכת הזאת חייבת להיות היקום עצמו, וזאת גם משום שאין דבר גדול יותר מאשר היקום עצמו, שאנחנו יכולים לתפוס במחשבה. משמע, אפשר לקבוע את היקום כמסגרת שהיא הגדולה ביותר שקיימת, ולאחר מכן לבנות אותה ואת המרכיבים שלה עד שנגיע ליכולת ליצור יצירה יפה באופן ודאִי ונטול מזל.
השואל: נשמע מצוין.
היוצר: מחשבה על מסגרת שכזאת מעלה המון שאלות, משום שיש המון גורמים בתוך המערכת הזאת. אנו נצטרך להבנות את היקום מההתחלה עד הסוף, ולכלול את כל החלקים והמרכיבים שלו. לאחר שנסיים לעשות זאת נוכל להגדיר מהי יצירה ומהו יופי, ולמה שהיצירה תצליח, כלומר שתשרה יופי גם אצל אחרים.
השואל: אך עדיין לא הצלחתי להבין מדוע דרושה מערכת או מסגרת שכזאת.
היוצר: שאלת אותי אם היצירה שלי תהיה יפה, נכון?
השואל: נכון.
היוצר: ובכן, אני כבר יודע שהיא תהיה יפה, משום שאני מבין את המערכת הזאת, המערכת של היקום.
השואל: אז משום שאתה מבין את המערכת של היקום אתה יודע שהיצירה שלך תהיה יפה?
היוצר: בוודאי.
השואל: איך תדע שהנחותיך אכן נכונות? 
היוצר: כל הבנה היא פרי של הניסיון. לכולם יש ניסיון כלשהו ביצירה, אלא שאני מצאתי את ההסבר. עכשיו, כשאני מבין את הכלל והנוסחה שנכונים לכל היצירות היפות והמוצלחות, אני יכול להמשיך ליצור יצירות שהן רק כאלה.
השואל: אז זו בעצם הבנה, ולא רק תיאוריה כללית.
היוצר: כן.
השואל: אז גם אני רוצה להבין, משום שגם אני רוצה שהיצירות שלי תהיינה יפות ומוצלחות.
היוצר: אין בעיה, לשם כך תצטרך להבין את התיאוריה או את ההבנה שמאחורי היקום עצמו.
השואל: ואחרי שאקבל את ההבנה הזאת, מה ארוויח מכך?
היוצר: הרווח יהיה שתדע איך ליצור יצירות יפות ומוצלחות באופן תמידי. תוכל תמיד לדעת מתי היצירה שלך תהיה יפה ומוצלחת ומתי לא, כי תדע אם היא נכנסת למסגרת או לא. נוסף לכך תדע איך ליצור וכיצד להביא את היצירה שלך לכדי שלמות. כל תהליך היצירה מקופל בתוך המערכת או המסגרת הזו.

עוד על הספר

  • הוצאה: ספרי ניב
  • תאריך הוצאה: פברואר 2018
  • קטגוריה: עיון
  • מספר עמודים: 88 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 28 דק'
היקום אבי שם-טוב
פרק א:
המטפיזיקה
 
השואל: מה שלומך היוצר?
היוצר: שלומי טוב, ומה שלומך? 
השואל: שלומי מצוין, ורציתי לשאול אם יש חדש בחייך? 
היוצר: ובכן, ברצוני לכתוב יצירה מוזיקלית חדשה. 
השואל: אוהו, מעניין מאוד. ובאיזה סגנון אתה מתכוון לכתוב אותה, אם יורשה לי לשאול? 
היוצר: בוודאי, אענה בשמחה. אכתוב אותה בסגנון המוזיקה הקלאסית. 
השואל: יפה מאוד. אך האם אינך חושש שהיצירה לא תהיה יפה דייה? 
היוצר: כלל וכלל לא.
השואל: ומניין הביטחון הזה? 
היוצר: משום שהיצירה שלי נועדה לשרת את היקום. 
השואל: לשרת את מי? מיהו ה"יקום" הזה, וכמה הוא הולך לשלם לך על היצירה הזו... 
היוצר: לא, לא, לא. לא "מי", אלא "מה". ה"יקום" הוא המסגרת הגדולה ביותר שניתן לחשוב עליה, ולתפוס אותה במחשבה שלנו בכלל. 
השואל: נשמע מרתק ומסתורי בו זמנית. מה יש בו ביקום הזה? כיצד הוא בנוי, ממה הוא מורכב? 
היוצר: היקום בנוי ומורכב מחלקים רבים, אך פועל תמיד לפי עקרונות זהים. 
השואל: ומה הם אותם חלקים ועקרונות אלו, תוכל להצביע לי עליהם?
היוצר: ובכן, הנושא כלל לא קצר, האם אתה בטוח שתרצה להיכנס לשיחה ארוכה כל כך עכשיו? 
השואל: כן, יש לי זמן ואני לא ממהר. ואם לא נספיק לסיים את השיחה היום, נוכל לשוב ולהיפגש מחר בערב כאן במזרקה ולהמשיך אותה. 
היוצר: מצוין. אם כך נתחיל. ראשית, עלינו לשאול אם יש איזשהו קיום לדבר מה, או שאין קיום לשום דבר. 
השואל: ולמה השאלה הזאת חשובה? 
היוצר: שאלת הקיום היא חשובה ביותר, משום שאם אחד מאלו: היצירה, או אנחנו, או מישהו שייהנה מהיצירה - לא יהיו קיימים - ממילא אין ליצירה הזו כל משמעות. 
השואל: לא ממש הבנתי מדוע, אך קודם לכן, לשם מה צריך משמעות? 
היוצר: קודם כול, עלינו לקבוע מהי משמעות. 
השואל: מהי משמעות באמת? 
היוצר: משמעות היא עבורי יצירת שינוי בעולם, שמעורר יופי אצל היוצר עצמו או אצל אחרים. 
השואל: אני מקבל את הקביעה שלך. 
היוצר: ובכן, שאלת האם היצירה שלי תהיה יפה, נכון? 
השואל: כן. 
היוצר: ותשובתי אליך היא שאם אין משמעות בעולם, היצירה שלי לעולם לא תוכל להיות יפה. מסכים עד כאן? 
השואל: מסכים. אך איך כל זה קשור ליקום? 
היוצר: ובכן, כדי שאני אדע בוודאות שהיצירה שלי אכן תהיה יפה, אצטרך לדעת קודם כול מהי יצירה, ואם נכון הוא שלכל יצירה יש משמעות. אם שני התנאים הללו מתקיימים, היצירה שלי תהיה יפה בהכרח. 
השואל: בסדר, זה נשמע הגיוני, אך איך ניתן לקבוע את שני התנאים הללו? 
היוצר: אז אני אומר לך. קודם כול עניין המשמעות הוא הנחת יסוד. כלומר עלינו להסכים שנינו ולהניח שיש בכלל משמעות בעולם. 
השואל: לצורך העניין אקבל את ההנחה הזו. 
היוצר: אם אנחנו מסכימים על כך, השאלה הבאה שעלינו לשאול היא מהי יצירה, ועל גבי זה, אם כל יצירה היא יפה, כלומר אם לכל יצירה יש משמעות. 
השואל: ומהן התשובות לשאלות אלו? 
היוצר: אז ככה. בשביל לדעת מהי יצירה עלינו להגדיר מסגרת כלשהי, שרק בתוכה אנו קובעים מהי יצירה. ונקבע גם כי כל יצירה במסגרת הזאת תהיה יפה. 
השואל: כלומר נניח שיש מסגרת כלשהי שקובעת מהי יצירה, ונניח נוסף לכך שבמסגרת הזאת כל יצירה תהיה יפה?
היוצר: בדיוק! 
השואל: הכול טוב ויפה, אבל איך נדע אם מסגרת כזאת קיימת באמת או שהיא רק פרי דמיוננו?
היוצר: שאלה טובה! ישנן יצירות יפות בעולם, האם אתה מסכים על כך?
השואל: מסכים.
היוצר: והאם היצירות האלה נכתבו במסגרת כלשהי?
השואל: אני מניח שכן.
היוצר: אם אנו מניחים שהן נכתבו במסגרת מסוימת ושהן אכן יפות, אנו יכולים להניח גם כי קיימת מסגרת ליצירות יפות באופן כללי.
השואל: מקובלת עליי ההנחה הזאת.
היוצר: ובכן, אם כל היצירות בעולם שלנו נוצרו על ידי בני אדם, והעולם שלנו מורכב מאין-סוף גורמים יחידים, ונוסף להם גם מגרמי טבע כמו השמים וכוכבים לרוב, אז המסגרת שבתוכה נוצרו היצירות צריכה להיות גדולה מאוד. כמו כן עלינו להניח לא רק שהיצירה עצמה תהיה יפה, אלא שהיא יכולה גם לומר משהו לאחרים ולהשרות עליהם יופי.
השואל: אני מניח כך.
היוצר: אם כך, עלינו להניח שבמסגרת שלנו יש משמעות תמידית, או לפחות משמעות כלשהי. 
השואל: מקבל את ההנחה הזאת.
היוצר: לכן נקבע את המסגרת הגדולה ביותר שקיימת, והיא תהיה היקום.
השואל: למה המסגרת חייבת להיות כל כך גדולה?
היוצר: היא חייבת להיות כה גדולה כי אנחנו צריכים מקום שבו כל אחד מהגורמים האין-סופיים של העולם יכול להשפיע על תהליך היצירה, שתהיה יפה או למנוע בכלל את היווצרותה. למשל, האמצעים שנדרשים בשביל ליצור את היצירה, ההשראה שמחוללת את היצירה, היכולת להפיץ אותה בעולם, כל אלו מושפעים מגורמים אקראיים. אם ישנן יצירות יפות שהצליחו - ואנו מקבלים את ההנחה שהן נוצרות בתוך מסגרת, ולא קרו מתוקף מזל בלבד, כלומר שהיו מושפעות מגורמים אקראיים - אנו צריכים למצוא גם דרך לקבוע את המסגרת הזאת ולבטל את גורם האקראיות שביצירה.
השואל: אני חושב שאני מבין, אם יש אקראיות - אין משמעות. בכל זאת אשמח שתרחיב לי עוד. 
היוצר: ראה נא, כל יצירה בעולם אקראי נידונה לכישלון, משום שכל אחד מאין-סוף הגורמים האקראיים יכול לגרום לה להיכשל, ובסופו של דבר היצירה, וכל היופי וההצלחה שלה, שהיא היכולת להגיע לאחרים ולהשרות אצלם את היופי, נשארים בידי חסדו של המזל בלבד. אנו מנסים למצוא מערכת או מסגרת שבתוכה כל היצירות יהיו יפות ויצליחו תמיד, כלומר ישרו את היופי שלהן אצל אחרים תמיד. מערכת או מסגרת כזאת חייבת להיות גדולה מאוד משום שהיא חייבת לכלול את כל הגורמים האין-סופיים של העולם ושל מערכות הטבע, בשביל להכניס סדר באקראיות ולקבוע שאין זה רק מזל. מסגרת ברורה שבתוכה ניתן ליצור בחופשיות, ולדעת בוודאות שהיצירה שלך תהיה משמעותית, כלומר יפה ומוצלחת. כדי להכניס את כל הגורמים האין-סופיים לתוך המשוואה של היצירות בעולם החופשי והמורכב, אנו נשתמש במסגרת הגדולה ביותר שקיימת, והמסגרת הזאת תהיה היקום. 
השואל: ומדוע היא חייבת להיות המסגרת הכי גדולה?
היוצר: זאת משום שגם גרמי הטבע והשמים יכולים להשפיע על ההצלחה של היצירה, ולשמש כעוד גורמים אקראיים בתוך המערכת. לכן המסגרת לא יכולה להיות רק של העולם, או של האדם הבודד, היא צריכה להיות של משהו גדול הרבה יותר. היא צריכה לכלול את כל הגורמים כולם ולא להשאיר אפילו גורם אחד שיכול להשפיע באופן אקראי ולהוות מקור לחשיבה בצורה של מזל. המערכת הזאת חייבת להיות היקום עצמו, וזאת גם משום שאין דבר גדול יותר מאשר היקום עצמו, שאנחנו יכולים לתפוס במחשבה. משמע, אפשר לקבוע את היקום כמסגרת שהיא הגדולה ביותר שקיימת, ולאחר מכן לבנות אותה ואת המרכיבים שלה עד שנגיע ליכולת ליצור יצירה יפה באופן ודאִי ונטול מזל.
השואל: נשמע מצוין.
היוצר: מחשבה על מסגרת שכזאת מעלה המון שאלות, משום שיש המון גורמים בתוך המערכת הזאת. אנו נצטרך להבנות את היקום מההתחלה עד הסוף, ולכלול את כל החלקים והמרכיבים שלו. לאחר שנסיים לעשות זאת נוכל להגדיר מהי יצירה ומהו יופי, ולמה שהיצירה תצליח, כלומר שתשרה יופי גם אצל אחרים.
השואל: אך עדיין לא הצלחתי להבין מדוע דרושה מערכת או מסגרת שכזאת.
היוצר: שאלת אותי אם היצירה שלי תהיה יפה, נכון?
השואל: נכון.
היוצר: ובכן, אני כבר יודע שהיא תהיה יפה, משום שאני מבין את המערכת הזאת, המערכת של היקום.
השואל: אז משום שאתה מבין את המערכת של היקום אתה יודע שהיצירה שלך תהיה יפה?
היוצר: בוודאי.
השואל: איך תדע שהנחותיך אכן נכונות? 
היוצר: כל הבנה היא פרי של הניסיון. לכולם יש ניסיון כלשהו ביצירה, אלא שאני מצאתי את ההסבר. עכשיו, כשאני מבין את הכלל והנוסחה שנכונים לכל היצירות היפות והמוצלחות, אני יכול להמשיך ליצור יצירות שהן רק כאלה.
השואל: אז זו בעצם הבנה, ולא רק תיאוריה כללית.
היוצר: כן.
השואל: אז גם אני רוצה להבין, משום שגם אני רוצה שהיצירות שלי תהיינה יפות ומוצלחות.
היוצר: אין בעיה, לשם כך תצטרך להבין את התיאוריה או את ההבנה שמאחורי היקום עצמו.
השואל: ואחרי שאקבל את ההבנה הזאת, מה ארוויח מכך?
היוצר: הרווח יהיה שתדע איך ליצור יצירות יפות ומוצלחות באופן תמידי. תוכל תמיד לדעת מתי היצירה שלך תהיה יפה ומוצלחת ומתי לא, כי תדע אם היא נכנסת למסגרת או לא. נוסף לכך תדע איך ליצור וכיצד להביא את היצירה שלך לכדי שלמות. כל תהליך היצירה מקופל בתוך המערכת או המסגרת הזו.